הדפסה

הדרה(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

לפני כב' השופטת מיכל ברנט

העותר
שווקי הדרה (אסיר)

נגד

המשיבים

  1. משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
  2. מדינת ישראל

<#2#>
נוכחים:
העותר ובאת כוחו עו"ד רינת פרידמן
ב"כ המשיב - עו"ד שיינפלד

פרוטוקול

ב"כ העותר: בדיון קודם ועדת אלמ"ב אמרה שאין התנגדות ליציאת העותר לחופשה. עם העמקת הטיפול תבחן מחלקת קשר את יכולת האסיר להשתלב בסבב חופשות. הועדה לא תתנגד לשילובו בסבב חופשות על פי התרשמות הצוות הטיפולו ועפ"י התקדמותו. התנאי ליציאה לחופשה הוא טיפול. הצוות המטפל הגיש חוו"ד ב- 17/6/14 ולא הומלץ על יציאה לחופשה כי הוא רק נמצא 7 חודשים ולמרות שהוא משולב בעבודה ולמרות שהוא נמצא בטיפול פרטני של עו"ס ומודה בביצוע העבירה עדיין זקוק להפנמה. קיבלנו חוו"ד חדשה מתאריך 30/12/14 לפיה הוא נמצא כבר שנה בטיפול אך בגלל שהוא שקט הוא הודח ועדיין לא ממליצים על שילובו בסבב חופשות. הוא הודח 6 ימים לפני העתירה. האם במשך שנה לא ידעו שהוא שקט?! במשך שנה נתנו לו להיות בטיפול, וידעו שהוא שקט בגלל קשיי השפה שלו. כשהוא יתקרר עוד כ- 3 שבועות ואם לאחריה יביע מוטיבציה תשקל אפשרותו לחזור למחלקה. לא נטען שהעותר מסוכן ביציאה לחופשות. כמו כן צוין כי העותר הינו פסיבי ואינו פעיל. העותר אף עמי אינו דובר עברית אלא אנגלית. בנוסף העותר נמצא באגף 5 שהינו אגף קשה והעותר אינו מעוניין להשאר שם. לא ראיתי בפקנ"צ פקודה לפיה אדם שאינו פעיל בקבוצות טיפול אינו יוצא לחופשות

ב"כ המשיב: כפי שחברתי ציינה התנהל כבר דיון בעתירה זה וגורמי הטיפול התבקשו לבדוק את ההחלטה תוך 60 יום. גורמי הטיפול בדקו את ההחלטה וכתבו במפורש כי שאין לעותר התגייסות לטיפול, מפנה לחווה"ד מיום 30/12/14. כאקט טיפולי וכדי ל סייע לעותר החליט הגורם המטפל לא להרחיקו לצמיתות אלא להרחיקו ל- 3 שבועות כדי לבדוק את רמת המוטיבציה שלו לטיפול. כפיש נאמר הוא בעצם פסיבי בטיפול ולמעשה הוא כמעט נוכח/נפקד באותם טיפולים. התקיים דיון בעניינו פעם אחת וגורמי הטיפול התייחסו לעניין מצבו, ולאור הרחקתו, אני לא מוצא מדוע ההחלטה אינה סבירה. אני מוסיף כי כמו שקבע ביהמ"ש בעת"א 31729-07-12 מיום 17/10/12 לעניין שילוב אסיר בחופשה "תנאי מתנאי הוצאת אסיר לחופשה הוא השתתפותו בקבוצה טיפולית והפקת תועלת ממנה" אז אין חולק שהאסיר היה כ- 11 חודשים בקבוצה כשאני מפנה את ביהמ"ש לחווה"ד שזמן המינימום בטיפול זה הוא שנה אותו לא השלים האסיר אלא שלפי כל דוחות העו"ס לא היתה כל הפקת תועלת של האסיר מהטיפול.
לאור האמור לעיל אנו סבורים כי ההחלטה סבירה ומבקש לדחות את העתירה.

ב"כ העותר: כשהוא שיתף פעולה לא המליצו על יציאתו לחופשה כי עברו רק 3 חודשים וכאשר היה פסיבי עדיין לא המליצו על יציאה לחופשה והוא הורחק מהקבוצה. אם היו כותבים שהוא לא משתף פעולה ושקט ולפיכך לא מקבל תועלת מהטיפול ניחא, אך לא עשו זאת. נכון שהוא מתקשה להביע עצמו, אך מה לעשות. שום גורם מוסמך לא קבע כי מדובר בעותר מסוכן. אם הוא היה שקט בקבוצה האם זה אומר שהוא מסוכן. כמו כן, מי שלא הפיק תועלת לא מחזיקים אותו שנה.
החלטה

העותר נדון ל- 4 שנות מאסר שמניינן מיום 21/9/11 בגין חבלה חמורה, חבלה כשעברייןמזוין ואיומים והוא מסווג לקטיגוריה א' משטרה, אסיר אלמ"ב.
העותר מלין על אי שילובו בסבב חופשות.
לטענתו, הוא נמצא בקבוצה לטיפול באלימות במשפחה מזה כ- 11 חודשים, מתפקד בצורה חיובית וטרם שולב בסבב החופשות, למרות עתירה קודמת מחודש יולי 2014 בה נקבע שבחלוף חודשיים תבחן יציאתו לחופשות לאור התקדמותו בהליך הטיפולי.
בכתב התשובה נטען, כי העותר שוהה ב"קשת" אלא שהתרשמות הגורמים הטיפוליים הינה שלא חל שינוי משמעותי במצבו והתגייסותו לטיפול וכן לא ניתן להצביע על התקדמות בהליך.
גורמי הטיפול התייחסו בשלושה תאריכים שונים לעתירותיו של העותר, הנוגעות לשילובו במחלקת ,קשת".
בהתייחסות גורמי הטיפול מיום 17/6/14 נכתב כי העותר נמצא במחלקה כ- 3 חודשים, משתף פעולה בטיפול אך נמצא בראשיתו של ההליך הטיפולי הנדרש ממנו לצורך שינוי דפוסי חשיבה וזאת על מנת להפחית הסיכוי להשנות עבירות דומות.
בהתייחסות גורמי הטיפול מיום 10/7/14, לאחר כחצי שנה בה שהה העותר בטיפול, סברו הגורמים המטפלים כי העותר עדיין בשלב ראשוני בתהליך, ולכן אינו מומלץ לחופשות.
בחוות דעת שלישית מיום 30/12/14, התרשמו גורמי הטיפול, כי על אף שהייתו הממושכת של העותר בטיפול לא חל שינוי משמעותי במצבו, הוא מתנהל באופן פסיבי ונמנע מלהשמיע קולו ועמדותיו במחלקה ולרבו בוחר לא לקחת חלק פעיל במפגשים, דברים אלה הוסברו לו מספר פעמים על ידי הצוות המטפל והחברים במחלקה, והובהרה לו חשיבות השתתפותו הפעילה בטיפול. ביום 30/12/14 הובא העותר בפני ועדת חריגים אשר תבחן המשך השארותו במחלקה והוחלט, כאקט טיפולי, להרחיקו למשך 3 שבועות לאחריה אם יביע מוטיבציה תוכל להבחן חזרתו למחלקה לתקופת נסיון של חודש ימים, במהלכו יידרש להיות פעיל בטיפול.
כידוע – חופשה הינה פריבילגיה הניתנת למי שהתנהגותו תקינה, הוא עבר טיפול וניתרם ממנו.
משבשלב זה חווה"ד אינה כי העותר נתרם מן הטיפול, קרי, הפיק תועלת מטיפול זה, איני סבורה כי נפלה שגגה בהחלטת המשיב ולפיכך דין העתירה להדחות.
יחד עם זאת, מתבקשים גורמי הטיפול לחוות דעתם תוך 14 יום, האם העותר הפיק תועלת כלשהיא מהטיפול .

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ה, 6/1/15 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

מיכל ברנט, שופטת