הדפסה

הרץ נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

בפני
כב' השופט שי מזרחי

מערער

ערן הרץ

נגד

משיב

קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

החלטה- בקשה לפסילת חוות דעת/מומחה מטעם המשיב

לפניי בקשתו של המערער לפסול את המומחה מטעם המשיב.
עיקר טענות המערער:
ביום 17.5.2015 הגיש המערער בקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' ביקלס אשר חתום על חוות דעת מטעם המשיב בעניינו של המערער.
לא למותר לציין כי בעוד הערעור הוגש בחודש יולי 2014 וחוות דעתו של פרופ' ביקלס בעניינו של המערער נחתמו בימים 29.4.2014 וביום 26.2.2015, נתפנה המערער להגיש בקשה זו רק לקראת קד"מ שנקבע ליום 25.5.2015.
המערער טוען כי המומחה ערך ונוהג לערוך באופן תדיר חוות דעת רפואיות מטעם המשיבה וזאת במסגרת תביעות המוגשות כנגדה להכרה בזכויות בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט-1959.
המערער מפנה לפסיקה וטוען כי הימנה ניתן להעלות כי חוות הדעת של פרופ' ביקלס הינן "מגמתיות באופן מובהק" ובעלות השקפה החורצת מראש את דינו של הנבדק וזאת מבלי להתייחס באופן פרטני למקרה המובא בפניו.
עוד טוען המערער כי נוכח חמשת פסקי הדין אליהם הפנה בעניינו של פרופ' ביקלס "אין זה מפתיע כי גם במקרה שלו, בן 19, אשר אין ספק כי התגייס לשירות הסדיר כשהוא בריא לחלוטין...נעשה שימוש באותם המשפטים החוזרים על עצמם בפסדי הדין הנ"ל".
עוד טוען המערער כי פרופ' ביקלס אף בדק אותו באופן יסודי עובר לקבלתו לקורס הטייס ולא איתר בו כל ממצא חריג וכי בעת בדיקתו לקראת ערעור זה כלל לא ערך בו בדיקות אשר זכרן בא בחוות הדעת עליהן הוא חתום. המערער אף מפנה לטעויות קולמוס לכאוריות של פרופ' ביקלס, המכנה את המערער "מר הרצברג", מהן עולה כי "מדובר בחוות דעת שאינה נאמנה לאמת העובדתית או הרפואית".
עוד טוען המערער כי פרופ' ביקלס נוקט אסכולה מחמירה וזאת בניגוד לאלה הנוקשות פחות והנהוגות בבתי הדין.
עמדת המשיב:
בדיון יום 25.5.2015 ביקש המשיב לדחות את הבקשה תוך חיוב המערער בהוצאות.
המשיב סבור כי אי שביעות רצון מחוות דעת שניתנה בעניינו של המערער אינה עילה לפסילתה תוך "סיכול ממוקד" של המומחה.
לטענת המשיב, למערער אין כל זכות להכתיב למשיב באיזה מומחה לבחור מטעמו, כפי שהמשיב אינו מכתיב למערער את מהלכיו.
המשיב הפנה לע"א 459/89 ק"ג נגד חריטן, פ"ד מה (5) 374, 386 לתמיכה בטענותיו.
לבסוף סבור המשיב כי טענות המערער יפות לסיכומים.

רקע לערעור:
עניינו של ערעור זה בהודעת המשיב למערער (יליד 1989) כי החליט לדחות את תביעתו לנכות בגב תחתון בשל היעדר קשר סיבתי בין תנאי השירות למגבלה הנטענת.
המערער טוען כי במהלך הכשרתו לשמש כטייס נדרש להרים משאות כבדים, עד שאלה הביאו לנכות הנטענת על ידו.
המשיב דחה את התביעה, בין היתר, על סמך חוות דעת מייעצת של פרופ' ביקלס, פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב, רופא בכיר ביחידה הארצית לאורתופדיה ואונקולוגיה במרכז הרפואי ע"ש "סוראסקי" ומנהל השירות לטיפול במחלות עצם גרורתיות באותו מרכז.

דיון והכרעה :
בקשות לפסילתו של מומחה/חוות דעת מומחה שהגיש צד להליך הינן מחזה נדיר במחוזותינו.
יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת גרסטל בעניין תא (מרכז) 4808-03-09 א.מ.י. טכנולוגיות ברפואיות בע"מ נ' תמרה מצגר ( החלטה מיום 14.12.2010, פורסם במאגרים):
"ואמנם, קיימת פסיקה ענפה העוסקת בפסילת מומחה רפואי שנתמנה מטעם בית המשפט, אך לא כך בנושא פסילת מומחה מטעם אחד מבעלי הדין, שכן חוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, חייבת להיות חוות-דעת אובייקטיבית ונטולת פניות, מה שאין כן חוות דעת מומחה מטעם צד זה או אחר. חזקה על מומחה שיהיה מקצועי, הגון ובעל אינטגריטי, אך אין הוא חייב להיות אובייקטיבי עת נשכר הוא על ידי צד זה או אחר.
תמיכה לכך ניתן למצוא בעניין בג"צ 9198/02 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 21.10.07), שם נקבע כי:
"גם אם נצא מתוך הנחה אוטופית כי חוות הדעת המנוגדות נערכו על ידי עורכיהן מתוך אובייקטיביות צרופה וטהורה וללא נטית הלב או הדעת לאינטרסים של מזמיני (ומשלמי) חוות הדעת - עדיין לא יוסר בכך החשש למראית עין של ניגוד אינטרסים. דא עקא, ראיה מפוכחת של הדברים וניסיון החיים השיפוטי מלמדים כי הנטיה, במקרה הטוב, וההטיה, במקרה הפחות טוב, טבועות בדרך כלל בגופן של חוות דעת שכאלה... ....בדברים האמורים לעיל לא באנו לגרוע חלילה ממקצועיותם ומכישוריהם של מומחי הרפואה המחווים דעתם מטעמו של בעל דין. גם לא באנו כמובן להטיל דופי חלילה ביושרתם ובהגינותם. כל שבאנו לאמר הוא, כי לא ניתן להתייחס לחוות דעת המוגשת "מטעם" - ותמורת תשלום - כאל חוות דעת אובייקטיבית חסרת נטיה, מדעת או שלא מדעת, לטובת האינטרס של מזמין חוות הדעת והמשלם בעד עריכתה".

בהקשר זה אפנה גם לדברים שנאמרו בע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.3.09), שם צוין כי:
"מסופקני אם יש שופט הדן בתיקי רשלנות רפואית שלא חלפה בו מחשבת כפירה באשר למומחים רפואיים הנשכרים על-ידי הצדדים, ובלא לפגוע בפלוני או אלמוני אישית בתיק זה או אחר, הריהם לא אחת שכירי חוות דעת; ומכל מקום על בית המשפט להציב 'מקדם חשדנות' - מבלי לפגוע - באשר לחוות הדעת".

מהאמור לעיל, עולה שגם בכל הקשור לשיקולים שיביאו לפסילת מומחה, אין בהכרח דינו של מומחה מטעם בית המשפט כדינו של מומחה שמונה מטעם הצדדים ולכאורה, ניתן להעלות על הדעת פגמים שיביאו לפסילת חוות דעת מומחה אובייקטיבי שמונה על ידי בית המשפט, אך לא יביאו, בהכרח לפסילת חוות דעת מומחה מטעם הצדדים, שכאמור, מלכתחילה נתפסת כמוטה, במידה כלשהי, לטובת צד זה או אחר. עם זאת, יש לזכור – אף פסילת חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט אינה כלל וכלל דבר של מה בכך:

"פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב (ראו גם א' ריבלין תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים [3], בעמ' 583-577)". (רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח ואח', (לא פורסם, 13.3.02))
...
בשולי דיון זה, אבקש לציין שלפסילת מומחה רפואי מטעמים של ניגוד עניינים, הטיה, או חוסר אובייקטיביות, עלולות להיות השלכות על שמו המקצועי ועל חופש עיסוקו, ולכן ראוי שלא תעשה מבלי שתשמע עמדתו. מאחר שסברתי שדין בקשת הפסילה להידחות ממילא, לא נדרשה התייחסותו של המומחה אליה".

באשר לפסילת מומחה עקב העובדה ששימש בעבר כמומחה מטעם הצד שכנגד יפים לעניי ננו דבריה של כב' השופט רסלר זכאי בעניין תא (הרצליה) 45182-02-152 נעמה פאור נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (החלטה מיום 16.10.2013, פורסם במאגרים):
"קבעה הפסיקה כי אין לפסול מומחה רק משום שערך בעבר חוות דעת לצד שכנגד ואף אם עבד דרך קבע עם הצד היריב. עוד נקבע, כי על מנת לסתור את החזקה הקיימת, לפיה המומחה ינהג באופן מקצועי, יש להוכיח קיומו של חשש ממשי שזכויות המבקש תפגענה עקב הקרבה בין המומחה לבין אותו צד שכנגד. (לעניין זה ברצוני לאבחן את החלטת חברתי כב' השופטת ל. ביבי-ממן ת.א. 48061-01-12 חלביה ואח' נ' עזרא ואח' [פורסם בנבו] (מיום 22.08.13), אשר אושרה לאחרונה על ידי השופט ע. צ'רניאק רע"א 44083-09-13 [פורסם בנבו] (ביום 13.10.13), שם נקבע כי המומחה שמונה בהסכמת הצדדים, ד"ר עמרמי, נהג לעבוד באופן קבוע, מעת לעת עם ב"כ התובעת ואף בסמוך למועד כתיבת חוה"ד כמומחה מטעם ביהמ"ש וזאת מבלי שעדכן בכך את ביהמ"ש או ב"כ הנתבעת.)
ברע"א 7232/06 תקוה לויה נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (מיום 11.1.2007), נבחן מינויו של פרופ' גונן, מנהל מחלקת נשים ויולדות, כמומחה מטעם ביהמ"ש לשאלת החבות בתביעת רשלנות רפואית. המבקשת פנתה לבימ"ש המחוזי, בבקשה למנות מומחה רפואי אחר בטענה שקיים חשש ממשי למשוא פנים. לטענתה המומחה שמונה שימש במקרים אחרים בעבר, מומחה מטעם המשיבה ומומחה מטעם מוסדות רפואיים שונים דוגמת המשיבה. בימ"ש המחוזי (השופטת וינוגרדוב) דחתה את הבקשה בנימוקים הבאים:

"איני סבורה כי בכך שבמשך 3-4 שנים שימש המומחה 3 פעמים כמומחה מטעם הנתבעת, יש כדי להצדיק פסילתו מטעמי חוסר אובייקטיביות. גם 5 התיקים שצויינו כתיקים בהם נתן חוות דעת עבור נתבעים אחרים, תיקים שנפתחו מ- 1998 ועד 2002 (ביניהם תיק ערעור שנפתח ב- 2003) אינם מצדיקים מסקנה זו. הנתבעת מצהירה בטיעוניה כי המומחה אינו עובד עבורה וכי אינו מזוהה עם אינטרס שלה. ככל שמומחה המתמנה ע"י ביהמ"ש נותן חוות דעת באופן שגרתי, מרובה או קבוע מטעמו של צד, יש לצפות מהצד הנוגע בדבר כי יודיע עליו ואזי מוחלף המומחה... בעניינו מספר התיקים שמצא ב"כ התובעת אינו רב והוא משתרע על פני מספר שנים ואינו מצדיק את המסקנה כי מדבר ב'מומחה של נתבעים'..."

כב' המשנה לנשיאה, השופט א. ריבלין, במסגרת הערעור שלפניו התייחס לכך שב"כ המבקשת אף "מצא" 3 מקרים נוספים בהם נתן המומחה חו"ד למשיבה (אשר התווספו ל-8 אחרים) ודחה את הבקשה מהטעמים הבאים:-

"משמונה המומחה, חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה" (ראו והשוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (טרם פורסם) [פורסם בנבו]; רע"א 11147/03 אריאל ביטון נ' כפיר אלעזרה, [פורסם בנבו] תק-על 2004(1) 3211). במקרה שלפני חזקה זו, כך סברה הערכאה המבררת, לא נסתרה. עוד שנינו, כי בכדי לפסול מומחה שמונה מטעם בית המשפט "צריך שיתקיים חשש ממשי לכך שזכויות המשיב תפגענה עקב אותה קירבה בין המומחה למבקשת לה טוען המשיב" (רע"א 334/99 טרקלין החשמל בע"מ נ' רוז'ה חלפון, [פורסם בנבו] תק-על 99(2) 920; רע"א 2600/04 בנא ג'וני נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] תק-על 2004(3) 2237). בנסיבות העניין, אף לאחר שבחנו את טענות המבקשת לא מצאנו כי התגבש חשש ממשי למשוא פנים מצדו של המומחה."

ברע"א 5611/07 שני לינצקי ואח' נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח' [פורסם בנבו] (מיום 21.10.2007) חזר כב' המשנה לנשיאה, השופט א. ריבלין על הלכה זו. שם מינה בית-המשפט המחוזי את פרופ' הרמן כמומחה מטעמו. מינוי זה נעשה למרות הסתייגותם של המבקשים, שטענו כי המומחה שימש מומחה מטעם המשיבים בתיקים קודמים שעניינם רשלנות רפואית ובשל כך נפגעת יכולתו לתת חוות-דעת אובייקטיבית במקרה הנדון. לאחר שהוגשה חוות-דעתו של פרופ' הרמן, ביקשו המבקשים לפסול את חוות-דעתו או למנות מומחה נוסף בתחומו, זאת מכיוון שנודע להם כי פרופ' הרמן מנהל "קשרי עבודה" עם המשיבה, ושמתקיימים "קשרי הגנה הדדיים" בינו לבין מומחה המשיבה. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי לא השתכנע שבמקרה הנדון, יש בהגשת מספר חוות-דעת עבור המשיבה או מוסדות שבשליטתה, או בבדיקות שביצע פרופ' הרמן בסוף שנות השמונים במסגרת "מכון מור" אשר בשליטת המשיבה, כדי להקים חשש ממשי לכך שזכויותיהם של המבקשים תיפגענה. המשנה לנשיאה דחה את הבקשה וקבע:-

"לגופו של עניין, לא מצאתי לנכון לקבל את הבקשה לפסול את המומחה. בעצם העובדה שהמבקשים איתרו חמישה מקרים נוספים שבהם שימש פרופ' הרמן כמומחה מטעם המשיבה, אין כדי להצדיק את התערבותי בהחלטת הערכאה המבררת שלא לבטל את מינויו."

בבר"ע 3033/08 וולדרסקי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (מיום 19.02.08), נידונה שאלת מינויו של ד"ר בויקו (מומחה לכירורגית כף יד), שהוצע על ידי ב"כ המשיבה, כמומחה מטעם ביהמ"ש. לטענת המבקש, לאחר הדיון נודע לבאת כוחו מאחד מעורכי דין שנכחו באולם, כי ד"ר בויקו נהג לתת לב"כ המשיבה חוות דעת בתיקים אחרים ומשמש "מומחה הבית" שלה עבור המשיבות. המבקש טען כי בירר מידע זה ומצא כי מדובר במידע אמין ונכון, ובנסיבות אלו, הגיש בקשה דחופה לפסילת המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו. בתגובה אישרה באת כוח המשיבה כי ד"ר בויקו שימש כמומחה מטעמה, אולם זאת בכעשרה תיקים בלבד, בנוסף נטען כי אינו משמש "מומחה הבית" של המשיבה ולכן אין לפסול אותו כמומחה מטעם בית המשפט. כב' השופט י. עמית דחה את הבקשה ללא תשובה, הפנה להלכה הנוהגת וקבע כי לא הוכח קיומו של חשש ממשי שזכויות המבקש תפגענה עקב הקרבה בין המומחה לב"כ המשיבות, נקבע כי מדובר במצב שכיח שאינו מצדיק פסילת המומחה ואינו מעיד לכשעצמו על חשש למשוא פנים או על סתירת החזקה.

הלכה זו אומצה על ידי כל הערכאות, ראו לדוגמא החלטת כב' השופטת י. וילנר בת"א 39975-12-10 חאג' ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות [פורסם בנבו] (מיום 1 יולי 2013), שם המומחה היה קשור בקשרי עבודה ונתן חוות דעת מעת לעת בתיקי רשלנות רפואית לנתבעת ולמוסדות רפואיים שלה, החלטת כב' השופטת ד. גנות בת"א 12775-12-11 פרי נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בע"מ ואח', [פורסם בנבו] (מיום 18 יולי 2012), שם נטען כי מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש נמצא בקשרי עבודה עם נתבעת 3 - חברת הביטוח הראל ועם משרד ב"כ נתבעת-4. נקבע כי אין לייחס לנתבעת "קשרי עבודה" עם המומחה כאשר מדובר במתן חו"ד לנתבעת בשלוש תובענות שהוגשו לפני למעלה מעשר שנים, או בקשרי עבודה עם משרד ב"כ נתבעת אחרת אשר השתמש בשירותיו 3-4 פעמים במשך 5 שנים. "קשרים אקראיים אלו, אינם מהסוג, שיש בהם כדי להביא לביטול מינויו של פרופ' אליצור, או להטות את דעתו וחוות דעתו לטובת מי מהנתבעים".

עד כאן דבריהם של עמיתיי, אשר יש בהם למצות את הדיון בבקשה וכל תוספת עליהם רק תגרע.

המערער מפנה לחמישה פסקי דין אשר בהם נדונה חוות דעתו של פרופ' ביקלס. על אתר יצוין כי בשלושה מהם נדחה הערעור תוך קבלת חוות דעתו של פרופ' ביקלס. בשניים נתקבל הערעור רק בחלקו תוך הכרה בהחמרת מצבו של המערער.
זאת ועוד, סקירת הפסיקה (שפורסמה) מעלה כי ד"ר גד ולן, המומחה מטעם המערער, נוהג ליתן חוות דעת מטעם מערערים כנגד משרד הביטחון כדבר שבשגרה. ואוסיף אף משלי: מכהונתי הקצרה כיו"ר הוועדה זכורים לי מספר לא מבוטל של ערעורים שבהם נחקר ד"ר ולן על חוות דעת שערך בעבור מערערים. וראה זה פלא: בכולן סבור ד"ר ולן כי קיים קשר סיבתי בין תנאי השירות של המערער לבין נכותו הקיימת או המוחמרת- האם בשל עובדה זו יעלה על הדעת לפסול את ד"ר ולן מלשמש מומחה מטעם צד ששכרו ליתן חוות דעת בעבורו? היעלה על דעת לזקוף לחובתו של מומחה שנותן דרך קבע חוות דעת לטובת צד אחד אינטרס אינהרנטי ומובהק של הבניית חוות דעת כך שתתאים תמיד לרצונו של המזמין? האם עצם העובדה כי מומחה דוגל באסכולה "מחמירה" בהשוואה לאסכולות אחרות, הינה סיבה לפסול אותו ואת חוות דעתו? התשובה שלילית ובוודאי קודם שנחקר המומחה בחקירה נגדית ועומת עם הטענות הנטענות כנגדו .
סקירת הפסיקה מעלה עוד כי פרופ' ביקלס מעניק חוות דעת גם בעבור תובעים בהליכים אזרחיים רגילים ואף משמש כמומחה מטעם בית המשפט בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ומומחה מטעם בתי הדין לעבודה בתביעות לפי חוק הביטוח הלאומי.
אכן, רוב טענותיו של המערער נוגעות לעניינים שמקומם יפה בחקירה נגדית של פרופ' ביקלס ולא בבקשה מקדמית לפסילת מומחה.
אין בטעמים שהעלה המערער כדי להביא לפסילת חוות דעתו של פרופ' ביקלס או הוא עצמו.
הבקשה נדחית.
המערער יישא בהוצאות המשיב בסך של 750 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.
קד"מ ליום 21.9.2015 בשעה 0845.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ה, 25 מאי 2015, בהעדר הצדדים.