הדפסה

זיסו נ' עירית ירושלים ואח'

מספר בקשה:9
בפני
כב' השופט בן-ציון גרינברגר

מבקשים

הרי זיסו
ע"י ב"כ עו"ד רון מיור

נגד

משיבים

1. עירית ירושלים
ע"י ב"כ עוה"ד אלי מלכה ו/או טוביה פיסינגר
2. ג'י.ג'י.אי - גליל ג'נטיק אנליסיס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יורם פלוצקי

החלטה

לפני בקשת המבקש מיום 1.11.12 לדחיית דיון ההוכחות הקבוע ליום 29.11.12 עד למתן הכרעה בבית המשפט העליון בתיק ע"א 2682/11, בו עיריית פתח תקווה מערערת על פסק דין שניתן נגדה כלפיי המבקש. בפסק הדין נשוא הערעור ניתן סעד הצהרתי כי המבקש הוא בעל זכות היוצרים ב ביטוי של הרעיון לאיתור כלבים שבעליהם השאירו את גלליהם ברשות הרבים, באמצעות בדיקת DNA של הגללים . סעד הצהרתי זה מבוקש גם בהליך שלפניי, אך כנגד עיריית ירושלים.
המבקש טוען בבקשה כי במועד דיון ההוכחות האחרון, 14.10.12, לא ידע כי הדיון בע"א 2682/11 נקבע ליום 3.12.12, ובשל סמיכות המועדים לדיון ההוכחות הקבוע בבית משפט זה ליום 29.11.12 ונוכח ההשלכות שיהיו להכרעה בע"א 2682/11 על התיק שלפניי, טוען המבקש כי יש לדחות את הדיון עד לאחר ההכרעה.
המשיבות מתנגדות לבקשה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות המשיבות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
המבקש אינו מפרט בבקשתו מהן ההשלכות של ע"א 2682/11 לנדון דנן, ומדוע הן מצדיקות את דחיית דיון ההוכחות כאשר צו מניעה ארעי תלוי ועומד כנגד המשיבה 1, עיריית ירושלים.
המשיבות טוענות כי מעיון באתר בית המשפט העליון נלמד כי ההחלטה בדבר קביעת הדיון ליום 3.12.12 ניתנה ביום 4.4.12, כחודשיים עוד לפני שפתח המבקש את ההליך שלפניי. המבקש לא טען כי לא קיבל את ההחלטה או הזימון לדיון, לא חשף את המועד בו נודע לו על מועד הדיון, לא צירף את הזימון לדיון לבקשתו ולא הגיש תצהיר לאימות העובדות בו, בין היתר בניגוד לנוהל נשיאת בית המשפט העליון (1-10) לטיפול בבקשות לדחיית דיונים מיום 5.1.10 , ונראה כי לא בכדי.
די בנתונים אלה בכדי לדחות את הבקשה.
יתירה מזאת, אין חולק כי המבקש היה מודע לעצם הערעור עוד טרם פתיחת ההליך שלפניי, אך לא מצא לנכון לטעון כי יש להמתין להכרעה בו. ההפך הוא הנכון. בדיון ביום 9.9.12 בבקשה לצו המניעה הארעי שהגיש, התייחס בא כוחו לפסק הדין של בית המשפט המחוזי שבגינו הוגש הערעור האמור, ואמר " אין אני חושב שפסק דין זה מייתר את הדיון פה, יש להם זכות להעלות כל טענה ובית המשפט יבדוק ויתעמק בכל טענה ואם יסתבר שהועלתה טענה שלא היתה צריכה להיות מועלית, זה יתבטא בהוצאות".
הצדדים הסכימו בדיון הנ"ל כי צו המניעה הארעי יוותר על כנו, ונקבע מועד להוכחות. דיון ההוכחות התקיים ביום 14.10.12, אז עלה הצורך בדיון הוכחות נוסף, וזה נקבע ליום 29.11.12. לפיכך, נראה כי כעת החליט המבקש כי ברצונו לעכב את ההליך שלפניי, והוא מנסה לתלות זאת בהכרעתו של בית המשפט העליון שלא כדין.
אציין כי באם יתקבל הערעור הנ"ל בבית המשפט העליון, ותבוטל הקביעה כי למבקש זכויות יוצרים ברעיון הנ"ל, אזי נראה כי הדבר ייתר את תביעתו שלפניי. אולם באם הערעור יידחה, לא בהכרח כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי הנ"ל ישפיע על ההליך שלפניי , היות ומדובר בנסיבות שונות. אציין כי עיריית ירושלים טוענת שאין בפעולותיה ליישום הרעיון של שימוש בבדיקות צואה לצורך איתור כלבים שבעליהם משאירים את גלליהם במרחב הציבורי, כדי לגבש את עילת התביעה הנטענת ל זכות יוצרים של המבקש כלפי עיריית ירושלים, ובוודאי שאין בה כדי לבסס טענת הפרה.
יתירה מזאת, הדיון בערעור אומנם קבוע ליום 3.12.12, ברם אין לדעת מתי תינתן הכרעה בו. אין ספק כי דחיית הדיון בהליך שלפניי לזמן לא ידוע, עלולה לגרום נזק ממשי למשיבות, וזאת במיוחד לאור האמור בתגובת המשיבה 2, חברת ג'י.ג'י.איי , אשר לטענתה השקיעה כספים רבים במחקר ופיתוח במטרה לפתח אמצעים חדשניים ויחודיים לזיהוי כלבים באמצעות DNA המופק מצואת כלבים. משיבה 2 טוענת בתגובתה כי פנתה לרשויות מקומיות שונות בארץ והחלה לנהל אית ם מו"מ במטרה להגיע להסכמים לביצוע פרויקטים של הקמת מאגרי מידע על בסיס צואת הכלבים, אולם ממועד מתן צו המניעה הארעי בתיק שלפניי, הקפיאו הרשויות המקומיות את המו"מ עם משיבה 2, וכתוצאה מכך היא נמנעת בינתיים מפנייה לרשויות מקומיות נוספות עד להכרעה בעניין זה.

לפיכך, עקב הליקויים בבקשת המבקש, סימני השאלה סביב הרלוונטיות של הקביעות בפסק הדין שבגינו הוגש הערעור להליך שלפניי, העובדה שהליך ההוכחות כבר החל ונדרש לו דיון נוסף להשלמתו, והנזק הצפוי למשיבות – הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

המבקש יישא בהוצאות המשיבות בסך של 2,000 ₪ לכל אחת.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ג, 15 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.