הדפסה

ה"פ 28110-04-11 קוגלר נ' קולינגבאנרס בע"מ ואח'

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ה"פ 28110-04-11 קוגלר נ' קולינגבאנרס בע"מ ואח'

בפני
כב' השופטת רות רונן

מבקשים

שלמה קוגלר
ע"י עו"ד מרום שמש

נגד

משיבים

1.קולינגבאנרס בע"מ
2.שי דוד זהר
3.עידו אלי זהר
נתבעים 2-3 ע"י עו"ד זוהר

פסק דין

עניינה של המחלוקת בין הצדדים, בבקשת התובע – דירקטור בחברה המשיבה 1 (להלן: "החברה") לקבל לעיונו מסמכים שונים.

התובע בסס את טענותיו על ס' 265 לחוק החברות הקובע:
"א. לכול דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם ולבדוק את נכסי החברה ככול שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור.
ב. החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק מסמך או נכס של החברה אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה".

הנתבעים 2-3 שאף הם דירקטורים בחברה, טענו כי מהסעיף הנ"ל עולה כי התובע אינו זכאי לחומר שהתבקש על ידיו. ביחס לחלק מהמסמכים נטען כי הם אינם דרושים לתובע כדירקטור לצורך מילוי חובותיו. ביחס למסמכים אחרים, נטען כי התובע אינו פועל בתום לב, וכי העברת החומר לידיו עלולה לפגוע בטובת החברה. ביחס לחלק מהמסמכים המבוקשים, לא היתה מחלוקת כי התובע זכאי לעיין בהם – כפי שאפרט להלן.

הנתבעים טענו כי לתובע נמסר חומר רב ועדכונים רבים בהתאם לבקשתו. לגישתם, לפנים משורת הדין, הם הסכימו למסור לו גם את כרטסת הנהלת החשבונות של החברה. יחד עם זאת, הנתבעים טענו כי התובע מונה כדירקטור על ידי קבוצה שמטרתה היא לפרק את החברה. בנוסף, סייע התובע לטרפד מהלכי השקעה של משקיעים שונים בחברה. לכן, התובע אינו פועל בתום לב, והעברת המסמכים לידיו עלולה לפגוע בטובת החברה.

הנתבעים מתנגדים כי לתובע יהיה קשר ישיר עם רואה החשבון של החברה. באשר לדוחות הכספיים, נטען כי הם מצויים בתהליך הכנה והתובע יקבל אותם כאשר הם ישולמו.

התובע טען כי מאחר שלחברה לא מונה מנכ"ל, היא מתנהלת על ידי הדירקטוריון שלה (כעולה מס' 119 לחוק החברות). לכן, הדירקטוריון מפעיל בחברה דנן את סמכויות הניהול השוטף והביצוע, ואינו משמש רק גוף מפקח ומנחה.

התובע טען כי אין מקום לקבוע כי דירקטוריון החברה "סבר" כי התובע פועל בחוסר תום לב, שכן הנתבעים 2-3, שני חברי דירקטוריון מתוך שלושה, אינם משקפים את הדירקטריון, ואין כל החלטה של הדירקטוריון בענין זה. לגישת התובע, טובת החברה היא לאפשר זרימת מידע לדירקטורים, ולאפשר קבלת החלטות בזמן אמת על סמך נתונים. טובת החברה מחייבת ניהול כספי מקצועי ומערכת הנהלת חשבונות מדויקת. לטענת התובע, לדירקטור יש זכות כמעט מוחלטת לעיין במסמכי החברה.

אני סבורה כפי שיפורט להלן, כי יש לקבל את בקשתו של התובע ביחס למסמכים המבוקשים על ידיו. הטענה לפיה התובע שייך לקבוצה המבקשת להזיק לחברה, אין בה כדי להשפיע על הבקשה הנוכחית. הנתבעים טענו בהקשר זה טענות ביחס לאביו של התובע, שהגיש יחד עם קבוצת מלווים בקשה לפירוק החברה. גם אם התובע הוא חלק מאותה קבוצת אינטרסים כמו אביו, אין בהגשת בקשת הפירוק כשלעצמה כדי לשלול ממנו עיון במסמכים שהוא זכאי לעיין בהם בהיותו דירקטור.

מההלכה הפסוקה עולה כי זכותו של דירקטור לעיין במסמכי החברה שבה הוא מכהן, היא "כמעט אקסיומה". חובה זו מהווה גם פן של חובת הזהירות החלה על דירקטור כנושא משרה כלפי החברה (ר' למשל רע"א 58/04 מתי מגן נ. תפארת עמוס חברה להשקעות בע"מ).
חובת הזהירות מוסיפה לחול על התובע כדירקטור, כל עוד הוא מוסיף ומכהן ככזה. לכן, כל עוד מכהן התובע כדירקטור, הוא זכאי – ככלל - לעיין במסמכי החברה.

זאת ועוד, לא הובהר בטענות הנתבעים איזה נזק עלול להיגרם לחברה אם בקשתו של התובע תענה. הנתבעים עצמם טענו כי התובע מעורה מאוד בכול עסקיה של החברה, הוא בעל זכות חתימה בחשבון, וגם ככזה יש לו מידע על החברה. הנתבעים טענו כי התובע מעודכן עד לפרטים הקטנים ביותר בענייני החברה, וכי הוא מקיים פגישות לעיתים תכופות מאוד לצורך עדכונו. עולה מכאן כי מסירת מידע לתובע ביחס להתנהלות החברה אינה גורמת כשלעצמה נזק לחברה.

אם סבורים הנתבעים כי התובע או מי מטעמו סיכלו אפשרות של השקעה של משקיע בחברה, הם רשאים לפעול בהקשר זה כפי שימצאו לנכון. אולם, ענין זה כשלעצמו אינו משליך על זכותו של הדירקטור, התובע, לקבל את המידע המבוקש על ידיו, למעט ביחס לרשימת הגופים שעמם מתקיים משא ומתן להשקעה. אולם בהקשר זה טענו הנתבעים כי אין כיום לחברה תהליך השקעה עם משקיע פוטנציאלי כלשהו.

עוד יש לציין כי אכן מדובר בחברה קטנה. הדירקטוריון אינו מפעיל רק סמכויות פיקוח, אלא גם מנהל ככול הנראה את החברה באופן שוטף. בחברה כזו, יש לאפשר לדירקטור (ודאי לכזה שהוא גם בעל זכות חתימה בחשבון החברה), לקבל מידע עדכני ושוטף על פעילות החברה וחשבונותיה, כדי לאפשר לו למלא את תפקידו כראוי.

התובע הפנה לרשימה של מסמכים שהוא מבקש לעיין בהם.
ביחס לחלק מהמסמכים, טענו הנתבעים כי הם נמסרו או יימסרו לתובע. כך, הדוחות הכספיים של 2010 טרם הושלמו, והם יועברו לתובע כשיושלמו. התובע קבל את פרטי חשבון הבנק של החברה, לרבות דפי בנק מפורטים.
התובע מעודכן – כך נטען – ביחס לגופים המשלמים לחברה (באמצעות דפי הבנק). הוא מעודכן לגבי הגופים המנסים את מוצרי החברה. הוא מעודכן ביחס לספקים ונותני שירותים. ב"כ הנתבעים 2-3 ציין בישיבת יום 4.7.11, כי הוא מסכים להעביר לתובע חוזים עם ספקים, לקוחות, ואת כל נושא העברת הכספים אליהם (שלטענתו ניתן לראותו גם מדפי הבנק). כן ציין ב"כ הנתבעים 2-3 באותה ישיבה, כי אין לו התנגדות כי יימסר לתובע מידע ביחס לתשלומים שהחברה שלמה (למי הם שולמו), ככול שמידע כזה אינו נובע מדפי הבנק.
לכן, ביחס למסמכים אלה אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע זכאי לקבלם, ויש להיעתר לתביעתו של התובע ביחס אליהם.

ביחס לחלק מהמסמכים, נטען כי הם אינם קיימים. באשר למאזן הבוחן של החברה – נטען כי מאזן כזה אינו קיים. יחד עם זאת, הנתבעים הסכימו כי התובע ישלם לרואה החשבון על מנת שיכין מאזן בוחן כזה. באשר לגופים שעמם מתנהל משא ומתן, הנתבעים ציינו כי לא מתנהל כיום כל משא ומתן עם משקיע פוטנציאלי כלשהו. מידע לגבי משקיעי עבר שכיום כבר לא מתנהל עמם משא ומתן, אינו דרוש לתובע.
לכן, אין מקום להיעתר לתביעה ביחס למסמכים שאינם קיימים. זאת, בכפוף לזכותו של התובע לשלם לרואה החשבון כדי שייערך מאזן בוחן.

ביחס לתעודת המניה שהתובע בקש כי תונפק לו, צוין כי עורך הדין של החברה מקדם את הענין. כלומר, גם ביחס לנושא זה אין בין הצדדים מחלוקת.

לכן, וכפי שעולה מסיכומי הצדדים, המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתייחסת לחומר הגלם של הנהלת החשבונות בחברה, ולתיעוד הקשור בקניין הרוחני של החברה.

באשר לחומרי הגלם של הנהלת החשבונות, הרי ככול שמדובר בניירות העבודה של רואה החשבון, נפסק כבר בע"א 8548/06 עו"ד חיים אינדיג נ. פרמייר קלאב בע"מ, כי זכותו של דירקטור איננה כוללת זכות לעיין במסמכים אלה. נפסק באותו ענין כי לדירקטור יש זכות לבדוק את מסמכי החברה ואת נכסיה עד כמה שהדבר דרוש למילוי חובתו כדירקטור. אולם, ניירות עבודה של רואה החשבון המבקר אינם "מסמכי החברה".

אולם, התובע טען כי הוא אינו מבקש לראות את ניירות העבודה של רואה החשבון, אלא את חומרי הגלם שלו. חומרי הגלם – בניגוד לניירות העבודה של רואה החשבון – הינם "מסמכי החברה".

הנתבעים לא הבהירו מדוע הם מתנגדים לבקשת התובע ביחס לחומרי הגלם שבהם עושה רואה החשבון שימוש. כאמור, מאחר שהתובע מעורה ממילא בכול ענייניה הכספיים של החברה, אינני סבורה כי ייגרם נזק אם תינתן לו אפשרות לעיין גם בחומרי הגלם של רואה החשבון, וזאת כמובן בתיאום עם רואה החשבון, וכול עוד לא מדובר בניירות עבודה, אלא במסמכים שהם חלק ממסמכי החברה. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה לפיה כאמור ככלל יש לאפשר עיון של דירקטור במסמכי החברה כ"אקסיומה".

יוער מעבר לכול האמור לעיל, כי אם יתאפשר לתובע לעבוד מול רואה החשבון של החברה ביחס להכנת מאזן הבוחן שלה (ולכך כאמור הסכימו הנתבעים), אינני רואה מניעה כי התובע יוכל גם לעיין בחומר הגלם שרואה החשבון מסתמך עליו בהקשר זה.

לכן, התובע יוכל לפנות לרואה החשבון ולבקש ממנו לעיין בחומרי הגלם שעליהם הוא מסתמך, בתיאום עמו.

כאמור, הנתבעים הסכימו גם, לגישתם לפנים משורת הדין כי התובע יעיין בכרטסת הנהלת החשבונות של החברה.

אין גם מניעה כי התובע יעיין בתיעוד הקשור בקניין הרוחני של החברה. התובע עתר בהקשר זה לקבל מידע ביחס לבקשות לפטנטים של החברה, התנגדויות והתכתבויות. ב"כ הנתבעים 2-3 לא כפר בזכותו של התובע לקבל מידע ביחס לקניין הרוחני של החברה. הוא ציין כי הוא העביר לתובע מסמכים רבים בהקשר זה. לאור ההלכה הפסוקה שצוינה לעיל, ולאור עמדתו של ב"כ הנתבעים 2-3, אין למנוע מהתובע עיון בתיעוד הנ"ל.

באשר ליתר בקשות התובע, אינני סבורה כי יש מקום להיעתר להם בשלב זה. אין מקום למנות דירקטור חיצוני או יועץ לחברה. זה אינו ענין שעל בית המשפט להתערב בו. אין מקום לאפשר לתובע גישה מלאה לאינטרנט, שכן כל עוד התובע מעודכן ביחס לכול ענייני החברה בבנק, אין בכך צורך.

לכן, אני מקבלת את התביעה במובן זה שאני מורה לנתבעים לאפשר לתובע לעיין בחומר הגלם של רואה החשבון אך לא בניירות העבודה שלו. כן יתאפשר לתובע לעיין בכול החומר שלא היתה מחלוקת כי הוא זכאי לעיין בו, ובכלל זה בכרטסת הנהלת החשבונות של החברה, ובחומר הקשור בקניין הרוחני שלה.

אני מחייבת את הנתבעים 2-3 לשאת בהוצאות התובע בסכום של 10,000 ₪.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

5 מתוך 5