הדפסה

דוידוב(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

לפני כב' השופטת מיכל ברנט

העותרים
יוסי דוידוב (אסיר)

נגד

המשיבים

  1. משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
  2. מדינת ישראל

נוכחים:
העותר עו"ד ימימה אברמוביץ ממשרד עו"ד פלדמן ועו"ד חן מאירי
ב"כ המשיב עו"ד אילן רזניק ועו"ד מיטל שלמה כהן

פרוטוקול
ב"כ העותר:
עניינה של העתירה היא לחופשות אחרי ששב"ס סירב להוצאתו לחופשות ומדובר במקרה חריג מאוד, אבל מדובר באסיר בן 28.5 נכנס לכלא בגין 19 והורשע בעבירה חמורה של נסיון רצח. ההתחלה שלו כלא לא היתה מזהירה. בגלל שהיה על גבול הקטינות שירות המבחן התרשם מאסיר בתחילה בעל דפוסי עברייניים ולא בא בהמלצה והתסקיר היה שלילי בעניינו. היום לאחר 8 שנים מדובר באסיר שהתבגר בכלא. הוא עבר הליך משפטי ארוך מאוד ויכול היה בקלות לאור התרשמות שירות המבחן לא להשתקם ולא לטפל בעצמו ולהמשיך באורח חיים עברייני אך היום נמצא פה אסיר שקיבל בשתי ידיו את כל שהוצע לו על ידי שב"ס. הוא הי הבקורס שליטה בכעסים, אסיר עבודה. גם מהדו"ח העו"ס ניתן להתרשם כי שב"ס התרשם כי מדובר באסיר שהשתקם ומתכונן לקראת יצאה לחיים אזרחיים.
רש"א הסכים לשילובו בתוכנית שיקום. אני בקשר אישי עם מנהלת רש"א באשר לאסיר כי שבוע הבא אמורה להתקיים בעניינו ועדת שחרורים.
לעניין ההליך הפלילי של האסיר, הוא עובר שנים ארוכות בכלא ומנהל את ההליך הפלילי שאינו פשוט. הוא הורשע במחוזי והערעור בעליון נדחה. התברר שנמצאה ראיה, כאשר הראיה המרכזית בגינה הורשע היא מצלמת האבטחה, והסתבר שחלק חשוב ממצלמות האבטחה לאחר הארוע לא הוגש לביהמ"ש ובחלק שזה אנו בעצם רואים את האסיר מסייע למתלונן ונותן לו לדבר בטלפון. ביהמ"ש אישר לאסיר משפט חוזר והאסיר ניהל משפט חוזר. אסיר במצבו, כל מה שיש לו זה להתייאש מהמערכת אך מדובר באסיר שלמרות כל שעובר עליו הוא עובר תוכניות טיפול ומומלץ לשיקום רש"א.
העותר נמצא באגף טוב בכלא, הוא עובד. רש"א עובדת יד ביד עם שב"ס ואם רש"א המליצה על האסיר לתוכנית שיקום, הרי זה לא בכדי. כעת יש בעיה ברש"א ולא ניתן לקבלו לרש"א בנתניה ומחפשים לו תוכנית חלופית.
תוכנית רש"א אינה מפורטת אך הוא נמצא מתאים לתוכנית רש"א. לא על כל אחד ממליצים לתוכנית רש"א. ביום רביעי אמורה להתקיים ועדת רש"א ואז אוכל לקבל מסמך מרש"א. האסיר נפגש עם נציגת רש"א מספר פעמים בכלא.
תשובת המדינה התבססה ראשית על מידע מודיעיני אותו אני מבקשת שיוצג לביהמ"ש. מדובר במידע מודיעיני ישן ולא רלבנטי יותר. תשובת ועדת השחרורים היתה לפני חודשיים ונאמר לו כי מדובר במידע מלפני שנה וחצי.

ב"כ המשיב:
מגיש לעיון ביהמ"ש את חווה"ד של המשטרה. כמו כן מגיש מידעים מודיעינים.

ב"כ העותר:
בנוסף, זה שהאסיר מועמד לועדת שחרורים הרי זה אומר שמדובר בכך שהוא ריצה כשני שליש ממאסרו בעוד שמדובר באסיר שלא יצא לחופשות וכל הזמן הזה מאז נערותו היה בכלא. אנו הגשנו עתירה נוספת ליציאה לניתוח. שב"ס אמר לנו כי יש לצרף את שתי העתירות שבכותרת.
במידה והבקשה לחופשה תתקבל אנו ננסה לארגן תאריך לניתוח בעת שהאסיר בחופשה, כך שהבקשה ליציאה לניתוח תתייתר. מדובר בטיפול רפואי נחוץ ודחוף במסגרת של חופשה ולא במסגרת של ליווי. העותר יצא פעמיים לטיפולים רפואיים בליווי.
חשוב לציין כי כעת עומד ערעור בביהמ"ש העליון שנקבע לעוד שלושה חודשים, כאשר לאסיר נשאר 5 שנות מאסר לרצות. הדיון קבוע לחודש דצמבר. מדובר באסיר שנמצא לקראת סוף מאסרו ושב"ס התרשם כי מדובר באסיר שדרכו לשיום ורש"א ממליצה על תוכנית.

ב"כ המשיב:
מדובר בשתי עתירות. האחת – יציאה לטיפול רפואי ברפואה פרטית והעותר אף הציע אבטחה על ידי חברת אבטחה פרטית. מאחר וההתנגדות לחופשה גם לצורך זה היא משמעותית שחלק מהטעמים להתנגדות שלנו הם גם חלק בהתנגדות לעתירה ליציאה לחופשות ביקשנו לדון בשתי העתירות.
מדובר באדם מסוכן. הדברים עולים מהחומר המודיעיני. חברתי אמרה שמדובר בחומר ישן ואני לא מתייחס לישן או חדש מאחר והחומרה של הדברים היא כל כך משמעותית והחמ"ן תקף ויש לו משמעות גם היום. למודיעין מסוג זה אין תאריך פג תוקף. בהקשר זה יציאה לחופשה או יציאה בליווי של חברת אבטחה פרטית או יציאה בליווי שב"ס בגלל המסוכנות של האסיר ממנו לאחרים וגם מסוכנות כלפי הליווי מכל סוג שהוא.
כשאנו מדבריםעל חופשה לצורך רפואי, יש דין מחייב שמסדיר את העניין הזה. אסירים שיכולים לצאת לחופשה כדי לקבל טיפול רפואי אלה אסירים שמסווגים ב2, זו לא הקטיגוריה של העותר. גם אלה שהם ב2 ויכולים לצאת לחופשה לטעמים רפואיים יכולים לעשות זאת רק למשך 8 שעות ושוב אין זה המקרה כאן.
עולה טענה לגבי ניתוח במחיצת אף. בכל התיקים האלה גם בתיק זה עולה הטענה כי התורים ארוכיםמידי. התורים נקבעים על ידי בית החולים המטפל ואין למשיב שום דרך לעשות את זה. גם אני עשיתי את הניתוח הזה והמתנתי זמן ארוך מאוד לגביו מתלונן העותר. כל מי שאין לו כסף לרפואה פרטית מקבלים מועד מאוחר. יש התייחסות מרפאת שב"ס לעניין הניתוח ולכך שאין בניתוח זה דחיפות.
נוצר פה מצב אבסורדי לא הוגן כלפי אזרחי המדינה. נוצר לחץ מצד המשיב להקדים מועדי בדיקות רפואיות וניתוחים של אסירים, גורמי הרפואה אצל המשיב בתורם עושים כל שלאל ידם להקדים תור כזה, לפעמים מצליחים ויצוין כי זה על חשבון האזרח.
כשאנומדבריםעל רפואה פרטית, בוודאי שאי אפשר לעשות איפה ואיפה בין אלה שיש להם ובין אלה שהפרוטה לא בכיסם ולהוציא לרפואה פרטית. על פי הדין הטיפול הרפואי המסופק למי שנמצא במשמורת זה ברפואה הכללית. מפנה לעניינו של שירזי שם דובר על הכנסת רופא פרטי לכלא על מנת לקבל טיפול רפואי והסוגיה נדונה שם.
לגבי רש"א, איני רוצה לשים את זה על הזרקור, גם אם נטענו על ידי חברתי בשולי הדברים, אני לא מכיר תאריך לדיון ברש"א אך דבר זה לא יכול לעמוד ולתת משקל בשאלה אם יצא לחופשה אם לאו, בטח ובטח כאשר מסתכלים על כלל נסיבות העותר.
אני מבקש לחזור על האמור בתגובה בכתב לגבי שתי העתירות. לנוכח הדברים אני מבקש לדחות את שתי העתירות.

ב"כ העותר:
אני לא מקבלת את עמדת חברי לעניין המידע המודיעיני מאחר ויש לבדוק לו רלבנטיות. חברי אומר שאין תאריך פג תוקף ואני מתנגדת לכך. מפנה לפסיקת העליון באשר לכך.
העותר יצא פעמיים לטיפולים רפואיים, הוא בקשר עם גורמי הרפואה וזו פעם שלישית שהוא מבקש לעשות ניתוח בגלל בעיה מתמשכת. לאסיר בעיות רפואיות באפו.

החלטה

שתי עתירות בפניי.

העותר נדון ל- 13 שנות מאסר שמניינן מיום31.1.06 בגין נסיון לרצח ונשיאת נשק.
בעתירה אחת עותר הוא לאפשר לו לצאת לחופשות.
לטענתו, הוא עצור משנת 2006, ממתין לשיבוץ בתוכנית רש"א, התנהגותו בכלא תקינה, הוא עובד במטבח הסגל, הוצא פעמיים בליווי לקבלת טיפול רפואי, הומלץ על ידי שב"ס לחופשות ודיון בועדת השחרורים בעניינו קבוע ליום 18.9.14.
עתירה נוספת עניינה ביצוע ניתוח פרטי בבית חולים אסותא לתיקון מחיצת האף לאור המלצות בית החוליםמאיר מיום 23.1.14, כאשר מועד הניתוח נקבע לחודש ינואר 2016.

בכתב התשובה נטען כי קיים סכסוך עם משפחת המתלונן ומסוכנות גבוהה ל"חיסול חשבונות" ולפיכך קיימת סכנה ממשית לשלום העותר ביציאה לחופשה, יציאה לה מתנגדים גורמי המודיעין.
באשר ליציאה לטיפולים פרטיים נטען, כי אין לאפשר אותם הן מטעמי שיוויון בין האסירים, הן בשל היתכנות סיבוכים לאחר הניתוח אשר יצריכו המשך טיפול אשר המר"ש לא יוכל לעמוד בו, והן נטען כי אין דחיפות ביצוע ההליך הרפואי.
עוד עדכן המשיב, כי פנה בקביל למרפאת בית החולים בלינסון על מנת לבדוק אם ניתן לקבל מועד מוקדם יותר לניתוח.
במהלך הדיון הוצג בפניי מידע מודיעיני.
חלקו של המידע הינו ישן וחלקו אינו כזה. יחד עם זאת סבורני, כי גם המידע שאינו מן העת האחרונה הינו מידע אשר לא פג תוקפו חרף העובדה כי אין המדובר במידע מן העת האחרונה.
באשר לטיפול הרפואי, נקבע על ידי ביהמ"ש העליון כי כליאתו של אסיר אינה שוללת את זכויות היסוד המוקנות לכל אדם אלא שהמאסר עצמו משעה חלק מיכולותיו של האסיר לממש חירויות אלה ובאשר להקף זכותו של אסיר לבחור את הרופא שיטפל בו, נקבע על ידי כב' השופט מצא בעע"א 4/82 מדינת ישראל נ' תמיר, פ"ד לז(3) 204, כי זכותו של האסיר לבחור טיפולים רפואיים שמורה לו כל עוד אין קיומה נוגדת חובתם של שלטונות שב"ס לקיים שלילת חופש הטמועה הימנו וכי יש לבחון את חומרת המחלה והסכנה לבריאותו של האסיר, קיומן של דרכי טיפול שונות, וכיוצא בזה.

למקרא המידע המודיעיני בעניינו של העותר, סבורני, כי התנגדות המשיב להוציאו לחופשות בדין יסודה.
באשר ליציאתו של העותר לטיפול רפואי פרטי, מעבר לעובדה כי לא ניתן להוציאו לטיפול כזה, נוכח העובדה כי אינו משולב בסבב חופשות והוצאה בליווי עלולה לסכן הן אותו, הן את צוות הליווי והן אזרחים, הרי שמדובר בניתוח שאינו מציל חיים אלא ניתוח שאף אזרחים שאינם נמצאים במשמורת שב"ס ממתינים לביצועו זמן ממושך.

יחד עם זאת, מתבקש המשיב לבחון אפשרות להקדים מועד הניתוח אף באמצעות פנייה לבתי חולים אחרים, כפי שעשה בפנייתו לבית החולים בלינסון.

בכפוף לאמור העתירות נדחות.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"ד, 11/09/2014 במעמד הצדדים.

מיכל ברנט, שופטת