הדפסה

הרצליך בן-שמואל נ' אגודה שיתופית כפר תפוח ואח'

בפני כב' השופטת דיתה פרוז'ינין - נשיאה

משה הרצליך בן-שמואל

התובע

נגד

1..אגודה שיתופית כפר תפוח
2..דורון הלל
3..ישראל בלונדר
4..נועם שמריהו ביגון

הנתבע

<#2#>
נוכחים:
עו"ד אורן בס
עו"ד יאיר דוד.

עדים:
דוד בלוך
משה הרצליך
ביגון נועם.

פ ר ו ט ו ק ו ל

כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אני מזהירה אותך אדוני שאתה צריך לומר רק את האמת ואת כל האמת, אחרת אתה תהיה צפוי לעונשים קבועים בחוק. אדוני יאמר לי את שמו בבקשה.
העד דוד בלוך: דוד בלוך.
העד דוד בלוך בחקירה נגדית לעורך דין יאיר דוד:
ש. מר בלוך, בקר טוב.
ת. בקר אור.
ש. תאשר לי בבקשה שאתה נשוי לאחותו של התובע.
ת. מאשר.
ש תאשר לי בבקשה שלא כתבת את זה בתצהיר.
ת. מאשר.
ש. יש לך סיבה ולהסביר לבית הדין למה זה לא פרט רלוונטי שאתה חושב שצריך לעדכן את בית הדין פה?
ת. לא. לא היה הסבר. זה באמת נכון, היה ראוי להזכיר את זה אולי.
ש תודה. תגיד לי בבקשה. אני מניח שאתה מכיר, אתה מתגורר בישוב. נכון? ואתה מכיר את התובע בהיכרות אישית. ואתה חפץ ביקרו אפשר לומר כך.
ת. אני גיסו. אני מכיר אותו עשרים שנה כמעט.
ש. יש עוד משהו שאתה חושב שהיה צריך לציין ולא ציינת בתצהיר שלך?
ת לא. לא יודע. יכול להיות. יכול להיות ש ... לא טובים. המהות של התצהיר באה להגיד דבר פשוט. לאורך די הרבה שנים, שהתובע שימש כרבשץ, גם בגלל התפקיד הבטחוני שהיה לי בישוב, וגם בגלל שאני גיסו ונוח לו לבקש ממני, הרבה פעמים החלפתי אותו כשהוא היה צריך בתפקידו.
ש. אז זאת אומרת אתה בעצם אומר לנו שהסיוע שנתת לו, היה סיוע משפחתי, סיוע אישי. זה לא מה שעולה מתוך התצהיר שלך, מעבר לשאלה שדיברנו עליה קודם, אם היית צריך או לא צריך לציין. זה שאלה שמן הסתם תעלה גם בסיכומים, אבל כשבא אליך גיסך ואומר לך – תחליף אותי, אז אני יכול לראות בזה כאיזה שהוא עניין אישי, משפחתי.
ת. אז אני יש לי תיקון. אולי נוח לך לראות את זה ככה. אבל זה לא המציאות. המציאות היא שכשבאים לבקש ממישהו החלפה, זה לא דבר נוח. זה מצריך את האדם להיות צמוד לרכב, להיות נתון להקפצות, ולכן באופן טבעי יותר נוח לבן אדם לבקש מקרובים אליו.
ש. נכון. אבל בוא נסכם ש, בוא. אנחנו לא ניכנס עכשיו לעניין התפקיד עצמו. אבל התפקיד ברובו הוא תפקיד של כוננות. כשהוא מבקש ממך להיות, אז בעיקרון, אם אין אירוע מיוחד, אתה פשוט צריך להיות כונן. ואם אתה נמצא ביישוב אז זה לא גורם לך לעשות שום פעולה חוץ מלהיות ככונן. תסכים איתי?
ת לא.
ש. או קיי,. אז מה זה כן אמור להיות?
ת. זה מצריך ממך למשל אחת לכמה זמן ללכת להחליף חיילים. בגבעה שנמצאת
ש. בלילה? כשאתה כונן?
ת. אם אני כונן בלילה אז זה לילה ואם זה יום, יום. זה לא משנה מתי.
ש. בלילה אתה קם באמצע הלילה כשאתה כונן גם כשאין אירוע?
ת. כן. יש חיילים. צריכים להחליף משמרת. המרחק הוא מרחק של יותר מקילומטר לכל כיוון אז צריך מדי פעם להקפיץ ...
ש. כמה פעמים בלילה כשאתה כונן אתה עושה את זה? זה דברים חדשים שלא שמענו עד היום.
ת. אני לא זוכר.
ש. אתה לא זוכר?
ת. לא. לא זוכר. זה גם לא תמיד. זה תלוי. לפעמים יש חיילים שהסיור מעלה אותם. לפעמים יש חיילים שלא ואז אתה צריך,
ש. אבל יש גם לילות שלא צריך לעשות כלום. נכון?
ת. רגע. בכל מקרה מדובר בלהיות במצב שאתה צריך להיות צמוד כל הזמן. ולתת
ש. זה הבנתי.
ת. רגע.
ש. להיות צמוד
ת. לא הבנתי.
ש. בוא, תנסה לענות לי לשאלות שאני שואל אותך.
ת. אני עונה לך. צריך להיות צמוד לרכב. זאת אומרת שאם אתה צריך ללכת למקום מסוים, הרכב צריך להיות איתך. זה מטריד אותך, זה מטריח אותך. אתה הולך עכשיו לדבר עם השכן במרחק 3 דקות, אתה רוצה לקחת את הילד איתך, אתה צריך להעמיס את הילד שלך על הרכב ולקחת אותו ברכב כבד,
ש אז זה הענין. תקשיב
ת. זה ... ורגע, מדובר להיות צמוד גם כן לישוב. זהו. זה נכון. גם לרבשץ בעצמו זה האופי של התפקיד שלו ואני ביצעתי פחות או יותר בהחלפה את התפקיד של הרבשץ כמו שהוא מבצע כשהוא בתפקיד.
ש. שבעצם הוא בעיקרו להיות כונן.
ת. עניתי לך נראה לי על השאלה.
ש. התשובה היא נכון?
ת. עניתי לך. שבמהות זה להיות כונן, וזה כרוך גם בעוד כל מיני דברים.
ש. מזדמנים. שצצים מעת לעת.
ת. כן. אבל
ש. אבל יכול מאד להיות שגם אין דברים כאלה. יכול להיות שלילה שלם אתה לא תעשה כלום.
ת יכול להיות. כן.
ש. זאת אומרת שאתה תישן בבית ובעצם היית כונן.
ת. נכון. גם הרבשץ בדרך כלל כונן בלילה, כשהוא ישן. רוב הלילות לא מעירים אותו. אין הבדל.
ש. הבנתי. או קיי,. הבנתי. מצוין. עכשיו אני מבין שהחלפת מספר פעמים במהלך השנים 2006 עד 2011 את הגיס שלך. נכון.
ת. כן.
ש. אתה זוכר מתי? אתה זוכר לכמה שעות? אתה זוכר אם היו אירועים מיוחדים בהחלפות האלה?
ת קודם כל מדובר בדי הרבה שנים אחורה. אני יכול להגיד לך שאני זוכר שמדובר ב, לא יודע אם עשרות פעמים אבל
ש. כתבת מספר פעמים. אני מזכיר לך. אתה כתבת.
ת. או קיי,. כן. אז אני אומר. היה מספר רב של פעמים. אני לא יכול לזכור.
ש. אה. רב? אז למה לא כתבת מספר רב? כתוב מספר פעמים.
ת. אני לא משפטן.
ש. אני לא יודע, תראה, זה לא עניין של, תקשיב. זה , אתה נראה לי בחור מספיק אינטליגנט, בוא. אל תזלזל באינטליגנציה
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: סליחה. אדוני,
...? לא. סתם באתי לשמוע.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אין בעיה. אין בעיה. לא שייך לתיק הזה.
...? לא לא.
ש. אני שואל שאלה אחרת. אתה כ , אתה יודע, לא צריך להיות משפטן בשביל זה. אנחנו כהדיוטות לצורך הענין, כשאדם כותב מספר פעמים, זה לא מספר רב של פעמים. מי שרוצה לכתוב מספר רב של פעמים, כותב – מספר רב. בהנחה שחתמת על תצהיר שעורך דין ערך לך אותו, וכששאלת וקראת אותו, אם היה צריך לתקן משהו, היית מתקן. זה לא להשמיט פרט. זה כבר לכתוב משהו שהוא לא נכון.
ת. ידידי, אני לא משפטן. ממני ביקשו לכתוב תצהיר. לא דקדקתי פה בכל תג. החלפתי אותו מספר פעמים. מספר רב של פעמים. אם מישהו פה יכול להגיד לי מה ההבדל מספרית ויודע להגיד משהו שאפשר יהיה להחליט עליו בצורה מדעית מה ההבדל במספר בין רב ללא רב – אני החלפתי אותו מספר רב של פעמים. לא יכול להגיד לך אם זה היה 50 פעם או 10 פעמים. זה היה מספר פעמים לא מועט. בחלק מהפעמים לא קרה שום דבר. ולמעט זה שהייתי צמוד לרכב לא היה שום אילוץ או שום אירוע. והיו מספר פעמים שכן הייתי צריך לקפוץ לאירועים קטנים או להחלפה של חיילים או לתדריכים, פגישה עם מפקדים באזור. כל מיני דברים.
ש מה? בתפקידך כאיש כוננות או בתפקידך כמחליף?
ת. כמחליף.
ש. הבנתי.
ת. כן.
ש. אז בעצם אתה אומר לי שאתה לא יודע כמה פעמים זה היה. גם אין לך שום תיעוד. נכון? של הדבר הזה.
ת. לא. אין תיעוד, ו..
ש. האם מישהו היה צריך לקבל דיווח על כך שאתה מחליף אותו?
ת. לא.
ש. לא.
ת. צריך, הוא היה, הוא היה, הנתבע היה צריך לדווח לממונים עליו שהוא יוצא ושמישהו מחליף אותו. זה לא קשור אלי.
ש. אתה מתכוון כמובן לתובע. נכון?
ת. לתובע. כן. ומן הסתם היה צריך אולי לדווח לצבא, לרכז וועדת הביטחון. זה לא, אני מבחינתי לא חלק מהנוהל של דיווח. אני מקבל את האחריות. זהו.
ש. הבנתי. זאת אומרת יכול מאד להיות שאף אחד לא ידע בכלל שהחלפת אותו.
ת. אני לא נביא ולא יודע להגיד לך מה יכול להיות ומה לא.
ש. לא היית צריך לחתום על שום דבר. לא היית צריך לדווח לאף אחד. לא היית צריך לגשת למישהו שיאשר לך את זה.
ת. לא.
ש. לא, אה, קיבלת איזה שהוא אישור לבצע את זה? כמחליף. כלום. פשוט הוא ביקש ממך ואתה אמרת – או קיי,. תשאיר את האוטו ותיסע לתל אביב. נכון?
ת. נכון.
ש. זה היה במנדט שלו לבקש ממך דבר כזה?
ת ודאי. להערכתי כן. מה זה מנדט. למיטב ידיעתי בתור
ש. ודאי או להערכתי כן?
ת. תראה, אני, יכול להיות שיבוא עכשיו איזה גורם מצהל ויגיד שלא. אז אני לא מוסמך לתת לך תשובה ברורה. אבל אני יכול להעיד על עצמי שאני למעלה מעשר שנים מפקד צוות הכוננות בישוב ושותף לפעילות בטחונית שוטפת רבת שנים, זה הנוהל. שכשיש מחליף צריך להיות מחליף סביר שיכול לבצע את העבודה בצורה הגיונית. מדווחים לאנשים ש, הוא הרבשץ צריך לדווח לאנשים שממונים. עליו. זה גורם צבאי. זה גורם שממונה עליו בישוב. בדרך כלל מכיוון שזה קורה הרבה, גם לא עושים את זה באופן ... יש אנשים מסוימים שבאופן עקרוני יש אישור שהם יחליפו, שזה סביר שהם יחליפו וכשהם עושים החלפה הם עושים החלפה.
ש. זאת אומרת היו עוד כמוך שהחליפו אותו?
ת. כן.
ש. אז איפה הם? מה, גם מצוות הכוננות?
ת. חלקם צוות הכוננות. חלקם לא.
ש. כי לא שמענו על זה עד היום. אתה יודע שמות להגיד לנו?
ת כן.
ש. מי?
ת למשל בחור בשם זוהר לברנט שדרך אגב לגילוי הנאות הוא גם גיסי וגם גיסו. בחור בשם אליאב אלחנן שהוא היה רבשץ בתקופה מקדימה אז היה לו ידע, היה בעניינים, קל היה לו לבצע החלפה. עוד בחור בשם אליהו קניאל שגם היה רבשץ קודם.
ש. הבנתי. וכולם קיבלו ממנו כסף? זאת אומרת הוא הפך להיות ראיס?
ת. אתה צריך לשאול את התובע. אבל נראה לי שהמינוחים האלה לא מכובדים. מדובר בבן אדם שחי ויכול לקרות לו לפחות פעם בשבוע שהוא צריך לצאת לעשות קניות או לקחת את הילד לקופת חולים. לא צריך להשתמש במילים לא מכובדות.
ש. לאיזה מילים אתה מתכוון?
ת. מה זה?
ש. איזה מילים?
ת. אני כתבתי שהוא ראיס?
ש. לא. התכוונתי לזה שהאם הוא זה שלוקח ומחלק את הכסף לאנשים?
ת. אז אני חושב ש
ש. ראיס זו לא מילה גסה.
ת. זאת מילה לא מכובדת.
ש. לא חשוב. אז מאה אחוז. השאלה שלי היא כזאת. אתה אומר לנו שקיבלת כסף מהגיס שלך על זה שהחלפת אותו בלילות גם אם רק ישנת. נכון?
ת. נכון. כן.
ש. על זה שישנת הוא שילם לך.?
ת. כן.
ש יש לך , איפה אתה עובד?
ת. היום.?
ש. כן.
ת. אני היום עובד ברשת אורט.
ש. רשת אורט. ואז? בין השנים 2006 ו – 2011?
ת. הייתי אברך בכולל.
ש. הבנתי. וכשקיבלת כסף הוצאת קבלה?
ת. לא.
ש. כמה, רשמת באיזה שהוא מקום את זה?
ת. לא.
ש. דיווחת לרשויות המס על זה?
ת. לא.
ש. כמה כסף קיבלת לכל אירוע?
ת. קשה לי להגיד. קשה לי לזכור. זה היה תלוי בכמה שעות זה היה. זה היה
ש. אה, זה היה לפי שעות?
ת. לא זוכר להגיד לך . מדובר בלפני שלש שנים במשך חמש שנים הרבה אירועים. אני לא זוכר את זה.
ש. אבל היה איזה תעריף. אני מניח שאם הוא שילם לך,
ת. אמרתי לך שאני לא זוכר. בדיוק לפני הדיון שאלתי אותו אם הוא זוכר איך זה היה ומה זה היה ושנינו לא זכרנו מה היה.
ש. מה? הוא היה נותן לך מזומן? צ'קים?
ת. כן. כן.
ש. צ'ק, מזומן, מה? כרטיס אשראי?
ת. כן. לא. לא כרטיס אשראי.
ש. אז מה? איך זה עבד?
ת. במזומן בדרך כלל. כן.
ש. אתה זוכר שאתה מעיד בשבועה. נכון?
ת. אני חושב ש
ש. יש לנו איזה שהיא ראייה שאפשר לקבל על הדבר הזה?
ת. לא. אין לי כלום. אין לי ראיות.
ש. שום ראייה. טוב. אני מניח שאתם אוכלים ביחד בסופי שבוע, בשבתות, מה שמקובל באמת, זה נכון? במשפחות ביחד.
ת. קורה.
ש. מדי פעם. בדרך כלל הוא היה איתכם. נכון? למעט אירועים חריגים. בשבתות וסופי שבוע.
ת קודם כל דווקא בגלל שאנחנו גרים אחד ליד השני, יחסית אנחנו לא אוכלים הרבה ביחד.
ש. למה? אני אשאל את זה אחרת. אמרת לי בחוץ ש
ת ...
ש. אמרת לי בחוץ שאתה הגבאי. נכון?
ת נכון.
ש. ואתם מתפללים באותו בית כנסת. נכון?
ת כן.
ש. אז הוא מתפלל איתכם.
ת. לא. גם. זה, טוב. לא. יש הרבה בתי כנסת בישוב. לפעמים כן. לפעמים לא. ..... (לא ברור)
ש. אבל לפעמים כן. אבל הוא מתפלל בבקר, הוא אחר כך אוכל ארוחת בקר, קידוש, וכד'. זאת אומרת סדר היום שלו הוא סדר יום רגיל מלבד העובדה שהוא כונן. ואם יש אירוע מיוחד, הוא מוקפץ. נכון?
ת. אה,
ש. הוא עם ילדיו? עם משפחתו?
ת. אתה שואל על מה שהיה כשהוא היה רבשץ או עכשיו?
ש. כן כן. אני מדבר על רבשץ. היום הוא לא גר בישוב.
ת. אני לא זוכר להגיד לך מה היה סדר היום שלו כשהוא היה רבשץ
ש. אתה לא זוכר. טוב. אבל בא נגיד כך. עזוב, לא אירועים ספציפיים. הרי אמרת לנו קודם. האדם למעשה היה אמור להיות כונן 24 שעות.
ת. אתה רוצה שאני אתן לך סדר יום של רבשץ?
ש. לא לא. אני לא רוצה שתיתן לי. אני רוצה שתענה לי על השאלות שאני שואל אותך. מה שרצית לכתוב היית יכול לכתוב בתצהיר. בסדר?. למעשה רבשץ וגם כונן לצורך הענין או כל מי שמחליף אותו, מנהל סדר יום רגיל, למעט באירועים שהוא אמור, אני לא מדבר על ימי השבוע הרגילים. אני מדבר על נניח בסופי שבוע. הוא אמור פשוט להיות כונן. ומי שמחליף אותו, לא?
ת. לא.
ש. אז מה הוא עושה?
ת. רבשץ יש לו פעילות שוטפת לאורך , קשה להגיד כל היממה. אבל יש לו הרבה פעילויות שהם לא כל
ש. לא קבועות.
ת. לא. גם לא קבועות אבל גם לא כוללות רק כוננות. הרבשץ הוא אחראי על הביטחון השוטף. הוא אחראי על תדרוך של חיילים. הוא אחראי על סיור בעמדות. הוא אחראי אם יש איזה שהם חוסרים לוגיסטיים. ודרך אגב, כשנותנים למישהו להחליף את הרבשץ אז לא נותנים לו את כל המשימות האלה. הוא באמת עושה רק את כיתת הכוננות, ואם יש דברים שהם או בלתי ניתנים לדחייה כמו החלפה של שומרים, או דברים שהם צצים בצורה ....
ש. אבל לא דברים קבועי.
ת. אבל הרבשץ בעצמו כן עסוק בפעילות כבדה לאורך , לא אגיד לאורך כל שעות היממה. כי
ש. כמה שעות בערך? אם אני היום למשל לוקח את הפעילות שלו, אתה אומר תדרוך. אתה אומר תדרוך, נניח.
ת. זה נורא תלוי גם ברבשץ
ש. אנחנו מדברים על הרבשץ הנוכחי.
ת. הרבשץ הנוכחי עבר כמו ארבעה.
ש. עבד כמו ארבעה.
ת. הוא עבד כמו ארבעה, במסגרת
ש. זה בגלל שהוא בן אדם כז ה והוא החליט ל
ת. כן. מה זה? הוא בן אדם כזה, ובמסגרת תפקידו למשל הוא הרים פעילות שלנו בצוות כוננות שלא היה לה אח ורע בכל מדינת ישראל. זכינו גם בפרסים כתוצאה מהפעילות הזאת. הינו צוות כוננות שהיה קופץ לאירועים אפילו מחוץ לישוב, בתיאום כמובן עם כוחות הביטחון ובגלל הרמה המבצעית שהיינו בה, זה היה כרוך בהרבה הרבה
ש. הוא גם היה חבר בכתת הכוננות נכון?
ת. לא. הוא רבשץ.
ש. אבל כשהוא קפץ למקומות אחרים, אז מה זה רלוונטי לישוב?
ת יש, כיון שאנחנו מדברים על תקופה שהיו בה אירועי חדירות לישובים
ש. אחרים. אבל מה זה? הוא רבשץ של הישוב שלכם. מה זה קשור אם היה משהו במקום אחר, אז בתור מה הוא קפץ? בתור צוות כוננות?
ת. לא. אמרתי לך שהוא לא קפץ. אמרתי לך שהוא לא חלק מצוות הכוננות. אבל הוא היה עסוק בהקמת הצוות. באימון הצוות. בטיפול בכל הצרכים הלוגיסטיים של הצוות כי הצוות בגלל התקופה הבטחונית שחיינו בה היה עסוק הרבה פעמים בלטפל באירועים שקרו בגזרה הזאת
ש. אז הוא הגדיל ראש, מה שאתה בעצם אומר לי.
ת. הוא הגדיל ראש. מה זה הגדיל ראש? זה לא הגדיל ראש, בגלל שהצורך של צוות כוננות ברמה מבצעית גבוהה הוא צורך יישובי.
ש. אבל אמרת לנו קודם שרבשץ אחר מתנהג אחרת. נכון?
ת. נכון. נכון.
ש .אז מה? הוא עושה את העבודה פחות טוב?
ת. ודאי. בטח. כן.
ש. ומי קובע אם הוא עושה את העבודה טוב או פחות טוב?
ת מי שקובע זה צה"ל.
ש. צה"ל. ויש לך מושג אם מה שאתה מספר כרגע שהרבשצים הקודמים או אחריו עושים את העבודה פחות טוב מבחינת צה"ל.?
ת. צה"ל צריך לענות. מה, אני יודע?
עו"ד אורן בס: ... הוא צריך להעיד על דברים ש ....
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: כן. אני מבקשת שאדוני יקצר. זה רק עד ....
עו"ד יאיר דוד: בסדר. זה פשוט מענין. או קיי,. אבל אתה יכול, אפשר לומר בעצם שבסופו של דבר מי שיוצק תוכן לתוך התפקיד זה הרבשץ עצמו.
ת. תראה, זה עבודה, יש עבודות שאין להם מקסימום. כמה שלא תעשה זה עדיין לא ייקרא שעשית מספיק. ויש דברים מינימליים שהם כתובים בחוזה. אבל אין דבר כזה ש
ש. אתה מכיר את החוזה?
ת. לא.
ש. אז על איזה חוזה אתה מדבר?
ת אני מניח שמל משרד הביטחון יש חוזה שצריכים דרישות תפקיד מינימליות או הגדרת תפקיד – מחובתו לעשות כך וכך וכך. אני מניח. במסגרות מסודרות. אבל אין סוף למה שאתה יכול לעשות בטחונית לישוב, כי צרכי הביטחון הם אין סופיים והיכולת לפתח ולשפר היא אין סופית.
ש. אז בוא נסכים באמת כשאלה לסיכום שבעצם התפקיד לא ממש מוגדר. אלא הוא מאד דינמי והוא נוצר כתוצאה מהצרכים שעולים יורדים ומשתנים במהלך השנים.
ת. אני לא מסכים למה שאמרת. התפקיד הוא מוגדר אבל הוא גם, אין סוף ליכולת שלך לעשות אותו טוב יותר. זה כמו שתגיד שמחט בצהל תפקידו לא מוגדר. אבל יכול להיות מחט שיעשה את התפקיד ככה, ויכול להיות אחד שישעו ממנו ...
ש. זה מאד דומה למחט אתה אומר.
ת כן. או לכל תפקיד בטחוני. לא רק. אני היום מנהל בית ספר, יש הרבה סוגים של מנהלים והרבה דרכים לעשות את התפקיד הזה. אי אפשר להגיד שבגלל זה תפקיד מנהל בית ספר לא מוגדר. אתה יכול לעבוד 8 שעות, אתה יכול לעבוד 18. ועדיין אני רואה שלא חרגתי מתפקידי.
ש. מאה אחוז. אני מאד מודה לך.
ת. תודה רבה.
ש: תודה רבה. רק תקרא לגיס שלך כשאתה יוצא.
עו"ד אורן בס: רק רגע, יש לי כמה שאלות.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אה, יש לך חוזרת?
עו"ד אורן בס: כן.
העד מר דוד בלוך בחקירה חוזרת לעורך הדין אורן בס:
ש. נשאלת מה סדר היום, השבת שיש עוד כל מיני דברים. נשאלת לגבי הכוננויות, ההקפצות. מה קורה כשיש הקפצה כלשהיא בגזרה? מה עושה הרבשץ?
ת. זה תלוי באופי ההקפצה. מאד שונה אם יש נגיד אירוע בצומת או אם יש אירוע בתוך הישוב. באופן כללי תפקיד הרבשץ להיות הגורם המתווך בין כוחות הביטחון החוץ יישוביים לבין כוחות הביטחון הפנים יישוביים שזה בעיקר כיתת כוננות, ושבשגרה, ובחירום יש כוחות צהליים במילואים פנים ישוביים והתפקיד של הרבשץ להיות גורם מתאם. מבחינה מקצועית חייב שיהיה דמות כזאת כדי שלא ייוצרו דוצ"ים כשיש צורך בלחימה. אבל הרבה מאד מהתפקידים של הרבשץ זה לא רק לזה, זה גם לאיזה שהיא התראה בטחונית או כוננות בטחונית שיש בכל המרחב שמסביב לישוב. חוץ מזה שאתה שאלת רק על אירועים או גם על שוטף?
ש. באירועים. מה עושה הרבשץ באירועים?
ת .אז אני אומר. זה מאד תלוי. למשל אם יש אירוע של ירי בצומת, אז בדרך כלל מה שהרבשץ יעשה זה רק יעדכן קצת את הכוננות וישלח את הסייר להיות בנקודה שצופה למקומות שהוא חושב שזה רלוונטי והוא יהיה בקשר עם עמדת הש. ג. שהיא מרכזת את כל נושא התצפיות וה... לישוב. ומן הסתם הוא גם את עצמו יביא לנקודה שהוא חושב שהיא הכי משמעותית להיות בה באירוע כזה.
עו"ד אורן בס: תודה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: תודה רבה לך. אני מאד מבקשת שאדוני לא ישוחח עכשיו עם התובע. אדוני ... ובבקשה תשים את המיקרופון. אני מזהירה אותך אדוני שאתה צריך לומר רק את האמת ואת כל האמת, אחרת תהיה צפוי לעונשים בחוק. בבקשה. חקירה נגדית.
העד מר משה הרצליך בחקירה נגדית לעורך הדין יאיר דוד:
ש. בקר טוב. הבאת את גיסך שיעיד מטעמך כאן.
ת. כן.
ש. ואתה מתייחס לעדות שלו בתצהיר שלך, שהוא החליף אותך. נכון?
ת. כן.
ש. שאלתי את גיסך ואני שואל גם אותך. אם אתה לא מצאת לנכון לספר לבית הדין או לנו, את מה שהיום נודע לי לפחות, שהעד שלך הוא בעצם גיסך. הוא נשוי לאחותך.
ת. ... נכון לספר? אני לא יודע.
ש. לא. לא צריך להסתכל לעורך הדין שלך. אני שואל אותך. אתה חתום על התצהיר.
ת. לא. ...
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: זה לא כתוב בשום מקום.
ש. זה לא כתוב בשום מקום. אתה לא חושב שזה פרט רלוונטי? מר הרצליך?
ת .אני בטוח במאה אחוז שהמזכיר נועם מכיר אותו. זאת אומרת זה לא משהו שהוא
ש. מה זה קשור? אני לא מכיר ובית הדין לא מכיר. אני שמעתי על זה רק הבקר.
ת או קיי,. לא מצאתי לנכון לכתוב. זה היה נראה לי
ש. לא רלוונטי.
ת. לא. לא רלוונטי. אמרתי – מן הסתם נועם יודע שדוד יהיה חתום על התצהיר. אתם בקשר מן הסתם והוא יודע מי זה דוד.
ש. בבית הדין כשהוא קורא את התיק, ובית הדין כשהוא קורא את התיק לפני שהוא נכנס לאולם ומתכונן, לא צריך לדעת את הפרט השולי הזה לדעתך?
ת. לא יודע. אני לא
ש. זה לא עניין משפטי. זה רק עניין של גילוי נאות.
ת. נדמה לי שאולי אמרתי לעורך דין. אני לא זוכר. אבל, אני לא מבין בזה.
ש. אני אסביר לך למה אני שואל את זה. אתה יודע יש מוטיבציה שונה של אדם אובייקטיבי לבין אדם שיש לו איזה שהם קשרים משפחתיים ו, נראה לי. אתה לא חושב כמוני?
ת .אז אני אגיד מה הבעיה. שמזל שהוא באמת הסכים לבוא. כי שאר האנשים שהחליפו אותי מהיישוב, גם תושבים, אחרים. הם לא רוצים להעיד. זה לא נעים. גם כשאני נמצא פה זה לא נעים. אז
ש. פנית למישהו והוא אמר לך שהוא לא רוצה לבוא?
ת כן. ודאי.
ש. אז למה לא סיפרת לנו על זה? אולי היינו מזמנים אותו לעדות. אולי אתה היית מזמן אותו לעדות.
ת ניסיתי לזמן אותו אבל הוא לא רוצה, מה, אני אעשה לו
ש. מה זאת אומרת? יש, זה לא תכנית כבקשתך. זה בית משפט פה. אם יש מישהו שיכול להעיד לטובתך, יש דרך פרוצדרולית להביא אותו.
ת ... אני לא אעשה עם בן אדם משהו שהוא לא רוצה.
ש. מה זאת אומרת? אני לא מצליח להבין. אתה רוצה
ת. אתה לא מצליח להבין? טוב. בסדר.
ש. אז אתה אומר שיש אנשים
ת. ודאי.
ש. שהיו יכולים לשפוך אור פה על התיק הזה ואתה לא מצאת לנכון להביא אותם לפה.
ת היו עוד אנשים שאפילו לא פניתי אליהם כי הבנתי שאני לא, יש גבול לכמה אני יכול לקחת אנשים, ואחר כך שהם יצטרכו להתמודד עם ההשלכות של זה בישוב. למה, אתה חושב שלי זה נעים?
ש. טוב. זה רק רציתי כמה שאלות לעניין המהימנות. אתה יודע, כשאתה מביא לנו בן משפחה, אז לפחות שנדע על כך.
ת. לא היה לי ספק שאתה תדע את זה מיד, כי זה לא, זה ישוב קטן.
ש. הבנתי. בסדר. אבל אני לא מתגורר בישוב. תראה, בוא נלך רגע אחורה לשנת 2006. בסדר?. כשאתה מתקבל לעבודה בישוב. אני מניח שאתה לא תכחיש את העובדה שאתה בעצם היית הגורם הבטחוני הבכיר בישוב. אתה ניהלת את כל המגעים מול הצבא. נכון? אתה למעשה הבאת את הקשר בין הישוב לצבא בקשר לתפקיד שלך. נכון?
ת. בקשר לתפקיד שלי אז בעצם העבודה שלי היא , זה לא הקשר. זה לא אום. הקשר. זה עבודה.
ש. אבל אתה זה שעמדת בקשר, בוא, אני אשאל את זה בצורה יותר חדה. אתה זה שעמדת בקשר עם הגורמים הבטחוניים.
ת. עם הגורמים הבטחוניים בכלל? מהצבא בפרט. ודאי.
ש. גם לעניין הרכב, גם לעניין ההוראות, גם לעניין ה
ת. זה קצת מחולק. כי רכב למשל, הישוב, בגלל שזה גורם אזרחי אז זה מחולק בין גורמים מבצעיים בשטח שזה הצבא, הרגיל הירוק שאנחנו מכירים. זה מה שנקרא משרד הביטחון. שזה פיקוד העורף ומערכות כאילו אזרחיות כמו שהיום יש וגם בתקופה שלי שומרים שהם מקבלים מימון ממשרד הבטחון. ישירות. דרך חברת שמירה אזרחית זה הכל מעטפת צבאית. הפקודות הם צבאיות אבל יש גורמים. אז בנושא של רכב למשל, פיקוד העורף דרך המעוצה, כן? כי זה הגורם שהוא עובד איתו מול כל היישובים, הוא דרך המועצה מתקצב רכבים, גם מבחינת קנייה של רכב וגם מבחינת אחזקה. ומעביר את המסרים שלו דרך המועצה. דרך קבט המועצה וליישוב. זאת אומרת שאני עובד בנושא הזה גם מול המועצה.
ש. ברור. אבל אתה הגורם הבכיר בישוב שמנהל את המגעים הבטחוניים מטעם הישוב. בסדר?.
ת. מטעם הישוב. ודאי. לגמרי.
ש. מאה אחוז. שהוא מהעסיק שלך.
ת ודאי.
ש. עכשיו, תאשר לי גם שאתה מכיר את ההסכם שיש למשרד הבטחון עם הישוב. אתה למעשה
ת. אני מכיר לא את ההסכם הזה, כי אתם הבאתם הסכם אחר.
ש. לא. אני מדבר על ההסכם הקודם.
ת. אני מכיר הסכמים באופן כללי
ש. את ההסכמים הרלוונטיים לתקופת ההעסקה שלך. אנחנו, נכון, הבאנו את ההסכם משנת 2012.
ת אני לא ראיתי את הסכם שלי. של הישוב שלנו. ראיתי הסכמים דומים.
ש. בהנחה שזה אותו הסכם אז אתה מכיר אותו. נכון? זה עבר דרכך.
ת. לא אמרתי שזה אותו הסכם. אני לא מכיר
ש. אמרתי בהנחה שזה לא שונה.
ת .אני לא ידוע.
ש. הבנתי.
ת. אם הוא לא שונה
ש. אז אני אשאל אותך.
ת. אני לא עברתי על זה ברמה של מעסיק. ברמה ש, יש פה איזה שהוא משהו שקיים הסכם שהישוב מקבל תשלום או אמור לשלם לרבשץ או אמור להיות פה איזה שהוא
ש. שעות גמישות.
ת. לא מכיר את כל זה. ודאי שעות גמישות. ודאי. זה לא ב, זה לא עובד משמונה עד 4. אני עובד המון שעות
ש. אתה עובד סביב השעון.
ת. אני עובד המון שעות.
ש. סביב השעון. נכון?
ת. סביב השעון. נכון המון שעות. זה לא 8 עד 4.
ש. אתה לא מבצע שום רישום של השעות. גם לא התבקשת לבצע שום רישום של השעות. נכון?
ת היה תקופה קטנה שהישוב ביקש ממני לרשום. אני לא יודע למה הוא החליט לבקש ממני ואני לא יודע למה
ש. איפה זה כתוב בתצהיר שלך?
ת אתה שואל אותי אני עונה. אני אמרתי שזה כתוב?
ש. זה פרט מאד חשוב. מי ביקש ממך? מתי?
ת. היה איזה תקופה. אני אומר – זה היה תקופה קטנה. שנייה אני אשלים פשוט ואז, זה. היה תקופה קטנה שהישוב החליט כנראה, אני לא ידוע מה, אני בסוף
ש. מתי? מי?
ת. זה היה אולי שנתיים לפני שסיימתי. אני לא
ש. לכמה זמן? לחודש? לחודשיים?
ת. לתקופה קצרה. ממש, חודשים קצרים.
ש. ורשמת?
ת. ורשמתי והגשתי.
ש. איפה זה? אין לך עותק?
ת. אני, יכול להיות שיש איזה שהוא העתק איפה שהוא. אני לא יודע.
ש. למה לא ביקשת בגילוי מסמכים? למה לא טענת את הטענה הזאת?
ת. אני לא ביקשתי
ש. אמרת את זה לעורך הדין שלך.
ת. רגע, אני לא
ש. אמרת את מה שאתה עכשיו אומר לעורך הדין שלך?
ת. אני לא ידוע אם אמרתי לו.
ש. טוב.
ת .יש המון דברים. תקשיב, זה חמש שנים של עבודה. אתה שואל אני עונה.
ש. זה הבנו. בסדר.
ת. אתה רוצה שאני לא אענה, אני לא אענה. מה, אני אל ישבתי איתו חמש שנים. אני אומר כל מה שאתה שואל, אני אגיד לך. אין לי עניין לא להגיד.
ש. אני צרפתי, אנחנו צירפנו את ההסכם מ - 2012 של משרד הביטחון מול הישוב. ראית אותו?
ת. ברפרוף.
ש. צירפנו אותו.
ת. נכון. ראיתי אותו ברפרוף. כי זה ראיתי שזה חוזה חדש
ש. אני אומר
ת. שאני לא מכיר אותו . הוא חוזה חדש. לא עיינתי בזה כי ראיתי שזה משהו לא אקטואלי. חוזה חדש.
ש. למה לא אקטואלי?
ת. כי זה חוזה שלא אני הייתי נוכח בזמן החוזה. זה חוזה חדש. אחרי שאני סיימתי.
ש. כן. מר הרצליך, אבל בוא תראה. תנסה רגע, להתמקד בשאלות שלי.
ת. אני מנסה לגמרי.
ש. הרי אתה לא צירפת שום חוזה. אנחנו צירפנו חוזה שטענו שהוא החוזה שכל גם על תקופת ההעסקה שלך. לא היה לנו את החוזים הקודמים. עכשיו, מאחר ואמרת לנו קודם שהכרת את החוזים הקודמים
ת. ראיתי אותם.
ש. שנייה. שנייה. אבל אתה לא נותן לי לשאול שאלה. ומאחר ואנחנו צירפנו חוזה שלמעשה יש בו הרבה מאד אמירות, כמו שאמרנו קודם. שעות גמישות
ת. אבל התייחסתי.
ש. שנייה. שאלתי אותך כרגע אם עברת עליו. אמרת – רפרפת. אני רוצה שתגיד לי וציפיתי שתהיה מוכן לשאלה הזאת, שתגיד לי – החוזה שאתה צירפת לא משקף את החוזים שהיו אז שהכרתי אותם ופעלתי על בסיסם שזה מה שאמרת לנו כרגע.
ת. לא אמרתי את זה.
ש. מה אמרת? אמרת שהכרת אותו.
ת. אמרתי שראיתי חוזה בתור אחד שמתענין באופן כללי מה עומד מאחורי מה שמעסיקים אותו. זה מה שאני אומר.
ש. אבל ראית את החוזה.
ת. ראיתי אותו, ברמה שאני לא המעסיק, זה לא הרמה ש
ש. לא שאלתי מי המעסיק. אתה ניהלת את המגעים מול משרד הביטחון.
ת לא נכון.
ש. אמרת לנו את זה קודם.
ת. רגע, רגע. אל תכניס לי מילים לפה.
ש. לא אמרתי,
ת. אני לא כתבתי חוזים איתם, אני לא ישבתי איתם. אני לא ראיתי את החוזה שהונח מול היישוב בכלל. ראיתי חוזים באופן כללי כי כל היישובים ..
ש. מה זה חוזים? יש עוד חוזים מול משרד הביטחון?
ת. אבל אני לא ניהלתי את זה. אל תכניסו , באמת. לא להכניס לי דברים. אני ניהלתי את החוזה מול משרד הביטחון? יש גבול.
ש. אני אשאל אותך
ת אתה עושה ממני רמטכל.
ש. תראה מר הרצליך, תראה, צירפנו לך חוזה שהוא החוזה שחל, הוא לא , אני אומר לך שהוא לא תוקן. בסדר?. העקרונות שלו, למעט אולי דברים קטנים לא תוקנו. והעיקרון אומר כך – שיש שכר מסוים שמועבר על ידי משרד הביטחון לישוב, שאמור לכסות את השכר שלך, עד כאן אתה מסכים איתי?
ת. אני לא יודע מה כתוב. אני שוב, לא כתבתי את זה.
ש. לא קראת את ה, הוא צורף?
ת. לא. לא ברמה כזאת שאני, עכשיו תה נותן לי, זה. אני מסכים. לא מסכים. אני לא יודע.
ש. אני שואל אותך מה כתוב. לא מה אתה מסכים.
ת. ... התעניינתי. בו אני לא יודע מה כתוב.
ש. מר הרצליך, אני אומר לך
ת. זה בוחן על מה ש ... זה אני לא יודע מה כתוב.
עו"ד יאיר דוד: זה לב התיק גברתי. זה לב התיק. זה לב התיק.
ת. אבל אני לא יודע מה כתוב. אני מצטער. לא יודע. באמת.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: זה חלק ... מכתב התביעה, ....
ש. אז מר הרצליך
ת. אם זה היה חוזה שאני חתמתי עליו ...,
ש. מר הרצליך , לא אמרתי שאתה חתמת עליו
(מדברים ביחד. לא ברור)
ש. אני רק שואל אותך
ת. אז אני לא יודע.
ש ראית את החוזה הזה?
ת. ראיתי בדיוק
ש. את זה שצירפתי פה. עורך הדין שלך הראה לך אותו?
ת. ראיתי את התיק. ודאי.
ש. ראית את החוזה? אני אומר לך. אתה רוצה שאני אפנה אותך לסעיפים? ספיציפים, אני מוכן. רגע. תן לי. שאומרים שמסגרת ההעסקה תהיה גמישה, שזה תפקיד של אמון אישי, שמדובר פה בשכר גלובלי שצריך להיות משולם לך ולא פחות. דואגים פה לזכויות הרבשץ ואומרים -- לא פחות מאיקס אלפי שקלים וכו'. את כל זה ראית?
ת. שוב
ש. כן או לא. בלי ל
ת. אז אני אומר
ש. כן או לא?
ת. לא נכנסתי לפרטים, בתור מעסיק.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: סליחה. סליחה אדוני. השאלה הזאת היא שאלה פשוטה. צריך לענות עליה בכן ולא.
ש. כן או לא.
ת. כי לראות זה עכשיו לעמוד ככה. להיכנס ול ...
ש. אבל זה היה אצל העורך דין שלך כבר חודשים.
ת. אז אני ראיתי ולא עיינתי. אני יכול לענות ככה. מה אתה רוצה שאני אענה? אין לי תשובה אחרת.
ש. הבנתי. בסדר.
ת כי אני לא חותם על זה.
ש. וכשראית את החוזים הקודמים, הרי היית מאד מעורב. סיפרו לנו קודם. הגיס שלך סיפר לנו פה שאתה היית אדם שהגדיל ראש ועבדת כמו 4 רבשצים. כך הוא אמר. זה ציטוט של מה שהוא אמר. לא הסתכלת בהוראות? הרי אתה כל הזמן מצטט ואומר ומלין על כך שביקשו ממך לעשות דברים שאסור היה לך לעשות וכו'. כל הדברים שאתה טוען שהיה אסור לך לעשות, הרי מקורם באותו הסכם. נכון? אז איך לא
ת. האמת היא שאני לא יודע אם מקורם בהסכם. אני
ש. אז איפה מקורם?
ת. מקורם ב, כשאתה, מבקשים ממך לעשות משהו שנראה לך שיש בעיה אתה תמיד שואל את ה ..
ש. תקשיב. התפקיד של הרבשץ מוגדר בהסכם הזה. כתוב בדיוק מה הוא צריך לעשות.
ת. רשום שמותר לי לתת את הרכב או לא?
ש בודאי.
ת אם רשום?
ש. ודאי.
ת .אז בסדר.
ש. אז איך לא קראת מה התפקיד שלך?
ת. מה זה? זה הסכם של הישוב עם משרד הביטחון. לא שלי.
ש. אז מאיפה אתה מצטט סעיפים מתוך אותו הסכם?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: או קיי,. בסדר.
ת. אני ציטטתי סעיפים?
ש. בודאי. באת ואמרת – אתם לא יכולים לתת לי הוראות כאלה, אתם לא יכולים לתת לי הוראות כאלה.
ת. ... שמדבר על הרכב, אני מצטער. לא ציטטתי מהחוזה הזה. אני לא ציטטתי.
ש. טוב. או קיי,.
ת. אם אני מצטט, בכיף.
ש. טוב. עכשיו, תגיד לי בבקשה. אתה צירפת לנו, אנחנו נחזור עוד רגע לנושא. אני אפנה אותו. אני רוצה לשאול אותך. אתה צירפת לנו אסופת מיילים לתצהיר שלך, שבהם אתה בשנת 2009 אני לא מדבר על התקופה של נועם שרק למען הפרוטוקול נאשר את זה שהוא התחיל רק בינואר 2011. זאת אומרת הקשר שלך איתו היה קשר בן כמה חודשים בלבד. נכון? אתה מאשר את זה?
ת כן כן.
ש. נועם זה הנציג של הנתבע. אתה מצרף לנו למעט אותו מייל, מייל אחד מ - 2009 שבו אתה אומר – אני רוצה לעבוד פחות ימים. אני רוצה לעשות כך ואחרת. מתייחס אך ורק לעניין החופשה. אתה מסכים איתי?
ת. ...
ש. והמנוחה השבועית שלך.
ת. אם תוכל, אני אקרא. אני אבין יותר אולי, לא באופן ...
ש. אני אפנה אותך. זה לא
ת. זה מייל שמן הסתם שאני כתבתי.
ש. כן כן. אתה פונה למישהו. הנה. מייל מה - 8 לאוקטובר 2009. ואז אתה אומר - אני כבר 3 וחצי עובד. עבדתי 30 ימים. צריך לעבוד כך וכך, תנו לי עוד ימי חופשה, תנו לי חופשה שנתית וכו'.
ת. אה. אז יכול להיות. כן. בודאי, קודם כל אם זה, זה, ודאי שכתבתי את זה. לא זכרתי את זה. או קיי,.
ש. אתה צירפת את זה.
ת. יכול להיות. צורף כל כך הרבה חומר שאני אפילו לא זוכר את כל הפרטים.
ש. אני אומר לך שאין פה שום דבר חוץ מהתלונה שלך על ימי החופשה.
ת. לא הבנתי.
ש. חוץ מימי חופשה, אתה לא מתלונן פה לא על שעות, לא על שכר, לא על שעות נוספות, לא על מנוחה. כלום. אתה אומר – אני יצאתי לחופש עשרה ימים, ביקשתם ממני לעשות ככה
ת. אני ביקשתי, אז אני אסביר. אני נכנסתי בעצם לעבודה
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא לא. סליחה אדוני. זאת שאלה
ת. לענות על השאלה.?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: האם זה מופיע פה או לא?
ת. במקרה הזה, הספציפי הזה מה שהוא אומר, מה שהתלוננתי זה מה שהתלוננתי. כנראה שלא התלוננתי על דברים נוספים.
ש. אז יכול להיות
ת. ..
ש. בוא, תן לי להוביל את החקירה. יכול להיות שהדברים האחרים לא הפריעו לך אז?
ת אני רוצה להסביר לך.
ש. לא. אל תסביר. מה שרצית להסביר, הסברת פה. קראנו. אתה עכשיו עונה לשאלות שלי. בבקשה ממך אל תסביר את מה שאתה רוצה להסביר. תסביר מה שאני מבקש.
ת. או קיי,.
ש. אני אומר לך שהחל מ , המייל היחיד שאתה צירפת לנו הוא מ - 2009 והוא 3 מדבר רק על חופשה. אין לנו אף מייל לא על שעות נוספות, לא על התנהגות, לא על חריגה מנהלים. לא על כל הדברים שאתה מספר לנו עליהם פה בתצהיר. האם יש אסמכתאות כתובות אחרות שמעידות על כך שאתה התלוננת? שפנית? שביקשת? שאמרת שקשה לך לעבוד כל כך הרבה שעות? שאמרו לך לתעד מה ששמענו עכשיו את שעות העבודה? אתה יכול להפנות אותנו לכאלה?
ת. כן. כן. בתחילת , ב - 2006 בעצם כשנכנסתי לעבודה אני לא, כמו שאתם מבינים אני מהיישוב. ועוד לפני העבודה התנדבתי בכיתת כוננות שנים. עזרתי לרבשץ בדיוק באותה סיטואציה שאני הייתי, עזרתי
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני, אני מצטערת להגיד לך. זמננו קצר. אז אתה הגשת תצהיר ארוך ומפורט. אני מבקשת ממך לענות לשאלות. בדיוק. השאלה הייתה האם
ת. אז אני מסביר את התהליך איך
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא. השאלה
ת. זה כן הגיע.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: השאלה הייתה אדוני, האם יש מיילים נוספים שמדברים על כל הדברים האלה? אדוני אומר – כן. אז הוא יגיד לנו מתי.
ת. אז אני אסביר. זה לא מיילים. הוא אמר אם יש
ש. אמרתי אסמכתאות.
ת. אז אני אסביר.
ש. יש לך משהו כתוב? אסמכתא זה משהו כתוב.
ת. בדיוק. משהו כתוב. אחרי שנתיים של עבודה, פחות משנתיים אולי, אני לא זוכר בדיוק, באמת ראיתי שאני פשוט משתגע. למצוא מחליף וזה. באתי ליישוב, והיישוב שם מישהו שיחליף אותי. שילם לו משכורת. זה האסמכתא. יותר מזה?
ש אז זה, הבנתי.
ת. כן.
ש זה בעצם כל מה שיש לך.
ת. רגע, אבל אני רוצה, זה בשלבים. אני פעלתי באופן אינסטנקטיבי לצורך הענין. ראיתי שקשה לי. ראיתי שזה לא מציאותי שאני אצטרך לדאוג לעצמי למחליף. ביקשתי, קיבלתי מחליף.
ש. הבנתי. או קיי,.
ת. בסדר?.
ש. מאה אחוז. זו האסמכתא.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: תתקדם הלאה.
ת. רגע, שאלת לגבי למה לא טענתי על שעות כוננות וכל זה.
ש. כן. כן.
ת. טענתי על שעות כוננות.
ש. איפה? יש לך אסמכתא על זה?
ת. כן. שנייה. כן. יש אסמכתא על זה.
ש. תראה לי. רק תפנה אותי בבקשה.
ת שנייה. למה שינו שם לסעיף 3/ א מה שאמרת, אני לא זוכר את המספר של הסעיף משהו עם א. אמרת שבתלושי המשכורת
ש. 30/א/6
ת כן. למה שינו את זה?
ש. נו?
ת. בגלל שכנראה טענתי. אמרו לי – תקשיב, אתה עובד מה שנקרא חוק שעות עבודה,
ש. אמרו לך את זה. מתי אמרו לך את זה?
ת. מתי ששינו כנראה.
ש. זה היה שלש שנים לפני שסיימת לעבוד.
ת אני לא יודע. זה צריך
ש. אני אומר לך. תראה את התלושים.
ת. אז אני אומר. אני לא יודע.
ש. ואמרו לך את זה ומה אמרת? אמרו לך את זה ואתה ממשיך לעבוד.
ת. אמרו לי – זה מה שיש.
ש. מה זאת אומרת. ? ואתה עבדת על .. אתה כותב מכתב.
ת רגע, שנייה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: זה מה שיש מה? שהחוק לא חל.
ת. אמרו לי – החוק לא חל עליך. זה החוק. אתה מקבל את הדין. מה תעשו? זה מה יש, זה להמשיך לעבוד. נכון. זה החוק. מה לעשות? יש חוקים במדינה.
ש. אז זאת אומרת הסכמת.
ת. אם זה החוק ואין ברירה, אני מסכים. מה לעשות?
ש. טוב.
ת אני מרגיש קשה מאד. כן? ממשיך ככה ל, עד כמה שניתן לשרוד בעבודה בתנאים האלה. אבל זה החוק. נכון.
ש. אז תגיד לי בבקשה, עכשיו, אתה מפוטר בספטמבר 2011. נכון?
ת כן.
ש יפה. ואתה לראשונה פונה חצי שנה אחרי, באמצעות עורך הדין שלך. ב - 29, אני מפנה לנספח 4 לתצהיר הנתבע. ואתה ב – 24 , ב - 29 מרץ 2012 כותב באמצעות עורך הדין שלך מכתב לנתבע. אתה מאשר שזה הפעם הראשונה שכתבת להם?
ת. לא. ממש לא.
ש אז יש לך עוד מכתב?
ת וגם אמרנו את זה כמה פעמים. גם הצגנו מכתב. ודאי,
ש. איזה מכתב? איזה מכתב?
ת. אני לא פועל ככה ב, באתי ישבתי עם נועם המזכיר
ש איזה מכתב?
ת. יש מכתב.
ש. לא לא. אתה עוד פעם, תקשיב
ת. ב, זה. ב
ש. תפנה אותי בבקשה למכתב. מה אתה רוצה שאני אתן לך? את התצהיר שלך? את כתב התביעה שלך? את מה אתה רוצה?
ת לא. את מה ששלחתי לנועם. מכתב.
ש. איזה מכתב?
ת שנשלח במייל. אני,
ש. אתה מדבר על הפרשים שאמרת לו- - תשלמו לי ככה, אתם מלינים את הזה
ת. אני לא יודע. בוא נסתכל ונראה מה כתבתי. כמו שאתה רוצה
ש. אז אני אעזור לך. אני אעזור לך.
ת תעזור לי. תעזור לי. אם אתה רוצה, יותר טוב.
ש. אז אני אגיד לך. אם אתה מתכוון למיילים
ת. מכתב קובץ וורד. לא מייל.
ש אני לא יודע. אני לא מכיר.
ת. קובץ וורד.
ש. אז תפנה אותנו.
ת .אז אם אפשר עזרה אני אשמח.
ש. לא. הוא יפנה. תן לו כל מ
ת איפה זה נמצא?
ש. תן לו כל מה שהוא רוצה. יש כתב תביעה ויש תצהיר. זה אמור להיות באחד מהם. נכון? אז בוא. אה, או קיי. זה עכשיו, הוא נותן לו את המסמך. אבל אין לי בעיה. זה הקובץ וורד? זה מייל.
עו"ד אורן בס: כן.
עו"ד יאיר דוד: זה מייל. זה לא קובץ וורד.
עו"ד אורן בס: זה גם קובץ וורד.
עו"ד יאיר דוד: אה. זה גם קובץ וורד?
עו"ד אורן בס: כן. שגולה בגילוי המסמכים.
עו"ד יאיר דוד: כן? בוא נראה.
עו"ד אורן בס: אני לא מבין. חשבתי שאתה יודע שזה קיים.
עו"ד יאיר דוד: כן. זה הקובץ וורד.
עו"ד אורן בס: אתה יודע שהוא קיים. אתה גם כתבת עליו טענה. אז למה אתה אומר שזה לא ...
עו"ד יאיר דוד: אני לא מכיר אותו. זה לא צורף. זה תראה לי, זה צורף לתצהיר?
עו"ד אורן בס: צורף בגילוי המסמכים.
עו"ד יאיר דוד: זה לא משנה. אבל לא צירפת את זה לתצהיר.
עו"ד אורן בס: איזה תצהיר? שלי? אה.
עו"ד יאיר דוד: אני לא מכיר את המסמך הזה.
ת. אתה גם התייחסת דרך אגב שאמרת שפנו בתאריכים מסויימים אבל דיברו רק על משהו
עו"ד אורן בס: למסמכים צורף מכתב התביעה,
ת אתה התייחסת לזה דרך אגב. כתבת ב , לא אתה. סליחה. ...
עו"ד אורן בס: יכול להיות שהמייל מפנה לקובץ הזה כצרופה?
ת. אתם התייחסתם בתצהיר לזה, לתאריך הזה.
ש. כן, אז תראה. גברתי. אין בעיה. אני מפנה אותו למסמך שאני לא מכיר אותו אבל אני כן רוצה לשאול אותו. מסמך מה - 2.10.2011. נכון?
ת כן. זה קצת אחרי שסימתי לעבוד. משהו כמו
ש. כן. הבנתי.
ת. אולי כמה ימים.
ש. הבנתי. מאה אחוז. אז בנספח הזה אתה מפרט, אני מיד אגיש אותו. חברי בטח יסכים. לא יתנגד. אתה כותב לנו – יש התייחסות לחופשה. תאשר לי
ת כן כן.
ש. יש התייחסות להבראה.
ת .כן. שחשבתי.
ש. אחר כך בתביעה ירדת מזה. נכון?
ת. כן. מה שחשבתי
ש. גם בחופשה תיקנת
ת. שוב, זה על בסיס הערכות שלי של מה שאני מבין.
ש. בסדר. זה מה שאתה כותב לנועם באוקטובר. נכון?
ת .נכון.
ש ואחר כך אתה כותב לו – אי מתן ימי מנוחה, בלי פירוט בלי כלום. ואתה כותב ככה – ב - 2006 לא ניתנו לי. ב- 2007 לא ניתנו לי . ב- 8 ניתן באופן חלקי. לבדוק עם שי דרעי.
ת נכון.
ש. גם כך לגבי 2009 וגם כך ל - 2010. ניתן חלקי וב - 2011 ניתן חלקי. סך הכל 68,000 שקלים.
ת. או קיי.
ש. נכון? לא פירוט, לא כלום.
ת נכון.
ש אין פה לא שעות נוספות, לא כוננויות, לא שימוע שלא כדין, לא פיטורין שלא כדין. לא עוד 800,000 שקלים שאתה תובע מאיתנו עכשיו. אפה אותם 800,000 שקלים היו באוקטובר?
ת. אני לא , א', אני לא עורך דין. ב'- אני ביקשתי בדבר הזה
ש. אם זה הציק לך כל כך, ואמרת שלא קיבלת את זה, אז למה לא ציינת את זה אפילו?
ת מה , ...
עו"ד יאיר דוד: אני מבקש להגיש. ... עותק מזה. בסדר?.
ת. אני מכיר את החוקים ואת כל זה? אני הגשתי את זה כן בתור משהו שאמרתי לעצמי – אני מנסה לסגור את הנושא הזה עם היישוב. לא נעים. זה לבקש מהישוב וזה. ולסגור את זה.
ש. הבנתי. מעולה.
ת. אמרתי לו
ש. אז עוד לא היה לך עורך דין.
ת. רגע. אמרתי לנועם – תקשיב, עורך דין התייעצתי איתו. הוא אמר לי שיש עוד הרבה דברים נוספים, אני
ש. מי אמר עוד יש דברים נוספים?
ת התייעצתי עם עורך דין אחר. לא איתו. הוא אמר – התיק הזה זה הרבה כסף.
ש. לא איתו זה העורך דין הנוכחי שלך?
ת לא. לא איתו. עם עורך דין אחר אני אומר. היה לפניו. אמרתי לנועם – אני יודע שעורך דין, הרי בסוף אתה יודע, גם מוסיפים דברים וגם בסוף יש התנהלות ויש זמן וזה. זה מה שאני ביקשתי ממנ
ש. אתה מבין שלא קיבלתי תשובה לשאלה שלי, אבל בוא נמשיך הלאה.
ת מה השאלה?
ש. בוא נמשיך הלאה. שאלתי אותך איפה היו כל הרכיבים שאתה תובע היום כולל הכוננויות, כולל
ת. כשעורך דין בא ופותח את התיק ורואה עוד דברים שאני לא מכיר, ולא יודע, כמו שאומרים. אמרו לי סעיף מה שאמרת לפני כן עם הכוננות שזה כלול והוא אומר - לא. אז מה לעשות? אני לא עורך דין.
ש. תראה, מר הרצליך, תראה
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: המסמך מוגש ומסומן נ/1.
ש. רק כדי שנסגור את הסיפור של המסמך הזה. האם קיבלת תשובה למסמך הזה באיזה שהיא צורה? או למה לא צירפת לנו אותו לתצהיר שלך? אם הוא מסמך שאתה שלחת אותו באמת.
ת. קיבלתי אותו , קיבלתי תשובה באיחור רב, אחרי הרבה זמן ששאלתי למה אין תשובה.
ש. ואיפה התשובה?
ת. התשובה שקיבלתי, נראה לי דרכך. דרך , או דרך עורך דין. סליחה אני לא יודע אם זה אתה.
ש. אני העורך די ןהיחיד שעניתי לך בתיק הזה.
ת או קיי. היה מכתב מעורך דין.
ש. הבנתי. אז בוא, אתה מתבלבל.
ת יכול להיות שאני מתבלבל. אני מצטער.
ש. אז אני אעשה לך קצת סדר.
ת. אבל היה תשובה. או במייל. משהו ב
ש. מר הרצין, בוא נעשה סדר.
ת. שאומר – זה לא רלוונטי. ומשמה המשכנו בעצם ל ...
ש. מר הרצליך, בוא נעשה סדר. תראה. המכתב הזה שראינו עכשיו לראשונה, למעשה אני מבין למה לא הגשת אותו. כי אין בו כלום. אין בו כלום. הוא לא תומך בטענות שלך. אתה בעצמך בהגינותך אמרת לנו קודם שעשית משהו על סמך השערות ולא הבנת וחלק מהדברים הבנת שכן קיבלת. לדוגמא הבראה שתבעת. נכון?
ת .כן.
ש. ואני אומר לך שהמכתב הראשון מטעם עורך הדין שלך, יוצא חצי שנה אחרי. במרץ ב- 29 למרץ 2012. אתה מאשר לי? אחרי המכתב הזה, הפעם הבאה ששמענו ממך היה במרץ 2012.
ת אז בוא נסתכל בניירות ונראה מתי קיבלתי תשובה מהמכתב שלי מהישוב.
ש. אני לא ראיתי תשובה.
ת. מה נעשה? נגיש מכתב סתם מעורך דין.?
ש. אני לא ראיתי שום תשובה למכתב הזה.
ת אז אפשר להסתכל בניירות. זה בטוח נמצא.
ש. אם יש, יש. אין מה להסתכל. אם אתה יודע שיש, אז יש. אם אין
ת מאה אחוז. ודאי. אני לא , זה.
ש. הבנתי ומה אמרו לך? מה אמרו לך?
ת בסיכום של ה... האלה לתרגם לך את כל מה שכתוב. אבל לא תקבל שום דבר. וזהו. וזהו. זה שורה תחתונה.
ש. הבנתי. אגב, כל מה שאתה עכשיו אומר לנו, לא כתוב בתצהיר שלך. שתדע.
ת. תסתכל. אני לא יודע. אני מצטער. אני קשה לי
ש. אני חתום, תגיד. אתה חתום על התצהיר?
ת אני זוכר שכן.
ש. אתה חתום
ת אני חתום על התצהיר. ודאי.
ש. אין לנו זמן להסתכל. אני שואל אותך כרגע
ת ודאי שיש זמן להסתכל. אם אתה אומר דברים לא נכונים, נסתכל.
ש. קח את התצהיר שלך
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: עורך דין דוד, אני מבקשת להתקדם.
עו"ד יאיר דוד: אני רוצה להתקדם אבל גברתי, זה עכשיו הענין.
ת. אז בוא נסתכל.
עו"ד יאיר דוד: חיכינו ליום הזה, ובאנו מחופשים ליום הזה ואני מבקש לכמה דקות, אני , זה.
ת. יש כתב תביעה, יש פרטים, יש, זה.
ש. עכשיו תראה,. אני אומר לך
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: השאלה אם הוא קודם תבע או לא קודם תבע. אני לא בטוחה ש
ת. אני הגשתי מכתב
עו"ד יאיר דוד: יש לזה רלוונטיות. השאלה אם זה היה או לא היה,
ת. זה עובדה קיימת שהגשתי מכתב וזה מתועד, וקיבלתי תשובה שלילית ..
ש. אין בעיה. אז נעבור הלאה. כבר יש עורך דין. בבקשה. ב - 29 למרץ אתה כותב מכתב. תעיין בו בבקשה, ותגיד לי איפה אתה כותב פה את ענין שעות הנוספות ו ..
ת. שנייה אחת. שנייה.
ש. לא. לא שנייה. תקשיב. זה המכתב שאתה
ת. רגע, זה מכתב מעורך דין?
ש. הראשון. שקיבלנו. כן.
ת. נו?
ש. מה כתוב בו? כמה כסף אתה מבקש?
ת. כמה כסף אני מבקש פה?
ש. אתה רוצה שאני אעזור לך?
ת תעזור לי . כן. אני מצטער. אני כבר לא כל כך זוכר את כל הפרטים.
ש. הוא מבקש ככה. – 12,000 שקלים דמי הבראה, כבר הבנו שזה לא נכון. נכון? כבר היום אתה יודע שזה לא נכון.
ת. או קיי.
ש. 53,000 שקלים על תקופה של שכר שלא שולם לך מאז שפוטרת. נכון? כך כתוב פה. מאז פוטר שלא כדין. נכון?
ת או קיי. או קיי.
ש. נכון?
ת. כן.
ש זה אגב גם רכיב שלא מופיע בכתב התביעה. אתה מסכים איתי.
ת. אני לא יודע.
ש. אתה זוכר מה תבעת?
ת. אני מצטער. ש לי עורך דין
ש. בסדר. בסדר.
ת. אני מנסה לתת לו לעשות את העבודה הזאת
ש. אין בעיה.
ת. ובדברים העקרוניים יושבים – זה רלוונטי, לא רלוונטי.
ש. אין בעיה. הסעיף הבא במכתב הזה
ת אני צריך ...
ש. אני עובר איתך רכיב רכיב. אחר כך תגיד לנו איך זה קשור לכתב התביעה שלך. ופה כבר אתה מיוצג על ידי עורך דין. שאני לא אומר את זה עכשיו בציניות. עורך דין
ת ... שאלות תשובות.
ש. עורך דין בדיני עבודה.
ת אני ... שאלות תשובות. אני נותן כל מה ש
ש. אני לא חוקר. לשמחתי אני לא חוקר אותו. אחר כך אתה מבקש 15,000 פיצוי על אי מסירת תנאי עבודה. תאשר לי שהנתבעת מסרה לך הסכם עבודה שסירבת לחתום עליו.
ת. לא. מה פתאום.
ש. אתה אמרת שלא רצית לחתום עליו כי הוא לא היה חוקי.
ת לא. זה היה בסוף. זה היה בכמה ימים לפני שפיטרו אותי. איזה הסכם עבודה?
ש. אבל ... לך את זה? ביקשו ממך לחתום עליו?
ת. מה זה?
ש. ביקשו ממך לחתום על החוזה הזה?
ת. אבל זה חוזה להמשיך לעבוד. לא על מה שעבדתי.
ש. ביקשו ממך לחתום עליו?
ת ביקשו ממני לחתום עליו. כן.
ש. יפה. תודה רבה. מאה אחוז
ת. אבל זה היה בסוף. בשביל זה סיימנו. אמרו לו – תחתום ונסיים. אז לא חתמתי. ו
ש. אה, תחתום ונסיים?
ת. לא. אם
ש. אם תחתום, לא נסיים.
ת. כן. בדיוק. זה אומר שאם אתה עכשיו זה, זה לא היה תנאי העבודה הקודמים. לכן גם סירבתי לחתום עליו.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: (לא ברור).
עו"ד יאיר דוד: זה נכון אבל ברגע ש, גברתי, העבירה מתגבשת
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: (לא ברור)
עו"ד יאיר דוד: אם לא מוסרים, גברתי, חוק מסירת הודעה לעובד, הרי אף אחד לא מסר מקדמת דנא, במיוחד מי שהועסק מ - 2006 גברתי. זה לא מתחילה. בתחילת החוק יש הרי את ההוראות מעבר. אני לא אכנס לזה כרגע. אנחנו נכניס את זה לסיכומים. הוא עבד מ - 2006. עשו שם סדר. החתימו את כל העובדים על זה, זה היה
ת. לא. זה היה
ש. צריך לשבח אותם על כך. זה נכון שזה היה קצת באיחור אבל אי אשפר לבוא ולבקש את הקנס על ה, זה. אפשר לבוא ולבקש תלושים מכוח סעיף 24 אבל עצם העובדה , תסכים איתי ש
ת. אתה מעלה את זה שכאילו אין לי הסכם עבודה כי לא חתמתי. לא כי לא חתמתי. לא היה הסכם עבודה. וכשהיה הסכם עבודה, זה היה סוף העבודה. נגמר הסיפור.
ש. טוב. או קיי.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אני מבקשת מאדוני להתקדם.
ש ו - 50,000 שקלים זה הדבר היחיד שאנחנו רואים פה שקשור לכתב התביעה על פיטורין שלא כדין. נכון?
ת או קיי.
ש. ו - 138,000 שקלים לפי סעיף 26/ א לחוק הגנת השכר על תלושים כוזבים. נכון.
ת כן. כל מה שכתוב נכון.
ש. אתה רואה פה איזה שהוא איזכור לשעות נוספות או כוננויות? עכשיו אנחנו כבר עם עורך דין. עכשיו אתה כבר מודע לזכויות שלך. עכשיו אתה כבר יודע הכל. זה חצי שנה אחרי הפיטורין שלך, ספר לבית הדין למה לא מצאת לנכון לתבוע 800,000 שקלים מתוך התביעה המתוקנת שהיום עומדת בפני בית הדין? כל מה שביקשת פה מגיע לכדי כ - 300,000 שקלים.
ת. או קיי. אז זה בדיוק אומר שאני לא כל כך מבין בכמה, זה. אז אתה יכול לשאול את העורך דין שלי.
ש. אבל תקשיב, אי אפשר כל
ת. מה אתה רוצה ממני?
ש. עינינים משפטיים אתה יכול להפנות לעורך הדין שלך זה בסדר.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני, סליחה. אני רוצה להסביר לך משהו. כשבן אדם בא לעורך דין הוא מספר לו
ת. ודאי סיפרתי.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: עורך דין בס עם כל הכבוד לו, לא הוא גר בכפר תפוח, והוא לא היה רבשץ והוא לא יודע. אז כשבא אליו לקוח ואומר לו – תשמע, אני עבדתי ככה וככה, ומגיע לי ככה, הלקוח צריך להגיד לו איזה זכויות יש לו. לא?
ת. ולפעמים הוא לא יודע. הוא לא יודע שזה קיים. בכלל. ועולים על זה לאט לאט. תוך כדי. אני לא, עובדה שאני, כמו שהוא אומר אני לא הגשתי על כוננות כי אמרו לי – לא מגיע לך. אז אולי גם לא העליתי את זה לעורך דין. אני לא יודע. אני כבר לא זוכר. אבל אני מאמין שמה שכתוב נכון, אמת וזהו.
עו"ד יאיר דוד: טוב. עכשיו אני אגיד רק למען הפרוטוקול גברתי. מפנים את תשומת ליבי שבכתב התביעה המתוקן הוא מחק את ראש התביעה שמתייחס לאי מסירת תנאי עבודה. זה נמחק. אז
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: נכון. נכון. זה נמחק.
עו"ד יאיר דוד: אז כך שהוא הבין שזה ראש תביעה שלמעשה עצם ה
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: נמחק באי מסירת הודעה ... עבודה וגם נמחק דמי הבראה.
עו"ד יאיר דוד: נכון. זאת אומרת אנחנו למדנו על הטענה שלך לענין השעות הנוספות, לראשונה, והכוננויות שזה מרבית כתב התביעה שלך היום, מכתב התביעה.
ת. לא. רגע. סליחה. אתה הכנסת לי בסוף אבל אמרתי שבשביל זה שינו את תלוש המשכורת, כנראה בגלל זה. כנראה. שוב, אני לא זוכר. צריך לראות בתלושי משכורת איזה תאריכים זה.
ש. אתה אומר את זה פעם שנייה אבל זה לא עומד לזכותך. זה עומד לחובתך. אבל בסדר. זה נרשם כבר פעם אחת.
ת. אני אומר גם וגם זה עומד לחובתי. לא משנה.
ש. זה נרשם כבר פעם אחת . לא משנה.
ת. אני עומד אחרי מה שאני אומר. אז כנראה ששינו את זה בגלל שטענתי על שעות כוננות. אמרו לי - תקשיב, זה החוק. אמרתי בסדר.
ש. עוד רגע אנחנו נגיע לזה שוב.
ת. אז מה שאתה אמרת בסוף הוא לא היה כל כך מדוייק, ביחס ל
ש. עכשיו. תאשר לי בבקשה, אמרת את זה קודם. שהתבקשת לחתום על הסכם עבודה שטיוטה ממנו הועברה אליך ואתה סירבת. בכן ולא.
ת ... עבודה.
ש. תאשר לי שאתה סירבת.
ת אני לא יכול לענות בכן ולא,
ש. אתה יכול לענות בכן ולא. אחר כך אנחנו נפרט את זה. תאשר לי שאת הטיוטה הזאת סירבת.
ת אז לא חתמתי עליו. נכון.
ש. מה הבעיה שלך להגיד את האמת ולהגיד – סירבתי?
ת לא. כי אני לא רוצה שתיקח רק את הלא.
ש. רגע. אני שואל אותך
ת יש פה עוד ... תשובה.
ש. אני אשאל אותך. האמן לי, אני לא אשאיר שום דבר פתוח ובית הדין הזה אם משהו פה לא יהיה מובן לו, הוא בעצמו ישאל.
ת. לא חתמתי עליו. נכון.
ש. יפה. אני אומר לך שגם לא העברת ולו הערה אחת או תיקון או התייחסות להסכם הזה. פשוט אמרת שאתה לא מוכן לחתום עליו.
ת. א' זה לא נכון.
ש. או קיי. אז תראה לנו
ת. מה שהיה, דבר כזה. קודם כל היה התייחסות מסויימת שלי, לחוזה מול נועם בפרטים אחרים שהם יותר, זה
ש. אתה עוד פעם הולך מסביב. יש לך איזה שהיא התייחסות עניינית להסכם הזה?
ת שניה. שנייה. שנייה.
ש. תני לי את ההסכם.
ת. קודם כל, אני התייחסתי לפרטים שהם יותר קשורים ל, אולי, אה,
ש. עזוב רגע מה
ת. של איך לשלם ל ... שנייה.
ש. מר הרצליך שנייה. עצור. אני רוצה לכוון אותך אנחנו קצרים בזמן. השופטת מעירה לי. אני מבקש
(מדברים ביחד. קשה מאד להבין )
ש. לא. לא. תעצור. תעצור בבקשה. תגיד לי בבקשה האם היתה התייחסות שלך כלשהיא
ת. היה התייחסות
ש. באיזה צורה? תענה לי חד.
ת בצורה של כתב עם הערות של קצין אדמר על החוזה עצמו. כי כשאני כמו ששאלת אותי קודם
ש. רגע. לא כש. אני לא רוצה כש.
ת אני לא הולך לחוזה אני הולך לקצין אדמר ו
ש. אני מדבר על עובדות. לא ביקשתי הסברים. ביקשתי עובדות.
ת ו ..
ש רגע. עצור. איפה זה?
ת. הנחתי את זה על השולחן של נועם.
ש. אפה זה?
ת. כן? זה היה כבר כמובן, דיברנו על זה. זה היה בסוף. באזור אוגוסט. אני מניח, הנחתי את זה על השולחן שלו, וכמו שאנחנו עושים הרבה פעמים, מניחים על השולחן.
ש. ואין לך עותק.
ת. יש עותק.
ש. איפה זה?
ת. זה, העורך דין יענה כי
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא. העורך דין לא עונה.
ת. אני אסביר למה הוא צריך לענות. כי יכול להיות שהיה איזה פדיחה מה שנקרא. אני לא יודע.
ש. טוב.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא לא. ...
ש. גמרנו. אנחנו לא מנהלים, אין לך עותק.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני יכול להציג לנו עכשיו עותק?
ת כן. עכשיו כן. אפשר להציג. בטח פשוט לא הגשנו אותו. זה הבעיה.
ש. עכשיו תגיד לי בבקשה
ת. פשוט לא הגשנו.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא לא. אני לא מבקשת להציג.
ת. אז הוא קיים העותק. והוא היה על השולחן של נועם.
ש. הבנתי. ו? לא הגשת אותו. למה?
ת אז אמרתי. אני לא יודע. זה, אני הבאתי אותו לעורך דין. כנראה שזה לא, כי מה שקרה יש את הטיוטה, והטיוטה עם ההערות . אז כנראה שבטעות שמנו רק את הטיוטה בלי הטיוטה עם ההערות.
ש. תראה, אני מתקשר ל
ת. אבל העובדות, גם נועם וגם אני אנחנו נדבר על העובדות עצמם למה לא חתמתי ....
ש. מר הרצליך עוד פעם אתה הולך מסביב. חבל. זה לא, הרושם לא, אני רוצה שתענה לי ממוקד על השאלות שאני שואל אותך.
ת מה יותר טוב מעדות שלי ושל נועם על החוזה? למה לא חתמתי. מה מסובך.
ש. מר הרצליך, תן לי לנהל את החקירה. תודה. אתה גם לא אומר לנו, בתצהיר שלך, שאנחנו אומרים לאורך כל הדרך גם בכתב ההגנה וגם בכלל שפשוט סירבת לחתום, ולא רק שסירבת לחתום, ועוד מעט נגיע לזה. גם בישיבת השימוע לא אמרת דבר. והפעם אנחנו שומעים לראשונה, כשאני שואל אותך, שהיו לך הערות לחוזה הזה. עכשיו, בהגינותך אתה גם אומר – פדיחה. העורך דין שלי. הרי גם בגילוי מסמכים גם לא ביקשת מאיתנו גילוי מסמכים בנושא הזה וגם לא טענת את הטענה הזאת. אז למה אתה מצפה שפה מישהו יאמין לך עכשיו?
ת שוב, אני צריך את העזרה שלך. לא נראה לי שלא התייחסנו לזה באופן מילולי. לזה שלא חתמתי על החוזה כי היה שם משהו שקשור לרכב. לנושא של רכב. אני לא בטוח. זה כן צריך לבדוק. בראש שלי אמור להיות בטענות למה לא חתמתי על החוזה, בגלל הרכב. יכול להיות שלא. אבל אני אבקש עזרה ...
ש. מותר לך להסתכל בתצהיר.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא לא. אין .... שאלה הבאה.
ש. תראה, אז אני עכשיו מחזיק את הטיוטה שאנחנו צירפנו
ת. מתי שהטיוטה היתה.
ש. הטיוטה אנחנו צירפנו אותה. לא אתה.
ת. לא. זה הטיוטה לפני ה
ש. סליחה. אתה צירפת. יותר מזה.
ת. זה טיוטה לפני ה ....
ש. סליחה. אתה צירפת את הטיוטה שנמסרה לך ולא אמרת לנו – יש לי הערות.
ת נכון. היה שם טעות. ודאי שההערות היו ל
עו"ד אורן בס: לא אמרת למי, סליחה? זה לנו.
עו"ד יאיר דוד: הוא צירף את זה לתצהיר שלו. מאה אחוז הוא טוען שזו טיוטה שהועברה אליו.
ת. ודאי שהיא הועברה. אני לא אמרתי לרגע שלא.
ש. תגיד לי, מה הפריע לך פה ומה היה שאי אפשר לגשר בינך לבין ה
ת. אני ידעתי באופן אינסטינקטיבי כי אני עובד שנים ב, זה. שנושאים של דברים מבצעיים הצבא לא יוותר עליהם. אני בסוף מקבל פקודות מהצבא. אז אמרתי לנועם – נועם, אני אגש לצבא. שהוא יאשר לי את זה, אני חותם אין לי שום בעיה. והצבא העיר הערות. מה שדיברנו בכתב. וזה הגשתי לנועם ו, ובעצם נועם אמר – או שאתה חותם על זה בלי ההערות של הגמר או שלא. ופה הסתיימו דרכנו.
ש אני לא ראיתי, לא קיבלתי וגם עכשיו אתה לא אומר לי שם של אדם שאתה טוען שאמר לך אל תחתום.
ת. קצין אגמר, אמר.
ש. לא יודע. אתה אומר שפנית לגורמים בצהל
ת קצין אגמר. אמרתי. קצין אגמר.
ש קצין אגמר. ולמה לא טרחת לבקש שהוא יבוא לפה ויגיד - היה אצלי מר הרצליך, והראה לי את החוזה שמנסים להחתים אותו, וזה נוגד את נהלי משרד הביטחון, אני המלצתי לו לא לחתום על ההסכם הזה. מה יותר פשוט מזה? מה יותר פשוט מזה? למה אותו, גם הוא יש לו בעיות? גם הוא גר בישוב?
ת .אתה שואל למה לא הבאנו אותו.?
ש. הוא גר בישוב?
ת אתה שואל למה לא הבאנו אותו?
ש. כן.
ת. אני לא יודע. אני הצעתי את זה. אני לא יודע. אני לא מבין את הבירוקרטיה של איך לזמן איש צבא כי הוא היום בצבא. קצין אגמר של האוגדה
ש. אין שום בעיה.
ת אני לא יודע. בכל מקרה אמרתי – למה לא? נביא אותו לפה,
ש טוב. אני אומר לך שהוא לא זומן.
ת. אני מניח. אם הוא היה מזומן אז הוא היה מגיע. אולי עכשיו לא, אבל
ש. טוב. עכשיו תראה, אתה טוען, חלק גדול מהתביעה שלך, אתה זוכר על מה תבעת בתביעה המתוקנת שלך?
ת לא זוכר באופן מדויק.
ש. אני אעזור לך.
ת. אבל, אני מבין שיש שם שעות כוננות, שעות נוספות, ימי מנוחה אני מניח. מה היה שם?
ש. כן. אתה זוכר את הסכומים?
ת .סכומים אני לא זוכר.
ש. הבנתי. אז בוא רגע נדבר, חלק מהתביעה שלך אתה מגיש על הנושא של הפיטורין שלך. על אופן ביצוע הפיטורין שלך. נכון?
ת. כן.
ש. שאנחנו גם רואים והצגת קודם מסמך שאני הסכמתי למרות שהוא לא הוצג כפי שהיה צריך להיות מוצג, להגיש אותו לבית הדין. שם אנחנו לא רואים שום התייחסות לנושא של איך פוטרת. וזה סמוך מאד למועד הפיטורים שלך. זה ב - 2 לאוקטובר 2011. אם אני לא טועה, זה מועד כניסת הפיטורין לתוקף. כי קיבלת את המכתב ב – 1 לספטמבר. נכון?
ת .כנראה. משהו כזה. כן. זה הגיוני. כן. מה שאתה אומר.
ש. ואז אתה לא מלין לא על השימוע, לא על אופן ביצוע השימוע, לא כל כך שנעשה לך איזה שהוא עוול. אתה יודע, גם בשפה של העם, לא צריך עורכי דין בשביל זה. אם היית מרגיש שמשהו נעשה לא כמו שצריך, לפחות היית מאזכר את זה במשפט הכי קטן שבעולם. אתה יודע, הכי טוב זה לבדוק דברים בזמן אמת. עורכי דין, זה לא חזות הכל. והנושא של פיטורים בניגוד לדין זה בסופו של דבר תחושה סובייקטיבית שלך איך הרגשת בכל ההליך הזה. ואני רואה מסמך שלך שאתה טוען ששלחת אותו ואין בו ולו רמז לכך שמישהו נגד בך לא כדין. תסביר.
ת. צריך קצת להבין. אני חייב לעשות פה קצת רקע מסוים ביחוד בשנה האחרונה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני, מאד בקצרה, מאד בקצרה. השאלה היא פשוטה.
ת כי כשאתה, כבר, אתה יודע. מנתקים , ו, ו, אני יכול להרשות לעצמי, כן, להגיד – מתעללים בבן אדם, בשנה האחרונה במיוחד, כי אתה יודע מה הצורך שלו.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אז קל וחומר. אז למה אדוני לא כתב את זה?
ת אז, אז כאילו, אמרתי – תן לי כסף ול, עזוב אותי. כאילו, מה עכשיו. וחוץ מזה שאני לא מבין מה השימוע. אחר כך עורך דין אמר לי מה היה. סיפרתי לו. קרא לי, הגעתי. באתי. לא מבין בזה יותר ( מדברים יחד, לא ברור).
ש. חצי שנה זה לא הטריד אותך. חצי שנה זה לא הטריד אותך.
ת. אני לא, אני לא מבין בזה.
ש. אבל זה לא הטריד אותך. למה לא רצת לעורך דין באוקטובר ואמרת לו – אבוי לי, פיטרו אותי כמו שלא מפטרים אנשים אחרי חמש שנים.
ת כן. בסוף הבן אדם רוצה לפטר אותך, יפטר אותך. כאילו, מה, מה זה אבוי לי? זה מה יש. מפטרים אותי.
ש. טוב. בוא נדבר רגע על השימוע. בסדר?. תראה, נועם, שאני מבין שיש ביניכם יחסי הערכה, לפחות כך אני מבין ממנו
ת אני מעריך אותו לגמרי.
ש. ו, אומר לי – שמע, היו לי מספר עימותים עם, עימותים במובן הענייני,לא האישי בתקופה האחרונה של העבודה של משה. אתה מאשר את זה? זאת אומרת היו ביניכם חילוקי דעות.
ת היה חילוקי דעות בנושא אחד בעיקר. זאת אומרת זה הנושא המרכזי. יכול להיות שהיה לו ספיחים. זה הנושא של רכב.
ש בסדר. שנייה. לא שאלתי על מה
ת זה לא כמה. זה נושא של רכב.
ש. נושא של רכב ונושא של הוראות שהם נתנו לך
ת. ממש לא.
ש. ואתה סירבת לקבל.
ת. ממש לא.
ש. בנושא הרכב. בנושא הרכב.
ת. שוב, זה נושא הרכב. כן.
ש. בסדר. או קיי. או קיי.
ת. מן הסתם. אבל לא דברים נוספים.
ש. אבל היו ביניהם
ת ברוך השם אין לו שום הערות.
ש. היה ביניכם דין ודברים. נכון? לא ברמה המבצעית אלא ברמה המינהלתית.
ת בנושא של הרכב. שלא הסכמתי להעביר את המפתחות כי כמו שאמרתי, הרכב הזה הגיע מהמועצה עם בעלות של המועצה וההוראות הם מאד ברורות. אסור לך להעביר את הרכב לאף אחד, אלא אם כן הוא עובר את התהליך, אישור, במועצה. כל מה שקשור לביטחון.
ש. האם, האם פנית למישהו בצבא ואמרת שאתה מקבל הוראות בלתי חוקיות?
ת. קודם כל זה היה כתוב בחוזה ואתה צריך להבין. אני לא
ש. אתה עוד פעם, אני שואל אותך שאלה שהתשובה שלה היא כן או לא.
ת. כן. כן.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: סליחה. אדוני
ת בסופו של דבר כן.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני, אני מבקשת ממך לענות על השאלות. אנחנו
ת .בסופו של דבר כן. כן. ודאי. הם ראו את החוזה.
ש. רגע.. עצור. לא חוזה. אני מדבר איתך, הרי אומר נועם ואתה בהגינותך גם מאשר את זה, שהיה ביניכם קודם למועד הפיטורים עצמו והשימוע עצמו היו ביניכם דין ודברים על רקע סירוב שלך לבצע פעולה מסוימת שהוא ביקש ממך.
ת בנושא של רכב.
ש. בסדר. אני לא אומר שלא. היו ביניכם שיחות בנושא הזה ו
ת ודאי. הוא ביקש את הרכב ואמרתי לו שאני לא יכול.
ש? האם, אני שואל אותך, האם לא היה יותר נכון לכתוב למישהו, לפנות למישהו. להגיד – תשמע, אתה נותן לי הוראה בלתי חוקית . אני כמי שאחראי על הביטחון פה הרי, אתה לא כפוף למשרד הביטחון ישירות מנהלתית. אתה כפוף לישוב. הוא מזכיר הישוב. או להתפטר, אם אתה שואל אותי מה היה נכון אולי לעשות. או לפנות לגורמים המקצועיים שינחו את הישוב לעשות את מה שהם מחויבים לעשות.
ת. אבל הם יודעים את ההנחיות. בשביל זה גם הם לא פנו לצבא. הם יודעים את זה. מה, אני עכשיו, אה, זה.
ש. האם עשית אלו, חוץ מלהתווכח
ת לא שלחתי שום
ש. חוץ מלהתווכח ולסרב. עשית משהו?
ת. לא התווכחתי.
ש. אז מה? סירבת. אמרת.
ת כן. שיבקשו אישור מהגורמים הרלוונטיים.
ש. ועד שהם לא יבקשו אישור אני לא נותן את המפתח.
ת אני לא מוסר מפתח כי למסור מפתח זה בעצם אישרת לו לעשות את הפעולה שאסור לו לעשות.
ש. הבנתי. ואולי הם קיבלו אישור מהגורמים המיקצועיים?
ת. בכיף. הם לא אמרו לי. אמרו לי ש, לא. בקיצור, לא, הם לא רצו להיכנס לזה. הם לא רצו שאף אחד ידע שזה קורה גם.
ש. הבנתי.
ת.; אז אני, גם אני בתוך היישוב. אז אני לא צריך עכשיו לחמם את כל המערכת על זה שביקשו.
ש. טוב.
ת אם דבר קורה, זה ענין אחר. אם זה לא קורה אז אני לא, לא מתקשר לצבא ומשתנקר. מה, אני אתחיל לעשות עניינים?
ש. עכשיו תגיד לי, עכשיו עוד משהו. ואז למעשה כשהגיעו מים עד נפש כנראה והוא שולח לך את ההסכם ואתה גם מסרב, עכשיו אנחנו לומדים שהעברת איזה שהיא טיוטה שאנחנו לא מכירים אותה. אתה מזומן לשימוע. ואתה מגיע לשימוע. נכון?
ת כן. אני מזומן ואני מגיע וזה שימוע. כן.
ש. הבנתי. טוב. נועם טוען שהוא אמר לך שזה לא שימוע אבל דווקא זה שאתה מודה ועוד פעם, בהגינותך, שהיו דין ודברים שקדם לזה, זה היה ברור שזה הולך לאיזה שהוא כיוון של אין מוצא. נכון?
ת. הוא אמר לי- אתה חותם, יהיה. לא תחתום, לא יהיה. אז הבאתי לו את ההערות. אז הוא אמר לי – תחתום בלי הערות.
ש. טוב. זה אנחנו שומעים עכשיו לראשונה. יש לנו קושי להתמודד עם זה. אבל יושב פה נועם והוא אני מניח יוכל להתמודד עם זה.
ת בדיוק. הוא ישלים את החסר.
ש. הבנתי. כי אנחנו כתבנו לאורך כל הדרך ואתה לא התכחשת לזה שאתה למעשה פשוט סירבת. אמרת שאתה לא רוצה לחתום על החוזה הזה.
ת סירבתי,
ש. לחתום.
ת. באיזה, זה. קודם כל , סירבתי לחתום זה נכון. אבל בנושא של השימוע לא אמרתי כלום כי לא בדיוק ידעתי מה רוצים ממני. בכל מקרה, המציאות היא אותה מציאות. לא רציתי לחתום על החוזה וזהו.
ש. ואז, נועם עורך לך את השימוע הזה. אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות באיזה תאריך זה. אני סומך עליך שזה היה מספר ימים לפני ה – 1.9. זה היה
ת. זה היה פני המכתב ש
ש. זה היה יומיים או שלושה לפני. נכון?
ת כן. זה לפני, לא יודע כמה ימים. היה לפני. אז הוא הוציא לי מכתב כמובן.
ש. רגע. לפני המכתב. אז הוא שומע, הוא קורא לך. אתה טוען שאתה לומד על השימוע רק במועד השימוע. הוא טוען שהוא אמר לך לפני כן ותיאם איתך את זה. יש ביניכם בענין הזה מחלוקת. אבל אין מחלוקת שאתה נכנס לשימוע והוא אומר לך – זה שימוע.
ת. יכול להיות. כן.
ש. אתה אמרת.
ת בוא נגיד ככה. אני לא זוכר אבל בגדול אני מאמין שכן. לא זוכר.
ש. ואז הוא טוען כלפיך את כל הטענות שכתובות בפרוטוקול, אתה אומר את זה – בסך הכל האיש לא אומר דברים לא נכונים. הוא כתב את הפרוטוקול בזמן אמת. נכון? הוא לא המציא אותו.
ת. אני אומר שוב, אני לא זוכר. אבל שוב, עובדה היא שהוא ביקש ממני לחתום. סירבתי לחתום. לא אמרתי שום דבר. מה הוא אמר אני לא זוכר.
ש. למה סירבת לחתום?
ת אמרתי אני לא חותם.
ש. אני לא אמרתי שום דבר. מה הוא אומר אני לא זוכר. למה לא התייחסת?
ת למה לא התייחסתי? כי, אתה יודע. מביאים אותך פתאום לסיטואציה של, של אתה יודע, מין משפט כזה והוא התקשר אלי בעצם, זה היה בערך שעה קודם. הייתי באריאל. כנראה, אני מניח, אני מבקר הרבה באריאל כי שם יש פנצ'ריה, יש רכבי ביטחון צריך כל היום פנצ'ריה. ... על הדרך. אז כנראה ש אני זוכר שהייתי באריאל. לא יודע למה אבל אני מניח שזה בגלל זה. ביקש ממני, לבוא. באתי. אני לא, הוא מבקש ממני הרבה פעמים. תבוא. יש לי איזה משהו להתייעץ .
ש. אין מחלוקת שלא התייחסת לשום דבר שנאמר לך. גם לא טענת שום טענה בקשר לתקינות של ההליך הזה.
ת. כנראה שלא אמרתי כלום. זה מה שאני זוכר. גם זה מה שרשמתי. לא אמרתי כלום. בנושא של ה, כשהוא פגש אותי ואמר לי, אם הוא אומר שכן אז אני מאמין למה שהוא אומר, ו
ש. אחרי שקורה דבר כזה, לא יודע. שמע, היום אנחנו בעידן כזה. מרימים טלפון לאח, לחבר, לעורך דין, אומרים – שמע, עשו לי פה משפט שדה. לפי מה שאתה מתאר פה – ישבתי ושתקתי והם מוציאים מכתב. חצי שעה, יום, יומיים, שבוע אחרי. אומרים – תשמעו , זה לא שימוע אני רוצה לעבוד. פיטרו אותי. אנחנו לא שומעים ממך דבר. חוץ ממכתב ב- 2.10 שאתה מבקש שישלמו לך מנוחה שבועית הבראה וחופשה. זה מה שאנחנו רואים.
ת אני בחור של תכלס. אני לא עכשיו מכניס פה עניינים כל מיני פסיכולוגיים. יש לנו חילוקי דעות בנושא של העבודה. כן? בעיקר ברוך השם לא היה לי שום חילוקי דעות אחרים וגם ברוך השם מבחינתם נראה לי שלא היה להם שום תלונה. אני מבין שיש חילוקי דעות. עכשיו להיכנס לניואנסים ש, קודם כל להודיע לפני זה דבר שבן אדם יהיה מוכן להפסיק לעבוד.
ש. אתה עוד פעם, תקשיב. תקשיב. אני לא
ת אני לא מבין בזה. אז לא מגיב. מה לעשות.
ש. תראה, או קיי. אומר לי פה נועם שיושב לידינו שבעצם השיחות איתך לפני השימוע ולפני הפיטורים היו עקרוניות על מי הוא המעסיק, תאשר לי את זה. זה נכון שאולי הרכב היה בבסיס הענין אבל מי המעסיק וממי אתה מקבל הוראות מינהליות. גם בנושא הרכב. אתה יכול לאשר את זה?
ת שוב, כמו שאמרתי. החלוקה של הנושא של הוראות
ש. לא. תקשיב
ת. זה קצת, זה קצת מורכב.
ש. אתה עוד פעם, אני שואל אותך שאלה עובדתית.
ת כל ההוראות
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: השאלה היא פשוטה. האם היו ביניכם חילוקי דעות בנושא הזה? אנחנו לא נכנסים לזה.
ת זה סבב סביב הרכב. ואז נבע הנושא של מי נותן לך הנחיות.
ש. תודה.
ת מעבר לזה ברוך השם
ש. מאה אחוז. זה מה שרציתי שתגיד. הכל בסדר.
ת .כנראה.
ש. ונועם אומר פה גם עכשיו, שהוא אמר לך , כשאמרת לו שצריך לקבל את אישור הצבא וכו' הוא אמר לך – אני אדאג לכך מול המועצה ומול הצבא. זה נכון?
ת אני לא זוכר. אני מאמין שאולי זה נכון. אבל תדאג לזה. מצוין.
ש. או קיי. אבל אתה לא, אז למעשה אם הוא אומר גם בחוזה
ת. .... לשמוע ומעדכנים אותו, הצבא אומר משהו אחר פה
ש. מר הרצליך
ת הצבא ... את הרכב.
ש. גם בחוזה של משרד הביטחון שאנחנו צירפנו, ואתה לא צירפת כלום, כתוב שישנם הוראות מסוימות שניתן לחרוג מהם, באישור מהצבא או מהמועצה.
ת נכון.
ש. נכון.
ת נכון. ודאי.
ש. אז אם הם ישיגו את האישור, אז מה הבעיה לעשות עוד פעולה בתוך היישוב עם הרכב?
ת אין שום בעיה.
ש. כל עוד אתה כונן.
ת נכון. אין שום בעיה. ובדרך כלל, אצלנו, אתה מכיר אותי, אתה מכיר קצת את הנושא של ... בקבר יוסף.
ש. לא.
ת היו מתקשרים אלי כמה שעות קודם מהקצין אגמר – תשחרר את הרכב שלך, רוצים אותו לכניסה לקבר יוסף. רכב ממוגן ירי, רוצים אותו.
ש. טוב. זה פחות רלוונטי. תגיד לי
ת. לוקחים אותו. עושים מה שהם רוצים. זה הם עושים. לא אני.
ש. תקרא את סעיף 25 לתצהיר שלך. אני סימנתי לך אותו בעיגול. קראת?
ת. כן. רק שנייה.
ש. זה ההתיחסות שלך לטענה שלנו שאתה פשוט סירבת לחתום על ההסכם.
ת נכון.
ש עכשיו, אמרת לנו קודם שהעורך דין שלך עשה טעות. אגב, קורה. אבל עזוב את העורך דין של. אתה חתם פה על תצהיר.
ת. נכון.
ש. שבו אתה מתיחס לטענה שהיא אחת מהטענות המרכזיות בתיק הזה. שכשבא המעביד שלך ואומר לך – בוא תחתום על הסכם עבודה. שאפשר להתווכח, ואפשר לשנות, ואפשר לנהל משא ומתן וזה לגיטימי אתה פשוט מסרב לחתום ואתה לא, עזוב את המסמך אם הצגת אותו או לא הצגת אותו. אתה לא כותב לנו פה – שלחתי הערות. קצין האגמר כתב אותם . עשיתי. אתה פשוט כותב את מה שכתוב בסעיף 25. יש לך הסבר לזה? רק אם יש לך. לא סיפורים.
ת. כי אני ב, כאילו, היה לי בראש שהטיוטה הזאת נמצאת בתיק. זה אתם מכירים.
ש. אז למה אתה לא מפנה אליה?
ת. למה אני לא מפנה לטיוטה של ההערות?
ש. כן.
ת. אני לא זוכר מה רשמנו שמה. אבל לי היה בראש שהטיוטה נמצאת. באמת היתה טיוטה אבל בלי ההערות. בוא, אני כבר כאילו התעייפתי לדבר על החוזה הזה. זה היה בסוף. לא הסכמתי לחתום. זהו. מה אתם רוצים ממני? כאילו באמת. אנחנו אומרים את זה כבר שלש שעות על משהו שהיה יום לפני שהתפטרתי. כאילו מה זה משנה עכשיו, מה?
ש טוב תגיד לי בבקשה.
ת סירבתי לחתום. אני מאמת, הוא יאמת את מה שהיה. מה, מה, אנחנו מדברים על זה כבר שעות.
ש. תראה, אתה טוען בכתב התביעה שלך הרבה מאד טענות כספיות מאד מאד נכבדות. שאנחנו לא רואים איזה שהיא התייחסות מפורטת לגביהם ואני מדבר על השעות הנוספות ושעות הכוננות. זה תופס כמה מאות אלפי שקלים מהתביעה שלך. ועבודה בשעות מנוחה. מנוחה שבועית וכוננויות ושעות נוספות. אתה כותב, אמנם במשפט אחד, עבדתי בערך 10 שעות ביום. זה אמירה שלך. אם אתה רוצה אני יכול להפנות אותך
ת. הכל סביר לגמרי.
ש. אז תסביר לי איך אתה מצפה, וזה לא ענין משפטי, שבין הדין עכשיו יעשה חישוב. אתה כותב סכום מסוים
ת. זה בעיה באמת.
ש. זה בעיה. נכון?
ת. כן. בשביל זה צריך לשבת. יש אנשים שיחליטו איך עושים את זה. אני מצטער. אני באמת לא יודע. זה באמת משהו שקשה לי למדוד אותו. אפשר לקחת דגימות. כי מה שקורה, הרכבים שלנו מאוכנים ג'י פי אס וכל נסיעה יש קוד. אתה הנהג. עולה לנסיעה, יורד. אפשר להעריך כמה שעות עבדתי ולעשות איזה שהיא בדיקה.
ש. מי יכול להעריך? חוץ ממך.
ת. מי יכול?
ש. כן.
ת מה, מי יכול להעריך?
ש. כן.
ת כל אחד שיש לו את הנתונים.
ש. למי יש נתונים?
ת נתונים זה יש מערכת
ש אתה דיווחת למישהו?
ת המערכת הזאת זה מערכת ששמו אותה לכל רכבי הביטחון בסדר?.
ש. אה. דרך הביטחון. דרך הרכב. ואם נסעת למכולת?
ת. לפחות זה. לפחות זה.
ש. ואם נסעת למכולת? הרי אתה רשאי להסתובב בישוב גם.
ת. אם נסעתי למכולת כנראה לא תוכל לעלות על זה בבדיקה שאתה תעשה כי אתה צריך ללכת גם איפה נסעתי.
ש. אז אתה מסכים איתי שיש קושי גדול לדעת מה ה
ת. כן. יש לנו מכולת מאד קטנה. אז
ש. לא. אני נתתי את זה כדוגמא כמובן. ואם נסעת לקחת, סיפר לנו קודם הגיס שלך שאם הוא היה רוצה לקחת את הבן שלו ל, זה, הוא היה צריך להעמיס את האוטו ולנסוע איתו. אז היינו רואים שהוא העמיס את הילד שלו לאוטו ונסע איתו. נכון? אבל זה לא לעבודה.
ת. אני לא יודע מה חקרת אותו אבל אתה יכול לשאול אותי.
ש. הוא אמר לנו שכשהוא היה, עוד מעט נגיע. אני רוצה לשאול אותך באמת כמה שאלות לגבי העדות שלו. אבל הוא אמר לנו, שאלתי אותו מה כללה ההחלפה שלו כשהוא החליף אותך. אז הוא הסביר לנו שכשהוא החליף אותך בשעות היום אז הוא לא יכל להיות חופשי להסתובב בישוב, אלא הוא היה צריך לכל דבר קטן, גם אם הוא היה צריך לקחת את הבן שלו לאיזה שהוא מקום, מרחק של שלש דקות, הוא היה צריך להעמיס את האוטו ולהעמיס את הילד עליו.
ת. בנסיעה בתוך הישוב.
ש. כן.
ת. כן.
ש אז איך אני יכול לדעת אם הנסיעה שלו הזאת היתה נסיעה בתפקיד או רק נסיעה ככונן?
ת. אני מאמין שאי אפשר לדעת. אפשר להעריך דברים. יש היגיון בסוף הדברים.
ש. מי יכול להעריך? מי יכול להעריך? חוץ ממך.
ת. כל מי שרוצה.
ש. עשית איזה שהוא רישום של הפעולות האלה?
ת זה לא דבר שהוא היה אצלי בכלל, כאילו, זה היה, אם זה היה קורה, זה היה משהו חריג. כי אני לא הייתי לוקח את הילדים שלי לגן, ו, לא יודע. עושה כל מיני. אולי במקרים חריגים, לא יודע. אולי היה הסעה. היה תקלה במשהו. אני ב, השגרה של העבודה שלי זה זניח לגמרי. כאילו, מה יכול להיות? מה עשיתי עם הרכב בתוך היישוב? זה ישוב של לא יודע כמה יש. קילומטר על קילומטר.
ש. יכול להיות שגם הלכת ברגל לאירועים. נכון?
ת .מה זה?
ש. לאירועים יכול להיות שרצת?
ת. בעיקרון, אם זה אירוע קרוב, אז אתה רץ, מן הסתם
ש. אז איך אני יכול לבדוק? איך אני יכול לראות לפי הרכב?
ת. אני אומר. אני לא אמרתי שהכל זה הרכב. אבל אני אומר שהרכב יכול לתת איזה שהוא אור, על אם אתה אומר לבדוק מה עשיתי כי כמו שאמרת קודם, קשה לנו להעריך כמה שעות אנחנו
ש. מר הרצליך, אתה
ת. דרך אגב, אני הייתי יותר מופתע כשעשיתי בדיקה מדגמית
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: או קיי.
עו"ד יאיר דוד: בסדר. אני מסיים את הדבר הזה.
ת ראיתי שעבדתי המון שעות. אז אני כתבתי ככה עשר שעות. אני,
ש. אבל יש ימים שעבדת גם שעתיים.
ת כמעט ואין דבר כזה.
ש. שלש שעות. חמש. אתה עשית ממוצע. לא?
ת אולי בשבת. אולי בשבת.
ש. מה? בשבת עבדת תמיד? לא היו שבתות שלא היו שום הקפצות?
ת. אם לא החליפו. קודם כל יש שגרה גם. זה בלי קשר להקפצות.
ש שגרה זה כוננות. תסכים איתי.
ת. לא. שגרה זה פעילות שגרתית. סיורים. כמה פעמים
ש. בשבת.
ת. בודאי.
ש. כמה שעות בשבת? שעתיים אתה אומר?
ת אני אומר אי דבר כזה פחות משעתיים עבודה. אין דבר כזה. גם בשבת. תגיד לי יום כפור. בסדר?. אין דבר כזה.
ש. ברור לי.
ת כי יש סיורים, תצפיות.
ש. אין בעיה. וביום חול?
ת ביום חול יש פעילות שגרה של היום.
ש. כמה זה?
ת. של בדיקת נשקייה
ש. אז כמה זה?
ת שבת אתה לא עושה בדיקת נשקייה. אתה לא
ש. אני מבין. אז כמה, בוא רגע נתחיל סדר יום שלך. בסדר?. אתה קם בבקר.
ת או קיי. רבשץ מחויב לסיור בקר באזור 7 בבקר, לפני ש
ש. כמה זמן? רבע שעה? כמה זמן? הישוב, מסביב לישוב. נכון?
ת. כן.
ש. רבע שעה?
ת. זה לא
ש. חצי שעה?
ת. שוב, בוא, בוא ננסה. אתה רוצה לכמת את זה בשעות?
ש. כן.
ת. אין בעיה. אנחנו נכמת.
ש. סתם בשביל שבית הדין יבין על מה אנחנו מדברים בשעות עבודה.
ת. יש סיורים. סיור בבקר, סיור ב
ש. בוא נלך בצורה מסודרת. 7 בבקר קמת התחלת לעבוד?
ת אני אמור לקום קודם. כי אתה אמור באזור 7 כבר לסיים.
ש. קמת בשש וחצי וסיימת ב – 7
ת. זה במקרה שלא היו לך הקפצות בלילה.
ש. לפני התפילה
ת אני בן אדם אחד. אז
ש. לפני התפילה או אחרי התפילה? מתי אתה מתפלל?
ת. זה תלוי. אם זה קיץ, חורף.
ש. בדרך כלל. לפני או אחרי?
ת; לפעמים זה לפני לפעמים אחרי
ש. אתה הולך לבית הכנסת בישוב, שהגיס שלך הוא הגבאי בו. נכון?
ת אני לא מתפלל בישוב אבל ...
ש. מתפלל. נכון?
ת מתפלל בית. אבל לא משנה.
ש. או קיי. ואז אתה עושה את הסיבוב של הבקר.
ת. עושים סיבוב, סיור בבקר. לראות שהכל כמו שצריך. כל העמדות,
ש. בסדר. עזוב רגע מה.
ת. כולם הכל סדר, ...
ש. עזוב שנייה. עוד פעם אתה מכביד. אני שואל רק מבחינת זמנים. עזוב רגע. אתה עשית עבודה מצויינת. אף אחד לא טען,
ת. זמנים
ש. תקשיב. בוא כדי שניישר את הנקודה. אף אחד לא טען כלפי העבודה שלך. בסדר?
ת. בוא תסתכל בג'י פי אס יהיה לך יותר קל לבדוק. אני לא זוכר.
ש. אני לא צריך להסתכל. אתה צריך היית להסתכל אבל לא הבאת ואני רוצה לעזור לך. בסדר?.
ת. כן כן.
ש רבע שעה סיור?
ת זה לא יכול להיות רבע שעה. צריך להיות יותר.
ש. חצי שעה<?
ת. נגיד.
ש. חוזר הביתה?
ת אם אין שום דבר מיוחד, אז בפרק זמן הזה כן אני חוזר הביתה. כי זה עוד ככה לפני תחילת היום
ש. עושה סנדוויצ'ים לילדים?
ת. עושה סנדוויצ'ים לילדים? אם צריך, למה לא?
ש. מאה אחוז. ו, מתי אתה יוצא עוד פעם לשטח?
ת. ואז מתחיל היום הרגיל. יום פעילות רגיל.
ש. מתי? 9? 8? מתי?
ת בין 8 ל – 9. נגיד 9. בסדר? בשביל להקל. יש סדר יום. אני בונה לי תכנית שהיא כוללת
ש אתה בונה לך את התכנית. אתה לא מקבל ממישהו את התכנית. נכון?
ת לא. אני בונה לי תכנית בהתאם למשימות שקיים. יש אימוני כיתת כוננות, יש ....
ש. בסדר. בוא ניקח יום טיפוסי.
ת. אז אני בא, מכין לך את התכניות עבודה.
ש. יום טיפוסי. כולם כבר יצאו לעבודה. כיתת כוננות כבר יצאה לעבודה. כולם ב אתה עכשיו בישוב.
ת. אני יוצא לעבודה גם.
ש. מה אתה עושה?
ת. בוא ננסה ככה לשחזר. אה, יש , אני אזרוק כמה דברים כי זה קצת קשה לי לנסות לשחזר הכל.
ש. זה לא קבוע. לא כל יום.
ת לא. אני אזרוק לך דברים
ש. לא. אל תזרוק. תגיד לי מה אתה עושה ביום רגיל.
ת לא אני אזרוק דברים ואז אני אנסה להכניס את זה ליומי, שבועי. כי זה לא
ש. יומי. קח יום טיפוסי בחייך כרבשץ. ספר לבית הדין
ת. יום אחד לא דומה ליום השני. אני תכף אסביר. בסדר?.
ש או קיי.
ת. אני אמור בשוטף שלי לבצע סיור כל יום. כן? לבצע בדיקת נשקייה פעמיים ביממה. בסדר?.
ש. מאה אחוז. כמה זמן הבדיקת נשקיה?
ת. זה לא הרבה זמן. כמה דקות.
ש. רגע שעה?
ת. אה, משהו כזה.
ש .עוד פעמיים רבע שעה, קיבלנו עוד חצי שעה.
ת. אה, בדיקת נשקייה. תכף אנחנו נעבור על הכל. לאט לאט. בדיקת נשקיה פעמיים ביום. אה, סיורים בהנחה שהכל סבבה. הכל, שום דבר
ש. סיור אחד אמרנו. נכון? בבקר. עשית.
ת. לא. פעמיים ביום.
ש. פעמיים ביום? חצי שעה ועוד חצי שעה, כבר שעה. שעה וחצי כבר הגענו.
ת אני מחוייב בביקורת. יש לי , אה, אה, בכל זמן נתון, טוב. יש כמה עמדות ואתה חייב לבקר את כל הפעילות שלהם אחורה
ש. כמה עמדות יש?
ת. ... לענות?
ש. כן כן. בטח. כמה עמדות?
ת. זה סך הכל שרואים אותם, שלש עמדות.
ש. שלש עמדות. כמה זמן לוקחת ביקורת? חמש דקות?
ת. זה הכל בהתאם למה שהיה בלילה.
ש. עשר? בוא, נלך על המקסימום.
ת. לפעמים בא לך מאבטח, אומר לך היה לך איזה משהו
ש. תקשיב,
ת אתה חוזר אחורה.
ש. הכי הכי הרבה. רבע שעה ביקורת של עמדה?
ת. לא. סליחה. זה יש ביקור בעמדה ויש ביקורת.
ש. אז ביקורת. אמרת ביקורת. כמה זמן?
ת. הביקור, כן, אני עושה אותו תוך כדי סיורים.
ש אז זה תוך כדי הסיור.
ת ביקור בעמדה לראות שאין תקלה, לא, ...
ש. עשר דקות, רבע שעה בכל עמדה?
ת מה זה?
ש. עשר דקות, רבע שעה בכל עמדה?
ת. יכול להיות . משהו כזה.
ש. אז דיברנו על שלש עמדות. בוא, תעזור לי.
ת. כן.
ש. אני עושה מתמטיקה.
ת כן. אני ...
ש. תקשיב. לך על הכי מקסימום שיכול להיות. בסדר?.
ת אני לא הולך על מקסימום כי אני לא בנוי בל
ש. אני רוצה לעשות איתך מתמטיקה.
ת לא רוצה סתם, אחר כך נגיע ל - 18 שעות.
ש. אני רוצה לעזור לך.
ת אני מנסה ללכת על המינימום.
ש הלכנו, דיברנו על סיור בקר, דיברנו על נשקיה, דיברנו עכשיו על ביקורת בעמדות. נכון? הגענו ל
ת. ביקור בעמדות. ביקורת זה כבר חלק זה אלמנט של תרגילים,
ש. לא. אבל לא כל יום יש תרגילים.
ת. שעושים כמה פעמים בשבוע.
ש. לא כל יום יש תרגיל.
ת. תרגילי עמדה. לא תרגיל גדול.
ש. לא כל יום.
ת כמה פעמים בשבוע.
ש. לא כל יום.
ת יכול להיות פעמיים , שלש, עם החיילים זה פעמיים בשבוע, זה
ש. בוא נדבר על הדברים, קודם נדבר על הדברים הקבועים. אחר כך נדבר על הדברים הלא קבועים.
ת. אז אני אומר – זה קבועים אבל זה משתנה.
ש על הדברים שעושים כל יום. בסדר?.
ת. או קיי. כל יום, אמרנו, - ביקורת, סיור. אין, זהו. זה הכל יום.
ש. תודה רבה.
ת. רוצה כל יום?
ש. תודה רבה. תודה רבה.
ת רגע, אנחנו לא, כי זה
ש. רגע. רגע. תודה רבה. הבנתי. תודה רבה. הבנתי. עכשיו אתה אומר שיש גם תרגילים פעמיים שלש בשבוע. אמרת לנו. נכו?
ת. לא. אני רוצה להיכנס לזה כי
ש. לא. לא. תקשיב
ת. כי זה ה... של העבודה.
ש. אתה תגיד, תקשיב, מר הרצליך, מר הרצליך תקשיב. אני שואל את השאלות. אתה החלטת לא לספר לנו את הסיפור הזה בתצהיר שלך למרות שלדעתי זה מספיק חשוב. אבל אני לא חולק על מי שהחליט שזה לא חשוב. ולכן שאלתי את מה שאותי מענין. בסדר?.
ת. כן. אבל זה לא חוכמה לעצור אותי
ש. את החוכמה תשאיר לי.
ת. בחצי מה ... אני לא נותן לך ציונים. אתה אומר לי תגיד לי רק בין 7 ל – 8
ש. אני לא נותן לך ציונים אז בוא לא תיתן לי גם אתה. בסדר?.
ת. אין שום בעיה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: עורך דין דוד אני מבקשת ...
עו"ד יאיר דוד: גברתי, אני לא חושב ש
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: בסדר. החקירה שלך כבר נמשכת שעה.
עו"ד יאיר דוד: בסדר. אבל גברתי, זה תיק של מיליון שקל.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: נכון.
עו"ד יאיר דוד: אני לא יכול להרשות לעצמי לא לשאול שאלות.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אני לא ביקשתי שלא. אתה יכול לשאול שאלות.
ש. תראה, אני רק אשאל אותך אם אתה יודע, ותעשה לי טובה. תענה לי בכן או לא. אחד הרכיבים שלך זה הפרת חובה חקוקה. אתה יודע מה זה?
ת. לא.
ש. האם אי פעם התלוננת על תלוש שכר?
ת. כן.
ש. על איך נראה תלוש השכר?
ת בשלבים היותר מתקדמים שהבנתי, גם אז מה שדיברנו עם הסעיף ה, זה וגם זה שהימי מחלה והימי חופש לא היו רלוונטיים. זה היה מינוס, כל מיני מספרים לא קשורים. ברוך השם , לא יודע, אולי לקחת איזה שלושה ימי מחלה בכל החמש שנים האלה.
ש. טוב. אבל זה לא רלוונטי כרגע.
ת בקיצור, אז הילנתי על זה כמה פעמים
ש וזה תוקן. זה תוקן.
ת אה, נראה לי רק הסעיף 3/ א נראה לי תוקן. אבל אני לא יודע. אפשר להסתכל. אני לא זוכר.
ש. הבנתי. אז על מה אתה רוצה בעצם שיפצו אותך? ביקשת פה הרבה כסף בסעיף הזה. אתה יודע? אתה יכול להסביר רק? רק אם כן. אם לא, תגיד לי – העורך דין שלי יודע. זה בסדר.
ת. אני אגיד את זה באופן עקרוני, כי שוב, מספרים אני צריך לקרוא. אני לא, זה. באופן עקרוני, כן? אם מגיע לבן אדם שכר על השעות כן? בוא נלך על החלק הכי קיצוני. לא עבדתי. רק הייתי בכוננות ביישוב 24 שעות 7 ימים בשבוע, אני לא יכול לצאת לא לסופר, כי מכולת בישוב זה לא בדיוק סופר. ולא לשום דבר שאני רוצה לצאת מחוץ ליישוב. זה נקודה. אין פה איזה שהוא משהו, תגיד – תעשה מה שאתה רוצה כמו כל עבודה אחרת. אתה בכוננות. הטלפון דלוק. אם יתקשרו אלי אני בבית, אני בתל אביב, אני ב,
ש. בוא. אתה עוד פעם
ת. אז אם אני חייב להיות 24/7 בישוב
ש. תקשיב, אני לא עצרתי אותך
ת. אז אנחנו הולכים לצד של הכוננות
ש. תקשיב. תקשיב. בוא. בוא. זה לא קשור לדברים. מה שאתה אומר עכשיו זה לא רלוונטי. גם אם אתה לא יודע, תגיד - לא יודע. זה בסדר. אני רוצה לעבור איתך מהר. השופטת העירה לי על לוחות זמנים וחבל. באמת אנחנו מבזבזים עכשיו זמן. לא יודע זה גם תשובה.
ת. לא אמרתי לא יודע.
ש. לתת הסבר שהוא לא רלוונטי זה כמו להגיד לא יודע.
ת בסדר. אני מסביר אבל
ש. שאלתי אותך אם אתה יודע מה זה ה פרת חובה חקוקה. אמרת לי
ת. אה. זה אמרתי שאני לא יודע.
ש. אתה לא יודע. בסדר. אי תשלום דמי כוננות תבעת לא פחות ולא יותר - 500,000 שקל. חצי מיליון שקלים. אתה יודע את זה?
ת. אני יודע שתבעתי סכום גדול. בסדר?. הסכומים נובעים מחישובים שעורך דין עושה.
ש. אז בוא תגיד לי, מאחר ואני לא יכול לחקור אותו,
ת. ביחס למה שאני אמרתי לו.
ש. מאחר ואני לא יכול לחקור את עורך הדין
ת הנתונים הם אמת
ש ספר לבית הדין איך הגעת לחצי מיליון שקל? עבדת חמש שנים ו - 4 חודשים.
ת. אני אומר – אם כל שעה שאני לא עובד אני מחוייב בכוננות,
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: זה ...?
עו"ד יאיר דוד: כן.
ת. אם כל יום שאני לא עובד, סליחה. כל שעה שאני לא עובד ולא שילמו לי עליה, אני בכוננות. אומרים לך – תקשיב, אתה 24/7 בישוב. אתה לא זז מהישוב. אז
ש. אז למה לא תבעת מיליון? למה דווקא חצי מיליון?
ת אני לא יודע מה הסכומים. זה העורך דין עשה את החישובים כנראה. אני לא יודע. הוא עשה את החישובים. אני נתתי לו נתונים של מה היה. לא כמה. כמו שהבנת גם אני לא ידעתי בכלל שזה אמור להיכנס. בסוף זה נכנס כי הוא בדק וראה שכן צריך. אז אני אמרתי לו, כאילו, אתה צריך להבין. הרי 24 שעות ביממה אם המזכיר אומר לי - אתה 24/7 אתה יש לך 9 שעות, במקרה שהיה מחליף נגיד שהיה, 9 שעות בשבוע, אז תיקח את כל שאר השעות ותנסה לכמת את זה ותבין. כי
ש. מר הרצליך
ת לא מדובר בכמות וירטואלית. זה הקפצות בפועל.
ש. אתה עוד פעם
ת. אין דבר כזה יום, יממה בלי הקפצות.
ש. אתה עוד פעם , אני לא בטוח שזה עושה את הרושם הנכון. אני רק אומר לך. אני רק שאלתי אותך שאלה מאד פשוטה. יש לך פה איזה שהיא דרך להראות חישוב של איך הגעת לחצי מיליון שקל? זה הכל. זה כל מה ששאלתי. יש לך או אין לך?
ת אני לא עשיתי חישובים, לא
ש. אני שואל אותך את זה כי
ת אין לי דרך ל
ש. כי בכל התיק אין שום חישוב.
ת. חוץ ממה שאמרתי עכשיו. שזה נובע מתוך ה – 24 שעות
ש. לא שמעתי את ההסבר של החישוב. שמעתי הסברים ללמה מגיע לך.
ת אתה רוצה שנעשה עכשיו חישוב?
ש. לא. אני לא רוצה. אני שאלתי אותך.
עו"ד אורן בס: סליחה. חברי מטעה את העד.
ת .אז מבחינה הגיונית אני מניח מה הוא עשה. אני לא יודע.
עו"ד אורן בס: גברתי, חברי מטעה את העד. חישוב קיים בכתב התביעה, בסוף.
עו"ד יאיר דוד:- או קיי. בסדר.
ת. אני מצטער, אני יכול לחשב הגיונית. אני, הגיונית אם אמרנו משהו כמו עשר שעות עבודה, אני יכול ל.. כוננות.
ש. בסדר. או קיי.
ת. אם היה שבע שעות עבודה אז השאר כוננות.
ש. האם ראית את ההסבר של הנתבע לענין של החופשה והעובדה שבעצם לא מגיעים לך גם ה - 30 ימי חופשה? ראית? רק תגיד לי אם כן או לא. ראית בתצהיר?
ת. את מה?
ש. יש הסבר מפורט בתצהיר של הנתבע מדוע, צמצמת את תביעת החופשה שלך לשלושים ימים. זה אתה יודע?
ת. אם אני צמצמתי לשלושים ימים?
ש. כן.
ת. יכול להיות. אני
ש. אתה לא יודע.
ת. אני לא זוכר.
ש. אני אומר לך שבכתב התביעה המתוקן הורדת את זה לשלושים ימים. ואני אומר לך שיש הסבר מפורט בתצהיר של מר ביגון שהוא מסביר למה לפי ההסברים שלך אולי מגיע לך שלושה ימים. אולי. אתה ראית את זה?
ת; אני לא זוכר מה הוא כתב אבל אני יכול
ש. יש לך
ת. אני יכול להגיד
ש. בוא תקשיב. אני רוצה לסיים עוד חמש דקות. זה תלוי בך. האם יש לך הסבר או התייחסות למה שכתוב בתצהיר של מר ביגון בענין החופשה?
ת. אני לא זוכר. בוא נסתכל, נקרא. מה אתה חושב? שאני יכול לזכור ספר כזה?
ש. טוב. תודה.
עו"ד אורן בס: הוא נחקר ב ...
ת. אבל בודאי שיש פה דבר מאד פשוט. אני יודע כמה ימי חופש היה לי בחמש שנים האלה.
ש. יש לך רשימה?
ת כן.
ש. איפה הרשימה?
ת. נראה לי שהיא מופיעה. אבל אני יכול להגיד אותה בעל פה כי זה מה שאני זוכר. מה לעשות? זה דבר מאד פשוט. כשבן אדם זוכר שהוא לא בחופש ופתאום נתנו לו שבועיים כמובן גלובלי כולל ה, זה ועוד איזה שלושה ימים בפסח. אני זוכר. בחמש שנים כן. משהו כזה. אני זוכר את זה. אז כל השאר זה לא ימי חופש. מה, מה אני צריך ל
ש. הבנתי. טוב. עכשיו תאמר לנו, דיברנו על כוננות ואמרת חצי מיליון שקל. אתה לא יודע להסביר לנו. אני שואל אותך עכשיו לגבי השעות הנוספות שתבעת. זה כן אתה יודע להסביר לי איך הגעת לסכום?
ת. זה אותו דבר. זה נגזר מזה שאני אומר שהגי פי אס יכול לתת לנו הערכה. אפשר לשבת לעשות את ההערכה. כמה שעות עבדתי. יש שעות שהיה הרבה שעות נוספות. כי אתה יודע, זה לא דבר שאתה מתכנן אותו. פתאום יש לך אירוע, באחת בלילה. וזה יכול להיות שלש שעות בלי בעיה.
ש. האם בגילוי המסמכים ביקשת את החומר שקשור לגי' פי אס? עזוב רגע את האמינות שהבנו כבר קודם כמה אפשר לסמוך על המכשיר הזה. אבל האם ביקשת? האם הגשת? האם הצגת? איך אתה מצפה שבית המשפט עכשיו יעשה פעולה של פיענוח
ת. הצגנו. הבאתי לעורך דין
ש. של כל התקופה
ת של כל מה שהיה כי ה ג'י פי אס הגיע רק ב
עו"ד אורן בס: הוא קיבל את נתונים ואת מלוא המסמכים שלנו. אני מבקש שלא תטעה את העד.
עו"ד יאיר דוד: סליחה,
עו"ד אורן בס: מה שהיה ... וצילמתי לך את זה. באמת.
עו"ד יאיר דוד: סליחה. אני מדבר על התצהיר של העד. אני לא מדבר על, יש מה שמונח
עו"ד אורן בס: ....
עו"ד יאיר דוד: יש מה שמונח בפני בית הדין, ויש מה שמונח בפני. זה לא חלק מהתצהיר שלו. זה הכל.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אני רוצה לשאול שנייה את אדוני. אדוני קודם אמר שיש חישוב של הכוננות בכתב התביעה. אז אני מסתכלת ולא רואה. אז אולי אדוני יפנה את תשומת ליבי. אני מסתכלת בסעיף 43. בכתב התביעה. כתוב - אי תשלום לזמן כוננות. ואני לא רואה פה שום תחשיב. אולי יש משהו שצורף שלא שמנו לב? רק שאדוני ...
עו"ד אורן בס: 14 שעות
עו"ד יאיר דוד: מה?
עו"ד אורן בס: 14 שעות ביממה. אני אפנה את גברתי ל
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אה. זה התחשיב?
עו"ד יאיר דוד: עשר שעות עבודה ו – 14 שעות כוננות.
עו"ד אורן בס: אני מפנה את גברתי לסעיף בענין שעות נוספות,
עו"ד יאיר דוד: אבל איפה התחשיב? הוא עבד כל יום? בחופשה? כשהחליפו אותו? מה קורה? איפה התחשיב הזה? איפה ימי החופשה שהוא לא היה בהם? גם עליהם אתם רוצים שעות נוספות וכוננות?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: זה שכתוב 14 שעות כוננות זה לא תחשיב אדוני. תחשיב זה טבלה שכתוב בה כל חודש , .. אני לא רואה תחשיב. אולי באמת אני לא רואה טוב.
עו"ד יאיר דוד: אני גם חשבתי שאני לא רואה.
ת. זה לא מסובך. אמורים לעשות את זה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אה. אמורים.
ת. לא. אפשר לעשות את זה. אני מניח. אני לא
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: טוב.
עו"ד יאיר דוד: 2 – 3 שאלות גברתי ואני באמת מסיים. אז טוב. אז את ה - 177,000 שקל אני רואה שהסברת שם שעבדת 50 שעות נוספות כל חודש ועל בסיס זה פה יש סוג של תחשיב - 3200 שקלים כל חודש,
ת. יש
ש. שנייה אני אעזור לך. כשכתוב כתוב. כתוב 3200 שקלים כל חודש והכפלת את זה בתקופת העבודה והגעת ל - 177,000 שקלים נכון? זאת אומרת כל חודש עבדת 50 שעות נוספות.
ת מתוך הסיטואציה של מה ש, זה, היינו חייבים להעריך משהו כנראה. כי כמו שאמרתי, קשה לדייק כי זה לא, אתה לא מתכנן לעצמך את היום מהתחלה עד הסוף שאת יודע בדיוק כמה שעות. אתה נכנס ויוצא מהעבודה עם כרטיס. אתה נכנס ויוצא מהעבודה, כן? אתה יכול להיכנס ולצאת גם עשרים פעם ביום.
ש. ואתה יכול גם פעמיים רק.
ת. כי הרי אתה לא רוצה ש
ש. אתה יכול רק פעמיים גם. נכון?
ת. אתה לא רוצה להחשיב את הזמן שאני יושב בבית ואוכל סנדוויץ', כשעת עבודה. אז ברגע שנכנסתי הביתה הכנסתי כרטיס. עוד פעם יצאתי, כרטיס. זה יכול להיות הרבה פעמים. בלילה. יכול להיות שתיים שלש הקפצות. מה קורה כשמעירים אותי בלילה ואומרים לי – יש פה איזה משהו, במערכת. אתה יכול לפתור לי את זה.? ואני פותר את זה טלפונית?
ש. מה קורה ששוטר מעירים אותו בלילה ואומרים לו להגיע לאירוע, כשיש אירוע כשכל המדינה
ת. הוא מקבל כסף.
ש. אה. כן?
ת. אני התנדבתי במדא כמה שנים.
ש. דיברתי על שוטר.
ת. .. את התנאים של העובדים
ש. אני דיברתי על שוטר.
ת. אני לא הייתי שוטר. אבל אני מכיר את התנאים של
ש אז אל תענה לי במדא. כשאני שואל אותך על חיטים אל תענה לי בשעורים.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: הלאה.
ת אני מניח שמשלמים להם.
ש. אתה מניח. טוב.
ת אני מניח לגמרי שמשלמים להם. אתה מוציא אותו מהבית ולא ישלמו לו?
ש בסדר.
ת איפה שהוא ישלמו לו כנראה.
ש. טוב. חוץ מהתנאי שכר, יש לך טענות כלפי המושב על איזה שהוא סוג של התנהגות לא תקינה מבחינתם?
ת זה רק בנושא של הרכב. אני ברוך השם, אני תראה, הישוב לא צריך לפעול בביטחון. אני צריך לפעול בביטחון. לא הוא. אם הוא לא
ש. לא הבנתי אותי. אני אשאל שוב את השאלה. תראה, הרי, עוד פעם. בהגינותך אמרת שנקראת, ושתקת ולא אמרת דבר וגם לא פנית אחר כך. היום בדיעבד, הרי כולנו, עבר זמן, וכו'. עבדת חמש שנים. היה בסדר. נכון? לא נדרשת לשום דבר. איפה שביקשת לתקן אמרת בהגינותך גם תיקנו. שינו את התלוש. היום, אחרי כל האירוע הזה, חוץ מהכסף שאתה חושב ושעורך הדין של אמר שמגיע לך, יש לך כעס? יש לך משהו שנעשה לא כמו שצריך לפי דעתך?
ת קודם כל בנושא הזה ודאי.
ש. שעל הכסף.
ת זה בסוף מגיע לכסף. אבל ודאי שזה שהתעללו בי שנה, כן. אבל זה לא, היום אני בכתת כוננות מתנדב.
ש. בסדר.
ת. אני חזרתי דרך אגב לפני חודש וחצי, אחרי שקיבלתי אישור \ מחדש, לנשק,
ש. שאלתי אותך שאלה מאד פשוטה.
ת אז אני אומר
ש. אתה לא כועס.
ת אני כועס נקודתית, ודאי. על מה שעשו לי.
ש. שמה?
ת. אם נועם רוצה להתייעץ איתי בנושא טלפוני,משהו, אני אעזור לו בכיף.
ש. על מה , תבהיר לי על מה אתה כועס בדיוק. תסביר. לבית הדין. לא לי.
ת. אני אגיד. בן אדם, קודם כל אתה בתור מעסיק, כן? צריך להיות, אה, אה, צריך להכיר את החוקים ולדעת מה לעשות. עכשיו, באים אלי ... אחרי שביקשתי מחליף שמו לי מחליף. עכשיו מורידים לי את זה, כן? את אותו מחליף שעזר לי מאד. מורידים לי את זה, ודרך אגב לא הורידו י במשכורת ששמו לי מחליף. היה פשוט טרילגלי. אף אחד לא חשב על זה. מורידים את זה ואז אומרים לי – תמצא מחליף. קח 500 שקל בחודש ותמצא לך מחליף. אני מוכן לתקצב 500 שקל. בקיצור. ובסוף בשורה תחתונה אין מחליף. זה שהיה רשום שיהיה לי מחליף זה לא אומר שבאמת היה. היה חודשים
ש זה הכעס שלך.
ת זה התעללות. מה זה כעס? ודאי.
ש. בסדר. זה
ת התעללו בבן אדם.
ש. בסדר. הבנתי.
ת. אבל הדבר הזה הוא לא, הוא מסתיים. כי אני אמרתי לנועם, אנחנו תמיד דיברנו בצורה, זה, אתה יודע. יש דיון. הולכים לבית משפט. אם הוא צריך משהו אחרי הוא יבקש ממני אני אתן לו. ואם הוא היה צריך משהו לפני ויום לפני שהתפטרתי זה , הוא ביקש ממני לתאם פגישה. אני מתאם פגישה כאילו כלום. יש נושא, יש חילוקי דעות, אנחנו פותרים את זה פה. מעבר לזה ברוך השם אני חי בישוב. אני מרגיש מצוין.
ש. כמה פעמים החליף אותך הגיס שלך?
ת זה שאלה לא קלה כי אני
ש .בערך. אני לא מצפה ש
ת אני לא יודע. אני יכול להגיד את העיקרון שבסופו של דבר אם זה יוצא מהכיס שלי אני מתקמצן. אין מה לעשות אני אעבוד יותר שעות ורק שאין לי ברירה אני
ש. תגיד, עוד פעם, מר הרצליך, אתה יודע, זה
ת. לא מעט פעמים. היה לי דרך אגב כמה אנשים שהחליפו אותי. אז
ש. אני שואל אותך על הגיס שלך.
ת ספציפית עליו אני לא יודע. אבל היה לי הרבה
ש. עשר פעמים. חמש פעמים?
ת. לא. לדעתי יותר.
ש. כמה?
ת אני לא יודע להגיד לך. באמת. אני אומר, גם החליפו אותי כמה אנשים אז אני לא זוכר מי ספציפית החליף אותי.
ש. רגע. אבל אני שואל אותך כי דיברנו איתו על מספר הפעמים. אני רוצה לבדוק איתך
ת אני לא יודע להגיד לך.
ש. אתה לא יודע.
ת. לא. ממש לא.
ש. אם אני מדבר על שנה
ת. גם תבין
ש על שנה. אז כמה פעמים במשך השנה ביקשת ממנו להחליף?
ת. תבין גם שאני לא מתכנן את זה, זאת אומרת
ש. לא ביקשתי
ת ברגע שאני רואה שאני חייב אז אני מתקשר אליו
ש. תקשיב. אתה יודע
ת. לא מתאים לו ...
ש. כל שאלה שיכולה להסתיים בעשרים שניות נגמרת אחרי שתי דקות. אתה מבזבז את הזמן.
ת. אני עונה על השאלה.
ש. אני שואל אותך שאלה. אתה לא יודע, זה יכול להיות
ת אמרתי שאני לא יודע. הרבה פעמים. לא יודע כמה.
ש. אז אני אעזור לך. זה היה 100 פעמים? במהלך התקופה. זה היה עשרים פעמים? זה היה חמש פעמים? בערך.
ת. לא. זה הרבה יותר מעשר. אני לא יודע. עשרות. אני לא יודע. להגיד לך. אני מצטער. גם
ש. הבנתי.
ת. גם אתה מבין שזה כמה מחליפים אז אני לא יכול לדעת מי החליף
ש. רגע. הבנתי. אתה
ת שהייתי צריך מן הסתם הרבה פעמים.
ש. אתה דיווחת למישהו שביקשת ממנו להחליף אותך? מישהו ידע מזה?
ת. שוב, ב
ש. כן או לא? לא שוב. כן או לא.
ת בהתחלה לא, בהמשך כן.
ש. למי דיווחת?
ת למזכירות. מה זאת אומרת? אין מינוי מחליף בגלל זה.
ש. שהוא החליף אותך, דיווחת למישהו שביקשת ממנו?
ת אז בהתחלה, לא. ב - 2008 מצאו לי מחליף. כי ראו
ש. אני מדבר על הגיס שלך, עכשיו.
ת כן.
ש אז הם ידעו? הם אישרו את זה?
ת רגע, שנייה. אחר כך שעוד פעם
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני יגיד כן ולא.
ת. אבל עד 2008 בערך ששמו לי מחליף קבוע
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא דיווחת.
ת. לא דיווחתי כי לא חשבתי שמישהו יעזור לי עם זה. ב - 2008 שמו לי מחליף אז אחר כך מ - 2008 כשלא היה מחליף אני כבר לא שילמתי באופן עקרוני, לא שילמתי. לא זוכר ששילמתי. אולי עזרו לי בהתנדבות אולי אני לא יודע אבל אז הפניתי אותם למזכירות. יש לכם
ש תקשיב,
ת .אני לא יודע. אבל בגדול הפניתי אותם למזכירות כי כאילו
ש. מר הרצליך
ת ... אבל לא היה מחליף.
ש. מר הרצליך, בהתחלה חשבתי שאתה עושה את זה מתוך, זה. אני מרגיש עכשיו שאתה מתחכם. אני מבקש ממך תשתדל לענות לי בתשובה של מילה אחת. האם דיווחת על היוזמות שלך לבקש מאדון בלוך להחליף אותך?
ת בהתחלה לא. בהמשך כן.
ש. הבנתי. בהתחלה שלא דיווחת, שילמת לו?
ת אני מניח שכן.
ש. מה זה מניח שכן?
ת זאת אומרת שילמתי, אני יודע ששילמתי.
ש. או קיי. יפה.
ת. לא זוכר כמה פעמים שילמתי,
ש. כמה שילמת לו?
ת כמה פעמים הוא עשה לי את זה בהתנדבות. אני לא יודע.
ש. אה. הוא גם עשה את זה בהתנדבות. כמה
ת אולי. אני לא יודע.
ש. מה זה? הכל אולי? אתה מעיד פה בתביעה שלך. הכל אולי.
ת. או קיי. בהתנדבות. כן. הוא עשה בהתנדבות אולי. אני מניח. אני מניח כי הוא גיסי. אז, הוא לא תמיד לקח ממני כסף.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אבל קודם אדוני אמר שהוא שילם.
ת. נכון. ודאי ששילמתי אני לא יודע אם בכל הפעמים שילמתי.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: מצוין
ת זה ודאי ש ..
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: עכשיו אדוני יכול להגיד כמה הוא שילם?
ת אני לא זוכר.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אה.
ת. סכום נמוך אתה יודע, הערכה של, כי הוא לא עשה את הפעילות השגרתית שהיא רוב ה, הפעילות אלא הוא עשה בעיקר את הכוננות ואת הדברים שחייבים כאילו לעשות אותם באותו יום.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: כן או קיי.
ת. השתדלתי לא להשאיר לו גם עבודה
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא שאלנו מה הוא עשה.
ת. מה?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא שאלנו מה הוא עשה.
ת. אני אומר. כן.
ש. יש לך איזה שהוא תיעוד, איזה שהוא רישום, קבלה, שהוא קיבל ממך כסף?
ת. לא.
ש. הבנתי.
ת. לא. הבאתי לו כסף. זומן.
ש. היה עוד מישהו שקיבל ממך כסף?
ת. היה לפחות עוד שניים. עוד שניים. אולי שלושה אפילו. שניים בטוח נוספים. עוד אחד אני לא בטוח. חברים. בעצם מהכתת כוננות. בעיקר זה מככת כוננות כי להם יש
ש. אז מה? הם ביקשו ממך כסף? כתת כוננות זה התנדבות.
ת. זה היה נהוג ככה. מה אתה רוצה? אני מחליף אותו, יש עבודה לעשות. אין מה לעשות. זה המציאות
ש. ואתה משלם במזומן? בצ'ק?
ת. במזומן.
ש. ב מזומן.
ת. מה זה צ'ק? לא, מה, זה לא סכומים גדולים.
ש. על מה אנחנו מדברים?
ת ביום זה יכול להיות, אם אתה הלכת ל - 24 שעות כמה זה יהיה? 200 שקל? לא יודע כמה. כמה זה יכול להיות? אז אתה משלם.
ש. אתה קיבלת יותר מ - 200 שקל ליום.
ת. לא יודע בדיוק כמה שילמתי. אני מניח ששילמתי
ש. אתה יודע כמה קיבלת ליום?
ת כמה קיבלתי ליום?
ש. כן.
ת אפשר לחשב. את המשכורת שלי, לחלק ב, 28 יום, 30 יום.
ש. נו? נו?
ת. תחלק ותגיע.
ש. נו? וזה 200?
ת. אה,
ש. אז גם הרווחת מזה בסוף
ת. בסביבות 9 ברוטו
ש. אז גם הרווחת בזה בסוף.
ת. מה זה?
ש. אז גם הרווחת בסוף.
ת. לא. הייתי משאיר לו את ה, את הזמן בלי עבודה. הייתי עושה את כל הדברים מסביב כי הוא לא יכול להיכנס לעשות עכשיו בדיקת נשקייה. אסור לו.
ש. הבנתי.
ת. הוא לא יכול, הקיצר
ש. מ - 2008 אני מבין שכבר העמידו לך מחליף ושילמו לו והיה הכל תיקן. נכון?
ת. ב - 2008 שמו לי מחליף.
ש. נכון
ת. ברוך השם, כן? הוא החליף אותי יום בשבוע, שבת בחודש, נשמתי. אה, אתה יודע. אתה לא מבקש יותר מדי. נתנו לך, אתה אומר - תודה רבה.
ש ואיך זה משפיע
ת ובסופו של דבר, בסופו של דבר
ש. איך זה משפיע על ה - 500,000 שלך של הכוננות?
ת. איך זה משפיע?
ש. כן. זה בא לידי ביטוי בחישוב?
ת. אני לא יודע. שוב, אני לא עשיתי את החישוב עם המספרים שם, מתמטית זה אמור להופיע.
ש יש לך רישום של מתי החליפו אותך, איך?
ת. של מתי לא. זה היה יום בשבוע, שבת בחודש. זה הסיכום. גם בסופו של דבר , אה, היה ימים יחסית קבועים אבל בסוף אתה יודע, אתה עובד עם מישהו. צריך או שהוא צריך, יש לו מבחן או משהו, הוא היה סטודנט, אז אתה מתאים איתו.
ש. לסיום רק שאלה. רק אני רוצה כדי שנסכם באמת את הענין הזה. למעשה אתה פעלת בהתאם לצרכים. אף אחד לא יכל להגדיר לך אותם כי זה צרכים בטחוניים. שבעצם לא ניתן להגדיר אותם מראש. לפעמים ביקורת יכולה להיות כך, לפעמים ביקורת יכולה להיות אחרת. נכון? לפעמים יש אירוע. יש פיגוע חלילה. נכון? זה דברים שלא ניתן
,ת יש מעטפת ואתה עובד בתוך מעטפת. נכון.
ש. אתה לא מקבל אישור או הוראה באופן ספציפי על ידי מישהו מהאנשים שמונים
ת. יש שם גדרות,
ש. עזוב. אתה מתחכם עוד פעם. אני שואל אותך עובדתית. עזוב רגע הגדרות. אני מדבר איך על סדר יום שלך. אתה עושה מה שצריך לעשות. נכון?
ת מה שמחויב לעשות, ו
ש. נכון. אבל
ת. (משפט לא ברור, מדבר יחד עם הסנגור)
ש. אבל אתה מסכים איתי שהדברים לא צפויים?
ת. המון דברים לא צפויים.
ש. נכון. ואי אפשר לצפות אותם. נכון? אי אפשר.
ת. בעיקר הקפצות.
ש. נכון.
ת. נכון.
עו"ד יאיר דוד: אין לי יותר שאלות. אני מראש אומר לחברי שאני לא, אני לפחות לא מסכים שיוגשו שום מסמכים שלא הוגשו במסגרת התצהירים. יש החלטה מפורשת כזאת, אין שום דרך להגיש. לא בחקירה נגדית ולא בחקירה חוזרת.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: יש לאדוני שאלות?
עו"ד אורן בס: כן.
העד מר הרצליך בחקירה חוזרת לעורך דין אורן בס:
ש. נשאלת עכשיו אם מ - 2008 היה לך מחליף. היה מחליף מ - 2008 עד סוף העבודה שלך שם?
עו"ד יאיר דוד: אני לא רוצה, גברתי. זה שאלה מדריכה. הוא כתב את הכל. יש את זה ב
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: מה זה מדריכה? מה זה מדריכה? אין יותר שאלה מדריכה מזו. אין לאדוני שאלות אחרות?
עו"ד אורן בס: לא. תודה רבה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: תודה רבה לך אדוני.
עו"ד אורן בס: נעשה הפסקה אנושית של כמה דקות?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: ממש כמה דקות. כן.
(לאחר הפסקה)
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני, מר נועם ביגון, אני מזהירה אותך שאתה צריך להגיד את כל האמת ורק את האמת, אחרת תהיה צפוי לעונש הקבוע בחוק. בבקשה, חקירה נגדית.
העד מה נועם ביגון בחקירה נגדית לעו"ד אורן בס:
ש מר ביגון, אני מפנה אותך לסעיף 13 בתצהיר שלך. אתם כותבים שהתריתם או התרעתם בפני התובע על ה, איך נקרא לזה ? הסרבנות שלו, ההתנגדות שלו להכיר בכם כמעסיקתו. איך בדיוק הבעתם בפניו את ההתרעות האלה?
ת. אני יכול להעיד על מהשהיה בתקופתי. שזה החל מתחילת 2011 שזיהיתי שמשה אמנם רבשץ טוב אבל לא, אני מנכ"ל הארגון כמו שאתה יודע.
אחראי גם על התפעול
עו"ד יאיר דוד: תסתכל לבית הדין כשאתה עונה.
ת. אני אחראי שהעסק יעבוד גם בצורה הפיננסית נכון וגם בצורה המינהלתית נכון. אמרו לי כשנכנסתי שמשה לא שומע להוראות הוועד המקומי.
ש. מי זה אמרו לי?
ת. אמרו לי חברי המזכירות שיש איתו הרבה בעיות ואני צריך לשים לב לנקודה הזאת. דיברתי עם משה רבות מהרגע שנכנסתי לעבודה על זה. שהמעסיק שלו הוא אך ורק הישוב ולכן הישוב משלם לו את השכר. כל מה שקורה מהישוב ומעלה זה באחריות הישוב ואם יש איזה תקלות, תמיד אפשר לפתור אותם. נכון, שברוב המקרים זה היה בענין הרכב שמשה טען שהישוב לא יכול להשתמש ברכב לשום שימוש שהוא לא הקפצת ביטחון או משהו. אבל היו לנו שיחות רבות על עצם זה שהוא לא יכול להמשיך לעבוד בארגון שהוא לא מבין שהוא עובד בארגון הזה והוא צריך להישמע למנהלים שלו.
ש. הכל היה בעל פה
.ת הוא יושב פה. יכול להיות שהיו גם דברים בכתב. אני לא זוכר. אבל זה היה רוח הדברים.
ש. יכול להיות. וכשנערכתם להתגוננות בפני התביעה, כשהכנת את התצהיר שלך לא חיפשת לראות אם יש דברים בכתב?
ת בשלב מסוים, הסברתי למשה שאם ככה המצב אני חייב להכין חוזה מסודר שצריך לחתום עליו. רק אחרי שיחתום עליו הוא יוכל להמשיך לעבוד. משה קיבל טיוטה ממנו. לקח אותה ל, לקח את הטיוטה לאיזה חודש
ש. זה לא מה ששאלתי.
ת רק רגע.
ש. אל תגיד לי רק רגע. אל תגיד לי רק רגע.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני יענה לשאלות בבקשה.
ש. אני שואל. אתה אומר שהיו לכם טענות כלפיו. איך הטענות האלה הועלו?
ת הטענות האלה הועלו בעיקר בשיחות שלי איתו. רבות.
ש כן?
ת. אה, אני לא זוכר להגיד לך כרגע אם כתבתי בכתב אליו .
ש כשהתכוננת לתביעה הזו, עברת על תכתובת ביניכם?
ת אני בעיקר עברתי על נושא הימי חופשה והבראה שהוא שלח טענות כלשהן לראות אם היה משהו כתוב. אבל לא, הנקודה הזאת היתה מאד ברורה מהרגע שהבנו שהוא לא מבין שהוא עובד ביישוב.
ש. זה היה ברור. כלומר, זה גם עלה בישיבות מזכירות ושוב, לכל זה אין שום תיעוד. או שיש ולא צירפתם?
ת יש, יכול להיות שיש ולא צירפנו.
ש. יש ולא צירפתם. מה אתה אומר? הבנתי. יכול להיות ש, אני מבין. אני מפנה אותך למייל ששלח דורון הלל, יושב ראש מזכירות הישוב למשה.
עו"ד יאיר דוד: איזה נספח.?
עו"ד אורן בס: נספח 4 לתצהיר שלנו.
עו"ד יאיר דוד: שלכם? אז תראה לו את זה. כי הוא מחזיק את התצהיר שלו. מייל מאיזה תאריך?
עו"ד אורן בס: 9.10.2009. תוכל להקריא לנו את סעיף 2?
ת. חברי המזכירות ... ברובם, מעריכים מאד את עבודתך המסורה והמקצועית.
ש .תודה.
עו"ד יאיר דוד: יש מחלוקת? אני אמרתי את זה בריש גלי שאין טענה.
ת. זה נכון. ... זה נכון גם היום.
ש. נכון גם היום . כלומר, הכל, כל הדברים האלה בכתב הכל נפלא. משום מה כשיש טענות, חמורות שבסוף הביאו לפיטוריו של התובע הזה הכל בעל פה. נשאר באוויר. אתה אומר שעיקר הטענות היו בנושא הרכב. אמרת לפני רגע.
ת אני אומר שהטענה המרכזית זה שהעובד לא מבין שהמעסיק שלו זה האגודה. נכון שעיקר הבעיות היו בענין הרכב שהוא משום מה חשב שהרכב שייך להחלטה שלו פרטית. כאילו,
ש. איפה זה מוזכר בתצהיר שלך?
ת. שנייה אחת. לגבי הרכב ספציפית או לגבי מה?
ש. כן. איפה , אתה אומר שזו היתה
ת. סעיף 13 אומר את הדבר העיקרי. נכון?
ש. כן.
ת הוא לא חייב להישמע להוראות. לגבי רכב אני צריך להסתכל. אבל מבחינתי זה הדבר השולי אגב, כך שזה לא משנה.
ש. לפני רגע אמרת שזה היה עיקרי. אז תחליט
ת. לא. אני
ש. אמרת.
ת. אני מסביר.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: מבלי להסביר, מבלי לעזור לעד. העד מזכיר את זה בתצהירו.
ת. העובד לא הבין שהאגודה היא המעסיקה שלו. זה נכון. שהיות והוא עובד מקצועי הוא הרבה פעמים נפל בענין הרכב שהוא חשב שהרכב לא יכול לעשות וזה, אבל הדבר העיקרי והחשוב והמהותי ובמיוחד ... שהיה צריך להבין שהישוב הוא המעסיק של הרבשץ.
ש. איך זה בא לידי ביטוי שהוא חשב?
ת. אני מסביר לך. הרבשץ עשה ככל העולה על רוחו בענין הביטחון. אנחנו סמכנו עליו ברוב המקרים אבל גם אני הגעתי להבנה בשלב מסוים שגם ויהיה הבנה בטחונית של וועד היישוב או החלטה של וועד היישוב בענין ביטחוני או נושק לביטחון, הרבשץ לא יישמע להוראות הוועד. ולכן הוא לא יכול לעבוד בארגון. זה שברכב ביום יום קרה כל מיני תקלות זה נכון. אבל זה לא הענין. הרכב הוא לא הענין. הרכב הוא לא הענין. המהות היא הענין.
ש או קיי
עו"ד יאיר דוד: אגב, לא הפרעתי עד עכשיו, אבל אני אומר, גברתי אמרה את זה גם כן. יש התייחסות מפורטת בכל נושא הרכב בסעיף 28. זה כתוב במפורש בתצהיר. אם אתה רוצה, להבא, פשוט תפנה אותו. אל תטעה אותו ותגיד שהוא לא כתב את זה כי יש התייחסות לנושא הרכב.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: כן. יש התייחסות.
עו"ד יאיר דוד: אניח לא הפרעתי למהלך החקירה. אמרתי את זה אחרי שהוא סיים לענות.
עו"ד אורן בס: זה לא מה שכתוב בסעיף 28
עו"ד יאיר דוד: בסדר. או קיי.
עו"ד אורן בס: אין לנו פה פרוטוקול כתוב. בסיכומים נפנה למה שהעד אמר בתשובה הראשונה שלו
ת. זה בסדר גמור. מה שכתוב ב - 28 זה בדיוק תיאור המציאות.
ש זה לא השאלה כרגע. לזה נגיע בהמשך. זה נכון שחלק גדול מהממשק ביניכם התבצע באמצעות תכתובת דואר אלקטרוני?
ת .לא כמו שאני אוהב אגב. אני אוהב תקשורת ישירה.
ש. לגיטימי.
ת נכון שבאיזה שהוא שלב משה התנתק פחות או יותר מ, בוא נגיד, מלהיות עובד סביר שמדבר עם המעסיקים שלו, והתחיל לרשום מיילים. אז השתדלתי גם להגיב כשיכולתי.
ש. כלומר, היתה ביניכם תכתובת מייל עניפה.
ת. לא ענפה.
ש. מה?
ת. לא.
עו"ד יאיר דוד: הוא אמר – לא ענפה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא ענפה. העד אמר – לא ענפה.
ש. היו מיילים
ת היו כמה מיילים.
ש. לא אחד שניים. לאורך התקופה שעבדתם יחס. היו מיילים.
ת. היו כמה מיילים.
ש. לא צירפתם את זה.
ת. מה השאלה?
ש. מה?
ת. מה השאלה?
ש. למה לא צירפתם? לא חשבת שזה רלוונטי?
ת אין לי תשובה לשאלה הזאת.
עו"ד אורן בס: אני לא ידוע למה אתה מגחך.
עו"ד יאיר דוד: אתה צירפת את זה. מה אתה רוצה שאני אגיד לך? למה אני מגחך?
ש. סעיף 14 לתצהיר שלך, אתה אומר, במאמר מוסגר ותוך שטען טענות בעלמא בלי שתמך אותן בדבר. מה הן הטענות בעלמא האלה?
ת. אני רוצה לקרוא.
ש. סעיף 14.
ת. יש פה ענין מאד פשוט. יש מעסיק שקוראים לו האגודה השיתופית תפוח.
ש. שאלתי מה היו הטענות שלו. לא שאלתי מה מבנה ההעסקה.
ת הטענות שלו היו שהוא לא מקובל עליו החוזה הזה. אלה הטענות.
ש. איזה חלק מהחוזה? הוא אמר - לא מקובל עלי החוזה? בזה זה נגמר?
ת. לא. הוא מעולם לא ישב איתי על הענין הזה להסביר לי בדיוק מה הוא רוצה. הוא פשוט אמר לי שהוא לא חותם. ואני הבנתי שכלו כל הקיצים ו, ...
ש. זו היתה הטענה. ואמרת קודם, שלשימוע קדמו הדברים. אתה ידעת למה הוא מתנגד. נכון?
ת מה? מה?
ש. ידעת מה מפריע לו בחוזה. דובר על זה. שוב,
ת .אני מסביר לך , מה שמפריע לו בחוזה, דבר מאד פשוט. שאומרים לו שהאגודה היא המעסיק היחיד שלו. והוא לא מבין את זה אז הוא לא יכול לעבוד בארגון. מה לא ברור?
ש. מה הטענה שלו כנגד ה
ת. הטענה שלו ש
ש. באיזה מובן זה הפריע לו.
ת. ... מעסיק אחר, אז שילך אליו ויעבוד אצלו. כאילו, מה
ש באיזה מובן זה הפריע לו? הוא אמר את המילים - האגודה זה לא המעסיק שלנו. נקודה?
ת. אני מסביר לך עוד פעם. אין מה יותר ברור מזה. הבן אדם לא רוצה לחתום על ההסכם. לא ממש עושה איתי ישיבה להגיד לי - שמע, אם תשנה ותגיד שזה ככה, אז אולי אני אעשה ככה וככה. הוא התנתק ממני חודשים קודם. וזה סיפור פשוט. אני לא מבין מה אנחנו עושים פה כל כך הרבה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: כן. אפשר להתקדם.
עו"ד יאיר דוד: אין מה לעשות. אתה פה אז תן תשובות.
ת בסדר. נתתי את התשובה.
ש. ואם אני אומר לך שהוא נתן לך הערה מאד ספציפית לגבי זה החוזה הזה מחייב אותו לתת ליישוב לעשות ברכב מה שהיישוב רוצה? לא שמעתי את זה ממנו?
ת אני הסברתי לו שלגבי הרכב, אני
ש. אה. כן הסברת לו. כלומר, הטענה כן עלתה.
ת קודם. חודשים קודם. אני, אני אחראי מול המועצה והצבא על מה שקורה. אם איזה בעיה אני אביא את האישור הנדרש ו / או לא אביא את האישור
ש. אני לא שאלתי מה ענית. אני
ת אבל אני כמנכל
ש. אני לא שואל מה ענית.
עו"ד יאיר דוד: כן שאלת. שאלת אותו מה הוא אמר. מה הוא אמר לו. זה מה ששאלת.
ת. אתה שואל שאלות ואני עונה לך.
עו"ד אורן בס: לא. אני שאלתי מה התובע אמר לו.
ת. בענין החוזה שום דבר.
עו"ד יאיר דוד: שאלת אותו מה הוא אמר לגבי הרכב. סליחה. אתה שאלת אותו אז הוא ענה לך מה שהוא אמר לגבי הרכב. זה בדיוק מה ששאלת אותו.
עו"ד אורן בס: סליחה. סליחה
עו"ד יאיר דוד: חבל שאין פה ..
עו"ד אורן בס: השאלה שלי היתה פשוטה. נטענה טענה ספציפית ממשה , משה טען טענה ספציפית בענין הרכב?
ת. פשוט מאד. פשוט. מעולם הוא לא דיבר איתי על החוזה, על הטיוטה שאני הבאתי לו, שיחשוב אולי הוא בכל זאת מוכן לחתום על חוזה. והוא חשב על זה חודש וחצי ולא חזר אלי. ואמר לי שהוא התייעץ עם אנשים ואמרו לו שהוא לא יכול לחתום על זה ובזה נגמר הדו – שיח על החוזה. זהו.
ש. אני לא שואל איך הוא נגמר. איך הוא התחיל?
ת זה כל מה שהיה. סיפרתי לך את כל מה שהיה.
ש. היתה לו טענה ספציפית בענין הרכב?
ת לא היה. לא היה עוד שום דבר בענין החוזה הזה. זה מה שהיה.
ש. לא היתה לו טענה ספציפית בענין הרכב.
ת. ההערות האלה, לא. אני אומר לך, אני אומר לך עוד פעם. נתתי לו חוזה. הוא אמר לי – אני אבדוק את זה כמה ימים חוזר אליך. אחרי חודש וחצי הוא הסכים לחזור אלי
ש. קודם
ת ולהגיד לי שהוא לא חותם על החוזה. שם אותו על השלחן שלי ובזה נגמר כל ענין החוזה. זהו.
ש. קודם למסירת החוזה, למסירת טיוטת החוזה, היתה לו טענה ספציפית בענין הרכב?
ת לא.
ש. לא.
ת לא.
ש או קיי. סעיף 15 אתה אומר שתיאמת עם התובע מועד לשימוע. איך זה התבצע?
ת. או. משך חצי שנה לערך הסברתי לו שאם הוא ימשיך להתנהג ככה הוא לא יכול להמשיך לעבוד בארגון. ו, כאילו, מהמצב של חוסר תקשורת לגמרי, שזה גם, טוב, היה לו ... אפילו. ובסופו של דבר הזמנתי אותו לשימוע. הסברתי לו ששימוע, ישבנו וכתבתו. הוא ישב מולי.
ש. באיזה אופן ה, אני מפרק
ת. התקשרתי אליו אמרתי לו שהוא מוזמן לשימוע.
ש. או קיי. התקשרת אליו.
ת. זהו.
ש. זה היה – בוא בעוד שבוע, בוא מחר,
ת אני לא זוכר בדיוק. תיאמנו מתי שהוא יכול לבוא והוא בא.
ש. אמרת לו – בוא לשימוע.
ת; אמרתי לו. כן. אנחנו חייבים לעשות את הענין של השימוע. הוא ישב. שתק. אני הקראתי לו את מה שכתבתי ו, הוא ככה
ש. או קיי. מה בדיוק נאמר לו בשימוע? מה הם הטענות נגדו?
ת. אני הסברתי לו, משהו מאד פשוט. שאי אפשר להמשיך להתנהל בצורה שאנחנו מתנהלים כעובד מעסיק מול עובד. ו, זהו.
ש. וזהו.
ת. החלטה שלו.
ש. הסברת לו מה בדיוק, שמת את האצבע מה בדיוק מפריע לכם בהתנהלות שלו?
ת. ודאי. אמרתי לו.
ש. איזה תיעוד יש לנו להסבר הזה?
ת. תיעוד?
ש. כן.
ת. אתה רואה מה שכתוב שמה?
עו"ד יאיר דוד: מפנה לפרוטוקול. נתת לו את הפרוטוקול?
עו"ד אורן בס: כן כן. נספח 2 לתצהיר שלך. דפדף לסוף ה ...
עו"ד יאיר דוד: אני אעזור.חבל על הזמן.
ת. אמרתי לו שיש לו הזדמנות לחתום על החוזה בכל זאת ואני מכיר אותו. אם היה חותם הכל היה בסדר. הוא לא רצה לחתום.
ש. כן?
ת. הסברתי לו שבצורה כזאת של ההתנהלות הוא לא יכול להמשיך. צריך לשנות את הראש שלו
ש. לא,
עו"ד יאיר דוד: תן לו לענות. הוא אומר לך מה הוא אמר. אתה לא יכול להיכנס.
ת. אז אני מסביר לך בדיוק מה שהיה. שבצורה כזאת אי אפשר להמשיך בעבודה. ושזה , הוא צריך להחליט אם לחתום או לא. הוא החליט שהוא לא רוצה לחתום ואמרתי לו ש, טוב.
ש. אמרת לו- בעיה בהתנהלות. לא שמת את האצבע. לא אמרת - ביום זה וזה קרה כך וכך. זה לא מקובל עלינו. ביום אחר אמרת לנו כך וכך, לא מקובל.
ת. אני מסביר לך. במשך תקופה ארוכה ניהלתי איתו הרבה שיחות. על הרבה דברים. והשיחה הזאת היא סוף של תהליך מאד ארוך שאף אחד לא יכול להגיד ש - הופתעתי שהמנכל קרא לי ופיטר אותי. אנחנו היינו בתהליך מאד ארוך ומדרדר. זהו. ואז היתה שיחה רשמית שהסברתי לו שהוא צריך להחליט. ואני גם מכיר אותו. אם הוא היה מחליט הוא היה יכול לשנות את הראש שלו בשנייה. אבל הוא החליט שלא. זהו.
ש. כלומר, אתה אומר שהשימוע הזה בעצם התמשך על פני חודשים
עו"ד יאיר דוד: זה לא מה שהוא אמר.
ת. אני אומר לך עוד פעם. המצב הדרדר. ואני בסוף הגעתי למצב שהתקשרתי לעורך דין. שאלתי איך אני עושה פיטורים כדין. אמרו לי – תעשה ככה וככה עשיתי ככה וככה. ונגמר הסיפור.
ש. אני מבין. סעיף 18. לתצהיר שלך. סעיף 19 סליחה. אתה אומר שהפנייה ב – 11.11 נגעה רק לפיצויי פיטורים.
עו"ד יאיר דוד: איזה 11.11?
עו"ד אורן בס: אני מקריא מה שכתוב בתצהיר.\
עו"ד יאיר דוד: אה. או קיי.
ש. ובכל זאת ישנו המייל שהצגנו מקודם של התובע, עוד הרבה לפני שהוא הגיע אלי או לעורך דין כלשהו שלח לך ב – 2.11.
עו"ד יאיר דוד: איזה עורך דין? על מה אנחנו מדברים? אני לא מבין.
ת. אני לא מבין את השאלה.
עו"ד יאיר דוד: רגע רגע. שאני אבין קודם.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: השאלה , רגע. אדוני . השאלה היא לגבי המסמך שהתובע שלך עוד לפני שהוא היה מיוצג.
עו"ד יאיר דוד: הוא אומר – דרך עורך דין אחר.
עו"ד אורן בס: לא. לפני. מסמך שהוא שלח.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לפני שהוא היה מיוצג, הוא אמר.
עו"ד יאיר דוד: המסמך שהגשנו בהסכמה?
עו"ד אורן בס: כן.
עו"ד יאיר דוד: על זה אנחנו מדברים?
עו"ד אורן בס: כן.
עו"ד יאיר דוד: באוקטובר?
עו"ד אורן בס: כן.
עו"ד יאיר דוד: בסדר. אז תציג לו אותו. הוא הרי לא חלק מהתיק אז בוא תציג לו אותו ושיתייחס אליו. אין לי בעיה.
עו"ד אורן בס: גברתי תוכל לחסוך לי את החיפוש ו
עו"ד יאיר דוד: תשאל אותו קודם כל אם הוא מכיר אותו.
ש. אתה מאשר שקיבלת את המייל הזה?
ת כן.
ש. כן. מאשר שיש עליו צרופה בצורת קובץ וורד?
ת. אני זוכר את הנייר הזה. נו, מה השאלה.
ש. אתה זוכר את הנייר הזה. בנייר הזה מופיעה אך ורק דרישה לפיצויי פיטורים?
ת. לא.
עו"ד יאיר דוד: סליחה. סליחה סליחה. הוא לא התייחס, פה יש הטעיה. עם כל הכבוד. זה לא ה- 11.11. זה לא ה – 11.11 עם כל הכבוד. אתה רואה? זה בדיוק הבעיה. עם כל הכבוד.
עו"ד אורן בס: סליחה. נכון.
עו"ד יאיר דוד: בוא תדייק. אני גם ככה, מתגמש איתך בצורה חסרת תקדים. אז אל תטעה. זה לא המסמך. יש מסמך אחר שמתייחס מה – 11.11. שאתם צירפתם אותו. תפנה אותו אליו.
ת. איפה זה אצלי במסמכים?
עו"ד יאיר דוד: תציג לו את המסמך של ה - 11.11.
עו"ד אורן בס: נספח 6 לתצהיר התובע.
עו"ד יאיר דוד: אני אגיד לך למה אני חושב שאתה מתכוון. זה מסמך מה - 5 לנובמבר. 2011.
עו"ד אורן בס: יכול להיות. זה מייל מתגלגל.
עו"ד יאיר דוד: שהוא מתייחס באמת רק לפיצויים. אני חושב שלזה אתה מתכוון. אלא אם כן יש לך מסמך אחר כי זה מהשכתוב בנספח 6.
ש. בכל אופן אתה אומר שהטענות האלה כולן חלקן נתקלתם לראשונה במכתב שאני שלחתי.
ת. מה? מה?
ש. נתקלתם בטענות האלה לראשונה במכתב שאני שלחתי.
ת איזה טענות?
ש. מה?
ת איזה טענות?
ש. הטענות חוץ מפיצויי הפיטורין. קיבלתם
ת. אני לא מבין את השאלה. מה אתה שואל? מה את שואל אותי?
עו"ד יאיר דוד: תפנה אותו שוב לסעיף, תשאל אותו למה הוא מתכוון. ...
ש. שוב, אתה אומר מכתב אשר מתייחס לראשונה לשלל טענות התובע שנתבעו במסגרת כתב התביעה.
ת. זה מכתב שמשה , מכתב, הנספח שנמצא אצלך. אצלי? אצלך?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: זה המכתב מה - 11.11. מה השאלה?
ש. האם זה נכון שלא הכרתם את הטענות למיניהם לפני המכתב שקיבלתם ממני במרץ? בסוף מרץ?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: איזה אדוני מדבר?
ת. זה נכון.
ש. זה נכון. אפילו שביד שלך יש מכתב שקיבלת שיש בו עוד טענות.
ת. אני מסביר לך. אני את המכתב הזה קיבלתי ממשה במייל. לא זוכר את התאריך. הופתעתי ממה שכתוב בו. אמרתי לו שאני צריך לבדוק את כל הפרטים, מה ש... פה. למשל על תקופות שאני לא הייתי וצריך להוציא מהארכיון. זהו. ואז חזרתי אליו אחרי, לא זוכר בדיוק מתי. אמרתי לו, - אני לא מבין מאיפה אתה מביא את הדברים האלה.
ש. כלומר, כן הכרתם את הטענות.
ת. באופן כללי ידעתי שהוא, ראיתי את המייל הזה.
ש. סעיף 23. אתה כותב שהרבשץ נדרש לפקח ולהיות אחראי. התפקיד שלו מוגבל לזה?
ת. אה, הרבשץ אחראי לכל מה שקורה בישוב מבחינת ביטחון. הוא ממונה על זה. אני כמנהל גם לא מתערב לאנשים בעבודה. הוא פשוט עשה את זה לבד. אה, הרבשץ חוץ מזה הוא גם כונן. כונן. יושב בבית, ואם יש אירוע, פיגוע, חס וחלילה. נכנסתי לעבודה ואמרתי למשה - אני גם אחראי לצד הפיננסי. אמרתי לו – שמע, אני אחראי למחליף שלך. יהיה מי שיחליף אותך בכוננות. הסר דאגה מליבך. מצאתי מי שיחליף אותו. החליף אותו מישהו בכוננות . הכל היה בסדר. אני לא ידוע מאיפה באים כל הטענות שלכם.
ש. החליף אותו מישהו בכוננות.
ת. ברור.
ש. עד לסוף העבודה שלו היה לו מחליף בכוננות.
ת כל הזמן. כל הזמן היה לו מחליף בכוננות . הבן אדם, סליחה שאני אומר, החליט שהוא יותר קדוש מהאפיפיור וההוא לא מתאים לו וזה לא מתאים לו והוא יחליט מי המחליף שלו ועמד לרשותו כל הזמן כונן. אמרתי למשה אלף פעם - כל פעם שצריך לצאת מהישוב, אני אחראי שיחליפו אותך. הכל יהיה בסדר. אני יודע איך לעשות את הדברים האלה. או מול רבשצים שכנים או מול המועצה או אנשים מהישוב. הכל בסדר.
ש. בוא נחזור רגע אחורה.
ת. מאיפה באו כל הטענות האלה, אני לא יודע.
ש. אתה אומר שהוא כונן. מה קורה כשיש איזה שהוא אירוע? מה עושה הרבשץ?
ת. הרבשץ הוא אחראי. עושה מה שהוא מבין.
ש. מטפל באירוע הזה.
ת. עושה מה ש ... אני לא יודע. אני לא רבשץ.
ש. אתה לא יודע. אין לך מושג איך נראית העבודה שלו.
ת. לא .. . רבשץ מקבל אירוע. הוא מבין בביטחון, הוא, הוא, הוא מתערב באירוע כמו שאני עובד.
ש. יש לך איזה שהיא הערכה כל כמה זמן יש אירוע כזה?
ת. אירוע של כוננות?
ש. אירוע של הקפצה. כוננות יש כל הזמן.
ת. הקפצה? זה תלוי בשטח. זה לא, אי אפשר לדעת. יכול להיות שנה בלי. יכול להיות יומיים רצופים גם.
ש. אין לך הערכה בממוצע כמה זה קורה. אתה מכיר את יומן הרכב? המערכת, איך היא נקראת, הפילוגי האלה?
ת. שמעתי עליה ממשה. לא מכיר את זה יותר. רק שמעתי שיש דבר כזה. לא מכיר טכנולוגית את הדבר הזה. לא השתמשתי בו, לא אמור להשתמש בו, לא עסקתי בזה.
ש. כלומר, אף פעם לא מצאתם לנכון לראות מה קורה שם, מה קורה עם הרכב. אתם אומרים שהרכב הזה באחריותכם.
ת סליחה.
ש. יש לכם גישה לקבצים שהמערכת מפיקה?
ת. מה?
ש. יש לכם גישה לקבצים האלה שמערכת מפיקה?
ת. לא. אני אומר לך. אני מעולם לא עסקתי בזה. אני לא יודע איך ניגשים. משה הוא היחיד שטיפל בזה.
ש. משה כבר לא שם.
ת. היום אני גם לא יודע. אפילו עכשיו ברגע זה אני לא יודע מה עושים עם זה.
ש. או קיי,. כשהרבשץ כונן, כשאין לו מחליף , הוא יוכל לצאת מהישוב?
ת. מה?
ש. הרבשץ כונן.
ת. הרבשץ כשהוא כונן, אמור להיות ביישוב.
ש אמור להיות ביישוב. או קיי,.
ת .אגב, כל רגע נתון הוא יכול לבקש מרבשץ לידו שילווה אותו ואז הוא יכול לצאת.
ש. סעיף 24 אתה אומר שהיו אירועים שזיכו את הנוסע בהערות, נזיפות וקריאות לסדר. שוב, יש איזה שהוא תיעוד של נזיפות כאלה?
ת. אה, כן. אני נזפתי במשה ב ...
ש. לא שאלתי אם נזפת.
ת. אני אישית, עומד פה, אומר לך שנזפתי בו פעמים רבות על ההתנהלות.
ש. באיזה צורה נזפת?
ת בצורה שאמרתי לו שזה לא ייתכן שהוא ימשיך לעבוד בצורה כזאת. יש פה מערכת. יש פה מנכל, יש מהמנכל דירקטוריון. ככה עובד העסק ואתה חייב לתת את עצמך לעניין הזה.
ש. שוב, הכל נעשה בעל פה.
ת אה
ש. לא מצאת לנכון מעולם, עד לאותו פרוטוקול של נועם
ת. אני כרגע לא זוכר משהו ספציפי. אבל אני יודע שנכתבו החלטות מזכירות קודמות אלי ש
ש. נכתבו?
ת .כן. נכתבו. נכתבו.
ש. ולמה לא צורפו כאן לתיק?
ת. לא. לא צורפות לכאן לתיק, לצערי. אני אנסה לבדוק לך את זה עם עורך הדין. אבל בכל אופן , ה , ה,
עו"ד יאיר דוד: עורכי הדין אשמים תמיד בכל.
ת. זה נכון. בכל אופן הבעיה הזאת הייתה אמרתי לך מתמשכת. קיבלתי אותה עוד כירושה. פשוט החלטתי שצריך לטפל בה ואז ... וזה מ ה שקרה.
ש. מענין. סעיף 25 אתה אומר שהתובע סירב להסדיר את יחסיו עם הנתבעת. בחוזה כתוב. אתה אומר שאתם כל הזמן רציתם לחתום על חוזה והתובע גרר רגליים בנושא.
ת. לא. הבן אדם לא רצה לחתום פשוט מאד.
ש. לא רצה. מי רצה? זאת אומרת שאתם כל הזמן רציתם להסדיר את ה
ת. אני הכנתי לו חוזה ואמרתי לו – תשמע משה, אני מכיר אותך, אני מעריך אותך, אם נסדיר את העניינים בינינו הכל יהיה בסדר.
ש. שוב, מר ביגון,
ת. אבל הוא לא רצה.
ש. אתה התחלת לעבוד, כמה? בערך שמונה חודשים לפני שתמו היחסים? הנתבע עבד בנתבעת חמש שנים. וחצי כמעט. מי רצה להסדיר את האיך עושים? מתי הנושא הזה עלה?
ת. הועד של הישוב. כמנהל הארגון. הטיל עלי ואני כמובן מוביל את המהלך המינהלי הזה. כמו כל העובדים. לא רק הרבשץ אגב. מסכם אתה עניינים בצורה מסודרת. אני הייתי בטוח אגב שזה יקרה. כי משה הוא אדם שמכבד הסכמים. בגלל שהוא כזה הוא הבין שהוא לא רוצה לחתום והוא החליט שלא מתאים לו.
ש. אני אומר לך שכבר שנים לפני כן משה הוא זה שביקש להסדיר את יחסי העבודה.
ת. מה שאני יודע זה מה שאני הייתי.
ש. זאת אומרת אתה בעצם מעיד כאן עכשיו רק על שמונת חודשים האחרונים של ה
ת. אני מעיד על מה שאני יודע.
ש. של יחסי ההעסקה. או קיי,. אתה אומר שהועסק רבשץ מחליף. באיזו מתכונת הוא הועסק? מי היה המחליף שלו?
ת .אני אמרתי למשה כשנכנסתי שהיישוב לא יכול להרשות לעצמו להוציא יותר ממה שמשרד הבטחון מקצה לרבשץ. משה קיבל משכורת כמו שהוא צריך לקבל ואני גייסתי גם בעזרתו של משה בן אדם שיהיה כונן במקומו. כל מה שהבן אדם צריך לעשות זה להיות צמוד לנשק ולרכב כמו שהוסבר פה. בזה נגמרת הכוננות שלו. ו, או, חס וחלילה אם יש מחבל בתוך הישוב.
ש. אז לא הבנתי. מאיזה תקציב? מאיזה תקציב?
ת. אז אני אומר שהיישוב עוד הקצה עוד כסף
ש. הישוב הקצה עוד כסף.
ת. של 200 או 300 או אני לא זוכר בדיוק מה, לעניין הזה. שיהיה כונן שנותן מענה בנושא של הכוננות ושמשה באמת יוכל לצאת לחופש ושחס וחלילה לא יתעללו בו ואף אחד לא יתעלל בו אפילו לא לרגע אחד.
ש. כלומר, היישוב הקצה 500 שקל להעמיד כונן מחליף ל - 9 שעות פעם בשבוע ועוד שבת אחת בחודש.
ת. לשבת בחודש ויום בשבוע.
ש. כן. יום בשבוע? לא 9 שעות?
ת יום שלם בשבוע.
ש. יום שלב בשבוע.
ת. אבל זה לא עניין את מר משה. הוא החליט ש
ש. תמשיך. תמשיך את התשובה.
ת. לא. הוא, הבעיה אצל משה, מרוב שהוא באמת איש בטחוניסט ו
ש. לא שאלתי מה הבעיה עם משה.
ת. אבל אני אומר לך.
ש. אני לא רוצה שתאמר לי. אני שואל שאלות ואתה עונה תשובות לשאלות שלי.
ת. בבקשה.
ש. אתה אומר שהיישוב הקצה 500 שקל, שהם יודעים לכסות 24 שעות מדי שבוע ועוד שבת אחת בחודש. אתה יכול לחשב לנו מה זה אומר? כמה בערך מקבל ה
ת. תשמע, אני הייתי ... אותם מכמה אנשים בישוב. אמרו לי - זה מעט כסף. אמרתי להם זה מה שיש. כל מה שעליכם לעשות זה להיות עם הביפר, עם הנשק ועם הרכב ליד הבית. בסוף מצאתי מי שיעשה את זה והכל בסדר. ולחילופין אם זה לא הצליח, יש רבשץ שיכול לגבות את משה. הוא גם יכול לצאת בכל עת שהוא חפץ.
ש. אני מפנה אותך למייל שאתה כתבת ב - 30 במאי 2011. צורף נספח 5 לתצהיר שלנו.
ת איזה תאריך?
ש. 30 במאי.
עו"ד יאיר דוד: תציג לו את זה.
ת. 30 במאי איפה?
ש. האמצעי פחות או יותר.
עו"ד יאיר דוד: נספח 5? יש משהו מ - 11 ליולי. זה? 24 למאי?
ת אני רואה את זה. נו, משה. אני אקריא לכם את זה. עומד לרשותך אליאב יום בשבוע, 9 שעות וכן שבת בחודש. לדעתי ... לא אמורה להיות לך בעיה. ... (לא ברור) כל שבוע 24 שעות ביממה כמו כל רבשץ אחר.
ש. כלומר, אתה אומר
ת. בזמן שאתה בחופש יש ביישוב כונן ב .. ולא סגן רבשץ. כלומר רק לאירוע חריג.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: נספח 5?
עו"ד אורן בס: עם זה אין לי בעיה.
עו"ד יאיר דוד: אחד מהמסמכים ששייכים לנספח 5. זה שני מסמכים לפני מספר 6.
עו"ד אורן בס: נספח 5 זה פשוט מייל מתגלגל. זה תכתובת שלמה.
עו"ד יאיר דוד: לא כולל. לא. זה תאריכים שונים. זה לא מייל אחד מתגלגל. יש מלא תאריכים שם.
עו"ד אורן בס: ודאי אבל זה התכתובת.
ת .מה אתה רוצה לשאול אותי אדוני?
ש. מה?
ת .מה אתה רוצה לשאול אותי?
ש. מקודם אמרת שהמחלף היה ל – 24 שעות מדי שבוע.
ת. או קיי,.
ש. אתה רוצה לתקן את זה?
ת לא לא. לא רוצה לתקן.
ש. מה?
ת. לא רוצה לתקן.
ש. לא רוצה. או קיי,. כלומר, כתבת לו 9 שעות ועכשיו אתה אומר שזה 24 שעות
ת. אני מסביר. הישוב, באיזה שהוא שלב הוא סיפר שנתנו לו מחליף שהמחליף החליף אותו וגם עבד. לא רק היה כונן. או קיי,? הוא עשה גם עבודה של רבשץ. ... לא יודע, לנסוע לחזור. לא ... ( לא ברור)
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: כמה רבשצים יש ביישוב?
ת. אחד.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אז אתה אומר שהיה עוד אחד?
ת. לא. היום יש אחד אחר. אני לא מתערב להם בעבודה. יש להם את המשימות שלהם. הם יודעים מה לעשות. הייתה טענה של משה, שהוא צריך מישהו שיחליף אותו בעבודה. לא רק בכוננות. ואמרתי לו – תשמע, אנחנו מחוייבים לכוננות. את העבודה תעשה מחר או אתמול. ביום שאתה הולך לחופש יש לך כונן. יהיה בן אדם שהוא כונן. הוא לא עושה כלום. אם יש מחבל, הוא שם. זה תפקידו ורק תפקידו. אז אנחנו עברנו באיזה שהוא שלב ממצב שאנחנו משלמים למישהו שיעבוד למצב שאנחנו משלמים לו שיהיה כונן. והמייל שאתה רואה זה שם בדרך. זה,
ש. את כל זה לא מצאת לנכון להסביר בתצהיר שלך.
ת. אז אני מסביר לכם עכשיו את המציאות שגם ב ... שכל מה שנדרש מהכונן אחרי שאני הייתי כמה חודשים בתפקיד וראיתי והבנתי שאין צורך לממן גם סגן רבשץ בשכר לעבודה, יש צורך לממן כוננות, מימנו, לתת לו חופש. ללכת, חופש פשוט לחיות. אז ביקשנו בן אדם בשכר זעום פשוט להיות כונן. אחד שממילא נמצא ביישוב. זה לא עולה לו כסף. הוא לא צריך, פשוט הוא נמצא ממילא ויש לו רכב ונשק לידו והכל בסדר. ומשה משוחרר. משה לא קיבל את זה. הוא חשב שבטחונית זה לא נכון. רק שמשה לא מחליט בעניינים האלה. מי שמחליט זה הוועד בגיבוי אגף הביטחון, בגיבוי הצבא, אנחנו מתואמים כל הזמן כל המשולש הזה. ואנחנו המעסיק הישיר.
אז אני חושב שכל הטענות על, אה, לא יודע. על מאות אלפי שקלים אני פשוט לא מבין. אני מנסה להבין שם עכשיו
ש. שוב, אני אחזיר אותך למיילים האלה של משה. תראה את המענה שלו. למטה. אתה אומר שהוא קיבל בפועל 24 שעות חופשה מדי שבוע.
ת אני מסביר לך עוד פעם. יש פה, אתם מבלבלים בעניין של עבודה לבין עניין של כוננות. כשבן אדם כונן, הוא לא קורה לו שום דבר, הוא כבר בבית
ש. האם משה היה משוחרר מכוננות 24 שעות מדי שבוע?
ת. משה אם היה מבקש, היה משוחרר. כן. אני לא יודע מה היה בפועל, מה הוא תיאם עם אותו אחד מתי אני יוצא מתי אני חוזר. אם משה היה מתאם עם אותו מחליף שהוא צריך 24 שעות, אותו מחליף היה יכול לישון עם האוטו על יד הבית עד 10 בבקר גם אחר כך. לא היה לו שום בעיה כזאת למשה.
ש. מי זה המחליף הזה?
ת אני זוכר אחד שקראו לו בן יששכר. מי שיודע יותר טוב ממני היה, אם היה בעיה והוא לא יכל היה מישהו אחר. ואמרתי למש שאם יש תקלה שיתקשר אלי אני מוכן גם להיות. זאת אומרת אנחנו מאפשרים לו תמיד לצאת לחופש שמגיע לו. נכון או לא נכון משה?
משה הרצליך: לענות?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא.
עו"ד אורן בס: העד חוקר?
עו"ד יאיר דוד: לא לא. אתה לא שואל אותו שאלות.
ש. אתה אומר בתצהיר שלך שהעבודה שלו לא נדרשת בכל שעות היממה.
ת. איפה?
ש. אנחנו עדיין שם בסעיף 26.
עו"ד יאיר דוד: 26? זה לא מה שהוא אומר ב - 26. אולי אתה קורא את התצהיר של, ... 26 אומר משהו אחר.
ש. למשל בסעיף 30. זה נקודה שחוזרת על עצמה כמה פעמים בתצהיר.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: מה הנקודה אדוני?
עו"ד אורן בס: שהעבודה שלו לא נדרשת בכל שעות היממה.
ת אני לא מבין מה אתה שואל.
ש. רגע. לא שאלתי עדיין. אז לנו באותו המייל אתה אומר - 9 שעות ביממה, שבת בחודש, ומעבר לזה מחובתך 24 שעות
ת. אני חוזר, אני מסביר. נכנסתי חצי שנה חזרה לתפקיד. לקח לי טיפה זמן להבין שהישוב הוציא כסף שלא לצורך. הסברתי למשה שאנחנו לא צריכים מחליף רבשץ שיעבוד כרבשץ בתכנית העבודה השוטפת של הרבשץ. אנחנו צריכים כונן. זה מה שחובתנו. ומהרגע שהבנתי שזו המציאות, חיפשנו כונן והוצאנו כונן וכוננות זה לא בעיה. וזהו.
ש אה. כלומר, אתה אומר
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני,
עו"ד יאיר דוד: הוא הסביר את זה שלש פעמים.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: סליחה אדוני. העד כבר ענה לפחות 4 פעמים שיש הבדל בין עבודה וכוננות. והוא מסביר את זה פעם אחר פעם. חבל על הזמן.
עו"ד אורן בס: אני ממשיך לנקודה הבאה. אמרת שכשנכנסת לתפקיד הבנת שהיישוב מוציא כסף שלא לצורך.
ת .נכון.
ש. כלומר שהתקציב שהיישוב העמיד לצורך החלפה של משה קוצץ.
ת. כל מה שמגיע למשה הוא יקבל. הישוב השקיע עוד כספים בזה. זה ישוב מ, החליט שזה פשוט לא נכון לבזבז כספי ציבור. והעמיד כונן כמו שדרוש.
ש. כן. אני שאלתי שאלה נורא פשוטה. שוב. כן או לא? כשנכנסת לתפקיד ראית שהישוב מוציא כסף שלא לצורך. חשבת שצריך להפחית את ההוצאה הזאת?
ת. נכון.
ש. ההוצאה הופחתה?
ת. בסוף זה קרה. כן.
ש. בסוף זה קרה. סעיף 33 אתה אומר – ככל שהשינוי היה שינוי לטובת התובע.
ת. נכון. תקשיב טוב. התובע חשב שהוא מר ביטחון. הוא יחליט מי יכול להחליף אותו ומה צריך לתת שם. אני הסברתי לתובע שלא הוא מחליט מה צריך להיות. הפקודות אומרות – צריך להיות כונן ביישוב. כונן ביישוב זה דבר שאפשר למצוא יחסית בזול. לא צריך להשתגע בשביל זה, לבזבז כספי ציבור. וזה מה שנעשה. ובעצם ברגע שהוא הבין את זה, ואני מקווה שהוא עכשיו מבין את זה, הוא מבין שלא צריך לבזבז כספי ציבור בשביל להחזיק עוד מישהו שלא חייבים להעסיק אותו.
ש. הכונן הזה צריך לעמוד באיזה שהוא תקן? הוא צריך לעמוד באיזה שהן דרישות?
ת. הכונן הזה צריך לקבל את אישור המזכירות כמובן. אנחנו מתאמים את זה מול מי שצריך. הרבשץ לרוב דואג לזה. אני לא זוכר מה הייתה התקשורת באותו זמן
ש. אה. הרבשץ דואג לזה.
ת. אני מסביר לך. יש שמה, מי שמעסיק היישוב, סוגר איתו. הוא המעסיק שלו.
ש. כן.
ת. זה צריך להיות מתואם עם הרבשץ.
ש. מי מגדיר את הצרכים המקצועיים – כונן מחליף כזה?
ת. לרוב אם יש תקשורת נכונה, זה הרבשץ עושה את זה. אם לא, אז היישוב סוברני לעשות, המועצה. כל אחד יכול לעשות את זה.
ש. על פי מה הישוב מחליט כשהוא מוצא לנכון לעקוף את ההחלטה של הרבשץ בנושא הזה?
ת. לא הבנתי את השאלה.
ש. בא פלוני. רוצה להיות כונן מחליף. אתם אומרים למשה - הוא יהיה המחליף שלך. משה אומר – הוא לא מתאים. הוא אין לו רישיון לנשק.
ת. אז אנחנו דואגים שיהיה כונן שמותר לו להיות כונן ואני כל דבר כזה תיאמתי מול אגף הביטחון שאו שאנחנו נהיה מגובים בעניין המנהלתי. הכל בסדר.
ש. איך עבדת מול אגף הביטחון?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני, עם כל הכבוד, השאלות שאדוני שואל למי יש סמכויות לעשות מה, הם לא רלוונטיות לתיק הזה.
עו"ד יאיר דוד: זה גם די ברור אני חושב.
עו"ד אורן בס: לא,
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: גם אם יש טענה, זו לא טענה שאנחנו נדון בה. הנתבעת פיטרה את התובע. הטענה לגבי פיטורין שלא כדין היא שלא קיימו, לא שילמו וכד'. אז כל הטענות האלה אם כן יש להם סמכות או אין להם סמכות או למי יש סמכות הם לא חלק מהתיק הזה. ואני מבקשת מאדוני להתקדם.
עו"ד אורן בס: עילת הפיטורין הנטענת היא שלא שיתף איתם פעולה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: נכון.
עו"ד אורן בס: אנחנו מנסים להבין פה על איזה שיתוף פעולה מדובר.
עו"ד דנה גליק: הוא הודה בזה אגב.
עו"ד אורן בס: מה?
עו"ד יאיר דוד: בחקירה שלו. אבל לא חשוב. הוא הודה בזה כך שזה אפילו לא שנוי במחלקות.
ש. סעיף 32 אתה אומר שניתנו לתובע ימי חופשה כדין. יש איזה שהוא תיעוד לזה?
ת. שניה אחת. תן לי לקרוא. כן. אמנם אני עכשיו כבר שלש וחצי שנים בתפקיד, קרוב ל – 4 שנים. אני יודע שסך הכל ביישוב אף פעם, אני מכיר את האנשים האלה בעצם , כמעט אותה הנהלה כבר כל התקופה הזאת כמעט. לא נראה לי שמישהו אמר למשה לא לצאת לחופשה או משהו כזה. מה שמגיע לו הוא
ש. זה לא מה ששאלתי.
ת. בסדר. אבל אני
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: זאת לא הייתה השאלה.
ת. מה השאלה?
ש. האם יש איזה שהוא תיעוד לימי החופשה שהוא זכה להם? איזה שהיו יומן?
ת. לצערי הוא לא ניהל יומן חופשות.
ש. הוא לא ניהל יומן חופשות. או קיי,.
ת. היום אני דורש את זה מהרבשץ להחתים אותי כל חודש על החופשות כי למדנו את הלקח. אני אומר לך. בכל אופן, אה, אה, אני לא מכיר תיעוד מסודר של החופשות.
ש. אתה לא מכיר תיעוד. אז ממה אתה
ת. מה שהיה אז
ש. אז ממה אתה מסיק את זה שהוא קיבל את כל ימי החופשה שלו כדין?
ת. אני מסיק את זה בגלל שאני יודע שאף אחד בישוב שאני מנהל שלו, לא היה אומר לאף עובד – אל תיקח את היום חופשה שמגיע לך.
ש. אם הוא לא ביקש את החופשה. נגיד שהוא צבר יתרה. מה קרה עם היתרה הזאת?
ת אז אני אומר. לא הייתי כל השנים האלה. לא יודע מה היה ומה שהיה לו. כשאני הייתי בתפקיד ביקשתי מכל אחד לתעד את החופשה שלו,
ש. אתה בתצהיר שלך מעיד שהוא קיבל את מה שמגיע לו. כלומר, בעצם אתה אומר שאתה לא יודע אם הוא קיבל את מה שמגיע לו לאורך כל התקופה.
ת. אני מסביר לך. אני
ש. לא הסברת.
ת. מבחינתי הוא קיבל את כל מה שמגיע לו. לפני לא הייתי. מה שאני בדקתי רק לשאול אנשים. והאנשים ששאלתי אותם אמרו לי שלא היה מצב שמשה אמר – מגיע לי חופש, הרבה יותר חופש ואמרו לו - אתה לא תקבל חופש, אין לך חופש. לא מגיע לך חופש. זה המצב.
ש. או קיי,. אתה אומר שבתקופה שאתה היית מזכיר הוא קיבל מה שמגיע לו.
ת. כן. לגמרי.
ש. אתה נכנסת לתפקיד בינואר, אמרנו? 8 חודשים לעובד עם וותק של חמש שנים זה כבר יוצא, תסלחו לי בשעה הזאת שאני לא זוכר את החישוב. יוצא יתרה יפה של ימים. הוא ניצל? הוא לקח ימי חופשה במהלך התקופה הזאת?
ת. אני אסביר לך את זה עוד פעם. אני מסביר לך אלף פעם ועוד פעם. משה עשה מה שהוא מבין. סמכנו עליו מאה אחוז. לא היה מצב שהוא ביקש ממני חופשה ולא יצא לחופשה. מה הוא עשה עם זה אני לא יודע.
ש. היה מצב שהוא ביקש ממך חופשה?
ת. שהוא ביקש תמיד הוא קיבל. הוא ביקש והוא קיבל. אני לא זוכר בדיוק ב, חתונה, לא זוכר בדיוק מה היה. ברית. לא זוכר מה היה. ברית,
ש. משהו שחרג מאותה החלפת כוננות, אתה אומר.
ת. לא לא לא. תמיד זה כונן. זה הכלל.
ש. כלומר, אם הוא קיבל יום חופשה שאותו יום זה היה היום בשבוע שבו הוא לא צריך להיות כונן בישוב.
ת. מה. מה?
ש. אתה אומר שהוא היה צריך לצאת לברית. נגיד. לא זוכר כרגע אבל נגיד.
ת. נגיד. ברית.
ש. באותו שבוע אתה אומר שהוא היה מקבל ממילא כונן מחליף נכון?
ת. יום.
ש. יום החופשה זה היה , חפף לאותו יום של כונן מחליף?
ת. לא. כשמשה היה, אם הוא ביקש ממני אבל אני לא זוכר, לצאת לחמישה ימי חופשה בתיאום, לא יודע מה, מה שצריך לעשות. אמרתי לו – סבבה, אתה יכול לצאת. או שהוא לא שאל. אני לא זוכר. אני לא זוכר.
ש. אתה לא זוכר. בכל אופן
ת. אני אמרתי לך פעם שאתה לא יכול לצאת לחופשה? אה, אתה לא יכול לענות. בקיצור, לא היה מצב שהוא ביקש ממני לצאת לחופשה ואמרתי לו אל תצא. אין דבר כזה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אתה יכול בבקשה לשאול את השאלה הבאה.
ש. אני מחזיר אותך לאותו מייל מה - 30 במאי. אני מבקש שתיתן לי יום מנוחה בלי חשבון אם אני בבית או אני רוצה לצאת מהישוב. זה משה כתב. למה הוא צריך לבקש כזה, להתחנן בצורה כזאת, אם ממילא עומד לרשותו כונן מחליף כל שבוע?
ת. אני מסביר לך את הבעיה שעמדתי בפניה. משה החליט מי מתאים לו או מי לא מתאים לו להחליף אותו. ואני הודעתי לו אלף פעם, מיליון פעם, חזור והדגש, אתה יכול לצאת. אתה צריך להודיע שאתה רוצה לצאת. אנחנו דואגים לכוננות. הכל בסדר. זה היה המצב עם משה כל זמן. הוא, כמר ביטחון, החליט שזה לא מתאים לו. אז לא ידענו, אני אפילו לא יודע מה הוא עשה עם זה אחרי זה. מצטער להגיד. זה ...
ש. זה נורא מענין שכל מה שאתה אומר, יש תכתובת, יש
ת. אלה העובדות. אלה העובדות
ש. יש תכתובת במייל ומה שאתה אומר סליחה, פשוט לא מתיישב כי זו תכתובת שאתה היית שותף לה.
ת. אני אומר שאלה העובדות. אבל הבן אדם יושב פה. נו, שאל אותו שאלה. הוא יענה לך. אל העובדות. אני אומר לך שאלה העובדות. אז יכול להיות שהוא אומר שלא מתאים לו המחליף אז לא מתאים לו המחליף לטעמו. הוא חושב שצריך להיות
ש. שוב. את כל זה לא מצאת לנכון לכתוב זמן אמת בתכתובת שאתה שותף לה. מענין.
ת. על זה אני אדבר עם העורך דין שלי אבל אני מסביר לך את המציאות.
ש. (צוחק)
עו"ד יאיר דוד: אגב, אם תסתכל תראה שזה כתוב. אבל לא משנה. זה אחרי שהוא ענה. תסתכל בפרק על חופשה שנתית. יש פרק שלם על זה בתצהיר. אז אל תגיד לו שהוא לא כתב.
עו"ד אורן בס: תכף נגיע. אתה מדבר על סעיף 57.
עו"ד יאיר דוד: 55 ואילך.
עו"ד אורן בס: כן. סעיף 55, תודה שהפרעת לי.
עו"ד יאיר דוד: לא. כי אתה יודע, אני יושב פה ושותק. אתה מפנה אותו לסעיף ספציפי ויש פרק שלם בנושא הזה.
עו"ד אורן בס: לא. זה מצוין.
עו"ד יאיר דוד: בסדר. אז תן לו להתייחס לזה.
ש. אתה אומר שבספטמבר 2009 ניצל התובע 25 ימי חופשה,
עו"ד יאיר דוד: תקשיב, זה, סליחה. אתה עוד פעם מטעה. זה לא הוא אומר. הוא מצטט מתוך התצהיר של התובע. התובע אומר את זה. אל תגיד לי לא. תקרא.
עו"ד אורן בס: לא. זה יובהר כי במהלך חודשים אוגוסט וספטמבר 2009 ניצל התובע 25 ימי חופשה.
עו"ד יאיר דוד: הוא כתב. התובע כתב. אני מפנה לנספח 7 לתצהיר של התובע. סליחה. תסתכל מה התובע כותב. את ה - 25 ימים האלה הוא כתב בתצהיר שלו בנספח 4.
עו"ד אורן בס: אנחנו לא חולקים על זה שהוא
עו"ד יאיר דוד: נו, אז מה אתה שואל אותו על ה - 25 ימים האלה? הוא מודה בזה.
עו"ד אורן בס: אתה לא נותן לי להגיע לשאלה.
עו"ד יאיר דוד: לא. כי אל תגיד אני אמרתי. הוא מצטט את התובע.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: תן לו לשאול את השאלה.
עו"ד אורן בס: לא. זה לא מה שכתוב פה. הוא אומר – יובהר כי הוא ניצל. כש, זה נכתב על מה הסתמכת?
ת. רק רגע.
עו"ד יאיר דוד: סליחה. חייבים לעשות פה סדר. אין לי בעיה שהעד יצא. אבל אתה לא יכול לשאול אותו שאלה שהיא לא מה שהוא אומר. אם אתה רוצה שהוא יצא, אני אבקש ממנו לצאת. אם לא, אז תשאל אותו בבקשה בדיוק מה שכתוב. לא יכול להיות. ה – 25 ימים האלה זה לא אנחנו כתבנו. זה הוא כתב. רק טען שהורדנו על זה ימים וצירפנו תלוש שמראה ש ...
עו"ד אורן בס: זה לא מה שכתוב בתצהיר שלו. אתה לא קראת טוב את התצהיר שלו.
עו"ד יאיר דוד: או קיי,. אז תשאל את השאלה נכונה.
ש. אתה קורא את הסעיף? כתוב שם – יובהר כי במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר ניצל התובע 25 ימי חופשה?
ת. זה מה שכתוב פה.
ש. כתוב. על מה הסתמכת כשכתבת את הנתון הזה?
ת. אני מתאר לעצמי שעשיתי איזה בירור על זה. יש לך איזה נסיעה שלך לחו"ל משהו? נסעת לחו"ל.?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: התובע לא יכול לענות לך.
עו"ד יאיר דוד: סליחה. שהעד יצא שנייה. אני מבקש שהעד יצא שנייה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: תצא שנייה.
עו"ד יאיר דוד: גברתי, אני מבקש להפנות לנספח 4 לתצהירו של התובע. פשוט העד פה, הוא מבלבל אותו. וחלילה שבין הדין לא
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: נספח 4 המסמך הראשון?
עו"ד יאיר דוד: כן. מספר 4 גברתי.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: 8 באוקטובר.
עו"ד יאיר דוד: נכון. גברתי, תראה לקראת סוף העמוד. כתוב ככה. כותב התובע ומצרף את זה. זה בחתימתו של התובע. בחודש יולי יצאתי לחופש עשרה ימים. משום שחודש קודם שי לא יכל לעבוד והעדיף לרכז. בחודש 09 שהוא ספטמבר יצאתי לחופש 15 ימים. שמתוכם 5 ימים חופש רגיל ועשרה ימים בחופשה מהצבירה. היישוב לא חייב לי דוח. כך הוא כותב התובע. כן? ואז הטענה שלו היא בעצם שמישהו קיזז לו את הימים האלה.
עו"ד אורן בס: אדוני יקרא ... בתצהיר. לא בנספח.
עו"ד יאיר דוד: מה שאומר הסעיף פה זה שבעצם , וזה הוא מראה לפי תלוש השכר גברתי. הוא פשוט מבלבל את העד. שלא קוזז לו כלום. קיבל שכר מלא לגבי אותם חודשים. זה הכל. זה כל מה שאומר הסעיף הזה. עכשיו, את ה - 25 ימים האלה הוא לא המציא. זה כתוב. התובע כתב את זה. לא אנחנו כתבנו את זה גברתי. וכשהוא שואל אותו מאיפה השגת את זה, במיוחד שאנחנו יודעים שהוא לא עבד בתקופה ההיא והוא לא יכול להשיג שום דבר חוץ מלקרוא מסמכים, זה הכל. אז אם רוצים לנסות לבדוק את היכולת שלו לעשות לוגיקה פה עכשיו ולהסביר, אז בסדר. אבל אם רוצים להתייחס לעובדות, ה - 25 ימים האלה, לא שנויים במחלוקת. אנחנו מסכימים. אין לי אלא לקבל את מה שאומר ה, ואנחנו אומרים רק שאפשר לראות את תלוש השכר, של אותם חודשים ולראות שלא הורדנו כלום. אז כך אפשר להסיק שהוא כן קיבל את הימי חופשה האלה בתשלום. זה הכל.
עו"ד אורן בס: לא הרדתם כלום. הורדתם לו את מכסת ימי החופשה.
עו"ד יאיר דוד: נו, בסדר. אבל הוא את כל זה ניצל. הוא כבר יצא
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: הוא יצא לחופשה.
עו"ד אורן בס: אחרי שהוא צבר, טוב.
עו"ד יאיר דוד: זה מה שרציתי לומר
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני, התובע יצא לחופשה והורידו לו את זה מימי החופשה. הוא יצא. מה אדוני רוצה?
עו"ד אורן בס: הוא לא התחיל לעבוד באותו יום. הייתה לו מכסה לפני כן. איך יכול להיות שהמכסה שלילית?
עו"ד יאיר דוד: אז הורידו לו. מה, לא יורידו לו? אני, כל מה שרציתי להגיד גברתי, זה פשוט לא ברור מהשאלות של חברי.
עו"ד אורן בס: מאיפה צצה מכסה שלילית פתאום.
עו"ד יאיר דוד: ....
ש. המקור היחיד שעליו אתה מסתמך ואומר שבספטמבר 2009 הוא קיבל 25 ימי חופשה, זה התצהיר שלו.
עו"ד יאיר דוד: עשה לי טובה. תפנה אותו לזה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: מה השאלה אדוני?
עו"ד יאיר דוד: אתה סתם מבלבל אותו ולא יוצא מזה שום דבר. תראה לו את זה.
ש. תסתכל בתלושים
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אני אומרת גם לאדוני, שלאדוני יש בערך עוד רבע שעה.
עו"ד אורן בס: זה אמור להספיק. תסתכל בתלושים מר ביגון. בוא נלך לתלוש של יוני 2010. מאי 2009. אפריל 2009. ינואר 2009
ת. או קיי,. מה? מה, אני פה.
ש. תסתכל במכסת ימי החופשה של התובע. צריך להצביע או שאתה יודע איפה זה?
ת. שנייה. הוגשה יתרה קודמת מינוס 5. כן?
ש. מאיפה בא המספר הזה?
ת. לא יודע להגיד לך.
ש. מממ?
ת .לא יודע להגיד לך.
ש. לא יודע להגיד לך. אתה יודע שעובד צובר איזה שהיא מכסה של ימי חופשה שאם הוא לא מנצל בעמודה זו אמור להיות מספר חיובי כלשהוא.
ת. כן כן. מכיר את זה. אני לא הייתי בשנים האלה. אני לא
ש. לא היית. או קיי,. לא היית בשניים. סעיף 34, בתצהיר שלך, אתה אומר שהתובע ניתק מגע. זה נכון שהתובע כתב לך כל הזמן הזה מיילים?
ת. אני כל הזמן אמרתי לי, זה נכון שהוא כתב לי מיילים ושאני עניתי לו שהמחליף
עו"ד יאיר דוד: דיברת על סעיף 34.
עו"ד אורן בס: כן.
עו"ד יאיר דוד: או קיי,.
ת. כל הזמן אמרתי לו שיש מחליף לרשותו והוא כול להחליף אותו. הכל בסדר. שום דבר לא מגביל אותו.
ש. אז הוא ניתק מגע או לא?
ת הוא לא היה בתקשורת איתי. כמנהל. הוא היה שולח לי כל מיני מיילים שיש לו בעיות ועניתי לו כל הזמן אותו דבר.
ש. שלח לך מיילים.
עו"ד יאיר דוד: הוא אמר את זה כבר קודם.
ת ניתק מגע כי, אתה יודע. אני עובד עם בן אדם. אנחנו ביישוב. אנחנו לא באיזה ארגון גדול. קטנצ'יק. אנחנו מדברים כל הזמן. זה היה בשלב שכבר הוא לא דיבר.
ש. הוא לא דיבר אלא שלח מיילים.
ת. היה אם איזה משהו, שולח מיילים. אני צריך , אה,
ש. או קיי,. עכשיו, כשרעייתו של התובע הייתה צריכה ללדת, אתה אומר שהוא הודיע את זה אלתר. מה המשמעות של אלתר? הוא התקשר ואמר – אנחנו עם צירים בדרך לבית חולים?
ת. באותו סעיף אנחנו?
ש. כן.
ת. מה השאלה אדוני.
ש. מה המשמעות שהוא לא הודיע מבעוד מועד על העדרותו הצפויה כאשר הודעתו נמסרה אלתר.
עו"ד יאיר דוד: אשתו ילדה. מה לעשות.
ת. מה השאלה?
ש. אתה אומר אלתר.
ת אתה רוצה שאני אסביר לך את המשמעות?
ש. הוא התקשר ואמר - אנחנו בדרך לבית חולים?
ת. אני לא זוכר מה היה באותו יום.
ש. אתה לא זוכר מה היה באותו יום. ולפני כן לא ידעת.
ת. לא מה? שהיא בבית חולים? לא ידעתי.
ש. לא. שהיא צריכה ללדת.
עו"ד יאיר דוד: מה, היא הייתה צריכה לקבל צירים ולהודיע לו?
ת. מה?
ש. שהיא צריכה ללדת. זאת הפעם הראשונה שהוא ביקש החלפה בנוגע למועד הלידה הזה.
ת. אני לא מבין את השאלה.
ש. הוא לא ביקשה חלפה בימים שלפני כן?
ת. משה?
ש. כן.
ת. תמיד הוא יכול לבקש להחליף מתי שבא לו. מתי שהוא רוצה. מתי שמגיע לו. לא, לא,
ש נחזור לזה. לעניין פיצויי הפטורין. ידוע לך מה היה השכר האחרון של התובע?
ת אני לא זוכר. אני יוכל לבדוק את זה
עו"ד יאיר דוד: אין מחלוקת.
עו"ד אורן בס: אין מחלוקת. 8859 שקלים בחודש. נכון? ידוע לך שהוא עבד בשירות הנתבעת 5 שנים ושלושה חודשים או ארבעה חודשים?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא. הוא עבד מאוקטובר עד אוקטובר. איך יכול להיות?
עו"ד אורן בס: מה?
עו"ד יאיר דוד: לא לא. הייתה טעות בתלוש. גברתי,
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: לא. סליחה. סליחה.
עו"ד יאיר דוד: גברתי הוא התחיל, גברתי צודקת. הייתה טעות בחודשים מסוימים בתלוש. זה תוקן. הוא התחיל ב - 1.7.2006. אין על זה מחלוקת.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: חמש שנים ושלושה חודשים.
ש. אתה מסכים שפיצויי הפיטורים צריכים להיות מכפלה של שני הגורמים האלה?
עו"ד יאיר דוד: הוא לא עורך דין. מה שמגיע מגיע. בית הדין יודע לעשות חשבון.
ת. אני עובד עם הנהלת חשבונות. ביקשתי מהם להוציא איזה שהוא דוח שמראה כמה מגיע לו.
ש. כמה היה בדוח? מה נקבע בדוח הזה?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אדוני יתקדם.
עו"ד יאיר דוד: יש ....
עו"ד אורן בס: הוא טוען פה שנעשתה טעות כנה, או שלא נעשתה טעות כלל.
עו"ד יאיר דוד: הוא מסביר לך.
עו"ד אורן בס: אבל יש תלושים. יש טופס 161. מה צריך יותר מזה? לעשות מתמטיקה?
ת. מי שמנהל את ביטוחי המנהלים אצלנו, יש איזה טופס כזה. היום שלחו לי אותו ב, זה, ופעלתי לפי מה שכתוב.
ש. אז א תה טוען ששולם לו כל מה שמגיע.
ת. מה שאני יודע עד היום כן, וחס וחלילה אם זה לא נעשה אז
ש. והוא לא הסב את תשומת ליבכם עד עכשיו לזה שיש סכום חסר?
ת. תראה, מהרגע של התחלת המשפט הוא לא פנה אלי. אנחנו
ש. לא פנה אליך.
ת. דרך עורכי דין. אף פעם לא בא להגיד לי – שמע, חסר 5000 שקל או זה. לא
עו"ד יאיר דוד: אורן אני לא מבין אותך. או שמגיע או שלא מגיע. מה זה יעזור לך שהוא יגיד לך עכשיו ש, כתבנו בכתב ההגנה שמגיע הכל. באמת. אני לא מבין. אז אם מגיע לו אז יצטרכו להחליט אם נותנים גם את זה עם פיצויים או לא. זהו. מה הסיפור?
ת. הבן אדם לא ביקש. מה? מה?
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: סליחה. רגע. הפסקה. יש פה משטרה. אני מוכרחה לצאת רגע.

עו"ד אורן בס: אין לנו דרך לדעת איפה היינו.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: איפה היינו? אין לנו דרך לדעת כי יש לנו הקלטה. זה באמת בעייתי. זה היה בעניין של
עו"ד אורן בס: פיצויי הפיטורין.
עו"ד יאיר דוד: פיצויי הפיטורין. ביקשת ממנו לחשב את פיצויי הפיטורין
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אה. נכון. נכון.
עו"ד יאיר דוד: והשופטת ביקשה שזה מתמטיקה ו
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: כן כן. אז אדוני יתקדם.
ש. אז אתה אומר שיכול להיות שיש סכום שלא שולם עדיין.
ת. אני אומר שאני לא ידוע את המספרים. אני לא יכול להגיד. אני יודע שאני ביקשתי מהנהלת החשבונות לשלם את התשלומים.
ש. ולמרות שאנחנו כמה פעמים הסבנו את תשומת לבכם לזה שיש סכום חסר עדיין לא חשבתם שאולי כדאי לשלם את זה בלי קשר לשאר התהליך.
ת מהרגע שהתהליך הזה נוהל על ידי עורך דין, אז העורך דין יכול לענות על השאלה הזאת. אני לא מתעסק בזה.
עו"ד יאיר דוד: אנחנו תמיד אשמים.
ש אני יכול להבין שאתה טעות שאתה קורא לה כנה.
ת .אני לא יודע אם הייתה טעות.
ש. אתה לא יודע. אה. אתה לא יודע אפילו. הבנתי. לא יודע.
ת. גברתי, הייתה טעות,
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: אם העד אומר שהוא לא יודע אז אין מה לשאול אותו יותר.
ש. אתה יודע גם שהפיצויים שכן שולמו, אתה יודע מתי צריך לשלם פיצוי פיטורין?
ת. צריך להגיש טופס ..,.
ש. לא שאלתי איך. שאלתי מתי.
ת. אני לא בקיא ב ...
ש. תוך 30 יום. אתה יודע מתי שולמו הפיצויים בפועל?
עו"ד יאיר דוד: 15 יום אבל לא חשוב. הוא ידע בהתחלה.
עו"ד אורן בס: קיבלנו את זה עם מכפלה. אתה יודע מתי שולמו הפיצויים בפועל?
ת. לא. באמת שלא.
ש. אתה לא יודע. אני אומר לך ששולמו באיחור מה ששולם. חלק מזה.
ת .או.ק צריך לבדוק, אולי היה איזה , לא ידוע. היה איזה בעיה במשרד? לא יודע. מצטער.
ש. לא יודע. או קיי,. נחזור רגע לעניין המחליפים אתה אומר שבתקופה שאתה היית מזכיר עמד לרשותו מחליף.
ת. נכון.
ש אני מחזיר אותך למייל שצורף כנספח 5 לתצהיר שלנו. אני מקריא אבל אני גם אתן לך לראות - נועם שלום, טוב אנחנו שוב מגיעים לעניין הזה עם מחליף. אף אחד לא רוצה. אני צריך ביום רביעי לצאת. זה מייל מ - 11 ביולי 2011. הלאה. מייל מ - 18 ביוני 2011. נועם שבוע טוב, יום שני אני צריך לצאת. אפשר.
ת. ....
ש. רגע. 18 בספטמבר 2011. נועם שלום. נחשון עסוק השבוע כך שאין לו אפשרות להחליף אותי. אני יכול לסגור עם אלעד שרבינטר? ב – 24 במאי, כתבת לו – משה, אני מקווה שנמצא עד אז מישהו קבוע. אם לא, מצא מישהו רק לשבת. אני לא מכיר. אתה אומר שמשה עשה מה שהוא רוצה. המיילים האלה נשמעים כמו מיילים של עובד שהוא עושה מה שהוא רוצה?
ת. מה?
ש. המיילים האלה נשמעים כמו מיילים של עובד שיש לו מחליף שעומד לרשותו?
ת. אני יודע שהעובד הזה היה חלק, נכון, היה יכול, אם היה רוצה בכל רגע לצאת לחופש. המיילים האלה אני לא יודע מה הביא אותו לכתוב את זה. אני גם לא רוצה להעריך כי אני מעריך אותו אז אני לא רוצה אפילו לחשוב, להגיד פה דברים אחרים. אבל הכל בסדר.
ש. אז מה הביא אותך לכתוב – משה, מקווה שנמצא עד אז מישהו קבוע. אם לא, מצא מישהו רק לשבת. אני לא מכיר. עמד לרשותו מישהו או לא עמד?
ת. עמד לרשותו כל הזמן מישהו.
ש. ובכל זאת אמרת לו – מקוה שנמצא.
ת. כי הוא כל הזמן טען שצריך למצוא אחרים וההוא לא טוב, וזה לא טוב וזה זה ואין זה לא יודע מה.
ש וכל זה.
ת .ואגב, בעניין הזה פה עומד, לא יודע מאיזה סיבה הוא רוצה לקחת מאיזה שהוא כסף שלא מגיע לו. היה לו את כל האפשרויות כל הזמן ו ...
ש. הבנתי. וכל זה איך שהוא לא מצא את דרכו לתכתובת הזאת. כל מה שאמרת לו – נקווה שנמצא עד אז מישהו קבוע. היה מישהו קבוע מתחילת עבודתך או לא?
ת כל ה זמן היה מישהו . ואם היה .. אני הייתי יכול להחליף אותו או כל אחד אחר מחליף אותו שילך. רק שילך.
ש. הבנתי.[
ת. רוצים שילך לחופש. רוצים.
עו"ד אורן בס: גברתי אני סיימתי.
ת. חלאס. די.
עו"ד יאיר דוד: לא, למה אתה
ת. לא. הוא שואל אותי.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: חקירה חוזרת?
ת. לא. הוא שואל אותי כל הזמן. כל הזמן. אני אומר לך - רוצים שתצא לחופש. תצא לחופש.
עו"ד יאיר דוד: נועם נועם. הסתיימה העדות שלך. תודה רבה.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: תודה רבה לך אדוני.
כ. ה. דיתה פרוז'ינין: החלטה:
בא כוח התובע יגיש סיכומים בכתב תוך 30 יום לבית הדין וישירות לצד שכנגד. בא כוח הנתבע יגיש סיכומים בכתב תוך 30 יום מיום שיומצאו לידיו סיכומי התובע.
פסק הדין יישלח לצדדים בדואר רשום.

____________________
דיתה פרוז'ינין, שופטת

הוקלד על ידי מיטל מלכה