הדפסה

הפ"ב 15483-06-12 ב.ב. יזמות מדיה בע"מ נ' אקספו פקטורי בע"מ ואח'

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

הפ"ב 15483-06-12 ב.ב. יזמות מדיה בע"מ נ' אקספו פקטורי בע"מ ואח'

תיק חיצוני:

28/6/12
בפני
כב' השופטת שבח יהודית

המבקשת
ב.ב. יזמות מדיה בע"מ

נגד
המשיבים

  1. אקספו פקטורי בע"מ
  2. דודו בנגד

החלטה

בקשה לסעד זמני בהליך בוררות

1. לפניי בקשה ליתן צו זמני בהתאם לסעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, אשר יורה למשיבים להסיר מיידית מרשת האינטרנט אתר בבעלותם (www.d-events.co.il) (להלן – אתר האינטרנט) ודף פייסבוק שנפתח על-ידי המשיב 2, בשם "קהילת ענף האירועים" כמפורט בבקשה (להלן – דף הפייסבוק). כמו כן מבוקש צו אשר יורה למשיבים להימנע מלעשות כל שימוש בתמונות ו/או סמלי ו/או סימני המסחר ו/או המוניטין של חברת שואוריל בע"מ (להלן – שואוריל).

לציין כי הבקשה הוגשה לאחר שהצדדים פנו ללשכת עורכי הדין בבקשה למינוי בורר שיכריע בסכסוך שהתגלע ביניהם על רקע הסכם מייסדים שכרתו ביום 4.7.10 (להלן- ההסכם)
לפי הסכם המייסדים, הסכימו הצדדים, בין היתר, על הקמת חברת שואוריל שעיסוקה בתחום ההפקות ועריכת כנסים – תחום בו עסקו הצדדים גם קודם לחתימתם על ההסכם. מטרת ההתקשרות הייתה להפיק, לנהל ולערוך במשותף "...כנס השנתי של ענף האירועים התערוכות והקד"מ" (להלן – הכנס השנתי) החל משנת 2011 ואילך. במסגרת ההסכם התחייבה המשיבה, שניהלה בעבר את הכנס השנתי המדובר, להעביר למבקשת כל זכות שיש לה בכנס השנתי "...לרבות כל זכות קניין רוחני, סימני מסחר בין רשומים ובין שאינם רשומים..." (סעיף 3.41 להסכם).
הצדדים מחזיקים בשואוריל בחלקים שווים, זאת בהתאם לתדפיס רשם החברות שצורף לבקשה.

לאחר הפקת הכנס בחודש פברואר 2011 (להלן – כנס 2011) התגלעה מחלוקת בין הצדדים שמנעה המשך פעילות משותפת בשואוריל, והצדדים החלו בניהול משא ומתן ארוך בעניין עתיד החברה, כאשר כבר בנובמבר 2011, פנו המשיבים לראשונה ללשכת עורכי הדין בבקשה למינוי בורר, לאחר שהמו"מ עלה על שרטון. לאחר מכן חידשו הצדדים את המו"מ ביניהם, ומשהדבר לא צלח, פנתה המבקשת ביום 23.5.12 ללשכת עורכי הדין בבקשה חוזרת למינוי בורר.

3. לטענת המבקשת, ביום 29.5.12 גילתה כי המשיבים העלו לאוויר את אתר האינטרנט, שנחזה להיות ע"י הגולשים בו כאתר שואוריל, שכן הוא כולל מידע על הכנס השנתי שנערך בשנים 2004-2010 ועל כנס 2011, וכן תמונות השייכות לשואוריל וסמליה. כך טוענת המבקשת, כי בזמן לא ידוע לה המשיב 2 גם פתח את דף הפייסבוק, שבתחילה נפתח תחת השם "כנס שואוריל" ובהמשך שונה לשמו הנוכחי, שגם אליו העלה תמונות וסמלים של שואוריל.
לטענת המבקשת, השימוש שעושים המשיבים בקניינה הרוחני של שואוריל במסגרת אתר האינטרנט ובדף הפייסבוק, נעשה ללא הסכמתה, ובזמן שפעילות החברה משותקת, כל זאת במטרה לנצל את מוניטין שואוריל ולגזול ממנה לקוחות ורווחים, בין היתר, באמצעות מכירת שטחי פרסום על-ידי המשיבים ללקוחות שונים באתר האינטרנט. נטען כי התנהלות זו של המשיבים מהווה פגיעה בזכויות יוצרים וסימן מסחר; הפרת הסכם המייסדים; גניבת עין; עשיית עושר ולא במשפט; הטעיה בניגוד לחוק הגנת הצרכן וגזל. המבקשת טוענת כי בתובענה העיקרית שתגיש בהליך הבוררות, מתעתדת היא לבקש צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבים לעשות שימוש בסמלים, תמונות וסימני מסחר של שואוריל; תביעה למתן חשבונות וכן פיצוי לפי חוק עוולות מסחריות.

4. המשיבים מתנגדים לבקשה מארבעה טעמים עיקריים:
אחד – הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. פעילות האינטרנט הנטענת בבקשה מתקיימת מזה חודשים, לפחות מאז כנס 2011, ובידיעת המבקשת שהחרישה עד כה מטעמים אישיים;
שני – הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים, שכן המבקשת עצמה שתלה באתר הרישמי של שואוריל קישור המוביל לאתר האינטרנט שלה, ובכך היא משווקת את עצמה באמצעות אתר שואוריל.
שלישי – החומרים שנטען כי לכאורה הוצגו על-ידי המשיבים באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק אינם מוצגים בהם עוד, ולמעשה אין צורך בצו;
רביעי – המבקשת לא הוכיחה עילת תביעה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.
יצויין כי המשיבים אף טוענים כי למבקשת אין מעמד משפטי להגשת הבקשה, שכן מבוקש ליתן צו המגן על קניינה הרוחני של שואוריל ולא של המבקשת עצמה, אולם אין בטענה זו ממש שהרי הצדדים הינם בעלים במשותף של חברה זו.

בחנתי את טענות הצדדים וראיתי להיעתר לבקשה
5. אינני סבורה שהבקשה לוקה בשיהוי.
כפי שעולה מהתצהיר שצורף לבקשה, קיומו של אתר האינטרנט ותוכנו, נודע למבקשת לאחר גלישה אקראית באינטרנט על-ידי אחד ממנהליה. המבקשת אף ציינה כי אמנם גילתה על פתיחת דף הפייסבוק בשמו הקודם כבר בתחילת הסכסוך בין הצדדים, אך לאחר שבחודש ינואר 2012 דרשה מהמשיב להסיר את דף הפייסבוק, שינה המשיב את שם הדף לשמו הנוכחי, והמשיך בפרסום תמונות המבקשת וסמליה. המבקשת גילתה מעשים אלה רק מאוחר יותר.
עמדתה זו של המבקשת נתמכת גם במכתב ששוגר על-ידי בא כוחה לב"כ המשיבים, בתאריך 30.5.12 (נספח ט"ז לבקשה) בו צויין, בין היתר, כי המבקשת גילתה אודות אתר האינטרנט יום קודם לכן, כאשר במכתב קיימת התייחסות לדף הפייסבוק.
מנגד, המשיבים לא הציגו בתגובתם מידע אחר אשר יהיה בו כדי לסתור עמדתה זו של המבקשת, והסתפקו באמירה כללית בתצהיר שצורף לתגובתם, לפיה המבקשת ידעה אודות אתר האינטרנט ודף הפייסבוק כבר מאז שנת 2011 אך התעלמה מכך.

6. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה כי על העותר לסעד זמני, להראות, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, קיומה של עילת תביעה ראויה לברור ועל היות מאזן הנוחות נוטה לטובתו. במקרה דנן, ומשלא נתבקשה חקירת מצהירים, שוכנעתי כי המבקשת הניחה את התשתית הראייתית הלכאורית הנדרשת לטענה לפיה המשיבים עושים שימוש בתמונות, בסמלים ובסימני המסחר של שואוריל באמצעות אתר האינטרנט ודף הפייסבוק – זאת לאור החומר הרב שצרפה בעניין זה לבקשה, לרבות העתקים מצולמים של דפי האינטרנט ושל דף הפייסבוק (נספח ג' לבקשה). לא למותר לציין גם כי בשולי צילומי דפי האינטרנט ודף הפייסבוק שצורפו כאמור לבקשה, מופיע התאריך 7.6.12, כאשר הבקשה הוגשה ביום 10.6.12 – המניח את הדעת, כי לפחות במועד זה ניתן היה לראות את התמונות והסמלים מופיעים באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק. נוכח האמור, נסתרת לכאורה טענת המשיבים לפיה כבר לא מוצגים כיום באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק החומרים המפרים הנטענים, ודי בכך שבמועד הגשת הבקשה או בסמוך לו ממש, ניתן היה לצפות בהם. לא זו בלבד שהמשיבים לא הציגו כל ראיה שתתמוך בגרסתם, אלא שלתשובת המבקשת לתגובת המשיבים צורפו תדפיסים עדכניים של דף האינטרנט והפייסבוק הנושאים את התאריך 21.6.12.
לא למותר לציין, כי אם לשיטת המשיבים אין שימוש בחומר מפר באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק, ממילא גם לא ייגרם להם כל נזק עם מתן הצו המבוקש.
נראה גם כי בפי המבקשת עילת תביעה לכאורית נגד המשיבים, שכן אם תוכיח את הנטען בבקשתה, הרי שהמשיבים ביצעו לכאורה הפרה של סימני המסחר של המבקשת, ולפיכך עומדת לה הזכות לתבוע את המשיבים על נזקיה כתוצאה מכך. אדגיש כי כמובן שלא ניתן לקבוע מסמרות בסוגיה בשלב מוקדם זה, ודי בכך שבפי המבקשת עילת תביעה לכאורית על מנת להיעתר לבקשה.
ויודגש, בשלב זה של הדיון אין בית המשפט נדרש לבחון את מכלול הראיות וטענות הצדדים לעומקן, ודי בכך שהמבקש יצביע על ראיות לכאורה, לקיומה של עילת תביעה רצינית הראויה לברור [ראו: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר ואח', פ"ד נו (1) 529, ע"א 342/03 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לה (4) 105].

6. עם זאת, לא ראיתי ליתן סעד כה גורף כפי שנתבקש ולא מצאתי לנכון להורות למשיבים להסיר מרשת האינטרנט את אתר האינטרנט ודף הפייסבוק – סעד דרסטי מדי, בעוד שניתן להשיג את מטרת הצו (הגנה על קניינה הרוחני של המבקשת) בסעד מידתי יותר – קרי: צו המורה למשיבים להימנע מעשיית שימוש בקניינה הרוחני של שואוריל, באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק.
לפיכך, ניתן בזה צו זמני המורה למשיבים להימנע מלעשות שימוש בתמונות ו/או סמלי ו/או סימני המסחר ו/או המוניטין של שואוריל ללא הסכמת המבקשת במסגרת אתר האינטרנט ודף הפייסבוק, כאמור לעיל.
לסיום יאמר, כי נכון למועד כתיבת החלטה זו טרם מצויה בתיק בית המשפט תובענה עיקרית המשמשת כבסיס לסעד הזמני. בהינתן כי תכליתו של הסעד הזמני הוא להבטיח את קיומו של פסק הדין בהליך העיקרי, ולאור תקנה 363 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") אשר קובעת כי תוקפו של הסעד הזמני מותנה בהגשת תובענה בתוך 7 ימים ממועד הצו או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט, אני קובעת כי הצו הזמני מותנה בכך שהמבקשת תגיש לבית המשפט תובענה – בקשה למינוי בורר, בתוך 7 ימים מהיום, אם עד אז לא ימונה בורר ע"י לשכת עוה"ד.
בהתאם לתקנה 364 אני מתנה את הצו בהגשת כתב התחייבות לכל נזק על-ידי המבקשת כאמור בתקנה 365(ב) לתקנות וכן בהפקדת ערבון בסך 50,000 ₪ (במזומן או ערבות בנקאית) אף זאת תוך 7 ימים.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

5 מתוך 5