הדפסה

היג'א נ' מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל ואח'

בפני
כבוד ה שופטת לובנה שלאעטה חלאילה

תובעת

מרים היג'א

נגד

נתבעים

1.מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל

2.סאלח אבו אלהיג'א
3.עדנאן אבו אלהיג'א
4.עסאם אבו אלהיג'א
5.עלי אבו אלהיג'א
6.עמאד אבו אלהיג'א

7.אימן אבו אל היג'א
8.מוחמד אבו אל היג'א
9.מאהל אבו אל היג'א

פסק דין

תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.

1. הצדדים להליך הינם בעלי הזכויות בחלקה ששטחה 22,686 מ"ר, הידועה כחלקה 3 גוש 17684, מאדמות כפר כאוכב (להלן: "החלקה"), וזאת לפי הפירוט הבא:

תובעת - 48/100
נתבע מס' 1 - 1/4
נתבע מס' 2 - 11/625
נתבע מס' 3 - 11/625
נתבע מס' 4 - 11/625
נתבע מס' 5 - 11/625
נתבע מס' 6 - 11/625
נתבע מס' 7 - 91/1500
נתבע מס' 8 - 91/1500
נתבע מס' 9 - 91/1500

2. הצדדים הסכימו לפירוק השיתוף ע"י חלוקה בעין של החלקה ולצורך הכנת תשריט/הצעת חלוקה מונה המודד סוהיל זידאן.

3. המודד הגיש תוכנית חלוקה ובהמשך (ביום 4.10.13) לאחר שהתברר כי בתוכנית המקורית נפלה טעות הקשורה במיקום הנתבעים 2 -6 בחלקה, הגיש תוכנית חלוקה מתוקנת. חלוקה זו מקובלת על כל הצדדים להליך.

שטח החלקה לפי הנסח הינו 22886 מ"ר, מתוכה הופרש בתוכנית לדרך גישה שטח של 570 מ"ר.
החלקה נטו, בשטח של 22316 מ"ר חולקה ע"י המודד לפי בתי אב, כאשר לצורך זה, התובעת הינה בית אב ב', הנתבע 1 בית אב א', הנתבעים 2 עד 6 בית אב ג' והנתבעים 7 עד 9 בית אב ד'. החלוקה שהוצעה ע"י המודד הינה כדלקמן:

תת חלקה 1 בשטח 5579 מ"ר נטו עבור הנתבע 1 (בית אב א') ;
תת חלקה 4 בשטח של 10712 מ"ר נטו עבור התובעת (בית אב ב') ;
תת חלקה 3, הנטועה עצי זית, בשטח של 1965 מ"ר נטו עבור הנתבעים 2,3,4,5,6 (בית אב ג');
תת חלקה 2 בשטח של 4060 מ"ר נטו עבור בית הנתבעים 7,8,9 (בית אב ד').
תת חלקה 5 בשטח של 570 מ"ר הפרשה לדרך.

4. כאמור, כל הצדדים הסכימו לחלוקה המוצעת בידי המומחה מטעם בית המשפט וביקשו לאמצה. הנתבע 1, מנהל מקרקעי ישראל, טען כי החלוקה מחייבת תשלומי איזון ועתר למינוי שמאי מטעם ביהמ"ש. יתר הצדדים התנגדו לכך וטענו כי לאור העובדה כי מדובר בשטח חקלאי הררי אין צורך במינוי שמאי ובכל מקרה ביקשו כי הוצאותיו של זה, ככל שימונה, ישותו על הנתבע מס' 1.

5. ביום 22.6.14 הוריתי על מינוי השמאי גדעון קרול כמומחה מטעם בית המשפט כדי לקבוע אם יש מקום, נוכח הצעת החלוקה המוסכמת, לתשלום דמי איזון, כאשר בהחלטה נקבע כי "בשלב זה" ישאו כל הצדדים, בחלקים שווים, בשכרו של השמאי. בהחלטתי מיום 19.11.14 ובהמשך לבקשה שהגיש ב"כ הנתבעים 2-6 בעניין שכה"ט הובהר כי חיוב זה עניינו במימון הביניים של שכה"ט, כאשר בפסה"ד שיינתן יתייחס ביהמ"ש לשאלת ההוצאות.

6. ביום 3.6.15 ניתנה חו"ד דעתו של השמאי קרול בה נקבע כי לאור מיקום החלקה, שטחי המגרשים, גודלם, צורתם, המצב התכנוני, המגבלות, הטופוגרפיה ודרכי גישה, אין מקום לתשלומי איזון. השמאי נימק קביעה זו בכך שמדובר בקרקע באזור הררי, ביעוד של שמורת נוף ויער , כאשר החלוקה המוצעת בין השותפים הינה בהתאם לחלקם היחסי בחלקה תוך התייחסות להפרשת דרך גישה באופן יחסי .

7. לאחר שניתנה שהות לצדדים להביא את עמדתם בעניין, הודיעו (כולל הנתבע 1) כי הם מסכימים לקביעתו של השמאי וכי הם מסכימים להצעת החלוקה של המודד זידאן ללא תשלומי איזון.

8. מכאן, ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף בעין בח לקה 3 גוש 1768 4 מאדמות כפר כאוכב בהתאם לתשריט החלוקה המתוקן שערך המודד מר סוהיל זידאן ביום 4.10.13 ואשר סומן על ידי, ת/1 ונחתם בחתימת ידי בד ב בד עם חתימת פסק הדין.
תשריט חלוקה זה מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין.

פירוק השיתוף יעשה בכפוף לתכנית בנין עיר החלה על המקרקעין ומותנה באישור הועדה לתכנון ובניה בהתאם לסעיף 143 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965.

היה ולא יתקבל אישור בהתאם להוראת סעיף 143 ניתן לשוב ולעתור בפני בית המשפט לשנות את החלוקה או לאמץ תוכנית אחרת.

אני מורה לצדדים להמציא את פסק הדין בצירוף תשריט החלוקה לאישור הוועדה כאמור. כמו כן, אני מורה לרשם המקרקעין לרשום הערת אזהרה באשר לחלקה הנ"ל ו בדבר קיומו של פסק דין לפירוק שיתוף, וזאת עד לביצוע הפירוק בפועל ברישום.

ככל שהפניה לוועדה תהיה כרוכה בהוצאות, אלה יחולו על הצדדים עפ"י חלקם היחסי במקרקעין.

9. אשר להוצאות – הואיל וכל הצדדים 'נהנו' מפירוק השיתוף במקרקעין, אין מקום לפסוק לתובעת הוצאות ושכ"ט. אני מסייגת את הדברים בנוגע לשכרו של השמאי, מר גדעון קרול, אשר מצאתי להשיתו על הנתבע 1 בלבד.

בתמצית אומר כי אלמלא עמידת הנתבע 1 על הטענה בדבר הצורך בתשלומי איזון, ניתן היה להביא את ההליך לידי סיום עוד בתחילת הדרך, בהתאם להצעת החלוקה שהביאה התובעת בתביעתה ואשר כל הצדדים להליך הסכימו לה. גם הצעות חלוקה אחרות שהועלו והיו מקובלות על הצדדים הותנו ע"י הנתבע 1 בתשלומי איזון.

הנתבע 1 עמד על טענתו לעניין הצורך בתשלומי איזון גם לאחר קבלת חוות דעתו של המודד, אשר בהתאם לה קיבלו הצדדים מגרשים שייעודם חקלאי בהתאם לחלקם היחסי בחלקה וגם לאחר הודעת המודד מיום 13.1.14, לפיה הוא סבור – לאור נסיונו וחרף העובדה כי אינו שמאי – כי אין צורך בתשלומי איזון .
בנסיבות אלה ומאחר ובסופו של יום קבע השמאי כי אין מקום לתשלומי איזון ועמדתו של הנתבע 1 נדחתה מאותם נימוקים שהביאו יתר הצדדים לאורך כל ההליך, אני מטילה את שכרו של השמאי על הנתבע 1 באופן בלעדי ומחייבת אותו (הנתבע 1) להשיב לכל אחד מהצדדים את חלקו בשכ"ט השמאי, כשהוא צמוד עד ליום התשלום.

בכפוף לאמור, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים.

ניתן היום, י"ח תשרי תשע"ו, 01 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.