הדפסה

הרוש נ' פרץ

בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובעים

שי שאול הרוש

נגד

נתבעים
בנימין פרץ

החלטה

התובע הגיב על החלטתי האחרונה, הן לעניין היריבות והן לעניין הסמכות המקומית.

המחלוקת בשאלת הסמכות נובעת ממחלוקת הגרסאות, ולפיכך אין מנוס אלא לקיים את הדיון בבית משפט זה. מובהר, כי אם בסופו של יום ייקבע, כי גרסת הנתבע היא הנכונה בהקשר הסמכות, יש להניח כי לכך תהיה השלכה על התוצאה הסופית מבחינת פסיקת הוצאות ההליך.

עם זאת, שאלת היריבות היא כזו, שלכאורה דין התביעה אכן להידחות, שכן גם מבין השיטין של תגובת התובע משתמע שהנתבע הנכון הוא החברה שהזמינה את חוות-הדעת, גם לשיטתו (ראה חוות-הדעת עצמה).

אגב התגובה, ביקש התובע לתקן את כתב התביעה כך שהחברה תתווסף כנתבעת נוספת.

אני נעתר לבקשתו, אולם משמעות הדברים היא, שיש להגיש כתב תביעה מתוקן, שיפרט את פרשיית התביעה נגד כל אחד מהנתבעים, וכן, שתינתן לנתבעת הנוספת זכות להגיש כתב הגנה, כדין (ואין זה מעלה או מוריד שהנתבעת הנוספת היא חברה שבשליטת הנתבע).

לפיכך אני מורה כדלקמן:

  1. הדיון מבוטל.
  2. התובע יגיש כתב תביעה מתוקן, ובו פרטי שני הנתבעים, תוך 14 יום.
  3. המזכירות תמציא את כתב התביעה המתוקן לשני הנתבעים.
  4. כתב הגנה מטעם הנתבעת החדשה יוגש תוך 14 יום מהמצאת כתב התביעה המתוקן לידיה.

5. המזכירות תקבע מועד חדש לדיון, על פי יומן המותב המטפל, אולם לא לפני 1.10.2015.
6. המזכירות תודיע בדחיפות לשני בעלי הדין אודות ביטול הדיון.

ניתנה היום, כ"ז אב תשע"ה, 12 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.