הדפסה

וורונוב נ' איי אי ג' חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני
כב' השופט עדי הדר

תובע

ולרי וורונוב

נגד

נתבעים

1.איי אי ג' חברה לביטוח בע"מ
2.טל מץ
3.עוז ניהול סיכונים בע"מ
4.מועדונוע בע"מ
5.city police insurance company

פסק דין

1. המחלוקת שלפני בית המשפט נוגעת לחבות הנתבעים , לרבות הנתבעים 1 ו-2 , סוכן ביטוח ומבטח האחריות המקצועית של סוכן הביטוח , בגין נזק שנגרם לתובע עקב אי תשלום תגמולי ביטוח ע"י חברת ביטוח זרה באמצעות שלוחיה בארץ, וכן גובה הפיצוי המגיע בגין תאונת הדרכים, נשוא האירוע הביטוחי.

כתב התביעה בסדר דין מהיר

2. בנובמבר 2011 הוגש כתב תביעה בסדר דין מהיר ע"י התובע נגד נתבעים 1 ו-2.

3. התובע טען כי ביום 25.07.09 היה מעורב בתאונת דרכים, בעקבותיה נקבע כי הרכב בו נהג מוגדר כמצב של אובדן גמור (TOTAL LOST). התובע טוען כי פנה לחב' הביטוח "מועדונוע" בדרישה לקבל את הפיצוי המגיע לו בגין הנזק שנגרם לרכבו, וכי נציג מועדונוע הבהיר לו כי על שולחנה מונחות תביעות רבות דומות לשלו, וכי אין באפשרות החברה לשלם ללקוחותיה את הכספים המגיעים להם.

4. התובע הגיש תביעה לבית המשפט, ובפסק דין מיום 25.01.10 נקבע כי על חב' מועדונוע לשלם לתובע סך של 29,775 ₪ בתוספת 3,656 ₪ שכ''ט עו''ד בתוספת מע''מ, סה''כ 34,016 ₪. התובע צירף את פסק הדין.

5. התובע טען כי מתן פסק הדין לא הועיל לו, שכן מועדונוע חדלת פרעון. התובע טען כי נותר ללא כיסוי ביטוחי מתאים עקב רשלנותם הבלעדית של הנתבעים, אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, במילוי הצעת ביטוח בחברה שלא היה לה רישיון לעסוק בביטוח בישראל.

6. התובע צירף אזהרה מטעם המפקח על הביטוח לא לרכוש פוליסות ביטוח מחברות זרות שאין להן רישיון לעסוק בביטוח בישראל לרבות באמצעות מועדוני חברים . האזהרה נוקבת בשמם של מספר מועדונים לרבות נתבעת 4.

7. התובע הפנה את בית המשפט לפסיקה שהכירה בחובת זהירות של בעל מקצוע כלפי אדם הנזקק לשירותיו המקצועיים, ואשר החילה עקרון זה גם לגבי סוכן ביטוח, וטען כי במקרה זה מדובר גם בהפרת חובת נאמנות.

8. לחלופין טען התובע, כי העובדה שכיום אין לו כיסוי בגין תאונת הדרכים שעבר, הינה אך ורק בשל רשלנות הנתבעים ו/או חוסר זהירותם ו/או חוסר מיומנותם, אשר התבטאו בכך שהחתימו את התובע על פוליסה של חברה ללא רישיון לעסוק בביטוח בישראל.

9. התובע צירף התכתבות עם הנתבעת 1, וטען כי עד מועד הגשת התביעה לא התקבלה עמדתה העניינית של הנתבעת.

10. התובע ביקש מבית המשפט לחייב את הנתבעים לשלם לו את הסך שנפסק לטובתו בפסק הדין נגד מועדונוע, ולצרף לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית לפי הוראות סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח התשמ''א- 1981, או לחלופין בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ''א-1961, וזאת עד ליום התשלום המלא בפועל.

כתב הגנה מטעם נתבעים 1 ו -2

11. הנתבעים הגישו כתב הגנה , והקדימו וטענו כי דין התביעה כנגדם להידחות ו/או להימחק מחמת העדר יריבות ו/או חוסר עילה.

12. הנתבעים טענו כי התובע מיצה קיומה של עילת תביעה בכך שקיבל פסק דין כנגד חב' מועדונוע, ועל כן מגיש כעת תביעה, שהיא למעשה כפל עילה, כנגד הנתבעים.

13. הנתבעים טענו כי בידי התובע פסק דין שניתן בהעדר הגנה ולא לגופו של עניין, כנגד גוף אחר, ולכן אינו מחייב את הנתבעים, וכי התובע לא צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי ו/או כל מסמך אחר שיש בו כדי להוכיח את הנזק שנגרם לו ואת זכאותו לתגמולי ביטוח.

14. בנוסף טענו הנתבעים כי בידי התובע יש פוליסת ביטוח של חב' אוברסיז, ואין כל שחר לטענה כאילו המדובר בחב' ביטוח שאינה מכסה את מבוטחיה.

15. הנתבעים טענו כי בעניין זה ניתן לאחרונה פסק בורר של כב' השופט בדימוס גלדשטיין, אשר קבע כי על החברה הזרה לכסות את מבוטחיה בישראל, וללא שנמצא כל דופי בעריכת ביטוחים בחב' הביטוח הזרה.

16. הנתבעים טענו כי מועדונוע אינה חב' ביטוח. מדובר במועדון חברים שהוקם ע''י מר נחום פז, ובמסגרתו בוצעו ביטוחים בחב' ביטוח אוברסיז ו/או אינגוסטרך. חב' הביטוח אינה מועדונוע, כי אם חב' הביטוח ששמה נקוב בפוליסה שבה מחזיק התובע, והפנו את התובע להגיש תביעתו כנגד המבטחת, חב' אוברסיז ו/או אינגוסטרך.

17. הנתבעים ציינו כי לנ''ל יש בארץ משרד עורכי דין, המקבל כתבי בי דין בשמן ומייצגן, הן בתביעות מסוימות והן בהליך הבוררות שנסב על פוליסות הביטוח הנ''ל.

18. הנתבעים טענו כי הגשת תביעה כנגד סוכן הביטוח שדרכו נעשתה הפוליסה, אינה אלא טעות, שלא לדבר על כך שהיא אינה מגלה עילה כלשהי כנגד סוכן הביטוח, לאחר שבפסק הבוררות נקבע שהפוליסות מכסות את המבוטחים בישראל.

19. הנתבעים הכחישו את הטענה לרשלנות וטענו כי אין כל פגם ו/או דופי בעריכת ביטוח בחב' ביטוח זרה, וזאת חרף "אזהרה" של המפקח על הביטוח. המדובר בפוליסות ביטוח שתוקפן הוכר במדינת ישראל, שלא לדבר על כך שחוק חוזה הביטוח אינו אוסר או פוסל עריכת ביטוחים בחו''ל.

20. מבלי לפגוע באמור לעיל, טענו הנתבעים כי התובע היה מודע היטב לפרטי הביטוח, זהות המבטח, עובדת היותו מבטח זר, וכל מה שנעשה בוצע בידיעתו, אישורו והסכמתו המלאה. אם יש אפוא רשלנות בעריכת הביטוח, טענו הנתבעים, הרי שהיא מוטלת על התובע לבדו, ולחלופין ברמת אשם תורם משמעותית ומרבית.

21. הנתבעים הכחישו את גובה הנזק וטענו על התובע להוכיחו באמצעות ראיות ממשיות, ובכלל זה חוות דעת שמאי, קבלות, הוכחת שווי רכב וכד'.

דיון מיום 24.04.12 (דיון מס' 1)

22. ביום 24.04.12 התקיים דיון בפני כב' השופט שקד. בתחילת הדיון חזרו הנתבעים על האמור בכתב הגנתם. התובע סיפר לבית המשפט כי לכתב התביעה נגד מועדונוע צורפה, בין היתר, הצעה לתובע מאוברסיז, הנזכרת בכתב ההגנה של הנתבעים, לסלק את התביעה שלו עם כל מיני ניכויים, שהוא לא הסכים לה.

23. התובע ביקש להגיש כתב תביעה מתוקן לצורך צירוף החברה הנוגעת לעניין, והנתבעים התנגדו לכך בנימוק שהציעו זאת לתובע חודשיים קודם לכן.

24. מכיוון שהתובע לא התייצב לדיון, בית המשפט חייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות דיון בגין אי התייצבותו, והורה לו להגיש בקשה לצירוף נתבעת נוספת תוך 14 יום.

כתב תביעה מתוקן

25. בסופו של יום אושרה הגשת כתב תביעה מתוקן, אליו צורפו כנתבעים עוז ניהול סיכונים בע''מ (נתבעת 3), מועדונוע בע''מ (נתבעת 4) ו-CITY POLICE INSURANCE COMPANY, נתבעת 5. כמו כן תוקן כתב התביעה והועמד על הסך של 45,274 ₪.

26. התובע ציין כי הנתבעות 3, 4, הן חברות שהוקמו על ידי מר נחום פז כדי למכור פוליסות ביטוח של מבטחים זרים, ובהם הנתבעת 5, ללא אישור המפקח על הביטוח ובניגוד לדין ולהנחיות המפקח על הביטוח בישראל.

27. התובע הניח כי נתבעת 5 היא חב' ביטוח זרה המיוצגת בישראל ע"י הנתבעות 3 ו-4, והתקשרה עם הנתבעת 4 כדי לשווק פוליסות ביטוח בישראל.

28. לעניין שינוי סכום הפיצוי, התובע ציין כי סכום התביעה המתוקן הוא הסך שנתבע בכתב התביעה המקורי, בשערוך ליום הגשת כתב התביעה המתוקן.

כתב ההגנה המתוקן מטעם נתבעים 1 ו -2

29. בכתב ההגנה המתוקן, הנתבעים 1, 2, ביקשו לסלקה על הסף בנימוק כי התביעה כבר סולקה בפשרה שנחתמה בין התובע לבין הנתבעת 3, וצירפו הודעה שהגיש התובע לבית המשפט בעניין הפשרה, וכן שטר סילוק והתחייבות של הנתבעת 3 לתשלום הפיצוי נשוא הפשרה, בתוך 60 יום. לגוף התביעה, הנתבעים חזרו על טענותיהם בכתב ההגנה המקורי.

כתב ההגנה מטעם נתבעים 3 עד 5

30. בכתב ההגנה נטען כי מועדונוע הוא מועדון חברים שנתן שירותים והטבות בתחום הרכב, ולמועדונוע ולחבריה הייתה פוליס ה קולקטיבית בחו"ל אצל הנתבעת 5 וכאשר הצטרף אליה התובע הצטרף לפוליסה הקולקטיבית שלה.

31. עוד נטען כי "נתבעת 3 הנה חברה לסילוק תביעות עבור חברות ביטוח שונות , אשר מונתה ע"י אוברסיז אינשורכס קונסלטנט לימיטיד , שקיבלה זכות חיתום מהמבטחת בתיק זה, לטפל בכל התביעות בישראל בשמה וכי אין לה כל יריבות עם התובעת (כך במקור –ע.ה.) ויש למחקה ו/או לבטל את התביעה נגדה."

32. עוד נטען כי "חברת הביטוח הזרה נתנה סמכות חיתום לחברת אוברסיז אינשורנס קונסלטנט לימיטיד, החברה אותה יש לתבוע 1 באמצעות עוז ניהול סיכונים בע"מ. אוברסיז אינשורנס קונסלטנט כברוקר לונדוני ביטח את מועדונוע החל משנת 2004 בחברות ביטוח זרות .עד 2007 התנהל הביטוח לשביעות רצון אלפי חברי מועדונוע, מסיבות לא ברורות חדלה המבטחת להעביר כספי תביעות תוך שימוש בטענות אדמיניסטרטיביות שונות ומשונות, אוברסיס ומועדונע שידעו 1 שאין כל בעיה בחוסן המבטחים שילמו מכיסו (כך במקור –ע.ה.) עשרות מליוני שקלים עד שנגמרו הכספים שברשותם."

33. עוד נטען כי "בשנת 2008 הופעל הסכם בוררות וכבוד השופט בדימוס דוד גלדשטיין, חייב המבטחת בפסק בורר לשלם את כל הכספים החייבים בגין הפוליסות שהוציאה אוברסיז בשמם, המבטחים הגישו ערעור בפני עו"ד ראובן בכר שדחה את הערעור ואשאיר ( כך במקור –ע.ה.) את פסיקת כב' השופט גלדשטיין ללא שינוי."

34. עוד נטען כי להכנת הדו"ח הבורר מינה את השמאי אורי נס להכין הצד החשבונאי של הפסיקה, לאחר עבודה מאומצת שלקחה כשנה התקבל בחודש ינואר דו"ח כספי של השמאי שהועבר לצדדים להערות.

35. עוד נטען כי ביום 14.2.13 תיערך ישיבה אצל כב' השופט גלדשטיין בצרוף הצדדים להחלטה בדבר המשך ההליך וכיצד לסיימו.

36. הנתבעות אישרו כי היות וניתן פס"ד והנתבעות לא היגשו ערעור עליו , הרי שפסק הדין שניתן נגד מועדונוע מחייב את אוברסיז ולאחר קבלת כספי הבוררות תשלם לתובע הסך של 34,016 בתוספת רבית והצמדה.

37. הנתבעות אישרו כי חישובי הנזק ודו"ח השמאי המפורטים נראים סבירים.

38. הנתבעות טענו כי לנוכח כל הטעמים דלעיל, לא כל שכן נוכח משקלם המצטבר, יש להורות על סילוק התביעה כנגד הנתבעות על הסף והפניתה לאוברסיז אינשורנס קונסלטנט בע"מ שתהיה מוכנה לחתום על הסכם פשרה באופן מידי .

כתב תשובה

39. התובע הגיש כתב תשובה וטען כי הסכם הפשרה לא קיבל תוקף של פסק דין, וכי עד ליום הגשת כתב ההגנה המתוקן, לא קיבל התובע לידיו ולו שקל אחד הנקוב בשטר הסילוק שצורף להודעתו לבית המשפט.

40. התובע טען כי משמכר הנתבע 2 פוליסות ביטוח של חברות ביטוח זרות, בניגוד לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ''א-1981, (להלן: "חוק הפיקוח"), ובניגוד לאזהרה המפורשת של המפקח על הביטוח, הרי שהפר את חובת הזהירות וחובת האמון שחב כלפי התובע, ואין נפקא מינא אם "עדכן" את התובע בדבר זהות המבטחות, אם לאו.

41. התובע הפנה לפסיקה שבה התקבלה תביעה נגד סוכני ביטוח, ונקבע כי ע"י מכירת פוליסות ביטוח של חברות ביטוח שפעלו בארץ ללא רישיון, בניגוד לאזהרה הברורה של המפקח על הביטוח ובניגוד לחוק הפיקוח, הפרו סוכני הביטוח את חובת האמון שהם חייבים לציבור המבוטחים.

42. לעניין חב' אוברסיז, התובע טען כי אין מאחורי חברה זו ולא כלום, וככל הנראה אין המדובר בחב' ביטוח זרה כי אם בחברה המתיימרת לייצג את הנתבעת 5, והפנה לעניין זה לפוליסת הביטוח ולחתימת אוברסיז בשם הנתבעת 5.

43. לעניין ההפניה לפסק הבורר, טען התובע כי ככל שניתן יהיה לגבות תשלום מחב' הביטוח הזרה, הרי שלאחר פיצוי התובע על נזקיו, יוכלו הנתבעים 1, 2, להיפרע ממנה או מהנתבעים 3-5.

דיון מיום 3.03.13 (דיון מס' 2)

44. בתחילת הדיון טען מר נחום פז כי הנתבעת 3 מיופת כוח לטפל בתביעות נגד הנתבעת 5, וכי הנתבעת 4 חדלת פרעון, והעריך "שתוך 60 יום יגיעו כספים וניתן יהיה לשלם לתובע את הנזק שלו".

תצהירי התובע

45. בהתאם להחלטת בית המשפט (כב' השופט שקד), הגיש התובע את תצהיריו הכוללים את תצהירו ואת תצהיר בתו של התובע, שאליו צורף תמליל הקלטה של שיחה בינה לבין נתבע 2, ונטען בתצהיר כי נתבע 2 אמר לה שחב' מועדונוע כבר אינה פועלת, ואין מהיכן לקבל את הכסף.

תצהירי הנתבעים 1 ו-2

46. הנתבע 2 תיאר בתצהירו כיצד בשנת 2005 התוודע למר פז, ואף נפגש עמו על מנת לברר אפשרויות של רכישת פוליסת ביטוח ללקוחה שלו. הנתבע 2 סיפר כי שמע ממר פז על האפשרות לרכוש באמצעותו ביטוחים בחב' אינגוסטרך באמצעות ברוקר היושב בלונדון ונקרא אוברסיז.

47. הנתבע 2 מצהיר כי כאשר ביקש לברר פרטים אודות הביטוחים הנ''ל, מסר לו מר פז "כי במידה וההגדרה של תפקידי הוא מפיץ, ולא סוכן ביטוח, כי אז הפעילות חוקית לחלוטין בישראל, ואף הציג בפניי חוות דעת משפטיות התומכות בכך, ושלפיהן אין כל מניעה להוציא, במסגרת מועדון חברים, פוליסת ביטוח לרכב בחב' ביטוח זרה".

48. הנתבע 2 מוסיף ומצהיר כי הוצאת פוליסות במתכונת הנ''ל הייתה נחוצה לאור העובדה כי במקרים רבים שוק הביטוח בארץ נסגר בפני לקוחות, מחמת ניסיון תביעות ו/או ביטוחים לנהגים חדשים/צעירים, ללא היסטוריה ביטוחית.

49. הנתבע 2 מוסיף ומצהיר כי לאחר שהשתכנע מכשירות הביטוחים, ולאחר שעיין בחוות הדעת המשפטיות לפיהן אין כל מניעה לבצע ביטוחים באמצעות מועדון החברים מועדונוע, החל לעבוד כמפיץ של הביטוחים הנ''ל ומצא לנכון להוסיף כלהלן: "ושוב – לא כסוכן ביטוח".

50. הנתבע 2 צירף לתצהירו חוות דעת משפטית של עו''ד בלטר על נספחיה.

51. הנתבע 2 תיאר את אופן הנפקת הביטוחים כלהלן: "לאחר שהלקוח מסכים לבצע ביטוח באמצעות מועדון החברים הנ''ל, הוא ממלא הצעת ביטוח של מועדונוע, אני מחתים את הלקוח על הוראת קבע עבור מועדונוע, או תשלום באמצעות כרטיס אשראי למועדונוע, ולאחר מכן אני מעביר את המסמכים כולם למועדונוע. אני עצמי מעולם לא גביתי פרמיה כלשהי מהמבוטחים עצמם עבור הביטוחים הנ''ל והכספים לא עברו דרכי. למועדונוע הייתה מחלקת גביה, מחלקת תביעות, הם אלו שגבו את הכספים, הם אלה שהנפיקו הפוליסות, וכל ההתנהלות הכספית והביטוחית נעשתה מולם ורק מולם".

52. הנתבע 2 ציין כי בתפקידו כמפיץ לא היה לו כל קשר עם החברה הזרה המבטחת את מועדון החברים, ו"על כן אין לראות בהפצת טפסי הבקשות להצטרפות למועדונוע כתיווך לעניין ביטוח. התיווך, ככל שהיה כזה, היה בין התובע כחבר מועדון לבין מועדון החברים עצמו (מועדונוע), אך בוודאי שלא בין התובע לבין חב' הביטוח הזרה".

53. לגבי התובע, סיפר הנתבע 2 בתצהירו, כי הוא הגיע אליו כנהג ותיק ללא ניסיון תביעות וללא בעיה ביטוחית כלשהי, ונתבע 2 רכש עבורו פוליסה בחב' הראל.

54. לאחר מכן ביקש התובע להוסיף לפוליסה נהג חדש, צעיר מתחת לגיל 21, ובמקרים כגון אלו, פרמיית הביטוח בחב' ביטוח בישראל, כדוגמת הראל, הייתה גבוהה פי 3 לפחות מהפרמיה שנגבתה עבור ביטוח לנהג ותיק.

55. לעומת זאת, במועדונוע הפרמיה הייתה נמוכה בהרבה מזו שנדרשה עבור ביטוח לנהגים מתחת לגיל 21 בחברות ביטוח ישראליות.

56. לעניין ההתקשרות של התובע עם מועדונוע, סיפר התובע כי "כאשר התובע הגיע אליי וביקש לחדש ביטוח כאשר התווסף לו נהג צעיר מתחת לגיל 21, נמסר לו כי אם ברצונו להשיג כיסוי ביטוחי יש אפשרות לבצע ביטוח בחברה אחרת, שהיא חברה מחו"ל, המעניקה כיסוי ביטוחי לנהגים צעירים במחירים נמוכים בהרבה. התובע כמובן עשה סקר שוק, ולאחר שהגיע למסקנה שהמחיר שהוצע לו לביטוח באמצעות מועדונוע הוא מחיר נמוך וטוב עבורו, ביקש לבצע את הביטוח באמצעות אותה חברה, כאשר הוא מודע לחלוטין וכך נמסר לו על ידינו, שמדובר בחב' ביטוח מחו''ל".

57. הנתבע 2 הוסיף והצהיר "לי עצמי כמובן שאין ולא היה כל אינטרס לרכוש עבור לקוחות שלי ביטוחים דווקא באמצעות מועדונוע".

58. הנתבע 2 הוסיף וסיפר כי "בתחילת הדרך, וכאשר התחלתי להפיץ ביטוחים של מועדונוע, לא הייתי מודע כלל להנחיה של המפקח על הביטוח בנוגע לביטוחים הנ"ל. בהמשך, ולאחר זמן מה, הפנו את תשומת לבי לכך שקיימת ברשת האינטרנט אזהרה בנוגע לביטוחים הנ''ל. לאחר ששמעתי זאת פניתי לנחום פז ושאלתי אותו לפשר העניין. נחום פז מסר לי כי הפצת הפוליסות הנ''ל חוקית לחלוטין, ואף נתמכת בחוות דעת משפטיות. הנ''ל אף מסר לי כי בשלב כלשהו הוא נעצר ע"י המשטרה ושוחרר לאחר שלא ניתן היה למצוא כל דופי או אי חוקיות בהפצת הפוליסות הנ''ל."

59. הנתבע 2 טען כי ידוע לו כי פוליסות הביטוח שהוצאו באמצעות מועדונוע בחב' אוברסיז או אינגוסטרך "כובדו כאשר אירעו נזקים וכאשר הוגשו תביעות, הן שולמו ללא כל דופי". ולראיה, גם במקרה הנוכחי לאחר שהתובע הודיע על נזקו לרכבו, מונה שמאי מטעם חב' הביטוח באמצעות הנתבעת 3, אשר קבע כי מדובר בנזק מוחלט.

60. הנתבע 2 חלק על טענת התובע כאילו נשלח לו כתב קבלה על "חלק" מהסכום, שכן השמאי קבע נזק מוחלט שערכו במועד התאונה הוא סך של 26,000 ₪, ומסכום זה ועל פי קביעת חב' הביטוח, יש לקזז ירידת ערך בסך 2,425 ₪ בגין תאונה קודמת שהרכב עבר ביום 24.05.07, וכן 5% בגין תאונות קודמות, וכן ניכוי 10% ערך השרידים שהתובע אמור לקבל ממגרש הרכב, וכי סה''כ תגמולי הביטוח לאחר הניכויים כאמור לעיל, עמד ע''ס 20,826 ₪.

61. הנתבע 2 טוען כי עולה מן האמור, שלא מדובר בתביעה הנסבה על העדר כיסוי ביטוחי, שכן חב' הביטוח מעולם לא התכחשה לכיסוי, כי אם בתביעה של תובע שסבור שמגיע לו מחב' הביטוח יותר כסף ממה שנקבע ע"י השמאי מטעם חב' הביטוח.

62. הנתבע 2 טוען כי לו היה התובע חותם אז על כתב הקבלה שנשלח לו, היה מקבל מחב' הביטוח באמצעות נתבעת 3, את תגמולי הביטוח הנקובים בכתב הגנה שזו שלחה לו.

63. הנתבע 2 טוען כי בהמשך ולאחר מכן, נתגלע סכסוך כספי בין מועדונוע לבין אינגוסטרך, ולאור סכסוך כספי זה עצרה חב' הביטוח את תשלומי התביעות למבוטחי מועדונוע "אלא שבמועד בו התבקש התובע לחתום על כתב הקבלה ע''ס 20826 ₪, ניתן היה עדיין לקבל תגמולי ביטוח, כפי שקיבלו מבוטחים רבים בארץ אשר הגישו תביעות ביטוח לחב' אינגוסטרך, באמצעות מועדונוע ועוז ניהול סיכונים.

תצהיר מר פז

64. מר נחום פז הגיש תצהיר מטעם נתבעים 3-5, בו הצהיר כי הוא משמש כמנהל שכיר בנתבעת 3, שהוסמכה ע"י חב' אוברסיז לטפל בתביעות, כולל בבתי משפט, וכי אוברסיז "אינה" (כך במקור – ע.ה.) החתם של נתבעת 5 בתיק.

65. מר פז הצהיר כי אוברסיז באמצעות נתבעת 3, מודעת לחבותה לתשלום התביעה האמורה, וכי המבטחים מחו"ל חדלו לשלם עקב סיבות שלא ידועות לנו עד היום, ונכון ליום חתימת התצהיר, התביעות שאירעו עד לסוף שנת 2006 שולמו ישירות ע"י המבטחת, ותביעות שאירעו לאחר אותו מועד נשלחו לבדיקה והערכה אצל השמאי אורי נס.

66. מר פז הביע תקווה שתוך תקופה "לא ארוכה" ניתן יהיה לשלם תביעה זו.

67. מר פז הצהיר כי מר טל מץ שימש כמפיץ של מועדונוע, ולא כסוכן ביטוח. כמו כן הצהיר כי לתובע הוצעה קבלת סילוק ע''ס 43,426 ₪, ואף נחתמה על ידו, וכי "מיד לאחר סיום הבוררות נעביר את התשלום לידי התובע".

דיון מיום 2.10.13 (דיון מס' 3)

68. בתחילת הדיון עדכן התובע כי "אין כל וודאות מתי יגיע הכסף".

69. הצדדים הסכימו כי המסמך שכותרתו "אזהרה לציבור" שצורף לתצהירי התובע יהווה ראיה בתיק, וזאת מבלי שיהיה בכך משום הודאה מטעם הנתבעים לגבי אמיתות תוכנו של מסמך זה, וכי בית המשפט יוציא צו בהסכמה למפקח על הביטוח, כי הוא או מי מטעמו יגיש הודעת עובד ציבור לגבי מסמך זה.

הגשת פסקי דין וקבלת תע''צ

70. בהמשך לפרוטוקול הדיון, התובע הגיש תע''צ מטעם המפקח על הביטוח, וכן 4 פסקי דין הנוגעים למחלוקת בתיק זה. במועד מאוחר יותר הוגשה תע''צ מעודכנת מיום 28.11.13.

דיון מיום 24.12.13 (דיון מס' 4)

71. בתחילת הישיבה הודיע מר פז כי הוא מסכים לתת שיפוי, ככל שייפסק, לנתבעים 1 ו-2, בגין כל סכום שיחויבו.

72. בתו של התובע נחקרה על תצהירה. העדה עמדה על דעתה כי אביה והיא התנגדו לניכויים שנכללו בכתב הקבלה הראשון אותו דחה התובע. כאשר נשאלה האם הייתה רואה לפני שנת 2010 את האזהרה מטעם הממונה על הביטוח, האם היא ואביה היו מבטחים באמצעות נתבע 2, ענתה "כן. אילו הייתי רואה קודם לא היינו מבטחים באמצעותו של טל".

73. כאשר נשאלה מדוע היא מדברת בלשון רבים, ענתה "אבי עולה חדש, ואני עוזרת הרבה גם לאימא וגם לאבא בכל הקשור למסמכים. וראי עלו לארץ במאי 99". העדה אישרה כי בזמן שאביה רכש את הפוליסה היא לא עזרה לו.

74. אחרי בתו של התובע נחקר התובע על תצהירו.

75. התובע תיאר את הרקע להזמנת הפוליסה כלהלן: "היה דיבור ככה, כבר הייתי שנה מבוטח בחב' מועדונוע, לפני שעשיתי חידוש פעם אחרונה, והוא אומר, אם אוסיף את הבת היה הייתי מסכים וזה הכלל. בהראל היה יותר יקר".

76. כאשר נשאל התובע האם ראה שכתוב בנספח ב' לתצהירו כי נגבו דמי חבר בסך 1,087 ₪, ענה "לקחו כסף סתם, איזה תעודת חבר?"

77. כאשר נשאל התובע האם נכון שכל ההתנהלות אחרי התאונה, לרבות ההצעה לפצותו, לא נעשתה באמצעות נתבע 2, ענה כי יצר קשר עם הנתבע 2 ואמר לו שהוא לא מסכים להצעה, וכי לפי הוראות מהסוכנות של נתבע 2, היה "במגרש שבו היה הרכב, באותו מקום הגיע שמאי של מועדונוע, ואחרי זה לפי הוראות מטל מץ הייתי שם זמן קצר, ואמרו שאני צריך לחכות לגרר, לתת לנהג שלו מפתחות וללכת".

78. התובע אישר לשאלת בית המשפט כי לא קיבל כסף עבור הגרוטאה.

79. התובע אישר לשאלת מר פז כי המו''מ עם הנתבע 2 היה ברוסית, וכי הבין הכל.

80. הנחקר הבא היה הנתבע 2. כאשר נשאל האם הוא שלח לבת של התובע שטר סילוק עם תוספות, כעולה מתמליל שיחתו איתה בעמ' 2, וכי האם זה המסמך שב''כ התובע הציג בפניו, אמר כי אינו זוכר ששלח את המסמך, אבל משוכנע שזה מה "שהייתי אמור לעשות ומן הסתם עשיתי. הוצאתי כל מה שניתן ואפשר ממח' תביעות. לשאלת בית המשפט, יתכן שאני זה שפנה למח' התביעות שם עבדה אותה מאיה, והיא זו שהוציאה את המסמך".

81. הנתבע 2 נשאל האם כאשר הסביר לו על מועדונוע, אמר לו כי "עכשיו אני כבר לא סוכן ביטוח, ואני מתווך בינך לבין חב' ביטוח או מועדון חברים?" ענה "התשובה אחרת. אני מעביר אותך למועדונוע, זה מועדון שעובד עם חברה מחו''ל, ושם לגבי עסקאות כמו במקרה הזה, לגבי נהגים צעירים הפרמיות זולות יותר".

82. הנתבע 2 נשאל האם התקשר למפקח על הביטוח לשאול אם מותר לו למכור פוליסות ביטוח של חברות זרות, ועל כך השיב בשלילה.

83. הנתבע 2 נשאל האם דיבר עם התובע על המשמעות של חב' ביטוח זרה, שלא נתונה לפיקוח בארץ ושהרזרבות הכספיות שלה לא נבדקו, ועל כך ענה "אף פעם, אף סוכן לא הסביר לשום מבוטח על משמעות של פיקוח על עסקי ביטוח או על רזרבות של חב' ביטוח כלשהן בעולם".

84. הנתבע 2 נשאל מה, אם בכלל, סיפר לתובע לפני שמכר לו את הפוליסה, לגבי עמדת המפקח על הביטוח, ועל כך ענה "לא דיברנו בנושא הזה".

85. הנחקר האחרון היה מר נחום פז. מר פז אישר כי שטר הסילוקין המתוקן נשלח ע"י פקידה במחלקה של גב' מאיה אסולין מטעמו. מר פז נשאל מי שילם למפיצים את שכרם, ועל כך ענה חב' בשם אגרוביט אחזקות, שקיבלה ייפוי כוח מאוברסיז לנהל את הכספים עבורה בישראל, הלוך ושוב.

86. מר פז אישר שלנתבע 2 לא היה קשר ישיר עם הברוקר בלונדון או עם החברה ברוסיה, וסיפר שתכנן את המועדונוע עם מומחים שקבעו "איך אנחנו נופלים במסגרת החוק, מה מותר ומה אסור לעשות ולאור זה פעלנו".

87. כאשר נשאל מר פז האם אוברסיז כיסתה את כל התביעות של מבוטחיה בישראל, ענה כי זה לא כל כך מדויק, ולגבי אירועים שטרם שולמו סיפר שביום 31.03.14 "נקבל פסק בורר רק כדי להגיש לבית המשפט. למעלה ממחצית הסכום הוא שלי".

88. מר פז נשאל על כתב הקבלה שנשלח לתובע, ואמר כי לא היה מעורב בתביעות הפרטניות, אך מאשר שהמחלקה שטיפלה בהוצאת מכתבי הקבלה הייתה מחלקה בנתבעת 3.

89. בתום הדיון עתרו הנתבעים 1 ו-2 לקיים ישיבה נוספת, שבה יעיד מי שחתם על תעודת עובד הציבור.

דיון מיום 11.03.14 (דיון מס' 5)

90. מר אלי אלפסי, מנהל מח' סוכנים ויועצים באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, נחקר על תעודת עובד הציבור מיום 28.11.13.

91. מר אלפסי העיד כי לא היה מעורב בפרסום האזהרה.

92. מר אלפסי אישר כי ההודעה מפורסמת היום באתר המרשתת של אגף שוק ההון במשרד האוצר, וכי לדעתו בלבד "התעודה מנוסחת כך מאחר וברגע שחברה שהיא לא מפוקחת על ידינו מוכרת פוליסות בארץ, קיים חשש שלא ישולמו דמי הביטוח".

93. מר אלפסי נשאל האם מכיוון שהאזהרה מתייחסת לחברות ביטוח ולא לסוכני ביטוח, היא אינה נוגעת לתביעה, ועל כך ענה שאוברסיז היא לא חב' ביטוח אלא ברוקר, "ולכן יש כאן עניין של תחום הפצה שנכנס תחת התפקיד שלי בתור מנהל מח' רישוי סוכנים ויועצים".

סיכומים

94. סיכומי הצדדים התקיימו בע''פ כמצוות התקנות, וראשון סיכם התובע.

95. ב''כ התובע השיב לשאלת בית המשפט שיש הבדל בין הדין שחל על אדם פרטי שרוכש פוליסה בחברה זרה, לבין הדין שחל על מי שמוכר פוליסות של חברות זרות בארץ, ולגבי האחרון חלים סעיפים 14 ו-15 לחוק הפיקוח שמחייבים ברישיון למכור פוליסות לאנשים בארץ.

96. לעניין חוות הדעת של עו''ד בלטר, טען ב''כ התובע שמדובר בעניין שבמומחיות, ואל לו לבית המשפט להזדקק לחוות דעת מומחים בעניין הזה, ולא ניתן להגיש כל ראיה בעניין הפרשנות שמנסים הנתבעים להכניס בדלת האחורית.

97. ב''כ התובע ציין שהנתבעים ה''ה פז ומץ, הודו שאין להם יכולת מזה שנים רבות לשלם את מה שאין מחלוקת שמגיע לתובע.

98. ב''כ התובע ציין כי נתבע 1 הודה שידע על האזהרה מבעוד מועד, ושהוא לא הסביר לתובע מה המשמעות של חברה זרה, לא בהתחלה וגם לא אח''כ.

99. ב''כ התובע הפנה את בית המשפט לסעיף 55 להוראות חוק הפיקוח, שמדברות על כך שחובה להציג מצג מלא אודות זהות המבטח, היכולות הכספיות שלו, וטען כי בעניין זה חובה הייתה על הנתבע 2 לומר לתובע ברחל בתך הקטנה, דע לך שזו חב' ביטוח שאין לה רישיון בארץ, שהמפקח הזהיר שלא למכור פוליסות כאלה, שהוא לוקח סיכון, וכמובן שאף אחד מהדברים האלה לא נעשה.

100. התובע הפנה לפסקי הדין שהגיש, וטען שחרשו כבר בתלם הזה.

סיכומי הנתבעים 1 – 2

101. ב''כ הנתבעים טען שפסקי הדין עליהם מסתמך התובע, לא נוגעים לעניין לחלוטין, שכן לא מדובר כאן במקרה שבו התובע לא קיבל את כספו מחברות הביטוח המעורבות לנוכח התכחשותן של אלו לכיסוי הביטוחי, שכן במקרה שבפנינו הוגש לתובע שטר סילוקין, והוא לא חתם עליו עקב מחלוקת על גובה הסכום.

102. לשאלת בית המשפט לפיה אם נניח שהיה מסכים לחתום, תוך כמה זמן היה מקבל את התשלום, השיב שכל התביעות כוסו וכובדו ע"י חברות הביטוח הללו, אך אישר כי איש לא העיד על דברים אלה בפני בית המשפט, אם כי הוסיף כי גם לא הייתה ראיה שמישהו דחה את הכיסוי הביטוחי של התובע וביקש להציג בשלב מאוחר יותר פסק הדין של בימ"ש המחוזי שאישר פסק הבורר של השופט בדימוס גלדשטיין בעניין המבטח הזר.

103. למען הזהירות הוסיף ב''כ הנתבעים, כי הוא חולק על הטלת האחריות על סוכני הביטוח בפסקי הדין שהובאו ע"י התובע, וטען מדוע על בית משפט זה לפסוק אחרת, שכן הנתבע שהינו סוכן ביטוח, פשט את חליפת סוכן הביטוח, ולנסיבות תיק זה יש לראות בו מפיץ ולא סוכן ביטוח.

104. לעניין גובה הנזק חזרו הנתבעים על טענתם כי הדבר לא הוכח באמצעות חוות דעת שמאית.

105. כמו כן הנתבעים ביקשו מבית המשפט לא לקבל את נוסח האזהרה שצורף, למרות שהרשות נהנית מחזקת תקינות, שכן אותה חזקה מתמוטטת לחלוטין כששואלים את העד הכיצד כתוב בהודעה משנת 2004 שהגיעו פניות, והעד אומר שהתלונות עדיין מטופלות.

סיכומי מר פז

106. לשאלת בית המשפט מה מעמדו או תפקידו של המועדון, ענה מר פז שזהו גוף ייצוגי שנתן הרבה דברים.

107. לעניין התשלומים טען שעד אוגוסט 2008 הכל שולם, ובשלב מסוים הודיעו המבטחים שהשתנה החוק ברוסיה, ולחברה רוסית אסור יותר להנפיק פוליסות בארצות אחרות.

108. כנשאל האם המועדון הסביר למבוטחים שהחוק עלול להשתנות במדינות בהן פועלות החברות הזרות, שב על תיאור ההתייעצות עם היועצים שכולם אמרו "שאתה יכול לעשות את זה".

109. לשאלה מדוע האזהרה מפורסמת עד עצם היום הזה, ענה "זו שטות. המועדונים לא קיימים כבר 3 שנים, זה רק מראה כמה המפקח לא בעניין. לשאלה האם עשויים לקום מועדונים חדשים אני משיב שיכול להיות, זה חוקי לגמרי".

תשובת התובע

110. לשאלת בית המשפט כיצד הוא עונה לטענה לפיה פסקי הדין נוגעים רק למבטחים שהתכחשו לחבותם, ענה שההנחה אינה נכונה עובדתית וכי גם אם לגבי שטר הסילוק הראשון הייתה מחלוקת, היה על המבטח לשלם את הסכום שאינו נתון במחלוקת, והבטיח להמציא תוך 7 ימים את ההוראה שהוא מסתמך עליה.

111. ב''כ התובע הפנה לשלוש ההצעות השונות שהוגשו מטעם הנתבעים, שלא כובדו, וטען שזו הוכחה חותכת שכל "ההצעות" האלה לא שוות את הנייר שעליהן הן כתובות.

112. לשאלת בית המשפט כיצד הוא עונה לטענה שבעצם חוות הדעת שהוא מתבסס עליה אינה מבססת את מלוא סכום התביעה, הפנה לפסק הדין שסומן 4 בהודעה שהגיש, שם התייחס בית המשפט לכך שיש הוראת חיקוק שנקראת הפוליסה התקנית, לפיה אין צורך בחוות דעת שמאי כדי להוכיח ערך רכב, ועל חברות הביטוח לפצות את המבוטחים לפי מחירון לוי יצחק. משהוריד השמאי את שהוריד, והוכחנו, טען ב''כ התובע, ש"ההורדה" אינה כדין.

113. לשאלה האם הגיש את מחירון יצחק לוי, ענה שלא צריך, כי בשטר הסילוק שסומן ת/1 הודו הנתבעים שהיה מקום להוסיף לערך הרכב את מה שהוסיפו בפועל בת/1 – תוספת בגין יד ראשונה ובגין ק''מ נמוך. בנוסף ערך שרידים והורדה בגין ירידת ערך מתאונה קודמת, וציין כי זו הראיה היחידה שיש בפני בית המשפט לעניין זה.

114. לאחר הדיון התובע הגיש חוזר המפקח שביט על הביטוח מיום 13.9.99 הקובע חובת תשלום במועד הקבוע בחוק (30) יום של תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת וכן חוזר המפקחת סמט על הביטוח מיום 13.11.2000 בדבר חישוב תגמולי ביטוח במקרה של אובדן גמור.

115. ב"כ הנתבעים 1 ו – הודיע כי בדק ומצא שפסק הבורר לא הוגש לאישור בימ"ש המחוזי.

דיון והכרעה

116. כפי שציין ב"כ התובע סוגית אחריות סוכני ביטוח למבוטחים שבטחו רכבם באמצעותם אצל המבטחים הזרים הנוגעים לתביעה זו , היא בבחינת תלם שכבר נחרש כדבעי בפסקי דין קודמים וביניהם פסקי הדין שהגיש התובע.

117. בתא"מ 56757-08 אמפא נגד מלכה דחה כבוד השופט חיימוביץ טענת הסוכן שם , אותה טען גם נתבע 2 כאן , לפיה לא נפל כל פגם בפעילותו שכן הוא שימש כ"מפיץ" של נתבעת 4 בתיק זה ותיווך בינה לבין מבוטחים תמורת עמלה.

118. כבוד השופט חיימוביץ סקר הוראות החוק העוסקות בהגדרת "סוכן ביטוח" , ובהן סעיף 37 לחוק חוזה הביטוח , תשמ"א -1981, המגדיר "סוכן ביטוח" כ"מי שעוסק בתיווך ביטוחים בין מבוטחים לבין מבטחים" , סעיף 96 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח) תשמ"א -1981 הקובע כי "מי שעוסק בישראל בתיווך לעניין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו ...דינם כדין סוכן ביטוח , ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן , לרבות חובת הרישוי." וסעיף 24 לאותו חוק הקובע כי לא יעסוק אדם בישראל , בעצמו או על ידי אחר , בתיווך לעניין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח אלא אם כן יש בידיו רישיון סוכן ביטוח לפי סעיף 25 לחוק.

119. בשונה מהתיק שנדון בפני כבוד השופט חיימוביץ , הסוכן כאן , נתבע 2 , הקפיד להימנע מתיאור פעולתו כ"תיווך" אך בפועל תאר בתצהירו פעולה של תיווך "כאשר התובע הגיע אליי וביקש לחדש ביטוח כאשר התווסף לו נהג צעיר מתחת לגיל 21, נמסר לו כי אם ברצונו להשיג כיסוי ביטוחי יש אפשרות לבצע ביטוח בחברה אחרת, שהיא חברה מחו"ל, המעניקה כיסוי ביטוחי לנהגים צעירים במחירים נמוכים בהרבה. " וכן " לאחר שהלקוח מסכים לבצע ביטוח באמצעות מועדון החברים הנ''ל, הוא ממלא הצעת ביטוח של מועדונוע, אני מחתים את הלקוח על הוראת קבע עבור מועדונוע, או תשלום באמצעות כרטיס אשראי למועדונוע, ולאחר מכן אני מעביר את המסמכים כולם למועדונוע."

120. לא זו אף זו , נתבע 2 אישר בתצהירו כי ניתן לראות במעשיו תיווך , אולם טען כי מכיוון שלא היה לו קשר לחברת הביטוח הזרה "אין לראות בהפצת טפסי הבקשות להצטרפות למועדונוע כתיווך לעניין ביטוח. התיווך, ככל שהיה כזה, היה בין התובע כחבר מועדון לבין מועדון החברים עצמו (מועדונוע), אך בוודאי שלא בין התובע לבין חב' הביטוח הזרה" אולם הבחנה זו מלאכותית שכן מועדונוע לא הייתה , אלא בבחינת מתווך נוסף בשרשרת מתווכים בין המבטח הזר לבין המבוטח.

121. בדומה לתיק בו דן כבוד השופט חיימוביץ , גם בתיק זה הסוכן לא הבהיר בפני המבוטח כי הוא פושט את חליפת הסוכן ולובש חליפת מפיץ ולעניין זה ראה תשובתו לשאלה האם הציג בפני המבוטח היותו מפיץ כביכול ולא סוכן ביטוח לעניין הזמנת הביטוח באמצעות נתבעת 4 ועל כך ענה "התשובה אחרת. אני מעביר אותך למועדונוע, זה מועדון שעובד עם חברה מחו''ל, ושם לגבי עסקאות כמו במקרה הזה, לגבי נהגים צעירים הפרמיות זולות יותר".

122. משקבע כבוד השופט חיימוביץ מעמד הנתבע בתיק שבפניו כסוכן ביטוח , ובימ"ש זה מאמץ קביעה זו גם בעניין נתבע 2 כאן , הוסיף וקבע כי הסוכן בתיק שבפניו הפר את איסור ההטעיה הקבוע בסעיף 55 לחוק הפיקוח , הקובע כי "מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור".

123. "תיאור מטעה" הוגדר בסעיף 55 (ב)כפרט שיש בו להטעות באופן מהותי בעסקה , לרבות " שם המבטח או הסוכן , ותקו , הצטיינותו , המוניטין שלו , מצבו הכספי והיקף עסקיו".

124. שם , גם כאן , הסוכן טען שהבהיר כי המבטח הינו מבטח זר , אולם שם , גם כאן , הסוכן לא הבהיר כי המבטח לא קיבל רישיון מבטח בישראל ולא הביא לידיעת התובע תוכן האזהרה שהוציא אגף שוק ההון במשרד האוצר ולעניין זה ראה תשובותיו כמפורט בסעיפים 83 ו -84 לעיל.

125. כבוד השופט חיימוביץ מסיק מכך שהסוכן שם תיאר תיאור מטעה של עסקת הביטוח והפר את הוראת סעיף 55 לחוק הפיקוח ומוסיף וקובע כי הואיל וסעיף 108 לחוק הפיקוח קובע כי "דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על סעיפים 55 עד 59 כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים לפי דיני הנזיקין " קמה נגד הסוכן עילת תביעה בנזיקין בגין הנזק שנגרם למבוטח.

126. כבוד השופט חיימוביץ מוסיף ומונה הפרה של סעיף 31 (א) לחוק הפיקוח הקובע כי :"לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לעניין ביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רישיון לפי חוק זה" והתרשלות בכך שהפיץ פוליסות של מבטחים לא מורשים בניגוד לסעיף 14 הקובע כי "לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רישיון לפי סעיף 15 בהתאם לתנאי הרישיון".

127. כבוד השופט חיימוביץ מסכם וקובע כי הסוכן שם פעל כסוכן ביטוח וחב חובות זהירות וחובות שבדין כלפי המבוטח ומכיוון שהפר חובות אלה גרם למבוטח לרכוש פוליסת ביטוח מסוכנת , מבלי שהמבוטח הועמד על הסיכונים הטמונים בה וכתוצאה מכך נותר המבוטח ללא כל פיצוי כלכלי בעת שנדרש לביטוח ולכן מצא הסוכן שם אחראי לנזקי המבוטח.

128. הדברים שם , יפים גם בענייננו.

129. כך גם בתא"מ 4728/08 שביטה נגד מועדונוע ואח' שם כבוד השופטת בן ארי קיבלה תביעה דומה נגד סוכן הביטוח , תוך שהיא דוחה הניסיון לכנות תפקיד סוכן הביטוח שם כ"מפיץ".

130. כך גם בת"מ 23834-02-11 חן נגד זבידה ואח' שם כבוד השופט אילן רונן קיבל תביעה דומה נגד סוכני ביטוח וקבע כי הפרו חובות האימון שהם חייבים למבוטח כאשר פעלו לשיווק פוליסת ביטוח בניגוד לאזהרה ברורה של משרד האוצר.

131. כך גם בת"מ 3828-10-09 סויסה נגד אסרף ואח' שם כבוד השופטת רננה גלפז מוקדי קיבלה תביעה דומה נגד סוכן ביטוח ודחתה הטענה כי האזהרה שפרסם משרד האוצר הינה "המלצה לציבור הרחב בלבד" וקבעה שעל פי המבחנים שקבע בימ"ש העליון ברע"א 5695/06 סייף נגד מרעי על סוכן הביטוח היה ליידע המבוטחים בתוכן האזהרה.

132. לענין נתבעים 3 ו-5 , אין לקבל טענתם כי אין יריבות בינם לבין התובע. נתבעת 3 נטלה חלק פעיל בשרשרת המתווכים השונים בין המבטח הזר לבין התובע ונתבעת 5 מופיעה בפוליסה כמי שאוברסיז פעלה בשמה.

133. אין לקבל טענת הנתבעים כי יש לסטות מפסקי דין אלה שגם אם אינם מחייבים בימ"ש זה , בימ"ש זה סבור כי החילו נכון הדין .

134. אין גם לקבל הטענה כי פסקי דין אלה כביכול אינם נוגעים לעניין שכן שם המבטח כפר כביכול בחבותו וכי כאן המבטח הכיר בחבותו אלא שהמבוטח חלק על הסכום המוצע .

135. ראשית , הטענה להבחנה בין עובדות תיק זה לעובדות בפסקי הדין הנזכרים נטענה ללא פרוט העובדות השונות כביכול .

136. שנית , על פי חוזר המפקח על הביטוח שביט על המבטח היה לשלם לתובע הסכום שאינו שנוי במחלוקת וגם בעניין זה לא מילא נתבע 2 חובתו להעמיד התובע על זכותו לדרוש את תשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת.

137. שלישית , אין לקבל הטענה שכן היא מקפלת בתוכה הנחה לפיה אם התובע היה מוותר על זכויותיו ומקבל מי מההצעות שהוצעו לו , המבטח הזר היה מכבד הצעות אלה , הנחה שלא הונחה לה תשתית עובדתית.

138. טענה נוספת שהעלו הנתבעים היא שעל התובע שממתין לתגמולי הביטוח משנת 2009 להמשיך להמתין בסבלנות שכן המבטח הזר התחייב לעמוד בהתחייבויותיו על פי פסק בורר.

139. מהות הביטוח היא שתובע בגין תאונה שהקפיד לבטח עצמו , אמור לקבל את כספו מהמבטח מיד לאחר הגשת תביעתו , ככל שאין מחלוקת כנה בינו לבין המבטח. מכאן שציפיית הנתבעים כי התובע ימתין שנים לתגמולי הביטוח עומדת בסתירה למהות עסקת הביטוח.

140. אדרבא , אם הנתבעים משוכנעים שהמבטח הזר יעמוד במועד קרוב בהתחייבויותיו שיתכבדו וימתינו הם להתממשות ציפייה זו ועל כך נתן דעתו כבוד השופט אילן רונן בפסק דינו הנזכר לעיל כאשר קבע כי ככל שהמבטח הזר יכבד התחייבותו "ממילא שיוכלו הנתבעים להפרע באמצעות המחאת זכות התובע" ולעניין זה יוסף שמר פז הודיע לפרוטוקול כי מועדנוע תשפה נתבעים 1 ו – 2 בגין כל סכום שיחויבו בו.

141. אין לקבל הטענה שחקירת נציג משרד האוצר מוטטה כביכול חזקת תקינות פעולת הרשות עת פרסמה האזהרה בנימוק שהמפקח מטפל בפניות אליו שנים רבות. אוזלת ידו של המפקח לביטוח אכן מעוררת סימני שאלה בלשון המעטה , אך אין בה כדי להכשיר כביכול מעשי ומחדלי הנתבעים.

142. אין לקבל הטענה שחוו"ד של עו"ד בלטר מצדיקה התנהלות הנתבעים. עו"ד בלטר לא העיד בפני בימ"ש ולא נחקר אודות הכנת חוו"ד כעד , או כמומחה , ומכאן שאין לייחס לחוו"ד משקל רב, אם בכלל.

143. ככל שסברו הנתבעים כי האזהרה פורסמה שלא כדין , היה עליהם לעתור לביטולה ולא להסתפק בהצטיידות בחוו"ד שהוזמנה על ידי מי מהנתבעים. יצויין שהאזהרה תלויה ועומדת עד עצם היום הזה שכן עדיין מפורסמת באתר משרד האוצר .

144. החלטת הנתבעים למכור פוליסות למרות האזהרה ולא ליידע המבוטחים אודות האזהרה די בה כדי לבסס חבותם לנזק שנגרם לתובע.

145. מרגע שבימ"ש אימץ ההלכה העקבית של בתי המשפט השונים וקבע כי הנתבעים , לרבות נתבע 2 ונתבעת 1 ,כמי שביטחה נתבע 2 בביטוח אחריות מקצועית, חבים באחריות לנזקי התובע , יש לדון בטענות הנתבעים לעניין גובה הפיצוי.

146. מחוזר המפקחת על הביטוח סמט בעניין נזק גמור עולה שאין לקבל טענת הנתבעים 1 ו -2 לפיה על התובע היה להוכיח תביעתו באמצעות חוו"ד שמאי.

147. החישוב שפרט התובע תואם את החוזר וכן הוכיח גרסתו לפיה מגיעים לו תוספות בגין "ק"מ נמוך" ו" יד ראשונה" , לא היה מקום להורדת ערך בגין תאונה קודמת וכי לא קיבל שרידי המכונית ולכן אין מקום להפחית שווי השרידים מהפיצוי.

148. לא זו אף זו , מר פז המייצג המבטח הזר הצהיר בתצהירו כי "לתובע הוצאה קבלת סילוק ע"ס 43,426 ₪ ואף נחתמה על ידו" ו"מיד לאחר סיום הבוררות נעביר את התשלום לידי התובע" ומכאן שמרגע שהמבטח הזר מפי מר פז אישר כי זהו הסכום המגיע לתובע , הכיצד מי שמציג עצמו כמפיץ בלבד , חולק על הודאת המבטח ?

149. מכיוון שמר פז מייצג נתבעים 3 עד 5 הרי אישר בשמן סכום הפיצוי המגיע לתובע וכל שנותר הוא לחייב נתבעים אלה בתשלום הפיצוי ולדחות הצעת נתבעים אלה לתובע להמתין בסבלנות ליום בו נתבעת 5 , או כל גורם אחר משלל השמות והחברות המעורבות בשרשרת התיווך שפרש מר פז , תתרצה ותכבד התחייבויותיה.

150. יצוין שנגד נתבעת 4 כבר ניתן פסק דין שלטענת התובע לא ניתן לאכפו שכן היא חדלת פרעון.

151. אשר על כן מחייב הנתבעים 1, 2 ,3 ו - 5 ביחד ולחוד לשלם לתובע מלוא סכום התביעה צמוד כדין מיום הגשת התביעה וכן מחייב ם ביחד ולחוד בתשלום שכ"ט ב"כ התובע בסך 15,000 ₪ צמוד כדין מיום מתן פסק הדין.

ניתן היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.