הדפסה

דקל נ' איזי ליין בע"מ

13 נובמבר 2014

לפני:

כב' השופטת אורנית אגסי

התובעים
1. שרון דקל
ע"י ב"כ: עו"ד אורן הירש
-
הנתבעים
1. איזי ליין בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד דורון לפק

פסק דין

1. התובעת הגב' שרון דקל פנתה אל בית הדין בתביעה כספית לקבלת שווי המניות שהיא מחזיקה בחברת איזי ליין בע"מ בהתאם להסכם עבודה וזכויותיה במניות אלו.
מנגד הנתבעת טענה כי כנגד 10% ממניות החברה, אותן מחזיקה התובעת ,היא זכאית לתמורתן כנגד החזרת המניות לחברה , אולם הצדדים היו חלוקים באשר לשווי המניות וכן למועד הקובע לקביעת השווי.

2. לאחר דיון שהתקיים בפני הגיעו הצדדים בהמלצתי להסכמה עקרונית כי ימונה מומחה מטעם בית הדין אשר יקבע את שווי החברה .
בעקבות הסכמה זו חתמו הצדדים על הסכם פשרה מפורט בו נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת את סכום שווים של 10% משווי המניות בהם היא מחזיקה כנגד השבתם לחברה , וזאת על פי קביעת המומחה שמונה בתיק זה בתוך 30 יום ממועד מסירת חוות הדעת.
עוד נקבע בהסכם בין הצדדים כי הצדדים יעבירו למומחה כל מסמך שידרשו להעבירו , ישלמו את שכרו של המומחה על פי דרישתו ויהיו רשאים לאחר קבלת חוות הדעת להפנות אליו שאלות הבהרה בעקבות חוות דעתו ולאחר מכן על פי קביעתו תשלם הנתבעת לתובעת את סכום השווי.
במסגרת ההסכמה ביקשו הצדדים כי אקבע את המועד הקובע להערכת השווי וכן אתן תוקף של החלטה להסכם הפשרה שבין הצדדים.

3. בעקבות בקשתם זו והסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים נתתי תוקף של החלטה להסכם , קבעתי כי המועד הקובע לקביעת שווי המניות של החברה הוא 10.7.10, וכן מיניתי את רו"ח אהוד רצאבי מומחה מטעם בית הדין להערכת שווי החברה ליום הקובע.

4. ביום 29.5.14 הגיש רו"ח רצאבי את חוות דעתו המנומקת וקבע כי בהתבסס על מבנה הרווחיות של החברה בטווח הארוך מכלול המסמכים שעמדו בפניו , והנחות לגבי שיעורי הצמיחה והרווחיות בעתיד, שווי החברה ליום הקובע עמד בממוצע על סכום של 7,200 אלפי ₪.
רו"ח רצאבי נתן את חוות דעתו המפורטת והמנומקת בהתבסס על הדוחו"ת הכספיים המבוקרים של החברה, על נתונים נוספים שקיבל מהצדדים להליך ועל נתונים חיצוניים של ענף המזון הרפואי , באופן בלתי תלוי תוך מחקר השוואתי עצמאי.

5. הנתבעת חלקה על חוות דעתו של המומחה רו"ח רצאבי בשל השוואות שערך לשם קביעת השווי עם נתונים של חברות אחרות וכן בשל מחלוקת על נתוני השכר של מנהלים ובחינת הרווח התפעולי. על כן ביקשה הנתבעת למרות הסכם הפשרה ולמרות שלטענת התובעת תהליך שאלות ההבהרה נערך על ידי הצדדים אל מול המומחה עוד בטרם הוצאת חוות הדעת , כי המומחה ישב לשאלות הבהרה שביקשה להפנות אליו.

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי ביום 13.8.14 כי בשל הסכמת הצדדים בגוף ההסכם רשאים הצדדים להפנות שאלות הבהרה למומחה. עוד קבעתי בהחלטה כי למרות שחוות הדעת הינה בהירה ומקיפה , יש להפנות מספר שאלות אשר נוסחו על ידי, באופן שונה מהשאלות שביקשה הנתבעת להפנות למומחה.
המומחה השיב לשאלות ההבהרה לאחר שהנתבעת שילמה לו את שכרו. המומחה חזר על קביעותיו בחוות הדעת וטען כי הוא עומד על הערכת השווי כפי שפירט בחוות דעתו מיום 29.5.14.
כן השיב המומחה לשאלה כי בהתבסס רק על הדוחות הכספיים של החברה, ללא ביצוע התאמות כלשהן , הוא אומד את השווי ב- 4,436 אלפי ₪.
המומחה אף הסביר את הסיבה והנימוקים לעריכת שווי מותאם בחוות הדעת הראשונה, בהתחשב בשיעור הרווח התפעולי והשיב בשלילה לשאלת ההבהרה שהופנתה אליו כי אין בתשובותיו לשאלות ההבהרה כדי לשנות את שווי החברה כפי שקבע בחוות דעתו מיום 29.5.14.

7. כך בעקבות חוות הדעת וכן התשובות לשאלות ההבהרה ,הגישו שני הצדדים בקשות לבית הדין.
התובעת ביקשה כי ינתן פסק דין בהתאם לחוות הדעת מיום 29.5.14 ובהתאם להסכמות בהסכם הפשרה ,שכן חוות דעתו של המומחה הינה סופית . על כן צורפה לבקשתה פסיקתא.
מנגד הגישה הנתבעת בקשה וביקשה כי בית הדין יתן צו אשר יקבע את שווי החברה בהתאם להערכה שבוצעה רק על בסיס הדוחות הכספיים של החברה ולא כפי קביעתו בחוות הדעת .

8. כך בבקשתה זו של הנתבעת ביקשה הנתבעת לתקוף שוב את חוות הדעת המומחה ,כפי שעשתה בבקשתה לשאלות הבהרה. הנתבעת טענה כי המומחה סטה מהמנדט שניתן לו בהסכם הפשרה ובהחלטת בית הדין.
הנתבעת טוענת כי המומחה נקט בעמדה פרשנית לפלוגתאות עובדתיות שעליהן נחלקו הצדדים . כן שגה המומחה לטעמה בכך שקבע את הרווח התפעולי בהתבסס על פעילותן של חברות המוכרות מוצרים דומים .
על כן נטען על ידי הנתבעת כי יש לקבוע את השווי רק בהתבסס על הדוחות הכספיים ,כפי תשובתו בשאלות ההבהרה ועל כך מוכנה הנתבעת לשלם לתובעת את שווי המניות , היינו בהתבסס על שווי של 4,436 אלפי ₪ ולא לפי שווי של 7,200 אלפי ₪.

9. בקשת הנתבעת המערערת על חוות דעתו ש ל המומחה אשר מונה על ידי בית הדין בהסכמה, הינה בפועל ערעור על קביעות המומחה , כאשר מחד מבקשת התובעת כי בית הדין יתן את פסק דינו בהתבסס על הסכמות הצדדים בהסכם הפשרה וחוות דעת המומחה כפי קביעתו בחוות הדעת מיום 29.5.14 ואילו הנתבעת מבקשת כי בית הדין ישנה או יבטל את חוות הדעת שכן נפל ה בה שגיאה גסה תוך חריגה מסמכות ויקבע את שווי החברה על פי החלופה שניתנה בתשובת המומחה רק בהתבסס על הדוחות הכספיים.

10. לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים הן בבקשות ובתגובות שהוגשו, הן מקריאה נוספת של הסכם הפשרה עליו חתמו הצדדים וכן בשים לב לחוות דעתו המלומדת והמנומקת של המומחה רו"ח רצאבי, אני קובעת כי יש לקבל את בקשת התובעת למתן פסק דין בהתבסס על חו ות דעתו של רו"ח רצאבי ולדחות את בקשת הנתבעת לשנות או לבטל את חוות הדעת , כל זאת מהנימוקים שפי שאפרט להלן.

11. ראשית יאמר כי הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ואשר לו ניתן תוקף של החלטה ואף הצדדים ובית הידן פעלו על פיו עד כה קבע את המסגרת של הסכמות הצדדים בניהול ההליך לרבות סופיות הדיון לאחר שתתקבל חוות דעתו של המומחה לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה. כך הוסכם כי לאחר שתינתנה שאלות ההבהרה וחוות דעת המומחה תהיה סופית הנתבעת תשלם את השווי לפי קביעת המומחה והתשלום יבוצע בתוך 30 יום .
לא זו אף זו נאמר בסעיף 10 להסכם כי כל צד יהיה רשאי להגיש לבית הדין מיד עם קבלת חוות הדעת בקשה למתן פסק דין שיחייב את הנתבעת לשלם את הסכום של 10% מהשווי שקבע המומחה.
לא נקבע כל מנגנון של פניה בכתב כפי שפנתה הנתבעת לבית הדין לאחר קבלת תשובות הממחה לשאלות ההבהרה ואף לא נקבע כל מנגנון על ידי הצדדים להגשת בקשה לתקיפת חוות הדעת או פסילת חוות הדעת כפי העולה במרומז מבקשת הנתבעת.
על כן לו בשל כך יש לקבל את חוות הדעת של המומחה במלואה .

12. אוסיף ואומר כי מעבר לקביעתי דלעיל והעדר אפשרות של הנתבעת לחזור בה מהסכם הפשרה, גם אם אבחן את חות הדעת לגופה כפי שמבקשת הנתבעת בבקשתה, אזי יש לקבל את החוות הדעת של המומחה וקביעתו לשווי החברה כפי הערכתו מיום 29.5.14.
כאשר נדרש המומחה לקבוע את שווי החברה לא הוסכם כי השווי יקבע רק על בסיס הדוחות הכספיים של החברה ולא בכדי , כי אין זה נכון חשבונאית לקבוע שווי של חברה בהתעלם מנתונים רבים נוספים המשפיעים על ערך החברה, כגון מבנה הרווחיות של החברה, השוק בו פועלת החברה, שיעורי הצמיחה של החברה בעבר ובעתיד, פוטנציאל הרווחיות העתידית של החברה וכן גם אופי ניהול החברה והאופן בו התנהלה החברה בניהול חשבונותיה והוצאותיה לרבות שכר המנהלים.
על כן חוות הדעת של רו"ח רצאבי נעשתה באופן יסודי מקצועי וענייני והניסיון לייחס לו קביעות עובדתיות בחוות דעתו טוב היה לו לא היו נטענות על ידי הנתבעת.

מצאתי כי חוות הדעת הביאה בחשבון את מכלול הנתונים שהיה זקוק להם רו"ח רצאבי על מנת ליתן חוות דעתו והוא הסביר נימק ופירט את מסקנותיו באופן מובן ובהיר וכפי שקבעתי דלעיל אף נכון מבחינה מקצועית.
לכן אני סבורה כי יש לאמץ את חוות דעתו המקצועית והמנומקת במלואה ולאמץ את קביעתו באשר לשווי החברה ליום הקובע בסך של 7,200 אלפי ₪ ומכך לגזור את סכום השווי שעל הנתבעת לשלם לתובעת.

לא זו אף זו, בקשת הנתבעת כי בית הדין יקבע כי שווי החברה יתבסס רק על הדוחות הכספיים היא מיתממת שכן אם סברה כך מדוע לא פעלה עוד בעת העברת המסמכים למומחה והביעה את עמדתה שכל שהיא מבקשת היא קביעת שווי על בסיס דוחות כספיים.
כאמור אין בידי לקבל כי קביעת שווי חברה יכול להעשות רק בהתבסס על דוחו"ת כספיים אלא יש לערוך בחינה כוללת של נתונים רבים כפי שפירטתי לעיל.

13. לאור קביעתי זו אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 720,000 ₪ המהווה 10% משווי החברה, בתוך 30 יום מהיום כאשר סכום זה ישא הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום 10.7.10 ועד לתשלום המלא בפועל.
כמו כן אם לא ישולם הסכום בתוך 30 יום מהיום ישא הסכום אף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
התובעת תעביר את מניות הנתבעת המוחזקות ברשותה לידי הנתבעת כנגד ביצוע התשלום של פסק הדין.

14. בשים לב להסכם הפשרה ולהסכמות הצדדים בהסכם, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ה, (13 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .