הדפסה

ועדה מקומית לתכנון ובנייה חבל אשר נ' חוסיין

בפני כב' השופט מוחמד עלי
המאשימה
ועדה מקומית לתכנון ובנייה חבל אשר

נגד

הנאשם
דראז חוסיין

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד צביקה כוחן
הנאשם: נוכח
ב"כ הנאשם: עו"ד אמיר סויד

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוען לעונש:
עסקינן בבניה שראשיתה עוד בחודש 9/09 כאשר מדובר בתיק שהוא מבחינה עובדתית פשוט יחסית, אך עקב הצורה שבה בחר לנהל הנאשם את התיק הגענו למצב שבו התיק הסתיים ככל הנראה רק בשנת 2014. המאשימה אינה טוענת כי הנאשם אינו זכאי ליומו בפני בימ"ש וכי אינו זכאי להוכיח חפותו. בין זה לבין אי אמירת אמת והצגת גרסה שקרית ומופרכת המרחק רב כמרחק מזרח למערב. הנאשם אחז בשתי טענות הגנה עיקריות שתיהן נדחו על ידי בימ"ש לאחר שמיעת הראיות וניתוח הממצאים. אחת טענת התיישנות ואחת טענה שבמסגרתה הוא ניסה להרחיק עצמו מהמבנה והבניה והיא טענת העדר הזיקה. בימ"ש בהחלטה מפורטת סקר את כל הראיות הן ראיות התביעה והן ההגנה והגיע לקביעה, מפנה לעמ' 29 להכרעת הדין מול שורות 8-9. זו היתה טענת המאשימה מתחילת הדרך. מדובר בבנית קומה מבניה קשיחה בהיקף 90 מ"ר על קומה של בית מגורים קיים באיזור שהיעוד שלו חקלאי. במתחם שידוע כמתחם דראז בפאתי העיר נהריה ובין מזרע. לעניין המבנה עצמו מפנה לתמונות שהוצגו על ידי עדי התביעה ת/1, ת/1 א ת/2, ת/4 – ת/6.
יצויין כי עקב עבקיות הנאשם בגרסתו כי היא הגירסה הנכונה הוא לא טרח לפנות למאשימה לנסות להכשיר את הבניה נשוא האישום עד היום אנו נמצאים בבניה נוספת ללא טיפול והיתר בניה. בנסיבות המאשימה סבורה כי על בימ"ש להכביד על הנאשם בין היתר לאור הצורה בה בחר לנהל את התיק. היו גם מספר דחיות לא מבוטלות בתיק מצד הנאשם ואשר על כן המאשימה מבקשת להטיל מאסר על תנאי, צו הריסה שביצועו יוטל על הנאשם. לעניין הקנס, על יסוד תיקון 113 לחוק העונשין סבורה המאשימה כי מתחם הענישה ההולם הוא בין 25,000 עד50,000 ₪ ומבקשת להציג פסיקה של בימ"ש מחוזי על מבנה בשטח דומה. שם דחה בימ"ש המחוזי ערעור על גובה הקנס. ביהמ"ש בהכרעת דינו קבע כי הנאשם מתגורר בנכס. אבקש שבימ"ש יחייב את הנאשם בכפל אגרות בניה כפי הנקוב בכתב האישום בסכום של ]5400 ₪ וכן להורות לו לחתום על התחייבות בסכום שלא יפחת מ- 50,000 ₪ שלא יעבור עבירות לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:
תחילה אבקש להפנות את בימ"ש למצב התכנוני הקשה הקיים בשכונת דראז. עסקינן בואקום תכנוני כך שאין בנמצא תוכנית כלשהי מתוכה יכולים תושבי השכונה לבקש או לקבל היתרי בניה. במשך עשרות שנים בהקשר לשכונה הקיימת עוד לפני קום המדינה, לא השכילו רשויות החוק ובעיקר המאשימה לקדם תוכנית כלשהי שתסיר את המצב התכנוני בשכונה. לא רק זאת, תוכניות שיזמו תושבי השכונה כשהיום ברגעים אלה מוגשת תוכנית לשינוי יעוד מפורטת לשכונה בועדה בנצרת מעוכבת חודשים ארוכים. דומה שהמצב יוצר מצב של תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה. לא תושבי השכונה בכלל ולא הנאשם במקרה שלנו בפרט. כהערת אגב לדבריו של חברי באשר להתמשכות ההליכיים, אדגיש כי שלושה שופטים נכבדים עברו על התיק, כב' השופט שחורי, כב' השופטת שלעאטה ומותב זה. גם דחיות התבקשו על ידי המאשימה. כך שאין שום אמת בטענה של התארכות ההליכים מצד הנאשם. תוהה אני על טענת חברי מדוע לא פנה הנאשם לבקש היתר מהמאשימה, אני אישית אדאג ללוות את העניין . מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, מצבו הבריאותי והנפשי ואציג לעיון בימ"ש ריכוז יתרות מבנק הפועלים, ניירת רפואית ותלושי משכורת מסומנים נ/1. בנסיבות העניין אבקש להסתפק בקנס מינימלי שיוכל לשלם בתשלומים נמוכים בשים לב ליכולתו של הנאשם, במידה ויוטל צו הריסה אבקש שתוקפו יהיה לתקופה ארוכה.

<#3#>
גזר דין

בהכרעת דין מפורטת שניתנה על ידי ביום 23.3.14, הורשע הנאשם לאחר שכפר בעובדות כתב האישום בעבירות של ביצוע עבודות בניה ללא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר הכל בניגוד לחוק התכנון והבניה.

ב"כ המאשימה טען לעונש, הפנה לחומרת העבירות וטען למתחם עונש הולם שיכלול את העונשים הבאים: קנס שגובהו בין 25,000 עד 50,000 ₪, כפל אגרה, חתימה על התחייבות ומתן צו הריסה לבניה הבלתי חוקית וכן מאסר על תנאי. ב"כ המאשימה הפנה עוד להליכים שהתמשכו והתייחס לקביעותיי בהכרעת הדין.

ב"כ הנאשם טען לעונש והפנה למצב התכנוני ששורר במקום. לטענת הסניגור, באיזור הקיים מזה שנים רבות קיים ואקום תכנוני שאינו מאפשר התפתחות האיזור והגשת בקשות להיתר בניה. לטענת הסניגור המצב שנוצר הינו באחריות הרשויות אשר אינן פועלות ליזום או לקדם תוכניות וגם אינן מטפלות בתוכניות אשר מוגשות על ידי תושבי המקום. בהקשר זה הזכיר הסניגור תוכנית לשינוי יעוד העומדת בפני הועדה המחוזית לתכנון ובניה אשר מזה תקופה ארוכה תלויה ועומדת מבלי לקיים בה דיון. עוד הפנה הסניגור המלומד לנסיבותיו של הנאשם והציג מסמכים שתומכים בטענותיו.

כידוע, מלאכת גזירת הדין נעשית בשני שלבים עיקריים: קביעתו של מתחם עונש הולם וגזירת העונש בתוך המתחם, ככל שאין נימוק שיש בו להצדיק סטיה מהמתחם.

ככלל, העבירות מושא כתב האישום פוגעות בערכי התכנון ויש בהן גם פגיעה בשלטון החוק ובערך כיבוד החוק. בית המשפט העליון חזר והדגיש כי אין להקל ראש בעבירות על חוק התכנון והבניה, שכן יש בעבירות אלה כדי לקרוא תיגר על שלטון החוק ועל הסדר הציבורי הטוב, לצד היותן חותרות תחת עקרונות התכנון והבניה. ראו בין היתר: 4544/13 אורי ניסים נ' מדינת ישראל (15.10.2013).

אשר לקביעת מתחם העונש ההולם במקרה זה: הנסיבות הקשורות בעניין פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ואין צורך לחזור על הדברים.

כמתואר בכתב האישום עסקינן בבנייה בשטח של 90 מ"ר שנועדה למגורים. הבניה שבוצעה על ידי הנאשם היא מעל קומה קיימת, מכאן שאין המדובר בבניה על קרקע פנויה ומכאן שהפגיעה בערך המוגן הגם שהיא חמורה, אין היא באה לפגוע בקרקע פנויה.

הסניגור טען כי במקום קיים ואקום תכנוני כהגדרתו והמצב אינו מאפשר הגשת תוכניות או בקשות להיתר בניה והזכיר בתוך כך מספר מהלכים שנעשים כדי להביא להסדרת העניין.

כמו כן הבאתי בחשבון את מצבו הכלכלי של הנאשם הנדרש לקביעת המתחם, ככל שהוא נוגע לרכיב הקנס. בהקשר זה הוצגו תלושי שכר של הנאשם לפיהם הוא משתכר סך של כ- 3000 ₪.

בהתחשב בשיקולים האמורים, אני סבור כי מתחם העונש ההולם בנסיבות מקרה זה, צריך לכלול קנס בשיעור של 10,000 עד 25,000 ש"ח, תשלום אגרת בניה ומתן צווים להסרת הבניה הבלתי חוקית. לא ראיתי לכלול ברכיבי המתחם עונש של מאסר על תנאי זאת משום התרשמותי כי היא באה רק משום שהנאשם בחר לכפור בכתב האישום ולנהל את הגנתו. הדין גם במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי ניתן להתחשב בהודאת הנאשם במסגרת גזירת העונש אבל בשום פנים העובדה כי הוא כופר בעובדות כתב האישום ועומד על חפותו, אין בה כדי להחמיר עימו ככל שהדברים נוגעים לגזירת העונש.

לאור מתחם העונש שנקבע, ובהתחשב בנסיבות הנוגעות לגזירת הדין, מוטלים על הנאשם העונשים והחיובים הבאים:

קנס בסך של 12,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, וזאת החל מיום 1.11.14 ובכל 15 לחודש שלאחריו. אי עמידה באחד מתשלומי הקנס תעמיד את יתרת הקנס לפרעון מידי.
שוברים לתשלום הקנס יונפקו על ידי המאשימה.

אני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית על סך של 15,000 ש"ח וזאת להימנע למשך תקופה של שנתיים מהיום מביצוע אחת העבירות לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה. היה והנאשם לא יחתום על ההתחייבות, הוא יאסר לכפיית החתימה על ההתחייבות למשך 7 ימים או עד שיחתום על ההתחייבות, לפי המוקדם.

אני מחייב את הנאשם לשלם אגרת בניה בתוספת בסכום כולל של 7500 ₪.
סכום האגרה ישולם תוך 3 חודשים מהיום. האגרה תשולם במשרדי המאשימה.

אני מורה לנאשם להרוס את הבניה המתוארת בכתב האישום בגינה הורשע בתיק זה. צו ההריסה יכנס לתוקף בתום 18 חודשים ממועד מתן גזר הדין, אלא אם ישיג הנאשם היתר בניה כחוק לבניה. במידה והנאשם לא יהרוס את הבניה הבלתי חוקית עת שהוא יהיה חייב לעשות כן, תהיה רשאית המאשימה להרוס את הבניה.

הצו שניתן בגזר דין זה יירשם בפנקסי המקרקעין. הרישום יבוצע על ידי המאשימה.

ככל שבתיק קיים פקדון כלשהו, יועבר למאשימה על חשבון הקנס.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ד, 18/09/2014 במעמד הנוכחים.

מוחמד עלי , שופט