הדפסה

היועץ המשפטי לממשלה נ' אל לולו(אסיר)

לפני:
כב' השופט אברהם טל, אב"ד – סג"נ
כב' השופט אהרון מקובר
כב' השופטת זהבה בוסתן

העותר
היועץ המשפטי לממשלה

נגד

המשיבים

  1. ועדת השחרורים
  2. עיסלאם אל לולו

<#2#>
נוכחים:
ב"כ העותר עו"ד ליאת פלג
המשיב 2 ובאת כוחו עו"ד ענבל רביב

פרוטוקול

ב"כ העותר:
חוזרת על העתירה ומגישה מידע.

ב"כ המשיב 2:
בנוגע למידע החסוי שחברתי הגישה, חברי הוועדה בחנו את המידע. כפי שניתן לראות בהחלטה, חבריי הוועדה סברו שאין מקום ליתן משקל למידע, כי לאסיר לא נערך שימוע בעניין זה. הוא המשיך לעבוד. זהו מאסרו הראשון וניתן לראות שהתנהלותו במאסר עצמו היא חיובית.
אין חולק על כך שהוא אסיר אחראי, ממושמע, מפנה לדוח העו"ס שסותרת את עצמה – שמדובר באסיר שנעדר דפוסי התנהגות עבריינית, אך מצד שני יש חשש להישנות העבירה. הוא מוסר בדיקות שתן נקיות. הוא ביקש טיפול פרטני ואמרו לו ברש"א שלא יתנו לו טיפול פרטני. מפלה לרע"ב 205/08, לפיו בית המשפט המעביר את החלטת הוועדה במבחן הביקורת השיפוטית יטה שלא להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הוועדה. אבקש שבית המשפט יבחן את העניין. אני לא סבורה שהוועדה טעתה בשיקוליה, היא גם נימקה נימוקים סבירים בנסיבות העניין. אבקש שלא לקבל את העתירה.

<#3#>
פסק דין

המשיב 2 (להלן: "המשיב") מרצה עונש מאסר ראשון בגין הרשעתו בהתפרצות לבית ספר ובגרימת נזק לרכוש של בית הספר נושא תיק פלילי 49411-07-12 (בית משפט השלום בת"א), ובגין החזקת ומכירת כ-1,800 דיסקים שמכר, תוך הפרת זכויות יוצרים, כאשר היה נתון במעצר בית בגין התיק הקודם.

ביום 18.6.13 החליטה המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") לשחרר את המשיב על תנאי, מבלי שהציג תוכנית טיפולית, ובתנאי שיעבוד בחברת "בלו ריבר", יתייצב במחלקת הרווחה של עיריית לוד לצורך קבלת טיפול ויהיה במעצר בית לילי.

החלטה זו היא נושא העתירה שבפנינו.

העותר טוען בכתב העתירה כי הוועדה שגתה כאשר נתנה משקל יתר ללקיחת האחריות ולהבעת החרטה של המשיב בפניה, למרות שעל פי דוח גורמי הטיפול המשיב אמר שאינו מודה בעבירה וכי הודה רק במסגרת הסדר טיעון.
לטענת העותר הוועדה שגתה כאשר הסכימה לשחרר את המשיב ללא תוכנית טיפולית, וזאת למרות שגם במהלך מאסרו הוא לא השתלב בהליך טיפולי, מאחר וסירב להשתלב בהליך כזה, אלא טען שיצליח להתרחק מעולם הפשע על ידי עבודה.
העותר מסתמך גם על האמור בחוות דעת רש"א שהוצגה בפני הוועדה וצורפה לעתירה, לפיה, על פי תפיסתו, הוא לא צריך טיפול, ותולה את חזרתו המוצלחת לקהילה בכך שיעבוד באופן סדיר.
עוד טוען העותר כי הוועדה לא ייחסה את המשקל הראוי למידע החסוי שהוצג בפניה, ואשר יש בו כדי ללמד על התנהגות שלילית של העותר בכל הקשור לתחום הסמים במהלך מאסרו.

בא כוח המשיב תומכת בהחלטת הוועדה וטוענת כי מדובר במי שמרצה עונש מאסר ראשון, ויש בכך שיעבוד לאחר שחרורו המוקדם כדי להפיג את מסוכנות ו, גם אם לא עבר תהליך טיפולי בין כותלי בית הסוהר.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא ביססה את החלטתה על היות העותר מרצה עונש מאסר ראשון, על גילו הצעיר ועל רצונו להתחיל התחלה חדשה בכך שיש לו מקום עבודה.
לאור הנתונים האלה, ולמרות המידע החסוי שהוצג בפניה, החליטה הוועדה כי שחרורו המוקדם של העותר, בכפוף לתנאים הנ"ל, לא יסכן את שלום הציבור.

אמנם הוועדה לא התעלמה מהאמור בדוח גורמי הטיפול ומחוות דעת רש"א שהוצגו בפניה, אך החלטתה סוטה ממתחם הסבירות ומצדיקה התערבות של ערכאה שיפוטית בשל העובדה שלא נתנה את המשקל הראוי לאמור בדוחות הנ"ל.

מדוח גורמי הטיפול עולה כי אמנם המשיב מתפקד ללא בעיות משמעת במהלך מאסרו, והוא נמצא בקשר מעקבי עם עו"ס האגף, אך הוא לא ביטא רצון במהלך המאסר להשתלב בהליך הטיפולי וסירב להשתלב בקבוצה הטיפולית באגף. מהאמור לעיל התרשמו גורמי הטיפול כי המשיב יתקשה לשנות את דפוסי התנהגותו ואורח חייו, וסיכוייו לחזור למאסר נוסף הם גבוהים.
כך גם נציגת רש"א שפגשה את המשיב כתבה בחוות דעתה כי לתפיסתו של המשיב הוא יסתדר, והוא לא צריך טיפול, ותולה את חזרתו המוצלחת לקהילה בכך שיעבוד באופן סדיר, וזאת לאחר שכתבה כי המשיב מכחיש את המיוחס לו, ולדבריו הודה רק במסגרת עסקת טיעון.

יש באמור לעיל, כאשר לכך מצטרף המידע החסוי שעניינו מעורבות בסמים ואשר אין להקל בו ראש גם אם המשיב לא עמד בגינו לדין משמעתי, אך מסרב לקבל טיפול בקשר לבעייתיות הנובעת מהמידע, וכאשר לכך מצטרפת העובדה שלא מדובר בהרשעה ראשונה של המשיב, שלחובתו הרשעה בגין סיוע לסחר בסמים, כדי להצדיק את קבלת העתירה שכן אין לאסיר זכות קנויה להשתחרר על תנאי, אלא עליו להוכיח היעדר מסוכנות לאחר השחרור המוקדם וסיכויי שיקום, שני תנאים שהמשיב לא עמד בהם.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את העתירה, ומבטלים את החלטת הוועדה מיום 18.6.13 לשחרר את המשיב על תנאי.

<#4#>
ניתן והודע היום כ"ב תמוז תשע"ג, 30/06/2013 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.

אברהם טל, סג"נ
אב"ד

אהרון מקובר, שופט

זהבה בוסתן, שופטת