הדפסה

דלאל נ' הנהלת בתי משפט-לשכה משפטית ואח'

בקשה מס' 1
בפני
כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני

מבקש/תובע

ג'אד דלאל ת.ז. XXXXXX483
באמצעות ב"כ עו"ד עלי אבו רייא

נגד

משיבות/נתבעות

  1. הנהלת בתי משפט-לשכה משפטית
  2. לשכת תביעות מחוז חוף והצפון

באמצעות המתמחה גב' נעה שחף
מפרקליטות מחוז חיפה – אזרחי

החלטה

בענין : פטור מתשלום אגרה

1. לפני בקשת התובע לפטור אותו מתשלום אגרה במסגרת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף
שנגרמו לו לטענתו לאחר שהעיד בדיון בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה ביום 25.2.14
ולקה באירוע מוחי לאחר שסיים את עדותו .
לבקשת ב"כ התובע תיאר בית המשפט בהחלטה מיום 4.5.15 את שהתרחש ביום
25.2.14 בגמר עדותו של התובע בזו הלשון :
" חקירתו של העד , מר דלאל , היתה קצרה ביותר ונמשכה מספר דקות ספורות .
בסיום החקירה וכשקם מדוכן העדים הבחין ביהמ"ש כי העד אינו מרגיש טוב וכנראה
זקוק לסיוע ביציאתו מהאולם . משכן הוריתי לב"כ הצדדים לעזור לו לשבת ולקרוא
במהירות לבתו וכך אכן קרה .
העד , יחד עם בתו , יצאו את אולם בית המשפט ומהשלב הזה אין לביהמ"ש מידע נוסף
לציין . יודגש כי האמור לא קיבל ביטוי בפרוטוקול מאחר ואין הוא רלוונטי למהות הדיון
והתרחש לאחר סיום עדותו של העד " .

2. ב"כ התובע טוען כי הנתבעות אחריות לאירוע כיוון שלא שאלו את התובע מהו מצבו
הרפואי , לא הזהירו את התובע מהסכנות העולות ממתן עדות , לא ידעו את מצבו
הרפואי , לא נתנו טיפול רפואי ראשוני בעקבות האירוע , לא דאגו להזמין אמבולנס ,
לא פעלו כנדרש ו/או כפי שאדם סביר היה עושה בנסיבות הענין ונמנעו מעשיית מעשים
שאדם סביר היה עושה באותן נסיבות .

3. במסגרת הבקשה לפטור מתשלום אגרה אין כל התייחסות לעילת התביעה .
באשר למצבו הכלכלי של התובע נטען כי התובע , יליד 1932 , מתקיים מקיצבת זיקנה
בסך של 2,846 ₪ ואשתו אדיל מתקיימת מקיצבת זיקנה בסך של 1,632 ₪ .
לבקשה צורפו אישורים באשר לאותן קצבאות וכן פירוט תנועות בחשבון הבנק של
התובע ואשתו בבנק לאומי לחודשים שקדמו להגשת התביעה . עיון בפירוט התנועות
מלמד על חשבון עם מסגרת אשראי צנועה של 1,000 ₪ בו מופקדות קצבאות המל"ל .
התובע מצהיר כי הוא שוהה במרכז הגריאטרי נוף הגפן , מוגדר כחולה סיעודי ומרותק
למיטתו . אין בבקשה או בתצהיר כל פירוט לגבי רכושו של התובע למעט האמירה
בס' 10 לתצהיר לפיה אין לתובע כל נכסים . ס' 5 לתצהיר מנוסח משום מה בלשון
נקבה .

4. ביום 11.10.15 הוגשה תגובת המשיבות , המתנגדות למתן הפטור .
נטען כי התובע לא פירט דיו אודות נכסיו והביא תמונה חלקית של תשלומיו והכנסותיו .
נטען כי אין הסבר בבקשה כיצד התובע משלם שכר טרחה לבא כוחו . נטען כי סכום
האגרה בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף נמוך יחסית ( 710 ₪ ) ולכן לא נראה כי התובע
יתקשה לשלמו . נטען כי התובע לא הראה כי עשה ניסיון לפנות לקרוביו כדי לבקש עזרה
כלכלית בתשלום האגרה .
נטען כי התביעה אינה מגלה עילה משום שהיא מבוססת על החלטה שיפוטית לזמנו למתן
עדות . נטען כי ס' 8 לפקודת הנזיקין מעניק חסינות לבעל תפקיד שיפוטי בגין פעולות
שביצע במסגרת תפקידו . נטען כי מדובר בחסינות מהותית ולכן לא ניתן להטיל אחריות
בגין הפעולה השיפוטית גם על המדינה . נטען כי התובע אינו מייחס כל מעשה או מחדל
לנתבעת 2 ולכן לא ברור מדוע צורפה לתביעה .
בס' 22 לתגובה נטען משום מה כי המשיבה מתנגדת לפטור מהפקדת ערבון .
בס' 23 לתגובה נטען משום מה כי למשיבים טענות נוספות נגד הערעור .

5. ביום 29.10.15 הוגשה תשובת התובע לתגובת הנתבעות .
לתגובה צורף תצהיר משלים במסגרתו מצהיר התובע כי אין לו נכסים פרט לדירת המגורים
ברחוב התכלת השייכת לכנסיה , בגינה הוא משלם דמי שכירות מופחתים .
התובע ובא כוחו מצהירים כי לא שולמה כל מקדמה על חשבון שכר הטרחה , כאשר
ב"כ התובע יקבל שכר טרחה רק אם התביעה תצליח .
נטען כי אין להתייחס לטענה לפיה התביעה אינה מגלה עילה שכן טרם הוגש כתב הגנה .
נטען כי בכתב התביעה תואר מחדלם של הנתבעות שלא דאגו לברר את גילו ומצבו הרפואי
של התובע ולא סייעו בהעברתו לבית חולים . נטען כי ההתייחסות לערעור בס' 23 של התגובה
מלמדת של המשיבה עשתה "העתק הדבק" מתיק אחר והדבר מלמד על התנגדות מגמתית
למתן פטורים .

6. השאלה הראשונה לה עלי להידרש היא האם עלה בידי התובע להוכיח כי אין באפשרותו
לשלם אגרת תביעה בסך של 710 ₪ . לענין זה מורה תקנה 14(ג) סיפא בנוסחה היום כי יש
לבחון רק את היכולת האישית של התובע ושל אשתו ואין לבחון האם התובע יכול לגייס את
סכום האגרה בעזרת בני משפחה אחרים וחברים .
עם זאת , לא חל שינוי בהלכה הפסוקה לפיה פטור מאגרה הוא מוצא אחרון למי ששכנע את
בית המשפט שאין ביכולתו לגייס את הסכום הדרוש לתשלום אגרה ע"י מימוש נכסים
ונטילת הלוואות . התובע עצמו אישר כי הפירוט שנתן בבקשה אינו מספיק לענין זה
כאשר צירף תצהיר משלים בו הודיע כי הוא גר בדירה שכורה תמורת דמי שכירות
מופחתים . טענה זו לא פורטה כנדרש ולא נתמכה במסמכים .
בנוסף , לא ניתן כל הסבר כיצד אירע כי גם לתובע וגם לאשתו אין כל פנסיה .
לא ניתן כל הסבר כיצד אירע כי התובע ואשתו לא צברו רכוש כלשהו .
לפיכך , התובע לא קיים את התנאי הראשון הנדרש לשם קבלת פטור מתשלום אגרה
.

7. יוער כי בכל הנוגע לתשלום שכר הטרחה לב"כ התובע אין סיבה שלא לקבל את הצהרת
התובע ובא כוחו לפיה לא שולם שכר טרחה בשלב זה אלא סוכם על שכר טרחה המותנה
בתוצאות ההליך . עם זאת , ראוי היה לציין ענין זה כבר במסגרת הבקשה ולצרף
העתק מהסכם שכר הטרחה . אפשר להתרשם כי ב"כ התובע מאמין בסיכויי התביעה ולכן
אפשר לקבל את גרסתו , שלא נסתרה , לפיה הסכים להסתפק בשכר טרחה המותנה בתוצאות
המשפט , כפי שנעשה לא אחת בתביעות נזיקין .

8. באשר לעילת התביעה אני סבור כי סיכויי התביעה להתקבל קלושים במידה המצדיקה
דחיית הבקשה לפטור מאגרה גם לו שוכנעתי כי המבקש אינו מסוגל לשלם את
אגרת ההליך .
השוו – ת"א(מחוזי י-ם) 35275-10-10 , החלטה מיום 6.7.11 .

בענין זה לא נתן ב"כ התובע מענה של ממש לטענות ב"כ הנתבעות .

בפן המשפטי התובע מעלה טענות כלפי התנהלות בית המשפט . לא ניתן כל הסבר
כיצד טענות אלה יכולות לחצות את מחסום החסינות השיפוטית הקבוע בס' 8 לפקודת
הנזיקין . בפסיקת בתי המשפט המחוזיים מהשנים האחרונות הודגש כי מדובר בחסינות
מהותית המונעת לא רק הגשת תביעה נגד השופט אלא גם הגשת תביעה נגד המדינה .
בפן העובדתי הטענות לרשלנות של בית המשפט או של לשכת התביעות נעדרות כל
עיגון וביסוס מינימלי . חלק מהטענות שהועלו בתביעה גובלות באבסורד .
כך הטענה לפיה בית המשפט או ב"כ המאשימה התרשלו כאשר לא שאלו את התובע
מה מצבו הרפואי ולא ידעו את מצבו הרפואי . לא ברור כיצד טענה זו מתיישבת עם
טענת התובע בס' 3 לכתב התביעה לפיה עובר לאירוע היה בריא בגופו ובנפשו .
אין כל בסיס לטענה לפיה בטרם מוזמן עד לעדות בבית המשפט על מי שמזמן אותו
או על השופט לדרוש ממנו להביא תעודה רפואית לפיה הוא יכול להעיד מבלי שיגרם
לו נזק .
גם הטענה לפיה היה על בית המשפט או על ב"כ המאשימה לסייע בהעברת התובע לבית
החולים מעוררת תמיהה , שכן אין זה תפקידו של בית המשפט או של ב"כ המאשימה .
לכל היותר , ניתן במקרים המתאימים להזעיק את משמר בתי המשפט כדי להעניק
סיוע רפואי ראשוני לאדם הזקוק לכך .
עיון בפרוטוקול החקירה של התובע בדיון מיום 25.2.14 מלמד כי התובע זומן כעד תביעה .
התובע נשאל ע"י ב"כ המאשימה שאלה אחת בלבד "ספר לשופט מה קרה" והשיב תשובה
קצרה שהוקלדה על פני שלוש וחצי שורות . לאחר מכן נשאל התובע שלוש שאלות קצרות
ע"י ב"כ הנאשם והשיב שלוש תשובות קצרות . אין בפרוטוקול כל ביטוי לחריגה אפשרית
כלשהי של בית המשפט או ב"כ המאשימה מהנורמות המקובלות במקרה של העדת עד
תביעה במשפט פלילי . נהפוך הוא , אפשר להתרשם כי מדובר בעדות פשוטה וקצרה
שאינה מעוררת קושי מיוחד מבחינת העד .

9. על כן , אני דוחה את בקשת התובע לפטור אותו מתשלום אגרה בתיק זה .
בהתחשב במצבו הבריאותי והכלכלי של התובע וכיוון שבדרך כלל אין חיוב של מבקש
פטור מאגרה בהוצאות כאשר בקשתו נדחית , אין צו להוצאות .

ככל שאגרת התביעה לא תשולם עד 10.12.15 , התביעה תמחק בשל אי תשלום אגרה .

על החלטה זו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 30 יום ממועד
קבלתה .

ניתנה היום, י"ז חשוון תשע"ו, 30 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.