הדפסה

ג'ואמיס נ' משה ואח'

בפני
כב' השופטת אילת דגן

התובעת
נעימה ג'ואמיס

- נ ג ד -

הנתבעים

  1. אהרן רון משה
  2. שירביט חברה לביטוח בע''מ

פסק דין

1. התובעת עותרת לחייב את הנתבעים בנזקי רכוש שנגרמו לרכבה בתאונה מיום 15.01.10, בכביש פנימי בתוך שכונת ג'ואמיס שבאזור היישוב זרזיר.

2. לטענת מר מוסא ג'ואמיס שנהג ברכב התובעת ביום התאונה, הוא נסע מכיוון חיפה למגדל העמק דרך זרזיר. על פי עדותו, יש שני נתיבים, אחד לכל כיוון. רכב בו נהג נתבע 1 עמד במפרץ חניה מימין לנתיב נסיעתו ובאופן פתאומי התפרץ לתוך הכביש, תוך שהוא מבקש לחצות שני נתיבים על מנת להכנס למסעדת סולטאן. מהלך זה היה כה פתאומי ובניגוד לדין, באופן שמר ג'ואמיס נאלץ לסטות שמאלה כדי לנסות להמנע מהתאונה, דבר שלא הסתייע ובסופו של דבר ארעה התאונה בין שני הרכבים כשרכב התובעת נפגע בצידו הימני ורכב הנתבע בצידו השמאלי.

3. הגב' שולי בן מויאל נסעה ברכב התובעת ליד מר ג'ואמיס ועדותה תומכת ומחזקת את עדות מר ג'ואמיס. היא אף מציינת כי לאחר שיצאו מהרכבים, פנה אליהם הנתבע והתנצל ואף הודה שהוא אשם בתאונה.

4. גרסת הנתבע היא כי כלל לא עמד במפרץ החניה שמימין לנתיב הנסיעה, אלא נסע לאיטו בכביש ולאחר שווידא שאין תנועה מהכיוון הנגדי, אותת שמאלה, הסתכל קדימה ואחורה ורק לאחר מכן החל בפניה. הוא לא ראה את רכב התובעת והדבר הבא שהיה לאחר שהחל בפניה, זה פגיעת רכב התובעת ברכבו.

5. הצדדים לא חולקים על גובה הנזק ומסכימים כי גובהו הוא כפי שנקבע בחוות דעת השמאי מטעם התובעת. כל שנותר אפוא לדון הוא בשאלת האחריות.

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בגרסאות המעורבים, בתמונות כלי הרכב ומקום התאונה, דין התביעה להתקבל.

7. גרסת שני העדים מטעם התובעת מסתברת יותר מגרסת הנתבע, שכן אילו היה הנתבע עומד ומאותת וממתין שהתנועה ממול תחלוף, הרי שמר ג'ואמיס צריך היה להבחין בו וצריך היה לראות, לאור האיתות , כי כוונת הנתבע היא לפנות שמאלה ובמקרה כזה לא היה כל הגיון שינסה לסטות שמאלה, אלא שינסה דווקא לעקוף אותו מימין.
בפועל, אין חולק כי מר ג'ואמיס סטה שמאלה, דבר המתיישב עם גרסתו ולא מתיישב עם גרסת הנתבע.

8. זאת ועוד, התמונות שהוגשו (ת/2, ת/3) תומכות בגרסת התובעת. ב-ת/3 ניתן לראות את אותו מפרץ חניה עליו העידו העדים מטעם התובעת, ועיקר העיקרים ב-ת/2 ניתן לראות את מקום התאונה עם מרחק גדול לפניה ואחריה, כולל המקום שבו נמצאת המסעדה.
עיון בתמונות מעלה כי בין שני הנתיבים מצוי קו הפרדה רציף ולא מקווקו, ולכן בין אם הנתבע עמד בתחילה בשוליים הימניים או בין אם סתם עמד באמצע הכביש וביקש לפנות שמאלה, הרי שאסור היה לו לפנות שמאלה בכלל, ולכן יש לראותו כאשם בכל מקרה, בין אם גרסתו היא הנכונה ובין אם גרסת עדי התובעת היא הנכונה.

9. בשים לב לאמור, נראה כי התובעת הרימה את הנטל לשאלת האחריות.

10. הואיל ואלה פני הדברים והעדפתי את גרסת עדי התובעת, הרי שבנסיבות בהן הנתבע חצה שני נתיבי נסיעה כדי להגיע למסעדה במעשה כל כך פתאומי, בלתי צפוי ומנוגד לדין, לא מצאתי כי הנהג מטעם התובעת, מר ג'ואמיס, יכול היה למנוע את התאונה באופן כלשהו ולכן אין להשית עליו כל אשם תורם.

11. הנזק לפי חוות דעת השמאי עומד על 23,979 ₪. לכך יש להוסיף את שכר הטרחה ששולם ובסך הכל עומדים הנזקים על סך 26,779 ₪. שאר הנזקים לא הוכחו.

12. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך 26,779 ₪ , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום חוות הדעת (21.01.10) ועד התשלום בפועל. הנתבעים ישפו את התובעת באגרה ששולמה בתיק ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪.

ניתן היום, ז' טבת תשע"ג, 20 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.