הדפסה

זליכה נ' תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח'

בפני כב' השופטת תמר בזק רפפורט
המבקש
ירון זליכה
על ידי ב"כ עוה"ד רנן גרשט ושירן גורפיין

נגד

המשיבות

  1. תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
  2. תעשיות מזון תנובה אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ

על ידי ב"כ עוה"ד טל אייל-בוגר, דר להב וקרן כהן

החלטה

1. בפניי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בטענה לניצול כוח מונופוליסטי לרעה בידי המשיבות בגביית מחירים מופרזים בגין גבינה לבנה 5%, שמנת מתוקה 38%, ושמנת מתוקה 32%, אחר שוועדת המחירים הפועלת לפי חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן – וועדת המחירים), קבעה מחיר מירבי למוצרים אלו, במסגרתו הוזילה את מחירם בכ-20%.

במסגרת זו, ביום 12.3.15 פנה המבקש בבקשה לזימונה של ד"ר שולה פסח, כלכלנית אצל המשיבות, כעדה מטעמו. בהחלטה מיום 3.5.15 נדחתה הבקשה, וביום 6.8.15 נדחתה בקשת רשות לערער על החלטה זו (רע"א 3839/15), תוך הסתייגות מחלק מנימוקי החלטת בית משפט זה, והצדקת תוצאת ההחלטה מיום 3.5.15 בכך שהמבקש לא מיצה הליכים מקדמיים של גילוי מסמכים ומשלוח שאלון.

בהמשך להחלטה האמורה, ביום 3.9.15 הפנה המבקש אל המשיבות מכתב דרישה לגילוי מסמכים כללי וספציפי וכן שאלון עליו התבקשו המשיבות להשיב. המשיבות סירבו למסור את המסמכים והמידע המבוקשים בטענה כי המבקש החמיץ את המועד לכך, אחר שבדיון מיום 30.3.15 אמר "לשאלת בית המשפט, מבחינתנו, ובכפוף להכרעה בעניין הבקשה להעדת כלכלנית מטעם תנובה, הבקשה בשלה להכרעה", ובכך ויתר על הליכים מקדמיים. מכאן הבקשה שלפניי, ליתן צו גילוי ועיון במסמכים וצו להשיב על שאלון.

2. אינני מקבלת את טענת המשיבות כי המבקש ויתר "במודע ובמפורש", כלשונן, על הליכים מקדמיים עת הצהיר כי "הבקשה בשלה להכרעה". מדובר בהצהרה שנעשתה בקד"מ הראשון לאחר שהוגשה תשובת המשיבות לבקשה לאישור התובענות כייצוגיות. כאמור, ההצהרה נעשתה "בכפוף להכרעה בעניין הבקשה להעדת כלכלנית מטעם תנובה". לאור התנסחות זו, אינני רואה בדבריו האמורים של בא כוח המבקש משום ויתור על הליכים מקדמיים בנסיבות שנוצרו כאמור לעיל, ולאור הנימוק לדחיית הבקשה לזימונה של ד"ר פסח כעדה מטעמו של המבקש.

3. לגוף העניין, מתנגדות המשיבות למבוקש בטענה כי מדובר בניסיון פסול "לדוג" מסמכים ולבסס באמצעותם את שהחסיר המבקש בבקשת האישור ולהעביר אל המשיבות את הנטל להוכחת טענותיו. עוד נטען כי מדובר בהכבדה בלתי סבירה ובחיוב תנובה לאסוף ולייצר מאות מסמכים, אם לא למעלה מכך. נטען כי מדובר במידע סודי ורגיש של המשיבות. בתשובתן מפנות המשיבות למבחנים שנקבעו בדין ובפסיקה לגבי הליכי גילוי בתובענות ייצוגיות, ובפרט לרע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס (פורסם במאגרים; 3.6.03) – הגבלת זכות העיון ל מסמכים רלבנטיים; העמדת תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילת תביעה אישית; החלת המגבלות הכלליות החלות על הליכי גילוי ועיון בתובענה כסדרה, ובכלל כך שמירה על סודות מסחריים. עוד טוענות המשיבות כי בשים לב לתוכנה של הבקשה, מדובר בנטל מכביד ביותר שאיננו מוצדק.

4. אשר לטענה כי המבקש איננו עומד בתנאי שנקבע ברע"א 10052/02, כמו גם בתקנות תובענות ייצוגית, תש"ע-2010, בעניין העמדת תשתית ראשונית לבקשה לאישור תובענה כייצוגית – ראשית אתייחס לתשתית המשפטית הנדרשת לבקשה: לגרסת המשיבות, הטענה שבבסיס ההליך שלפניי, בדבר עוולה נזיקית של גביית מחיר מופרז, תוך ניצול מעמד מונופוליסטי, היא טענה שטרם הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון בארץ , ופרשנותו הנכונה של הדין מביאה למסקנה כי עוולה כזו איננה קיימת, כך שמדובר בתביעה שדינה להידחות וממילא איננה מצדיקה את הגילוי הנרחב המבוקש.

5. אמנם, צודקות המשיבות כי מדובר בטענה שטרם הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון. ברע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' רייס, מזכיר בית המשפט העליון אפשרויות שונות שהוצעו בזמנו בידי פרופ' מיכל גל, בכל הנוגע לפרשנותו של סעיף 29א לחוק הגבלים עסקיים, תשמ"ח-1988, עליו מבוססת התובענה שלפניי, ובין היתר, מוצעת פרשנות על פיה עניינו של סעיף זה הינו אך בגביית מחיר נמוך בידי מונופולין, המאפשר לו לפעול בצורה "טורפנית" , פרשנות שאם תתקבל, שומטת את הקרקע מתחת לתובענה שלפניי, המבוססת על טענה לגביית מחיר גבוה. בעניין רייס, נמנע בית המשפט העליון מלהכריע בין הפרשנויות השונות האפשריות, ולאחר תיאור החלופות, מציין בית המשפט העליון כי "לצורך המשך דיוננו, אצא מן ההנחה (שלערכאה הראשונה הייתה, כנראה, מובנת מאליה), ולפיה סעיף 29א אכן אוסר על מחירים מונופולוסיטיים גבוהים שאינם הוגנים". באותו ענין, בהמשך, בהתבסס על הנחה זו שהיטיבה עם המשיבים שם, הורה בית משפט על קבלת הערעור וביטול ההחלטה שניתנה שם בידי בית המשפט המחוזי לטובת המשיבים. מדובר , איפוא , בעילה שטרם הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון, ומחלוקת מלומדים נטושה בעניינה. בכלל כך, בשנים האחרונות ולאחר פסק הדין בעניין רייס, נשמעו עמדות שונות ומנוגדות בסוגיה האמורה . מחד, עמדתו של פרופ' דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים בגילוי דעת 1/14 בדבר קיומו של איסור על גביית מחיר מופרז על ידי בעל מונופולין (להלן – גילוי דעת 1/14). מנגד, מאמרן של פרופ' מיכל (שיצר) גל והילה נבו "השפעת תורת ההחלטות על עיצוב כללים משפטיים: מחיר בלתי הוגן כניצול לרעה של כוח מונופוליסטי", העתיד להתפרסם בכתב העת משפטים מה (2), הגורס כי שיקולי מדיניות מצביעים על כך שאין להכיר בעוולה האמורה במשפטנו.

6. אמנם, ככל שתתקבל עמדה אחרונה זו, אזיי מדובר בתובענה שאיננה מצדיקה את הליכי הגילוי המדוברים. אלא שאין אנו עומדים בסופו של ההליך, בו תתחייב הכרעה בין עמדות המלומדים השונות. בשלב בו מצויים אנו עתה - הליכי גילוי מוקדם - נראה כי די בעמדה המנומקת שבגילוי דעת 1/14, התומכת בקיומה של העוולה האמורה כדי לבסס את התשתית המשפטית הראשונית הנדרשת , בשלב זה , לשם הליכי הגילוי המדוברים. הדיון להלן ייצא, איפוא, מן ההנחה לפיה סעיף 29א לחוק ההגבלים אכן אוסר על מחירים מונופוליסטיים גבוהים שאינם הוגנים, מבלי שיהא בכך משום חריצת דעה במחלוקת המעניינת שבסוגיה.

7. עתה לטענה כי אין להיעתר לבקשת הגילוי משום שלא הוצגה תשתית ראייתית ראשונית לבקשה – כפי שציין בית המשפט העליון בעניין רייס, בעל דין הנוטל על עצמו את מלאכת תובענה ייצוגית לפי סעיף 29א לחוק ההגבלים, נוטל על עצמו משימה שאיננה פשוטה כלל ועיקר, בין היתר, בשל פערי המידע בינו לבין הנתבע, כמו גם בשל מורכבות הסוגיה בכללותה. בשלב הנוכחי של הדיון, יהיה זה מוקדם, כמובן, להעריך את עוצמת הראיות שהציג המבקש בשלב זה. עם זאת, הערכה ראשונית דוגמת זו שיש לבצע בשלב הנוכחי, מלמדת כי התשתית הראשונית הנדרשת בשלב הנוכחי לצורך קבלת מידע רלבנטי , הוצגה. כך, כתמיכה לבקשתו, צירף המבקש את חוות דעתו של הכלכלן מר חנן שרון, אשר חיווה דעתו בשאלה שבמחלוקת, והיא הערכת מחירם של המוצרים שבמחלוקת, כמחיר מופרז המהווה ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, וכל זאת בהסתמך על נתונים פומביים. בין היתר, התייחס המומחה למחירי המוצרים לפני ואחרי הטלת פיקוח מחירים עליהם ועמד על שיעור הירידה במחיר המהווה אינדיקציה אליבא לגילוי דעת 1/14 לגביית מחיר מופרז. בהקשר זה, השווה המומחה את המחיר המפוקח כשהוא מותאם לשינויים בסל התשומות, עם המחיר בפועל לאורך השנים , ולדבריו מצא פער ניכר המלמד על גביית מחיר מופרז. אכן, בתגובה לחוות דעת זו הגישה תנובה חוות דעת מטעמה, המבקשת לקעקע את חוות דעתו של הכלכלן שרון וטוענת, בין היתר, כי המטודולוגיה שעליה מבוססת חוות דעת זו מביאה לתוצאות מופרכות על פיהן המחיר המפוקח בחלק מן השנים היה כשלעצמו מחיר מופרז, אך לא נראה כי השלב המקדמי בו מצויים אנו עתה מתאים להכרעה בטיעונים אלו שלגופו של עניין. יצוין, כי בחוות דעתו של שרון נעשתה גם השוואה של מחיר המוצר בין שווקים גיאוגרפיים שונים והמומחה מציין כי גם זו מלמדת על קיומו של מחיר מופרז.גם על כך משיגה תנובה, וכאמור השגותיה תיבחנה בהמשך ההליך, ולא עתה. יצויין כי מבחנים אלו בהם עשה שימוש המומחה מטעם המבקש, הוזכרו בגילוי דעת 1/14 כדרכים ראויות ומתאימות לזיהוי מחיר מופרז . בכלל כך, התייחס המומחה מר שרון לניתוח רווחיותן של המשיבות כמוצע בידי הממונה בגילוי דעת 1/14. אכן, המבקש לא הציג תמחור היפותטי של המוצרים, כפי שהוצע בעניין רייס, אך הוצג ניתוח כלכלי מפורט,לכאורה, כאמור לעיל, בתמיכה לטענה כי מדובר במחיר מופרז. אכן המבקש לא תמך את טענותיו בנתונים פנימים של המשיבות, שהרי מדובר בנתונים שאינם בידיו בשלב זה, נוכח פערי המידע המובנים בין תובע ייצוגי לנתבע. נוכח כך, אין לבוא כלפיו בטרוניה על כי לא ביסס את בקשתו על נתונים מסוג זה. בעניין רייס, ציין בית המשפט העליון כי הדרך להתגבר על פערי המידע שבין המבקש לבין המשיבים, לצורך ביסוס הבקשה, עוברת, בין היתר, בהלכה שנפסקה בעניין רע"א 10052/02 ועניינה הליכי גילוי בשלב הבקשה לאישור תובענה כייצוגית , כפי שעשה המבקש כאן. בחינה ראשונית של חוות דעת שרון מראה כי המבקש עומד גם בתנאי שעניינו תשתית ראייתית ראשונית, ואין הטענה בענין זה עומדת לו למכשול בדרכו אל קבלת המידע המבוקש.

8. אשר לשאלת הרלבנטיות – כאמור, בגילוי דעת 1/14 מציע הממונה כי אחד המבחנים לזיהוי מחיר מופרז הינו בחינת הפער בין מחיר המוצר לעלות הייצור. חלק ניכר מבקש ות הגילוי נסובות על נושאים הקשורים ליישומו של מבחן זה. נוכח כך, נראה כי מדובר במידע שבעיקרו רלבנטי להליך. בכפוף לדברים אלו, תיבחן שאלת הרלבנטיות בהתייחס לפרטים השונים המבוקשים. ברור מאליו כי מטבע הדברים, מדובר במידע סודי ורגיש. אלא שנוכח מידת נגיעתו הרבה, לכאורה, לנושא שבמחלוקת, ומאחר שמדובר בנתונים הנחוצים לצורך מבחן כלכלי שהוזכר בגילוי דעת 1/14, נראה כי אין מנוס מגילויים. המזור למכשול הסודיות שבמידע יימצא בהעברתו אל באי כוח המבקש והמומחה הכלכלי מטעמו, תחת התחייבות לסודיות.

9. באשר לטענת תנובה כי דרישת עיון במסמכים מחייבת את תנובה "לייצר" מסמכים – אכן, חובת הגילוי "איננה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו" (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' אייזנברג, פ"ד ס(3) 264). עם זאת, טענתה של תנובה כי מסמך זה או אחר איננו קיים אצלה, ומסירתו מחייבת "ייצורו", טעונה ביסוס ראייתי, שלא ניתן בשלב זה. כפי שמציין המבקש, מדובר בטענה שאיננה ברורה מאליה בשים לב לכך שוועדת המחירים הגבילה לפני זמן מה את מחיריהם המקסימליים של המוצרים המדוברים וקדם לכך הליך שימוע ובמסגרתו סביר להניח כי הוצגו נתונים מטעם תנובה בקשר עם עלויות הייצור. בהתאם אף סביר להניח כי מדובר בנתונים שנאספו וקובצו כבר על ידי תנובה, ולא נדרש "לייצרם" עתה יש מאין. עם זאת, וככל שבעניין כזה או אחר מדובר במסמכים שיש "לייצרם", תהיה רשאית תנובה לציין במענה פרטני לבקשת הגילוי ובליווי תצהיר כי מדובר במסמך שאיננו קיים ואזי היא איננה מחוייבת לעורכו עבור המבקש.

אבחן עתה את העניינים באשר אליהם מתבקשים מסמכים ותשובות לשאלונים.

סעיף 2.1 – מסמכים המלמדים על עלויות הייצור הישירות ו/או העקיפות , ושאלות 1-6, 18-23 ו-35-41 לשאלון בנושאים אלו:

10. כאמור, על פי המוצע בגילוי דעת 1/14, עלויות ייצור מהוות רכיב בתחשיב לבחינת מחיר מופרז המהווה ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי. מדובר איפוא במסמכים ובשאלות שנוגעים ללב העניין שבמחלוקת. אומנם אין מדובר בהפניה למסמך מסוים, אך כפי שנפסק ברע"א 7956/08 מעדניות האחים בכבוד (94) בע"מ נ' גן צבי (פורסם במאגרים; 21.4.09), ואוזכר ברע"א 3839/15 בענייננו, צו לגילוי מסמך ספציפי אינו חייב להתייחס למסמך בודדם, וניתן להורות גם על גילוי סוג מסוים של מסמכים. אכן, מטבעם, מדובר במסמכים הכוללים עניינים סודיים, אך לנוכח חשיבותם אין מנוס מחיוב במסירתם, והם יימסרו תחת התחייבות לסודיות כאמור לעיל.

סעיף 2.2 – מסמכים המלמדים על הכנסות תנובה ממכירת המוצרים נשוא בקשות האישור ותשובות לשאלות 9-11, 26-28, 44-46 לשאלון:

11. אף כאן מדובר במידע שעל פי האמור בגילוי דעת 1/14, משמש לבחינת הוגנות המחיר והשאלה אם מדובר בניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, וממילא מוצדקת הדרישה לקבלתו. בעניין הסודיות – נוכח חשיבות המידע להליך, לא תהווה הסודיות עילה להימנעות מחיוב לגילוי מידע זה. אולם אורה כי הגילוי יעשה תחת התחייבות לסודיות.

סעיף 2.3 – הסכמים בין תנובה לבין הרשתות הקמעונאיות ולקוחות אחרים ותשובות לשאלות 8, 25 ו-45 לשאלון:

12. המבקש טוען כי מדובר במסמכים ובמידע הנחוצים למען בירור הפער בין עלות הייצור לבין מחיר המכירה, על שום הנחות הניתנות ללקוחות תנובה. מקובלת עלי טענת תנובה כי מדובר במסמכים הכרוכים בגילוי סודות מסחריים של צדדים שלישיים. על רקע זה ולנוכח המידה המוגבלת של הרלבנטיות והנחיצות של המסמכים והמידע האמורים להליך, בפרט לאור הנתונים והמסמכים שעל תנובה לגלות כאמור בהחלטה זו, אין הצדקה לחשיפתם. לפיכך נדחית בקשת המבקש לעניין זה.

סעיף 2.4 – דוחות סך המכירה בפועל, כמות היחידות והתמורה ששולמה בפועל ושאלות 7, 24 ו-42 לשאלון :

13. אף נתונים אלו נחוצים לצורך בחינת הוגנות המחיר והשאלה אם מדובר בניצול לרעה של כוח מנופוליסטי כאמור לגבי סעיף 2.2. לעיל, ואף כאן יפים הדברים שנאמרו לעיל בעניין הסודיות.

סעיף 2.5 - תכתובות בין תנובה לבין וועדת המחירים:

14. מטבע הדברים מתבקש כי תנובה הציגה לוועדת המחירים נתונים אודות עלויות הייצור והכנסותיה ממכירת המוצרים שבמחלוקת, שכן הוועדה עסקה בבחינת אפשרות פיקוח על מוצרים אלו בשל רווחיות חריגה. תנובה לא טענה אחרת. מכאן, כי מדובר בתכתובות שמטבע הדברים עשויות לכלול נתונים רלבנטיים ביותר ברוח האמור לעיל. תנובה טוענת כי מדובר במסמכים חסויים, שיש לשומרם ככאלה על מנת להבטיח את האמון ואת הפתיחות ביחסים בין חברות במשק לבין רשויות השלטון. תנובה לא הצביעה על כל הוראת חוק מכוחה זכאית היא לחיסיון מסוג זה במסגרת התיק שלפניי . עם זאת, אחר שמטבע הדברים אכן מדובר בנתונים סודיים, יגולו הם תחת התחייבות לסודיות.

סעיפים 2.6-2.7 – פרוטוקולים של שימועים ציבוריים ושל ישיבות ועדת המחירים בקשר עם המוצרים נשוא בקשת האישור:

15, בהמשך לאמור לעיל, גם כאן מדובר במסמכים רלבנטיים. לטענת תנובה, חלק מן המסמכים הם פומביים וניתנים לאיתור דרך רשת האינטרנט. אכן, לא נראית הצדקה לחייב את תנובה לגלות למבקש מסמכים של וועדת מחירים, שהינם פומביים. עם זאת, תנובה מודה כי רק חלק מהמסמכים הם פומביים. יש לגלות את המסמכים האחרים, שאינם פומביים, וככל שכוללים הם נתונים סודיים של תנובה כאמור לעיל, מסירתם תיעשה תחת התחייבות לסודיות.

סעיף 2.8 – פרוטוקולים מישיבות הדירקטוריון וההנהלה של תנובה ביחס לעלויות ו/או מסקנות ועדת המחירים ו/או ההחלטה להכניס את המוצרים נשוא בקשות האישור לפיקוח מחירים

16. מקובלת עלי עמדת תנובה כי מדובר בדרישה רחבה שבנוסחה הכוללני מקשה על התייחסות אליה, ותחייב גילוי מידע עסקי רגיש ובלתי רלבנטי. נוכח זאת, ובפרט לאור המידע שאודות גילויו הוריתי כאמור לעיל, נדחית הבקשה בעניין זה.

סעיף 2.9 – דו"ח שיף

17. מדובר בדו"ח משרד רואה חשבון שבו השתמשה וועדת המחירים, על מנת לבדוק את רווחיותה של תנובה. לטענת תנובה, אין להורות על גילוי מסמך זה, לרבות הסודות המסחריים שבו, שכן אחד מ ב"כ המבקש, עו"ד נאור, ניהל בעניין זה עתירה מינהלית מכוח חוק חופש המידע, וזאת נדחתה בפסק דין שניתן בתיק עת"מ 44945-10-13.

אינני מקבלת טענה זו. נקודת האיזון בכל הנוגע לגילוי סוד מסחרי שבמסמך מכוח האינטרס הכללי שבגילוי, המוגן בחוק חופש המידע, שונה מזו הנוגעת לגילוי מידע הנחוץ לבירור תובענה אזרחית. בענייננו, ועל פי המפורט בפסק הדין בעת"מ 44945-10-13, מדובר במידע רלבנטי על פי המבחנים שהוזכרו בגילוי דעת 1/1 4, לבחינת השאלה שבמחלוקת בבקשות שבפניי, בכלל כך, כאמור בעת"מ 44945-10-13 "מחירים, מחירונים, מדיניות תמחור, נוסחת תמחור, הנחות, מבצעים, אשראי ותנאי מכירה אחרים; שולי רווח בהווה או בעתיד, או יעדי רווחיות לגבי מוצר; עלויות מוצר; כמויות הייצור וכושר הייצור של מוצר; נתח השוק ועוד". (עמ' 2 שם, שורות 10-12). יש לגלות איפוא דו"ח זה במלואו, תחת התחייבות לסודיות.

סעיף 2.10 – תכתובת בין תנובה ולבין הרשות להגבלים עסקיים בקשר למוצרים נשוא בקשת האישור

18. מקובלת עלי טענת תנובה, כי מדובר בדרישה רחבה ולא ממוקדת שעוסקת במסמכים שזיקתם לעניינים שבמחלוקת לפניי אינה ברורה כלל ועיקר. לא נראה כי די בהסתמכות על כתבה עיתונאית והשערות מכוחה אודות מה שכוללת אותה תכתובת, כדי להקים את טענת הרלבנטיות. לפיכך נדחית בקשת המבקש ברכיב זה.

סעיף 2.12-2.11 – תכתובות בין תנובה ובין חברת הייעוץ מקינזי בקשר עם המוצרים נשוא בקשות האישור וכן דו"ח מלא ו/או המלצות ו/או מסקנות ו/או מצגות מלאות או חלקיות של חברת מקינזי ותשובות לשאלות 12-16, 29-34 ו-47-52

19. מקובלת עלי טענת תנובה כי מדובר בדרישה רחבה למידע רב ביותר שמטבעו עשוי לחרוג עד מאוד מן הנושא שבמחלוקת לפניי. ייעוץ וליווי אסטרטגי נפרש מעצם טבעו ומהותו על נושאים נרחבים. בפרט לאור מה שהוריתי על גילויו לעיל, אינני סבורה כי יש מקום לחייב את תנובה לבור מתוך המידע הנרחב שנוגע לחברת הייעוץ מקינזי את הנחוץ למבקש, לטענתו, ונדחית בקשת המבקש ברכיב זה.

סיכום

20. לאור האמור לעיל, מורה למשיבות למסור למבקש מסמכים ומידע כמפורט להלן, אשר ימסר למבקש ולעורך דינו כמו גם למומחה הכלכלי מטעמו , תחת התחייבות לסודיות, כדלקמן:

מסמכים המלמדים על עלויות הייצור הישירות ו/או העקיפות כמבוקש בסעיף 2.1 לבקשה לגילוי ספציפי ותשובות לשאלות 1-6, 18-23 ו-35-41 לשאלון;

מסמכים המלמדים על הכנסות תנובה ממכירת המוצרים נשוא בקשות האישור כמבוקש בסעיף 2.2. לבקשה לגילוי ספציפי ותשובות לשאלות 9-11, 26-28, 44-46 לשאלון;

דוחות סך המכירה בפועל, כמות היחידות והתמורה ששולמה בפועל, כאמור בסעיף 2.4 לבקשה לגילוי ספציפי ותשובות לשאלות 7, 24 ו-42 לשאלון;

תכתובות בין תנובה לבין וועדת המחירים כמאמור בסעיף 2.5 לבקשה לגילוי ספציפי;

פרוטוקולים של שימועים ציבוריים ושל ישיבות ועדת המחירים בקשר עם המוצרים נשוא בקשת האישור כאמור בסעיפים 2.6-2.7 לבקשה לגילוי ספיציפי למעט אלו שפורסמו בפומבי במרשתת ;

דו"ח שיף במלואו כאמור בסעיף 2.9 לבקשה לגילוי ספציפי.

21. כאמור לעיל, נדחית הבקשה באשר למסמכים הבאים:

הסכמים בין תנובה לבין הרשתות הקמעונאיות ולקוחות אחרים כמבוקש בסעיף 2.3 לבקשה לגילוי ספציפי ותשובות לשאלות 8, 25 ו-45 לשאלון:

פרוטוקולים מישיבות הדירקטוריון וההנהלה של תנובה ביחס לעלויות ו/או מסקנות ועדת המחירים ו/או ההחלטה להכניס את המוצרים נשוא בקשות האישור לפיקוח מחירים, כאמור בסעיף 2.8 לבקשה לגילוי ספציפי;

תכתובת בין תנובה ולבין הרשות להגבלים עסקיים בקשר למוצרים נשוא בקשת האישור כאמור בסעיף 2.10 לבקשה לגילוי ספציפי;

תכתובות בין תנובה ובין חברת הייעוץ מקינזי בקשר עם המוצרים נשוא בקשות האישור וכן דו"ח מלא ו/או המלצות ו/או מסקנות ו/או מצגות מלאות או חלקיות של חברת מקינזי כאמור בסעיף 2.12-2.11 לבקשה לגילוי ספציפי ותשובות לשאלות 12-16, 29-34 ו-47-52.

22. הצדדים יבואו בדברים על מנת להסדיר את לוח הזמנים לביצוע האמור, תוך התייחסות למועדים הקבועים, ויודיעו עמדתם (במידת האפשר, המשותפת) בנושא לוח הזמנים עד ליום 4.11.15.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

התיק יובא בפניי ביום 5.11.15.
ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ו, 01 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.