הדפסה

דתנר ואח' נ' ועקנין ואח'

בפני
כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

תובעת

טובה דתנר
ע"י ב"כ עו"ד סאמי דקה

נגד

נתבעת

דליה ועקנין
ע"י ב"כ עו"ד אברהם שלום בר יוסף

החלטה

1. מונחת בפני בקשת הנתבעת היא גם התובעת שכנגד (להלן: הנתבעת) להורות למוסד לביטוח לאומי לאפשר לה לעיין בתיק הפגיעה בעבודה (להלן: התיק) של התובעת.

2. לטענת הנתבעת, יש לאפשר לה לעיין בתיק של התובעת על מנת שתוכל לבסס את הגנתה מפני טענת התובעת לפיה התפטרה מעבודתה עקב מצב רפואי שמנע ממנה להמשיך בתפקיד שמילאה. כך ולטענתה, המוסד לביטוח לאומי הנו גוף ניטראלי וממצאיו עשויים לסייע בחקר האמת, בפרט ככל שהדבר נוגע לתביעת התובעת לפיצויי פיטורים. לטענת הנתבעת, התובעת ויתרה על פרטיותה בכך שביססה את טענת הפיטורים על מצבה הרפואי ובכך שצירפה לתיק בית הדין את המסמכים הרפואיים הנוגעים לעניין.

3. התובעת מצדה מתנגדת לבקשה מן הטעם שלטענתה הניחה בפני בית הדין תשתית ראייתית מספקת, הכוללת מסמכים רפואיים, המעידים על מצבה הרפואי בתקופה שקדמה לסיום יחסי העבודה. ממסמכים אלו עולה כי היא אינה כשירה לשוב לתפקיד שמילאה והם נכתבו על ידי רופאים שדעתם המקצועית ניטראלית. ככל שהנתבעת תראה לנכון, הרי שהיא יכולה לחקור את הרופאים שטיפלו בתובעת על התעודות הרפואיות שהנפיקו.

4.הלכה פסוקה היא כי יש לבחון בקשה לגילוי מסמכים בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון קיומה של זיקה ברורה בין החומר שגילויו מבוקש לבין טענות המבקש בהליך העיקרי. אם זיקה כזו מתקיימת, יש לבחון את הבקשה לגילוי המסמכים על רקע נסיבות המקרה, ובשים לב לשאלה האם גילוי המסמכים יתרום לדיון יעיל בהליך. כן נקבע בפסיקה כי אם נמצא שהמסמכים שגילוים מבוקש רלוונטיים להליך, בהתאם לבחינה הדו – שלבית, יש להבטיח גילוי רחב, ככל האפשר, של המידע שנוגע לדיון בתובענה (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)). עם זאת, יש לאזן בין חובת הגילוי הרחבה ובין אינטרסים מנוגדים לחשיפה רחבה כגון: חסיון, שמירה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה, שמירה על זכויות צדדים שלישיים והכבדה בלתי סבירה על הצד המגלה (בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר אילן – בית הדין הארצי לעבודה (20.1.2011)).

5. לאחר עיון בכלל החומר שהונח בפני ושקילת טענות הצדדים דעתי היא כי בענייננו, לא מתקיים מבחן הרלוונטיות על שני שלביו ועל כן דין הבקשה להידחות. כאמור, הנתבעת ביקשה לעיין בתיק של התובעת במוסד לביטוח לאומי שעניינו זכאות התובעת לדמי פגיעה מעבודה, זאת בטענה שלהכרעת המוסד לביטוח לאומי עשויה להיות השפעה על זכאות התובעת לפיצויי פיטורים. אולם נדמה שבעניין זה נתפסה הנתבעת לכלל טעות: לזכאות התובעת לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי אין בהכרח קשר עם זכאותה הנטענת לפיצויי פיטורים. הפרמטרים על פיהם נבחנת תביעה לדמי פגיעה במוסד לביטוח לאומי אינם זהים לפרמטרים אותם בוחן בית הדין בבואו להכריע בטענת עובד כי הפסיק את עבודתו מחמת מצב רפואי שמנע ממנו להמשיך בעבודה. כך, הכרעה בשאלה אם מבוטח זכאי לדמי פגיעה תלויה , בין היתר, בשאלה אם התקיים קשר סיבתי בין הפגיעה או המחלה ובין העבודה (ראו: סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 יסוד "העקב" ). לעומת זאת, הכרעה בשאלה אם יש לראות בעובד שהפסיק עבודתו מחמת מצב רפואי כהתפטרות לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963, אינה תלויה בקיומו של קשר סיבתי כאמור ודי כי העובד יוכיח כי לאור המסמכים הרפואיים ומכלול נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להפסקת העבודה. מכאן כי בשלב זה, אין להכרעת המוסד לביטוח לאומי בתביעת התובעת לדמי פגיעה רלוונטיות בהליך דנא. זאת ועוד, התובעת אכן צירפה לתצהיר העדות הראשית מטעמה מסמכים רפואיים רלוונטיים, אשר חלקם נושאים תאריכים שקדמו ליום הפסקת העבודה, ואלו מעידים על מצבה הרפואי בתקופה האמורה, ועל כן לא ברור מדוע יש צורך בחשיפת התיק של התובעת במוסד לביטוח לאומי. חשיפה שי הא ב ה גם משום פגיעה בפרטיותה מעבר לצריך. לא למותר להזכיר כי בהתאם לפסיקה, כאשר מדובר במסמכים שהם תעודות של קופות חולים, יש לכך משקל בכל הנוגע למהימנותם, וזאת בהיקש מתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז – 1976 (דב"ע נז/57 – 3 סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) בע"מ – שולמית פרץ, פד"ע ל 364 ).

6. בשולי הדברים אוסיף כי התובעת, בתשובתה לבקשה, כלל לא התייחסה לשאלה האם הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי עקב פגיעה בעבודה, אם לאו.

7. סוף דבר – על יסוד כל האמור, הבקשה נדחית והוצאותיה יובאו בכלל חשבון בתום ההליך העיקרי.
מעיון חוזר בתיק בית הדין עולה כי תצהיריו של מר מיכאל כהן, העד מטעם התובעת, לא נסרקו כדבעי. על כן, תשוב התובעת ותגיש עותק מתצהירו של מר מיכאל כהן. זאת לא יאוחר מיום 11.10.2012.

ניתנה היום, ט"ו תשרי תשע"ג, 01 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.