הדפסה

ורדי נ' בוארון ואח'

מספר בקשה:1
בפני
כבוד ה שופט צבי ויצמן

מבקשים

מאיר ורדי

נגד

משיבים
שאול בוארון ואח'

החלטה

בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון במסגרת ערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' סמדר קולנדר- אברמוביץ') מיום 6.5.15 (ת.א 44831-11-13) .
המשיבים וב"כ היועמ"ש מתנגדים לבקשה.

1. נקדים ונציין כי אין זו הפעם הראשונה בה פונה המבקש בבקשה לפטור עצמו מתשלום אגרה והפקדת ערבון. המבקש ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, חלקם אף כנגד אותם משיבים, ובדומה להליך דנן, המבקש עתר לפטור מאגרה בהליכים אחרים, כאשר בחלקם נעתר בית המשפט לבקשה בצד חיוב המבקש בהפקדת עירבון, ובחלקם נדחתה הבקשה (ראו כדוגמה החלטותיי מיום 9.12.14 בתיק ת"א 4399-10-14 ומיום 13.11.14 בת"א 53119-10-14).

2. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, כמו גם בתשובת המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לה דחות ברובה , וזאת מהטעמים שיובהרו להלן.

הבקשה לפטור מאגרה
3. התנאים למתן פטור מתשלום אגרה קבועים בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 לפיה על בית המשפט לבחון האם אין ביכולתו של התובע לשלם את אגרת ההליך, והאם ההליך מגלה עילה.
בדומה לבקשותיו הקודמות, ואשר נדחו בהחלטותיי שצויינו לעיל, המבקש לא צירף לבקשתו הנוכחית אסמכתאות עדכניות כגון תדפיסי בנק, תדפיסי אשראי, אישורים על פקדונות וחסכונות וכו'. חלקם של המסמכים שצורפו אינם ברורים, וחלקם ישנים ומהשנים 2010-2012, ו- 2014. נפסק לא אחת, כי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש , רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק מאגרה (ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (2000).

4. בנוסף, וכפי שעולה מהתגובות לבקשה, למבקש נכסי מקרקעין, חלקם נמכרו בתמורה, ואף בבקשתו זו, כמו גם בקודמותיה, לא ניתן ללמוד בבירור איך ולאן שולמה התמורה שקיבל המבקש. כמו כן משכיר המבקש דירה כנגד דמי שכירות בשיעור של 3000 ₪.
גם כיום המבקש הוא בעליה של דירה ודי בכך על מנת לדחות בקשתו לפטור מאגרה במיוחד כאשר עסקינן באגרה העומדת על סך של כ – 1400 ₪ בלבד (וראו לעניין זה - 34868-06-12 גרמה נ' כהן ואח' (2012)).

5. לא למותר לציין, כי המבקש מרבה לנקוט ולנהל הליכים בבית המשפט, הליכים שמטיבעם עולים ממון רב (ואכן המבקש בבקשותיו מצרף נספחים במאות עמודים, הממוספרים באמצעות סורק משוכלל וניתן להבין כי הוא עושה שימוש רב במחשב, אינטרנט, מדפסת ודיו יקר (ההדפסה ציבעונית) , דבר המעלה תמיהה באשר לטענותיו כי הוא ישן על מזרן.
ספק אם כוונת המחוקק לתת פטור לאותו אדם בכל פעם ובכל הליך. בעל דין שמציף את בית המשפט בהליכים מרובים אינו יכול לצפות כי ההתייחסות לבקשותיו לפטור מאגרה כאילו אל בעל דין רגיל. (ראה: בשג"ץ 11124/08 מחמוד ראיק מגאדבה נ' שירות בתי סוהר (2009) ). אומנם ראוי ליתן לבעל דין את יומו ואולם על בית המשפט לבחון בזהירות עתירותיו של בעל דין המבקש לא רק שינתן לו יומו אלא שינתן לו היומיום... ומתדפק בדלתות בית המשפט פעם אחר פעם אחר פעם ללא הפוגה (וראו- בש"א (ב"ש) 5275/04 פרויס הדגיל נ' היועץ המשפטי לממשלה (2004)).

6. לאור האמור לעיל, ומאחר והמבקש לא עמד בנטל להוכיח את העדר יכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה, איני מוצא מקום להרחיב בסוגיית סיכויי ערעורו, אולם, ולמעלה מן הצורך, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין סיכויי ההליך, אציין כי למקרא כתב הערעור סבורני כי סיכוייו אינם גבוהים, מאחר וטענותיו של המבקש מופנות בין היתר כלפי החלטות בית המשפט בעניין קביעת סדרי דין, הבאת ראיות, שמיעת עדויות ומתן משקל לעדויות, סוגיות אשר לרוב ערכאת הערעור לא תתערב בהן.

הבקשה לפטור מהפקדת ערבון
7. לעניין בקשת המבקש לפטור מהפקדת עירבון, על דרך הכלל המבקש לערער על החלטה או פסק דין של ערכאה קמא נדרש להפקיד ערובה שנועדה להבטחת הוצאות הצד שכנגד (ראה תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן – התקנות) ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

8. המבקש לפטור עצמו מהפקדת ערבון נדרש להוכיח שניים:
האחד - מצבו הכלכלי אינו מאפשר הפקדת הערבון.
השני – להליך הערעורי סיכויי הצלחה ממשיים (וראה , כדוגמה, בשגצ 4934/14 - מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (2014); בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 7 (2007) ורבים אחרים).

9. נפסק, כי סוגיית הפטור מתשלום אגרה וסוגיית הפטור מהפקדת עירבון אינן זהות לנוכח תכליתן השונה. בעוד שתשלום אגרה הוא בין המערערים לבין המדינה ונועד לפתוח בפניהם את ערכאת הערעור בלי תשלום אגרה, הרי שהפקדת עירבון נועדה להבטיח למשיב שלא יצא נפסד אם יידחה הערעור בשל חוסר יכולתו לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתו. ולכן, מבקש הפטור מהפקדת העירבון עליו להוכיח שלא רק הוא חסר יכולת כלכלית לשלם את סכום העירבון אלא שלא עלה בידו להסתייע בסביבתו הקרובה על מנת לגייס את סכום ההפקדה. (ראה: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר נאמן לנכסי החייב (2011) ).
נפסק בנוסף, כי שאלת יכולתו הכלכלית של בעל דין אינה נבחנת אך על סמך משכורתו מדי חודש אלא על יכולתו לגייס כספים ממקורות עצמאיים שלו, או יכולת ליטול הלוואה לצורך מימון ההליך, כגון פנייה למוסד בנקאי ליטול הלוואה על יסוד הרכוש שלו או על בסיס כספים שעומדים לזכותו; וגם אם סורב, לא נשללת הדרך לקבלת כספים ממקורות אחרים שעומדים לרשותו.(ראה: בש"א 4283/09 משה תילה כהן נ' חנה תילה כהן ואח' (13.12.90) ) .

10. כפי שהבהרנו לעיל, המבקש אינ ו מ ציג בבקשתו תמונה מפורטת של מ צבו, ואינ ו מפרט מהן הניסיונות שע שה לצורך גיוס סכום העירבון , ולמעט טענה כללית לפיה אין ביכולתו להיעזר בבני משפחה לאור קרע ביחסים בינו לבינם, וכי בנקים אליהם פנה סירבו להעניק לו הלוואה, וזאת ללא כל אסמכתא.

11. זאת ועוד, המשיבים טענו כי ההוצאות בהן חוייב המבקש לטובתם, טרם שולמו. נפסק, לא אחת, כי אי תשלום הוצאות שנפסקו בערכאה דלמטה, מגביר את הנטל להוכיח תשת ית העובדתית המצדיקה פטור מערבון. כך בואר בע"א 6546/07 דור חן מסחר בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 4 תק-על 2007(4) :
"על המבקש פטור מהפקדת ערבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד עקב מצבו הכלכלי, מוטל הנטל להציג תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם אלה תפסקנה לטובתו. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם לבעל הדין שכנגד את ההוצאות בהן חויב בהליך שהתנהל בערכאה הקודמת, כפי שלטענת המשיב אירע במקרה דנן. יתרה מכך, לצורך מתן פטור כאמור, אין די בכך שיוזם ההליך יוכיח כי אין באפשרותו להפקיד את הערבון. מוטל עליו גם הנטל להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את הממון הנדרש ממעגל קרוביו."

12. יחד עם זאת מתוך זהירות ובהתייחס לכך שלא ניתן להתעלם מהעובדה שבתיקים שונים קיבל המבקש סיוע מהמחלקה לסיוע משפטי, עניין שיש בו ללמד לכאורה על כך שמצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, הריני מעמיד את סכום הערבון אותו ידרש המבקש להפקיד על סך של 5000 ₪ בלבד.

לפנים משורת הדין, המועד לתשלום האגרה והפקדת הערבון מוארך עד ליום 1.11.15.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ה, 02 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים. בסמכותי כרשם.