הדפסה

וולף ברגמן וגולר עורכי פטנטים ועורכי דין נ' דרד-בהס בע"מ ואח'

מספר בקשה:22
בפני
כב' הרשמת הבכיר ה סיגל אלבו

מבקש

אליהו חיט

נגד

משיבה

וולף ברגמן וגולר עורכי פטנטים ועורכי דין

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

המשיבה (להלן: "התובעת") הגישה כנגד המבקש ונתבעים נוספים (להלן ביחד: "הנתבעים") תביעה כספית על סך של 233,098 ₪. התובעת הינה שותפות רשומה העוסקת, בין היתר, בתחום הקניין הרוחני, ובפרט בעריכת בקשות לפטנט ורישומן. הנתבעים 2 ו-3 משמשים כיו"ר ודירקטורים בנתבעת 1 ובעלי מניות בה. המבקש - הנתבע 4 - הינו ממציא ההמצאה נשוא הפטנטים והיה מעורב בהתקשרות עם התובעת.
בכתב התביעה נטען, כי לבקשת הנתבעים סיפקה להם התובעת שירותים משפטיים שכללו רישום פטנטים וחידושם במדינות רבות בעולם. התובעת פעלה בהתאם להוראות המפורשות של הנתבעים ושילמה, בין היתר, סכומים רבים לעמיתיה בחו"ל לשם ביצוע רישום הפטנטים וחידושם. הנתבעים לא שילמו לתובעת את חובם בגין עבודתה, חרף העובדה שהודו בקיומו של החוב. התובעת טוענת כי הנתבעים לקחו על עצמם באופן אישי התחייבות לתשלום הוצאות רישום הפטנטים, נוכח מצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת 1. עוד טוענת התובעת, כי הנתבעים 2 -4 חייבים גם מכוח האחריות האישית של נושאי משרה, שכן גרמו לתובעים לבצע פעולות ולהוציא הוצאות רבות תוך שהם יודעים כי לנתבעת 1 לא יהיו אמצעים לשלם תמורתם, וזאת מתוך כוונה להונות את התובעת.

ביום 31.12.12 ניתן כנגד המבקש (הנתבע 4) פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה לפיו הומצא כתב התביעה לידי אשת המבקש בכתובת רח' שניר 85 כפר ורדים.
המבקש עותר לביטולו של פסק הדין. בתצהירו התומך בבקשה טוען המבקש, כי כתב התביעה ואף פסק הדין שניתן נשלח לכתובת קודמת של המבקש, בה התגורר טרם גירושיו ואותה עזב עוד בשנת 2004. המבקש טוען כי החל מחודש מאי 2009 עבר להתגורר ברח' אחד העם בנהריה וכי החל מחודש מאי 2011 הוא מתגורר ברח' ז'בוטינסקי 52א בנהריה, שהינה כתובתו הרשומה במשרד הפנים.
לטענת המבקש, ביום 5.6.13 מסרה לו בתו הבגירה מעטפה ובה פסק הדין אשר נשלחה לכתובת של גרושתו, וכי עד למועד זה לא ידע על קיומה של התביעה או פסק הדין שניתן בהעדרו. לפיכך, משלא בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה, טוען המבקש, כי יש לבטלו מחובת הצדק.
כן טוען המבקש, כי סיכויי הגנתו בפני התביעה גבוהים. כך, המבקש אינו נמנה על האורגנים של החברה ומעולם לא היה אחד מאלה. המבקש לא היה מעורב בהתקשרות עם התובעת באופן אישי ולא התחייב לשלם לתובעת סכום כלשהו. גם המבקש כמו התובעת נתן שירותי ייעוץ לחברה. המבקש מעולם לא נטל על עצמו התחייבות לשלם סכום כלשהו לתובעת.
המשיבה מתנגדת לבקשה. השיבה טוענת כי כתב התביעה ופסק הדין הומצאו לידי המבקש בכתובת אשר נלקחה מדו"ח רשם החברות של הנתבעת 1, אשר המבקש הינו אחד מבעלי מניותיה. כתובת זו מעודכנת גם ככתובת המבקש ב-144. פסק הדין אף הומצא לידי המבקש בכתובת זו ביום 10.5.13 והמבקש חתם על אישור המסירה.
עוד טוענת המשיבה, כי טענת המבקש כי אינו בעל מניות בחברה עומדת בסתירה לדו"ח רשם החברות, בו רשום המבקש כאחד מבעלי המניות בחברה. גם טענת המבקש כי לא היה מעורב הנתקשרות עם המשיבה, אין לה על מה שתסמוך, שכן המבקש היה מעורב בהתכתבויות ובפגישות עם נציגי המשיבה. לטענת המשיבה, יש מקום להרים את המסך בין המבקש לבין החברה.
לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומאטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).
מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש. במקרה זה, כתב התביעה הומצא בכתובת בכפר ורדים, בה מתגוררת גרושתו של המבקש. כפי שעולה מצילום תעודת הזהות של המבקש, במועד המצאת כתב התביעה התגורר המבקש ברח' זבוטינסקי 52 א בנהריה. מכאן, שכתב התביעה לא הומצא למבקש בכתובתו הרשומה במשרד הפנים או בכתובת בה התגור ר בפועל והמצאה לגרושתו של המבקש, אשר אינה מתגוררת עמו אינה יכולה להיחשב כהמצאה כדין. העובדה שכתובת זו מופיעה בדו"ח רשם החברות אין בה כדי להעיד כי המבקש התגורר בכתובת זו במועד המצאת התביעה, ובעניין זה יש להעדיף את הרישום במשרד הפנים. המבקש אף מכחיש כי פסק הדין נמסר לידיו וטוען כי בתו היא שהודיעה לו על פסק הדין. לאור האמור, משלא בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה לידי המבקש , הרי יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.
למעלה מן הצורך אוסיף, כי המבקש אף הציג טענות הגנה בפני התביעה, שכן לטענתו לא נטל התחייבות אישית כלפי המשיבה לשלם את חובות החברה. טענות המבקש מצריכות בירור עובדתי ושמיעת ראיות ועל כן יש ליתן לו את יומו בבית המשפט.
לאור האמור, אני מורה על ביטולו של פסק הדין מיום 31.12.12. המבקש יגיש כתב הגנה, בתוך 20 יום.

ניתנה היום, ב' אב תשע"ג, 09 יולי 2013, בהעדר הצדדים.