הדפסה

דלק מנטה קמעונאות דרכים בע"מ נ' רגב ואח'

בקשה מס' 20
בפני
כבוד ה שופט חננאל שרעבי

בעניין:
1. רגב חי מיכאל ת.ז. XXXXXX389
ע"י עו"ד אוהד שני (להלן: "החייב")

נגד

המשיבים:
1. עדינה וויל, עו"ד
(להלן: "כונסת הנכסים")

2. בנק מזרחי המאוחד
(להלן: "הנושה המובטח")

3. עו"ד ליאור מזור
(להלן: "הנאמן")

4. כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה
(להלן: "הכונ"ר")

5. דניאל רגב

6. יובל הולנדר, ת"ז XXXXXX899
(להלן: "המציע הזוכה")

7. שרה רגב, ת"ז XXXXXX513
(החייבת בתיק פש"ר 16873-12-14)

8. עו"ד קרן אוגינץ
(הנאמנת בתיק החייבת שרה רגב)

החלטה

1. לפני בקשת כונסת הנכסים מיום 29.6.2015 לאשר את מכירת מלוא זכויות החייב ורעייתו (המשיבה 7) במקרקעין הידועים כגוש 19688 חלקה 51, המהווים מגרש מס' 9 בשטח של
כ-2,481 מ"ר, לרבות כל הבנוי, הנטוע והמחובר אליו חיבור של קבע, עליו בנוי בית מגורים חד-משפחתי צמוד קרקע, בשטח בנוי של כ- 300 מ"ר ברוטו (להלן: "הנכס"), למציע הזוכה, המשיב 6, בהתאם לחוזה מכר שצורף לבקשה (להלן : "החוזה").

רקע ובקשת הכונסת לאישור הסכם מכר עם המשיב 6

2. ביום 25.10.2011 נפתח תיק הוצל"פ מס' 13-13155-11-3 בלשכת ההוצל"פ בקריות לצורך מימוש זכויותיהם של החייב ורעייתו בנכס, בגין חוב לבנק, הנושה המובטח (המשיב 2), שעמד על סך של 1,077,027 ₪ נכון ליום 23.10.2011 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

3. ביום 5.12.2011 הוגשה במסגרת תיק ההוצל"פ בקשה למימוש שטר משכון בדרגה ראשונה ובקשה למנוייה של עו"ד עדינה וויל, ככונסת נכסים על זכויות החייבים בנכס, לשם פרסום הנכס ומכירתו למרבה במחיר . ביום 8.12.2011 נעתרה רשמת ההוצל"פ לבקשה.

4. עם התקדמות הליכי המימוש במסגרת תיק ההוצל"פ ובהעדר תשלום החוב על ידי החייב ורעייתו, נקבע מועד ראשון לפינוי הנכס ליום 30.1.2012 ולאורו נחתם הסדר חוב עם החייבים ביום 5.1.2012 (להלן: "הסדר החוב").
לימים הופר הסדר החוב ולפיכך הונחה בפני רשמת ההוצל"פ בקשה לחידוש הליכי מימוש וקביעת מועד שני לפינוי הנכס ליום 17.7.2012.
לפנים משורת הדין ולבקשת החייבים, התאפשר להם לשוב ולשלם על פי תנאי הסדר החוב, אולם, שוב החייבים הפרו את תנאיו. בעקבות זאת, הוגשה בקשה נוספת לחידוש הליכי מימוש מכירת הנכס במסגרת תיק ההוצל"פ, ונקבע מועד שלישי לפינוי הנכס ליום 4.2.2013.
רק אז הסדירו החייבים את הפיגורים שנצברו בחובותיהם ושבו לשלם על פי תנאי הסדר החוב.

5. על אף זאת, שוב לא עמדו החייבים בתנאי הסדר החוב ונצברה יתרת פיגורים שלא הוסדרה. במקביל, נושה נוסף, מחלבות גד בע"מ, הגיש בקשה למינוי כונס נכסים מטעמו בתיק הוצל"פ שפתח כנגד החייב בגין חוב של למעלה מ-1.6 מיליון ₪, לצורך מכירת הזכויות בנכס המשועבד לנושה המובטח.

6. בנוסף, התקבלה אצל כונסת הנכסים הודעה נוספת מטעמו של עו"ד ליאור מזור (המשיב 3), הנאמן לנכסי החייב, ממנה נודע כי החייב נכנס להליכי פש"ר ועו"ד מזור מונה למנהל מיוחד לנכסיו (ולאחר הכרזתו מונה כנאמן).
במכתבו לכונסת הנכסים מיום 28.7.2014, הודיע עו"ד מזור כי ככל שהבנק, הנושה המובטח, לא יפעל למימוש הנכס, הוא מתעתד לעשות זאת בעצמו במסגרת תיק הפש"ר.

7. בנסיבות אלה, ולנוכח הפיגורים שצבר החייב במסגרת הסדר החוב, הגישה כונסת הנכסים בקשה לחידוש הליכי מימוש ומכירת הנכס במסגרת תיק ההוצל"פ, וזו אושרה על ידי רשמת ההוצל"פ. נקבע מועד רביעי לפינוי הנכס ליום 28.9.2014.

8. החייב פנה לבית משפט זה ביום 4.9.2014 בבקשה דחופה לעיכוב הליכי מימוש הנכס. בהחלטתי מאותו יום הוריתי כי עד להחלטה אחרת יעוכבו הליכי מימוש הנכס, והתבקשו תגובות מהמנהל המיוחד ומהנושה המובטח.

9. במהלך בירור התגובות ובתאריך 1.10.2014, הודיע החייב במסגרת תגובה שהגיש, כי בנו, מר דניאל רגב (המשיב 5), כבר פועל לגיוס כספים לרכישת הנכס, דבר שיכול לייתר את הליכי הכינוס ולחסוך לקופת הנושים כספים רבים בגין הוצאות מכירה וכינוס.
בתאריך 2.10.2014 הוריתי לחייב ולבנו להיפגש עם כונסת הנכסים, ולכונסת הוריתי לדווח לבית המשפט אודות אפשרות רכישת הנכס על ידי בנו של החייב, התנאים והבטחונות לכך.
ביום 7.10.2014, לאחר קיום פגישה כאמור במשרדי הכונסת, דיווחה הכונסת לבית המשפט כי הושגו הסכמות כדלקמן:

א. שמאי מורשה מטעם הנושה המובטח יבצע הערכת שווי הנכס ויגיש דו"ח שמאי.

ב. לאחר קבלת דו"ח השמאי יודיע המשיב 5 האם עומדת בפניו האפשרות לרכוש את הנכס במחיר תואם שמאות.

ג. היה והמשיב 5 לא יוכל לרכוש את הנכס במחיר תואם שמאות, יחודשו הליכי המימוש במסגרת תיק ההוצל"פ, תוך שתינתן לחייב ולבני משפחתו אפשרות להמשיך ולהתגורר בנכס עד להשלמת הליכי המכירה.

10. בהתאם להסכמות דלעיל, בוצעה הערכה שמאית לנכס על ידי הנושה המובטח, באמצעות השמאי גדעון קרול. בהתאם לדו"ח שהגיש השמאי בתאריך 27.10.2014, הוא העריך את הנכס בסכום של 2 מיליון ₪ במימוש מלא, ובמימוש מהיר תיתכן הפחתה של 15% עד 20%, היינו סך הנע בין 1.6 עד 1.7 מיליון ₪.

11. דו"ח השמאי הועבר למשיב 5 וביום 13.11.2014 הודיע לבית המשפט כי הוא זקוק לשהות בת 45 ימים להשלים את בדיקותיו לעניין המימון הבנקאי הדרוש לו, ולצורך בחינת חוו"ד השמאי.
בהחלטתי מיום 14.11.2014 נתתי למשיב 5 אורכה בת 30 ימים לבחינת האמור, וביום 15.12.2014 הודיע המשיב 5 כי הוא מציע לרכוש את הנכס בסכום של 1.5 מיליון ₪, בתשלומים כפי שיתואמו עם הבנק המממן וביהמ"ש.

12. ביום 25.12.2014 הוגשו תגובות המנהל המיוחד בתיק החייב והכונסת בהם הובעה התנגדות להצעת המשיב 5 טרם פרסום הנכס למכירה לכל המרבה במחיר.
עוד צויין במסגרת התגובות, כי במסגרת המגעים שבין כונסת הנכסים למשיב 5, דובר על הצעה מטעמו של המשיב 5 בסך של 1.8 מיליון ₪ לרכישת הנכס.

13. גם הנושה הנוסף הגדול של החייב, מחלבות גד בע"מ, התנגד למכירת הנכס לבנו של החייב בסכום של 1.5 מיליון ₪.

14. לנוכח ההתנגדויות האמורות כפי שהובאו לעיונו ותגובתו של המשיב 5, הודיע המשיב 5 לבית המשפט ביום 7.1.2015 כי הוא משפר הצעתו לרכישת הנכס, לסכום של 1.7 מיליון ₪.

15. לנוכח הצעה משופרת זו הוריתי בהחלטתי מיום 7.1.2015 לכונסת ולמנהל המיוחד, לבחון הצעה זאת ולנסות להגיע להסכמות עם המשיב 5.
ביום 27.1.2015, הוגשה מטעם כונסת הנכסים הודעה לביהמ"ש על פיה כל הנסיונות ליצור קשר עם החייב ו/או בנו על מנת שתתקבל הצעה מסודרת לרכישת הנכס המגובה בערבות בנקאית, עלו בתוהו. הם אינם משתפים פעולה עם ההליך ודוחים את מכירת הנכס בטענות שונות, דוגמת אורכות נוספות הדרושות להן לצורך גיוס כספי הרכישה והשגת מימון בנקאי.
לכן ביקשה כונסת הנכסים באותה הודעה להורות על חידוש הליכי המימוש ומכירת הנכס לאלתר.
בו ביום הוריתי בהחלטתי להעביר הודעה זו לתגובת החייב והמשיב 5 תוך 14 ימים. כן ציינתי, כי ככל שלא אשתכנע מהתגובה ומרצינות ההצעה מצד המשיב 5 (שתגובה במסמכים), אורה על המשך הליכי מימוש הנכס.

ביום 8.2.2015, הגיש המשיב 5 הודעה לבית המשפט הנושאת כותרת "הודעה בעניין רכישת הבית באבירים" במסגרתה טען כדלקמן:

א. הצעתו עומדת על 1.7 מיליון ₪, למרות שלהערכתו יהיה קשה לממש הנכס בסכום זה בעת הזו.

ב. דרישת הכונסת כי יעביר מקדמה טרם החלטת ביהמ"ש, אינה אפשרית. ההון העצמי עליו הוא מתבסס נמצא ברשות משפחת בת זוגו, וללא החלטה ברורה וחד משמעית של ביהמ"ש, כי עם העברת מלוא הסכום יועבר הבית לבעלות מלאה של המשיב 5, בכפוף לשעבוד לבנק למשכנתאות, הוא לא יוכל להעביר את הסכום.

ג. לכן הוא מבקש כי תינתן החלטה כזאת, ובה הוא ידרש להעמיד 10% מסכום ההצעה תוך 45 ימים, ואת שאר הסכום תוך 60 ימים נוספים, בתיאום עם הבנק למשכתנאות.

16. לנוכח הודעה זו הוגשה לביהמ"ש ביום 16.2.2015 הודעה מוסכמת מטעם כונסת הנכסים והמנהל המיוחד להורות על חידוש הליכי מכירת הנכס.
ציינו הכונסת והמנהל המיוחד כי עסקינן בהצעות ערטילאיות לרכישת הנכס על ידי המשיב 5, שאינן מגובות בערבויות מתאימות, וכל המטרה היא למשוך את המכירה שלא לצורך.

17. לנוכח התמשכות הליכי מכירת הנכס, ולנוכח אי התקדמות בהליכי מכירת הנכס למשיב 5, והיות והיה קבוע דיון להכרזת החייב ליום 1.3.2015, הוריתי בהחלטתי מיום 16.2.2015 כי בקשת כונסת הנכסים והמנהל המיוחד להורות על חידוש הליכי מימוש הנכס ידונו ביום 1.3.2015 במעמד הצדדים.
לדיון זה לא התייצב המשיב 5.
באותו דיון הכרזתי על החייב כפושט רגל, מניתי את עו"ד ליאור מזור כנאמן לנכסי החייב והוריתי על המשך מכירת הנכס בהליכי כינוס, הליך שילווה על ידי הנאמן, וכל הצעה תובא לאישור בית משפט זה.

עוד הוריתי באותו מעמד ובאותה החלטה כדלקמן:

א. עד להחלטה אחרת של ראש ההוצל"פ לא יפונו החייב ורעייתו מהנכס.

ב. המשיב 5, כמו כל צד ג' אחר, יהיה זכאי להשתתף בהליכי מכירת הנכס ולהציע הצעה בהתאם.

ג. ככל שהחייב ו/או רעייתו ו/או מי מבני משפחתו יפעלו לסיכול מכירת הנכס, תהא רשאית כונסת הנכסים לפנות בבקשה מתאימה לראש ההוצל"פ ולבקש את פינוים מהנכס.

18. לאחר מתן החלטתי מיום 1.3.2015, פעלה כונסת הנכסים, כמתואר בבקשה הנוכחית, לפרסום הנכס, ובעקבות הפרסום הוצעו שתי הצעות לרכישת הנכס כדלקמן:

א. הצעה מטעמו של גונן שניר בסך של 1.1 מיליון ₪ שגובתה בשיק בנקאי בגובה של 10% מסכום ההצעה (הצעה זו הומצאה למשרדי הכונסת על ידי המשיב 5 אשר טען כי מדובר בהצעה מטעם שותפו המתגורר בחו"ל).

ב. הצעה לרכישת הנכס מטעם רוטנברג מיכאל בסך של 1.3 מיליון ₪ שגובתה בשיק בנקאי בגובה 10% מסכום ההצעה. הצעה זו שופרה בהמשך ל 1.5 מיליון ₪, שלא אושרה על ידי הנושה המובטח, ומציע זה חזר בו מהצעתו האמורה.

19. לאור העובדה כי למרות המאמצים לפרסום ומכירת הנכס, לא הניב הדבר הצעות ראויות, החליטה הכונסת על פרסום נרחב נוסף של הנכס בעיתונות הארצית ובאתרי האינטרנט.
בעקבות כל אלה, הוגשה הצעה נוספת לרכישת הנכס על ידי המשיב 6 בסכום של 1.6 מליון ₪ שגובתה בשיק בנקאי בשיעור של 10% מההצעה.
כמו כן נטל על עצמו מציע זה תשלום היטל השבחה, ככל שיחול על הנכס, הנע להערכת השמאי בסך של 25,000 עד 30,000 ₪.

20. לאחר הגשת ההצעה האמורה של המשיב 6, ומשלא עלה בידה של הכונסת ליצור קשר טלפוני עם המציע גונן שניר, יצרה נציגת הכונסת קשר טלפוני עם המשיב 5 בניסיון לבחון את שיפור הצעתו של מר גונן שניר (שהוצג כאמור על ידי המשיב 5 כשותפו), אולם המשיב 5 לא השיב לכונסת כל תשובה עניינית וקונקרטית בעניין זה, חרף פנייה נוספת אליו.

21. ביום 16.6.2015 קיימה נציגת הכונסת עם ב"כ החייב, עו"ד אוהד שני, שיחה טלפונית ובה פירטה את ההצעה של המשיב 6, תוך הודעה כי היא מתכוונת להביאה לאישורו של ביהמ"ש.
מציינת הכונסת בבקשתה כי עד ליום הגשת בקשה זו לביהמ"ש, לא התקבלה כל הודעה או עמדה בעניין ההצעה מטעם החייב או בא כוחו.

22. לנוכח כל אלה, החודשים הארוכים בהם נעשו מאמצים רבים בשיווק הנכס ופרסומו, לאור העובדה שהן הנושה הגדול של החייב מחלבות גד בע"מ, והן הנאמן לנכסי החייב (המשיב 3) והנאמנת לנכסי רעיית החייב (המשיבה 8), תמכו בקבלת הצעתו של המשיב 6, הכריזה הכונסת על הצעתו של המשיב 6 כהצעה הזוכה, ונחתם עימו חוזה מכר ביום 23.6.2015 למכירת הנכס, בתמורה לסכום של 1.6 מיליון ₪ בתוספת היטל השבחה ככל שיחול, שהובא לאישורו של ביהמ"ש במסגרת בקשה זו.

23. מציינת הכונסת בבקשתה כי לאחר חתימת החוזה, ובטרם הגישה את הבקשה דנן לביהמ"ש, פנה אליה במכתב ביום 25.6.2015, בשעות הערב המשיב 5 בו ציין כי "נשקלה בחיוב העלאת סכום ההצעה על הנכס האמור... להצעה גבוהה יותר מהסכום אותו ציינת על סך 1.6 מליון ₪".
עוד ציין המשיב 5 באותו מכתב, כי הוא בתהליך של שינוי מימון אשר יקח עוד כשבוע נוסף על מנת למצותו.
הדגישה הכונסת בבקשתה כי מדובר לטעמה בהודעה סתמית, לקונית וערטיאלית שלא גובתה בכל ערבות בנקאית לתמיכה בה, ולטעמה כל מטרתה הייתה לצורך משיכת זמן ומניעת המכר למשיב 6, לאחר שניתנו לו כבר הזדמנויות בעבר לרכוש הנכס אף בטרם החל הליך המכירה הפומבי.
מדגישה הכונסת כי הודעתו זו של המשיב 5 לא ניתנה בשמו של המציע גונן שניר (שכזכור הגיש הצעה לרכישת הנכס על סך של 1.1 מיליון ₪), אלא בשמו הוא, כאשר הוא לא הגיש כלל הצעה במסגרת הליכי מכירת הנכס כפי שהתנהלו, ולכן גם לא השתתף בהליך זה למעשה.

24. לאור כל אלה, מבקשת הכונסת לאשר את הצעתו של המשיב 6, לאשר את חוזה המכר שנחתם עימו, במחיר שאף תואם את מחיר הנכס במימוש מהיר, בהתאם לדו"ח השמאי.

תגובת המשיבים 3 ו-8 לבקשה

25. הנאמנים לנכסי החייב והחייבת (המשיבה 7) מסכימים לבקשה, תוך שהמשיבה 8 (הנאמנת לנכסי החייבת) ביקשה בתגובתה, להעביר את חלקה של החייבת מתמורת המכירה לאחר ניכוי החוב המובטח, לתיק הפש"ר שלה.

תגובת המשיבה 7 (רעיית החייב) לבקשה ותשובת הכונסת לתגובה זו

26. המשיבה 7 (רעיית החייב, חייבת בעצמה בהליך פש"ר) הגיבה לבקשה, בהגישה לביהמ"ש העתק מכתב ששלחה לכונסת ביום 12.7.2015 בו העלתה טענה כי אירעה תקלה בניהול ההליך בכך שהכונסת לא פנתה למציע מר גונן שניר לשפר הצעתו ו/או לא הודיעה לו כי הצעתו נדחית.

27. עוד ציינה המשיבה 7 במכתבה כי תסכים לפדיון בית המגורים שלה ושל בעלה החייב בסכום של 1.6 מיליון ₪, כהצעת המציע הזוכה, בכפוף לכך שהבית ימושכן לאחר פדיונו לצד ג' שיממן את העסקה.
לשם כך תסכים המשיבה 7 להעמיד את הבטוחות והערבויות הנדרשות לשם חתימת על הסכם מכר ו/או עסקה להעברת זכויות בין בני זוג לפי העניין, בתנאים דומים לתנאי העסקה שנחתמו עם המשיב 6.

28. בהחלטתי מיום 12.7.2015 ביקשתי את תשובת הכונסת לתגובת המשיבה 7, וזו ניתנה ביום 21.7.15, שתמציתה כדלקמן:

א. פניית המשיבה 7 בבקשה לכאורה לפדות ו/או להראות עסקת מכר אשר עיקריה אינם ברורים, מצטרפת להצהרות בעלמא קודמות של בני משפחתה שהתבררו כהצהרות שווא בהעדר יכולת כלכלית לפדות את הנכס.

ב. למשיבה 7 גם אין זכות פדיון לנכס באשר היא מצוייה בהליכי פש"ר, וזכות הפדיון מוקנית במצב דברים זה למנהל המיוחד בתיק הפש"ר, וזו (עו"ד אוגינץ המשיבה 8), אינה מעוניינת בפדיון הנכס אלא תומכת באישור המכירה למשיב 6.

ג. למשיבה 7 גם אין זכות להעביר את זכותה האישית לפדיון לידי צד ג', תוך משכון הנכס לטובתו (באשר לגירסתה עוזר במימון הרכישה).
למעשה מדובר במכירת הנכס לצד ג' במסווה של פדיון הנכס.

ד. פנייתה זו של המשיבה 7 לפדות לכאורה את הנכס, מתבצעת לאחר שבמשך 4 חודשים מנהלת כונסת הנכסים הליכי מכר, ולא התבצעה ולו פנייה אחת על ידי משיבה זו בעניין זה. רק כעת משנמצא קונה במחיר ראוי לנכס, והליך המכר נמצא ביישורת האחרונה, פנתה בבקשה לפדיון הנכס במטרה לסכל ולעכב את המכר.

ה. המשיבה 7 גם אינה מלינה על גובה תמורת המכר אשר הושגה על ידי הכונסת, ואף לא טוענת כי קיים קונה מטעמה או מטעם החייב בתמורה העולה משמעותית על תמורת המכר כפי שהוצעה על ידי המשיב 6, אשר גיבה הצעתו בשיק בנקאי בשיעור של 10% מתמורת הנכס ואף חתם על חוזה לרכישת הנכס.

ו. טענותיה של המשיבה 7 בשמו של המציע גונן שניר, אין להם מקום באשר לה אין זכות טיעון בשמו של מר שניר, שכלל לא פעל להגיש התנגדות לבקשה דנן לאישור המכר למשיב 6.

ז. גם לגופם של דברים אין זה מדוייק לומר שלא נעשתה פנייה לגונן שניר לשפר הצעתו, ובנדון חוזרת הכונסת על עיקרי דבריה שפורטו בבקשה, וכמפורט בסעיף 20 לעיל.

29. בהחלטה מיום 22.7.2015 הוריתי לכונסת להעביר תגובתה זו לאשת החייב, תוך הדגשה כי עליה להשיב לתגובה בצורה ברורה והחלטית בגיבוי ערבות בנקאית בשיעור של 10% מהצעתה, תוך פירוט זהות צד ג' שיממן הרכישה, תנאי המימון וכדומה.
הוספתי וציינתי כי כל סטייה מהוראתי זו תשכנע אותי שמדובר בהצעה שאינה רצינית, שנועדה למשוך זמן, כחשש העולה מתיאור השתלשלות העניינים בבקשה ובתגובת כונסת הנכסים . במקרה כזה אשוכנע לאשר את עסקת המכירה למשיב 6, המבוקשת על ידי כונסת הנכסים.

הודעת המשיב 5 ותגובת הכונסת להודעה זו

30. במקום לקבל תשובה מאשת החייב, קיבלתי ביום 2.8.2015 הודעה ובקשה מהמשיב 5 שתמציתה כדלקמן:

א. מטרת ההודעה היא לתת תשובות לטענות כונסת הנכסים כפי שבאו לידי ביטוי בבקשתה ובתשובתה לתגובת המשיבה 7 לבקשה.

ב. מטרתו ומטרת משפחתו היתה כל העת לדאוג לכך שלהוריו (החייבים) תהיה קורת-גג בנכס אותו בנו במו ידיהם, ובו אף גידלו את ילדיהם.

ג. הוא מעוניין לרכוש את הנכס באמצעות מימון מגורמים שלישיים בסכום של 1.6 מיליון ₪, תוך הוצאת הנכס ממסגרת נכסי הפש"ר של הוריו, החייבים.

ד. חלק ממימון הרכישה הוא בסיועו של מר גונן שניר שאף הגיש הצעה לרכוש את הנכס. גונן שניר איננו ולא היה מעולם שותף עסקי שלו ומעולם הוא לא טען כך. הכונסת לא הודיעה לגונן שניר מעולם על פסילת ההצעה שלו ולא היה כל הליך התמחרות כנדרש במכרז והתנהלות הכונסת בעניין זה אינה תקינה.
גונן שניר הסכים ליטול משכנתא על הנכס על שמו רק על מנת שהחייבים לא יוצאו מהנכס.
ההיכרות של משפחת החייבים עם מר גונן שניר, עו"ד במקצועו, היתה כאשר הוא ייצג את המשפחה בתהליכי קריסת העסק של החייבים, מאז ישנה היכרות חיובית ביניהם והוא מוכן לסייע להם.

ה. יתכן שהבנק ממנו רוצה ליטול מר שניר משכנתא לצורך המימון, ידרוש להעביר את הזכויות בנכס על שם גונן שניר או לצד שלישי אחר, וזאת לשם מתן משכנתא. דבר זה עלול לגרור אירוע מס שאותו מנסים לחסוך בשלב זה.

31. בהחלטתי מיום 2.8.2015 ביקשתי את תגובת הכונסת להודעה זו וגם הוריתי כי המשיב 5 יפקיד, כמוצע בהודעתו, שיק בנקאי על סך של 160,000 ₪ להוכחת רצינות כוונותיו. שיק זה אכן הופקד במשרדה של הכונסת.

32. הכונסת הגיבה ביום 9.8.2015 להודעה זו של המשיב 5, שתמציתה כדלקמן:

א. ניתנה למשיב 5 הזדמנות לרכוש הנכס בסכום של 1.7 מליון ₪ אך הוא לא ניצל הזדמנות זאת, כמפורט בהרחבה לעיל.

ב. המשיב 5 אינו בעל "זכות קדימה", ונדרש היה להשתתף ככל מציע אחר מן המנין בהליך המכירה. משלא עשה כן אין לו עדיפות על-פני המציע הזוכה שהתנהל כנדרש.

ג. בכל מקרה הצעת המשיב 5 היתה ונותרה עלומה וסתומה, ורב בה הנסתר על הגלוי.

ד. לכן יש לדחות את בקשת המשיב 5 לרכישת הנכס, ולאשר המכירה למציע הזוכה בסכום של 1.6 מליון ₪.

תגובת המשיב 6 לבקשה

33. המציע הזוכה, המשיב 6, הגיב לבקשת המשיב 5 לרכוש הנכס וציין כדלקמן:

א. הוא מצטרף לטעוני כונסת הנכסים בבקשתה , תוך תיאור ההזדמנות שניתנה למשיב 5 לרכוש הנכס בסכום של 1.7. מליון ₪, שלא מומשה על-ידו תוך עכוב הליכי המכירה.

ב. הוא השתתף בהליך המכירה כדין, מי לא אחר כל ההוראות שנדרשו לשם השתתפות בהליך המכירה, בעוד שהמשיב 5 לא נהג כן.

ג. משכך, ועפ"י הלכה הפסוקה, יש לאשר המכירה לו בהתאם לחוזה שצורף לבקשת הכונסת.

הודעת המציע גונן שניר מיום 16.8.15

34. ביום 16.8.15 התקבלה הודעת המציע גונן שניר לתיק בית המשפט, בה ציין כדלקמן:

א. הוא הציע הצעה לרכוש הנכס בסכום של 1.1 מיליון ₪, וצירף להצעתו שיק בנקאי על סך של 110,000 ₪.

ב. רק לפני פחות משבועיים נודע לו כי הכונסת חתמה על הסכם מותנה עם צד ג', מבלי שניתנה לו הזדמנות להתמחר על הצעתו. בכך מנעה ממנו הזדמנות לרכוש את הנכס.

ג. הוא נמצא בחו"ל, אך הוא מעוניין לרכוש הנכס, ולתת לחייבים אופציה לרכוש את הנכס בחזרה ממנו בשלב יותר מאוחר, לכשיסיימו לשלם את חובותיהם.

ד. הוא מעוניין לרכוש הנכס בעזרת בני משפחת החייבים.

ישיבת יום 27.8.15

35. ביום 27.8.15 קיימתי דיון במעמד הצדדים בבקשת הכונסת לאשר המכירה למשיב 6. לישיבה זו לא התייצב מר גונן שניר, המצוי בחו"ל.

36. בישיבה זאת חזרו למעשה הצדדים על עמדתם כמפורט לעיל.

37. ראוי להדגיש מספר נקודות שעלו מפיו של המשיב 5, כדלקמן:

א. הוא לא השתתף במכרז לרכישת הנכס שפרסמה הכונסת כיוון שחש שהכונסת לא היתה נותנת לו לרכוש הנכס, ורצה לשמור על זכותו לרכוש מגרש במצפה אבירים (עמ' 4 לפרו' שו' 10-11).

ב. הוא מוכן להציע הצעה זהה לזו של המשיב 6 (המציע הזוכה). בכך למעשה יאפשר להוריו, שאינם צעירים, להמשיך להתגורר בבית (עמ' 4 לפרו' שו' 14, ושו' 24-28).
בהמשך אף שיפר ההצעה לסכום של 1,625,000 ₪ בצירוף היטל השבחה שיחול על העסקה (עמ' 11 לפרו' שו' 2-5).

ג. לא היה לו הסבר למה לא התייצב לישיבת יום 1.3.15, אותה יעדתי גם לבחינת רצינות כוונותיו לרכוש הנכס ב-1.7. מליון ₪, ובסופה הוריתי לכונסת להמשיך בהליכי מכירת הנכס (עמ' 4 לפרו' שו' 15-16).

ד. הוא כבר קיבל אישור ועדת הקבלה של המושב (עמ' 11 לפרו' שו' 26).

38. גם החייב ובא כוחו ציינו באותה ישיבה, כי המשיב 5 החליט לרכוש הנכס, תוך ויתור על זכותו לרכוש מגרש במצפה אבירים, בכדי לאפשר את המשך מגוריי החייבים (הוריו) בנכס. עובדה זו מהווה שיקול לטובת הנושים בתיקי הפש"ר של החייבים (עמ' 5 לפרו' שו' 20-31; עמ' 11 לפרו' שו' 18-22).

39. המשיב 6 באותה ישיבה שב וחזר על עמדתו כי הוא עמד בכל תנאיי הליך המכירה מתחילתו ועד סופו. הוא אינו יכול, ואינו מתכוון , לשפר הצעתו , ועל מנת למנוע פגיעה בעקרון סופיות המו"מ יש לאשר הצעתו (עמ' 6 לפרו' שו' 3-20).

40. הנאמנים בשני תיקי החייבים, עוה"ד מזור ו אוגינץ, חזרו על עמדתם כי יש לאשר את הצעת המציע הזוכה, המשיב 6.

אירועים לאחר ישיבת יום 27.8.15

41. ביום 30.8.15 הודיע המשיב 5 כי הוא מוכן לשפר הצעתו לסך של 1,650,000 ₪ (50,000 ₪ מעל הצעתו של המציע הזוכה) בתוספת היטל ההשבחה שיחול על העסקה.

42. לבקשתי הגיב המשיב 6 להודעה האחרונה של המשיב 5, וציין כי הצעתו הזוכה מידתית וראויה, והתוספת של המשיב 5 דלה ואינה רלבנטית. לטעמו גם יש לייחס חשיבות לבעלי התפקיד בהליכי הפש"ר והכונסת, התומכים במכירת הנכס לו.
בכל מקרה הוא אינו מתכוון לשפר הצעתו.

43. הכונסת גם הגיבה להודעה אחרונה זו של המשיב 5 ביום 6.9.15. במסגרתה שבה וחזרה על עמדתה כי יש לאשר את הצעת הרוכש הזוכה, המשיב 6, שעמד בכל הליכי המכירה. אין להעדיף בנדון את הצעת המשיב 5 שלא נטל חלק בהליכי המכירה, הגם שלכאורה הוא בעל ההצעה הגבוהה יותר. יש לקחת בחשבון גם את אינטרס ההסתמכות של הרוכש הזוכה, אשר השתתף בהליכי המכר כדין, מה גם שההצעה האחרונה של המשיב 5 אינה גבוהה משמעותית מזו של המשיב 6.
עוד ציינה הכונסת כי כי יש לה חשש שהצעת המשיב 5 אינה מגובשת דיה, שכן במהלך ישיבת יום 27.8.15 ציין המשיב 5 כי דרוש לו מימון של כ-80% מסכום הרכישה. היעתרות להצעתו עלולה לסכן בסופו של יום את המכר.
לכן לטעמה יש לאשר את הצעת המציע הזוכה, המשיב 6, ולאשר את החוזה שצורף לבקשתה.

44. ביום 6.9.15 גם התקבלה תגובתו של הנושה מחלבות גד, הנושה בנשיה רגילה הגדול ביותר של החייב, בה ביקש לאשר המכירה של הנכס למציע הזוכה, שכן יש לו חשש רב לגבי יכולתו של המשיב 5 לרכוש הנכס, דבר שעלול לסכן את הנושים.

45. ביום 6.9.15 התקבלה הודעתם של הנושים מרים מזרחי, אסתר אייסלר וחיה כהן, בני משפחה של החייבים (שנשייתם בסכום של 2,590,000 ₪), בה ביקשו למכור הנכס למשיב 5 ולא למשיב 6 (המציע הזוכה), משני טעמים עיקריים:

א. סכומה גבוה יותר ב-50,000 ₪.

ב. ככל שיימכר הנכס למשיב 5 יישארו החייבים לגור בנכס. ככל שיימכר הנכס למשיב 6 החייבים ייאלצו לפנותו ולשכור נכס באלפי ₪ לחודש. בכך ייגרם נזק מצטבר עם השנים של מאות אלפי ₪ לקופות הפש"ר (וממילא לנושים) של החייבים.

46. בהודעה מטעם הנאמן על נכסי החייב מיום 6.9.15, עו"ד מזור, הוא נותר דבק בעמדתו, למרות שיפור הצעתו של המשיב 5, כי יש למכור את הנכס למציע הזוכה, המשיב 6.

47. גם הנאמנת לנכסי החייבת (המשיבה 7) סבורה, בתגובה שהגישה ביום 7.9.15, כי במצב דברים הנתון אין די בשיפור הקטן שעשה המשיב 5 בהצעתו, אלא עליו לשפר הצעתו עד כמעט לרף העליון של השמאות שנערכה אודות הנכס ( שני מיליון ₪) .
יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, ולאור העובדה כי רכישת הנכס ע"י המשיב 5 תאפשר המשך מגוריי החייבים (הוריו), תהא מוכנה לשקול עמדתה בשנית, ולאפשר התמחרות בין המשיב 5 למשיב 6, בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:

א. חיובו בהוצאות בעלי התפקיד בתיקי החייבים בגין הבקשה הנדונה, בהתאם לשיקו"ד בית המשפט.

ב. אישור הכונסת תוך זמן קצר שייקצב כי מולאו התנאים הפורמליים להצעתו, לרבות חתימה על כל הטפסים והאישורים הנדרשים.

דיון והכרעה

48. ארבע שאלות עומדות להכרעה במסגרת בקשה זו:

א. האם למשיב 5 זכות לפידיון הנכס.

ב. האם נפגעה זכותו של המציע גונן שניר להשתתף בהתמחרות עם המציע הזוכה .

ג. האם הצעתו של המשיב 5, במועד בו הוגשה, היא בגדר הצעה מתחרה להצעה שהוגשה על ידי המציע הזוכה.

ד. האם למרות כל התשובות דלעיל יש מקום להורות על התמחרות בין המשיב 5 למציע הזוכה.

שאלה א' – האם למשיב 5 זכות לפידיון הנכס

49. כמתואר לעיל, המשיבה 7 הביעה את רצונה לפדות את בית המגורים שלה ושל בעלה החייב, בסכום של 1.6 מיליון ₪, כהצעת המציע הזוכה.

הכונסת הגיבה לבקשה זו, כמפורט בסעיף 28 לעיל, בציינה, כי מדובר בהצהרה בעלמא לא רצינית, כאשר המשיבה 7 עצמה נמצאת בהליכי פש"ר, וזכות הפידיון שלה עוברת לנאמנת בהליכי הפש"ר שלה (המשיבה 8) שהביעה תמיכה באישור ההסכם עם המציע הזוכה, ולא ביקשה לפדות את הנכס.

50. ביקשתי את תשובת המשיבה 7 לתגובת הכונסת, אך זו לא ניתנה, ובמקום זה הודיע המשיב 5 ביום 2.8.15 כי ברצונו לרכוש את הנכס בעבור הוריו (ראה סעיף 30 לעיל).

51. מכאן עולה השאלה האם למשיב 5, בנם של החייבים, זכות לפידיון הנכס במקום הוריו?

52. התשובה לטעמי שלילית, ואפרט נימוקי להלן.

53. הנושה המובטח פתח, כאמור, תיק הוצל"פ למימוש הנכס מכוחו של שטר משכון בדרגה ראשונה (ראה סעיף 3 לעיל).

במסגרת תיק ההוצל"פ מונתה כונסת הנכסים לתפקידה.

54. בהתאם לסעיף 13(א) לחוק המשכון, תשכ"ז – 1967 :
"החייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן המשכון או ממימושו, רשאים לפדות את המשכון על ידי קיום החיוב לאחר המועד לקיומו; והוא אף אם יש קביעה אחרת בהסכם המשכון".

נאמר בפסיקה כי זכות הפידיון נחזית להיות זכות אישית, המסורה לחייב וכן ל"כל אדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן המשכון או ממימושו", ואשר איננה ניתנת להעברה לצדדים שלישיים, בין היתר משום היותה זכות קדימה החורגת מסדר הזכייה הרגילה בנכס.

לפיכך נראה כי מתן אפשרות לצד שלישי לרכוש את הנכס תחת החייב, אינה עומדת בתנאי תום הלב הנדרש בהליכים משפטיים, כיוון שעל ידי כך מקופחת למעשה, זכותו של הזוכה בהתמחרות, הנאבק נגד הצעה עדיפה של צד שלישי, שלא היה צד להליך ההתמחרות, וזוכה בזכות קדימה לרכישת הנכס.

בנו של חייב, שאינו מתגורר בנכס, הוא בגדר "צד שלישי" לעניין סעיף 13(א) לחוק המשכון, ולכ ן אינו יכול לפדות את הנכס במקומו של החייב. במילים אחרות, החייב לא יוכל להמחות לו את זכותו לפידיון הנכס מכיוון שאינו בגדר "אדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן המשכון או ממימושו".

ראה לעניין זה:
בר"ע (ת"א) 2564/05 שלג יואל נ' מיכאלי רמי ואח' (פסק דין מיום 4.7.07 – פורסם בנבו);
רצ"פ 1382/09 מקייטן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' (פסק דין מיום 20.7.10 – פורסם בנבו).

55. במקרה דנן, עסקינן בבנם של החייבים, אדם נשוי שאינו חי יחד עם הוריו בנכס האמור. משכך איננו בעל זכות פידיון הנכס, והוריו גם לא יכולים להמחות לו את זכות הפידיון העומדת לזכותם מכוח סעיף 13(א) לחוק המשכון.

56. על כן, יש לבחון את בקשתו של המשיב 5 לרכוש את הנכס לא על דרך של "זכות פידיון" אלא כמציע רגיל.

שאלה ב' - האם נפגעה זכותו של המציע גונן שניר להשתתף בהתמחרות עם המציע הזוכה

57. כאמור, טוען המציע גונן שניר, כי לא ניתנה לו הזדמנות להתמחר מול ההצעה של המציע הזוכה.

58. לא שוכנעתי מטענה זו של המציע שניר ממספר טעמים:

א. שוכנעתי יותר מגרסתה של הכונסת, שעשתה מאמצים לאתרו ולא עלה בידיה, כמפורט בסעיף 20 לעיל.

ב. לא שוכנעתי כי המציע גונן שניר יכול היה לשפר ההצעה, שכן אפילו בהודעתו האחרונה מיום 16.8.15, ביקש לרכוש את הנכס בכספים משותפים לו ולבני משפחת החייבים, ולא רק מכספו שלו (ראה סעיף 34(ד) לעיל) .

ג. נותר בלבי חשש רב כי למעשה, הצעת הרכישה של גונן שניר נועדה בעבור החייבים. היינו, הוא בגדר "צד שלישי" המעוניין לרכוש את הנכס בעבור החייבים.
גונן שניר בהודעתו מיום 16.8.15, למעשה הודה כי הוא מעוניין לרכוש את הנכס בעבור החייבים, שבעתיד יוכלו לרכוש אותו בחזרה ממנו.
מכאן לכאורה, כי מדובר ב"עסקה סיבובית" בעבור החייבים, באופן שאינו עולה עם הליכי מכירה תקינים, שקופים ותמי לב (השוו לעניין זה – בש "א (ת"א) 23820/07 משולם נ' כונ"ר, החלטה מיום 1.12.08, פורסמה בנבו).
ביסוס לחשש האמור קיבלתי בהודעת המשיב 5 לבית המשפט מיום 30.8.15, בה ציין כי הצעתו של גונן שניר באה בשם שלושת בני משפחת רגב - עוז, בר ודניאל (ילדי החייבים).
נזכיר את ההלכה הקיימת, אותה גם הזכרנו בבר"ע 2564/05 לעיל, על פיה אין לאפשר לחייב לרכוש נכס בבחינת "פידיון הנכס", באמצעות צד שלישי, תוך עקיפת מציע זוכה, שביצע את כל הנדרש ממנו בהליך המכירה בשקיפות ובתום לב.

ד. גם לא ברור לי כיצד מעוניין המציע גונן שניר לשפר הצעתו כאשר למעשה, לא הגיש הצעה משופרת עד כה לכונסת, בצירוף שיק בנקאי בשיעור של 10%.

ה. המציע גונן שניר נמצא בחו"ל ולא טרח להתייצב לישיבת יום 27.8.15, שעסקה בבקשת הכונסת לאישור ההסכם שנחתם עם המציע הזוכה.
היה מצופה מהמציע שניר לפחות לדאוג להיות מיוצג בישיבה זו על ידי עורך דין, באופן שיעלה בצורה ברורה וחד-משמעית את רצונו לשפר ההצעה, סכום השיפור והביטחונות לה.
כל זאת הוא לא עשה.

ו. אם בנימוקים דלעיל אין כדי לשכנע, באה הודעתו של המשיב 5 מיום 30.8.15, בה ציין כי ביקש מגונן שניר למשוך הצעתו, ואף צירף להודעה זו מכתב מבאת כוחו של גונן שניר, עו"ד הדסה מרום, כי מרשה מבקש למשוך ידו מהצעת רכישת הנכס.
אם זה המצב, לא ניתן לדבר על התמחרות ו/או קיפוח בזכות ההתמחרות, הנוגעים למציע גונן שניר.

59. לאור כל זאת סבורני שלא ניתן לומר שקופחה זכותו של המציע גונן שניר להשתתף בהתמחרות עם המציע הזוכה, באופן שיצדיק פתיחה מחדש של ההתמחרות מול המציע הזוכה.

שאלה ג' - האם הצעתו של המשיב 5, במועד בו הוגשה, היא בגדר הצעה מתחרה להצעה שהוגשה על ידי המציע הזוכה

60. כפי שתואר בהרחבה לעיל, למשיב 5 ניתנה הזדמנות לרכוש את הנכס בסכום הצעתו בשיעור של 1.7 מיליון ₪.
כשהתמהמה המשיב 5 בתשובתו, יעדתי את ישיבת יום 1.3.15 גם לבחינת רצינות כוונותיו לרכישת הנכס. דא עקא שגם לישיבה זו לא התייצב המשיב 5 ללא כל הסבר .
שאלתי את המשיב 5 בישיבת יום 27.8.15 מדוע לא התייצב לישיבת יום 1.3.15, והשיב "אני לא זוכר מה היה ביום זה" (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 15-16).
לשון אחרת, לא היה למשיב 5 הסבר לאי-התייצבותו לישיבת יום 1.3.15.

61. בהחלטתי מיום 1.3.15 הוריתי על חידוש הליכי מימוש הנכס, והדגשתי כי המשיב 5, כמו כל צד ג' אחר, יהיה זכאי להשתתף בהליכי מכירת הנכס ולהציע הצעה בהתאם.
דא עקא שהמשיב 5 לא ניצל הזדמנות זו, ולא השתתף במכרז לרכישת הנכס שפרסמה הכונסת.
נשאל על כך בישיבת יום 27.8.15, והשיב שלא השתתף בהליכי המכרז משני טעמים:

א. "בתחושה האישית שלי עו"ד וייל לא הייתה נותנת לי לרכוש את הבית" (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 10-11).

ב. "רציתי לשמור על זכותי לרכוש מגרש באבירים ולהתגורר שם" (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 11-12).

62. העולה מהאמור, כי המשיב 5, בחר במודע שלא להשתתף במכרז לרכישת הנכס שפרסמה הכונסת, מטעמיו הוא כמפורט לעיל.
מיותר לציין כי הטעם הראשון לא הוכח ולא נאמר אלא בעלמא. הרי אם היה מציע הצעה ראויה, שהייתה ההצעה הזוכה, היה זוכה במכרז ורוכש את הנכס.
לטעמי לטעם השני משקל רב יותר, שכן לא ניתן להיות בעל שתי נחלות, ולכן העדיף כנראה לרכוש מגרש אחר באבירים ולא לרכוש את הנכס.

63. משאלה הם פני הדברים, לטעמי אין כל הצדקה שבדין ובהלכה הפסוקה לאפשר למשיב 5 כעת, לאחר שכבר יש מציע זוכה עמו נחת ם חוזה, להציע באיחור רב הצעה לרכישת הנכס. בוודאי לא הצעה שאין בה שיפור משמעותי לעומת ההצעה הזוכה, והכל גם כפי שאפרט בתשובתי לשאלה ד'.
לשון אחרת, איני רואה בהצעתו של המשיב 5, ולו אף ההצעה המשופרת, בגדר "הצעה מתחרה" להצעה הזוכה, שתצדיק הליך התמחרות, תוך פתיחת הליכי המכירה מחדש.

שאלה ד' - האם למרות כל התשובות דלעיל יש מקום להורות על התמחרות בין המשיב 5 למציע הזוכה

64. במסגרת שאלה ד' אברר האם בכל אופן יש מקום לסטות מכל מה שאמרתי לעיל לנוכח רצונו של המשיב 5 לרכוש את הבית בעבור הוריו, פושטי רגל, שימשיכו להתגורר בו, ובכך אולי לחסוך הוצאות דמי שכירות לקופות הפש"ר שלהם.

65. ראשית יאמר, כי יש להצטער שהמשיב 5 לא דאג לרכוש את הנכס בהתאם להזדמנות שניתנה לו, ובחר להתמהמה שלא לצורך, ואף לא להתייצב לישיבת בית המשפט מיום 1.3.15 לבחינת מצב הדברים.
יש גם להצטער שהמשיב 5 אף לא טרח לגשת למכרז ולהציע הצעה מתאימה על מנת להוות את "ההצעה הזוכה", או לפחות להיות רשאי להשתתף בהתמחרות עם מציעים אחרים.

66. היות והנכס נמכר במסגרת כינוס נכסים למימוש שטר משכון, הרי בהתאם לשכר המשכון החייבים ויתרו על זכותם לדיור חלופי או למקום מגורים סביר (ראה סעיף ג' לשטר המשכון שהוגש במהלך ישיבת 27.8.15 ; כן ראה דברי הנאמן, עו"ד מזור, עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 23-31; עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 1-3).

67. באשר לטענת הנזק לקופות הנושים מכך שכעת, לאחר מכירת הנכס, יהיו צריכים החייבים לשכור נכס אחר - ניתן להניח כי הנושים, לפחות העיקריים שתמכו במכירה, עשו את השיקולים הכלכליים והעדיפו את המכירה.
בכל מקרה לטעמי, אין בטעם זה בלבד (הוצאות דמי שכירות של החייבים, שיקטינו את תשלומיהם לקופות הפש"ר) כדי להוות משקל נגד להעדפת הצעתו של המשיב 5, שהוגשה באיחור, שלא על פי הנדרש בהליכי המכרז ושאין לה עדיפות של ממש מבחינה כלכלית על הצעתו של המציע הזוכה.

68. לשם הבהרת הדברים וביסוסם, גם נזכיר את ההלכה הפסוקה בכל הקשור להליכי מימוש נכסי חייב לצורך פירעון חובותיו לנושים, סמכויותיו של בית המשפט וגבולות שיקול דעתו בהליכי אישור מכר במסגרת מימוש כזה, כדלקמן:

א. קיים אינטרס רחב, של החייבים ושל הנושים, כי מציעים רבים יבקשו להשתתף במכירת נכסי חייבים בהוצל"פ, בפשיטת רגל ובהליכים דומים. כך תגדל התחרות ועמה האפשרות לכריתת עסקאות מכר ומחירים גבוהים.
קיים גם אינטרס של אלה המשתתפים בהליכי המכר של נכס כאמור, שהמציע הזוכה לא יהיה חשוף לביטול זכייתו מפאת טענות שונות הנוגעות למכר, אשר החייב יוכל להעלות חדשות לבקרים. מציעים פוטנציאליים ירתעו מלקחת חלק בהליכי מכר כאלה ולסכן את כספם.
יש לתת משקל לאינטרס ההסתמכות של הרוכש הזוכה, ואף להעדיפו ככל שההצעה המאוחרת אינה עולה משמעותית על ההצעה הזוכה.

ב. צד שלישי המתקשר בהסכם עם הנאמן, אמנם מודע לכך כי ההסכם עמו עדיין טעון אישור בית המשפט ו כי תוקפו הסופי מותנה באישור כזה. יחד עם זאת הוא רשאי לצפות כי בבחינת ההסכם לצורך אישור ו לא יחליף בית המשפט את שיקול הדעת של הנאמן בשיקולו הוא , ולא ימהר להתערב באופן שבו הוא מפעיל את סמכויותיו , אלא אם מצא כי שיקול דעתו של הנאמן הופעלה באופן בלתי סביר או בלתי תקין באופן מהותי.

ג. הצעה מאוחרת של מציע צד ג' שאין עמה יתרון כלכלי בולט, תוך סטייה מלוח הזמנים שנקבע ותוך הקניית יתרון בלתי הוגן למציע שנתאחר בלא הסבר סביר לכך, לא צריכה להיות מאושרת לנוכח שיקולים חשובים של שמירה על הגינות הליכי מימוש הנכסים והגנה על אמון הציבור בהם, וכיבוד הציפיה הסבירה של הזוכה המקורי , כי הסכם תקין וראוי שנקשר עמו , אכן יאושר.

ד. התכלית העומדת בבסיס מימוש נכס בהליך חדלות פירעון היא מיקסום התמורה המוזרמת לקופה, על מנת להשיא את התמורה העומדת לחלוקה בין הנושים. יחד עם זאת, מיקסום התמורה היא אחת המטרות, אשר לצורך ישומה נקבעו כללים אשר אמורים להבטיח הן תחרות הוגנת בין המציעים הפוטנציאליים והן קץ וסוף להליכים. כללים אלה נועדו גם לשמור על אמון הציבור בהליך המכר המתבצע בחסות בית המשפט, ביחוד מקום בו ניתנה הזדמנות הוגנת לציבור המציעים לקחת חלק בהליך המכר.

ה. על אף ההקפדה על קיום "כללי משחק" הוגנים, לבית המשפט נותר שיקול הדעת לסטות במקרים מתאימים מהאמור לעיל (למשל כאשר ההצעה שהוגשה באיחור עולה משמעותית על ההצעה שהוגשה בהתאם לנהלים ולמועדים שנקבעו).

לעניין זה ראה:
ע"א 509/00 אילן לוי ואח' נ' ראובן ברכה ואח' (פד"י נה(4) 410);
רע"א 4891/04 וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ (פד"י נח(6) 722);
ע"א 3301/08 פטל נ' עו"ד שמעון אורי (פורסם במאגר נבו);
רע"א 130/12 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ואח' נ' פלח (פסק דין מיום 13.2.12, פורסם במאגר נבו);
ע"מ (חיפה) 766/08 פלונית נ' אלמוניו ואח' (פסק דין מיום 15.7.08, פורסם במאגר נבו);
ת"א (תל אביב) 8206-11-09 שיינקמן ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (החלטה מיום 21.1.10, פורסם במאגר נבו);
פר"ק (נצרת) 7056-10-14 באראט אחזקות ונכסים בע"מ ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח' (החלטה מיום 31.5.15, פורסם במאגר נבו).

69. בחינת ההלכה הפסוקה מלמדת אותנו בצורה ברורה וחד-משמעית, כי הצעתו המאוחרת של המשיב 5, שאף שופרה לאחר ישיבת יום 27.8.15 לסכום של 1,650,000 ₪, אין בה כדי להצדיק סטייה מההלכה הפסוקה, הנותנת עדיפות למציע הזוכה שמילא אחר כל הליכי המכירה, והצעתו אף עומדת בגבולות השמאות של הנכס.
בכך גם ניתן עדיפות לאינטרס ההסתמכות של המציע שזכה, ונשים סוף להליכי מימוש הנכס.

70. ודוק, גם שיפור ההצעה לסך של 1,650,000 ₪, הגבוהה בכ-3% מהצעת המציע הזוכה, אין בה כדי לסטות מהמסקנה דלעיל, בהתאם להלכה הפסוקה שפורטה בהרחבה לעיל.
נפנה בנדון גם לרע"א 3484/11 נדב נ' אילן שמעוני (החלטה מיום 15.6.11, פורסם במאגר נבו). שם ציין כב' השופט ג'ובראן כי " יש ליתן עדיפות לאינטרס ההסתמכות של המציע שזכה, על פני האינטרס של השאת התמורה" (עמוד 3 להחלטה), ובוודאי שכך ראוי לנהוג כשפער ההצעות כה נמוך.

71. אם בכל הדברים דלעיל לא סגי, אוסיף ואומר כי מצאתי טעם לפגם בהצעת המשיב 5, בכך שלא צירף את עמדת רעייתו להצעה האמורה.
נציין כי המשיב 5, בישיבת יום 27.8.15, נתן שני טעמים מדוע לא הגיש הצעה עם פרסום המכרז למכירת הנכס על ידי הכונסת. הטעם השני היה כי התכוון לרכוש מגרש בישוב מצפה אבירים, בו מצוי הנכס (ראה סעיף 37(א) לעיל).
היינו, לפחות במועד פרסום המכרז, והגם שידע כי אי-השתתפותו "מסכנת" את המשך התגוררות הוריו בנכס, העדיף לרכוש עם רעייתו מגרש בישוב מצפה אבירים ולבנות את בית ם.
אני יכול להניח בסבירות ראויה כי מדובר בהחלטה המשותפת למשיב 5 ולרעייתו.

72. גם בהודעתו מיום 30.5.15, הודיע המשיב 5 כי "עם חזרתי לביתי והתייעצותי עם בת זוגי הנני מגדיל את הצעת הרכש של הבית בעוד 25,000 [...] ₪ ומעמידה על 1,650,000 ₪ בתוספת היטל השבחה [...] ".

73. מכאן, כי רעיית ו של המשיב 5 מעורבת לכאורה בהצעתו לרכישת הנכס.
יותר מזה, המשיב 5 ביסס את ההון העצמי לרכישת הנכס על כספים שיקבל ממשפחת רעייתו (ראו סעיף 15(ב) לעיל).

בנסיבות אלה, מן הראוי היה להציג גם את עמדת הרעיה להצעת הרכישה , או לפחות להגישה כהצעה משותפת.

המשמעות של הצעת המשיב 5 היא – ויתור על רכישת מגרש אחר בישוב מצפה אבירים ובניית ביתם עליו , ובמקום זאת לרכוש את הנכס תוך הותרת החייבים לגור בנכס (רא ו בנקודה זו גם דברי החייב, עמוד 5 לפרוטוקול, שורה 20, שם ציין כי אם ירכוש המשיב 5 את הנכס הוא יפסיד זכות למגרש נוסף במצפה אבירים).

מדובר בשינוי משמעותי בתכניות העתיד של בני הזוג, ומן הראוי היה כאמור להציג גם את עמדתה של בת זוגו של המשיב 5 , על מנת לראות כי מדובר בהצעה לה היא מסכימה.
אין טעם להיכנס לאישור הצעה שבסופו של יום יסתבר כי אינה על דעת שני בני הזוג, והדבר מהווה פתח לכשלון העסקה.

על אף דבריי אלה, לא זה היה כאמור השיקול העיקרי לאי-קבלת בקשתו של המשיב 5 לרכוש הנכס, או אף לאפשר התמחרות מול המציע הזוכה.

סוף דבר

74. לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי לדחות את בקשת המשיב 5 לרכוש את הנכס.

75. שוכנעתי לאשר את החוזה שנחתם עם המציע הזוכה, ושצורף לבקשת הכונסת מיום 29.6.15, וכך אני מורה.

76. כונסת הנכסים תפעל לדיווחים מתאימים לרשויות המס ולהשלמת הליך המכר למציע הזוכה, המשיב 6.

77. כונסת הנכסים תחזיר את הכספים או השיקים שנמסרו לה על ידי מר גונן שניר והמשיב 5, חזרה לידיהם.

78. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ו, 17 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.