הדפסה

גלאי נ' מפעלי בית הספה, יצור ספות בע"מ

בקשה מס' 1
בפני
כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע

מבקשת

מפעלי בית הספה, יצור ספות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מ. ידיד

נגד

משיב
עודד שבתאי גלאי
ע"י ב"כ עוה"ד י. דואניס

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר, צ'ק מס' 074 ע"ס 64,250 ₪ לזמן פרעון 17/10/09, שנרשם לפקודת דיסקלו עמית, הוסב לכאורה על ידו וע"י המשיב, וחולל מסיבת הוראת ביטול.

המבקשת טענה כי אינה מכירה את המשיב, וכי הצ'ק נמסר בשנת 2006 לידי מר עמית דסקלו ומר מיכה דסקלו, מנהלי ד.ב.ל.א השקעות נדל"ן בע"מ, להבטחת קיום התחייבויות המבקשת לפי חוזה שכירות מיום 6/11/06 (חוזה השכירות צורף כנספח לתצהיר מר יהודה יצחק, מנכ"ל המבקשת). המבקשת טענה כי הצ'ק היה אמור להיות מוחזר אליה עם סיום התחייבויותיה, וכי החזירה את החזקה במושכר ועמדה בהתחיבויותיה, על כן לא התקיים התנאי להגשת הצ'ק לביצוע (הסכם מיום 30/4/07 בעניין פינוי המושכר ביום 30/6/07 צורף לתצהיר).

המצהיר מטעם המבקשת טען כי ביקש מה"ה דסקלו מספר פעמים להחזיר לו את הצ'ק ונדחה, עד שבשנת 2009 הודה בפניו מר דסקלו כי הצ'ק נגנב, ואז הגיש המצהיר תלונה במשטרה (אישור מיום 24/9/09 על הגשת תלונה צורף לתצהיר).

המצהיר טוען כי אפשר שלמשיב יד בגניבת הצ'ק וכי נפגמה אחיזתו בצ'ק, כי קיבל את הצ'ק לאחר זמנו ולאחר שחולל, לא הפקיד אותו בחשבונו, לא נתן תמורה ואינו תם לב. המצהיר מפנה לכך שלמרות שהצ'ק נמסר בשנת 2006 ומועד פרעונו נרשם לשנת 2009, הוגש לביצוע רק בשנת 2012 וגם בכך נגרם נזק למבקשת. המצהיר גם סבור כי הנפרע לא הסב את הצ'ק וכי חתימתו מזוייפת. מכל הטעמים, שפורטו, מבקשת המבקשת רשות להתגונן בפני התביעה השטרית.

הדיון הועבר מבית משפט השלום בתל אביב לכאן בהסכמת הצדדים, ולאחר מספר בקשות דחיה התקיים לפניי ביום 1/1/14.

בדיון טען ב"כ המשיב כי החלטת כב' הרשם הבכיר א. צ'יזיק מיום 28/2/12 בת"ט 23505-11-10 קפלן עדה נ' בית הספה, שאושרה בע"א 43457-03-12, ניתנה בנימוקי הגנה זהים, ויש לקבלה גם כאן. לא עלה בידי לקרוא את התיק הקודם ולתת החלטה בעתירה בפתח הדיון , וב"כ המשיב חקר את המצהיר בפניי.

המצהיר אישר כי הצ'ק הינו אחד מסדרת צ'קים, שניים או שלושה, שנמסרו למר דסקלו לסילוק חוב ארנונה עם סגירת העסק, והוא העביר צ'ק אחד לעדה קפלן שהיא קרובת משפחתו וצ'ק אחד למשיב, שיש לו קשר עסקי איתו או שהוא שותף. המבקש נחקר על ההבדל בין טענותיו בתצהיר, לפיהן הצ'קים ניתנו בקשר עם הסכם שכירות לבין טענות בא כחו במכתביו מיום 22/9/09 ומיום 7/2/10 ( מש/1) לפיהן ניתנו "כפיקדון להבטחת עיסקה שכשלה", והשיב כי יתכן שיש טעות בכתיבה, כי טען אותן טענות בתיק של עדה קפלן וכי הקשר בין המשיב לד.ב.ל.א. ברור, וד.ב.ל.א. העבירה את הצ'קים. המצהיר אישר כי חתם על הצ'קים ונתן אותם "פתוחים ללא הגבלה", עבור ארנונה, שלא ידע את הסכום המדוייק שלה. המצהיר מציין את יחסי האמון שהיו לו עם ד.ב.ל.א. "הוא היה חבר". המצהיר טען כי כתב היד בצ'קים אינו שלו ונראה בבירור ככתב של אשה. המבקש טען כי לא היה חוב בגין ארנונה, ותמה כיצד אין תובעים חוב של מעל 60,000 ₪ במשך שלוש שנים. המצהיר טען כי ד.ב.ל.א. הבטיחו לו כי עם סיום השכירות המבקשת אינה חייבת דבר, ולא החזירו לו את הצ'קים ולפני ארבעה חודשים פנו אליו טלפונית מטעם ד.ב.ל.א., ציינו כי הם נמצאים במצוקה כספית, יש בידיהם צ'ק ודרשו תשלום כלשהו על מנת לעזוב את המשפט. לדבריו העובדה ששני צ'קים שהיו אצל ד.ב.ל.א. נתבעו בשני תיקים שונים מעידה על תביעה באמצעות עורכי דין שונים, וחזר על טענתו כי ד.ב.ל.א. מסרה את הצ'קים של המבקשת, אחד למשיב ואחד לעדה קפלן, ששניהם קשורים לד.ב.ל.א. המצהיר אישר כי "ויתר" בתיק של עדה, שהינו בגין צ'ק מאותה סדרה ושילם, אך כעת אינו מוותר ומתכוון להוכיח את הקשר בין ד.ב.ל.א. למשיב, וציין כי הוצע לו לשלם 45,000 ₪ על מנת שיעזבו את התיק, והוא לא הקליט את השיחה.

ב"כ המבקשת טען ביחס לת"ט 32505-11-10 כי שם לא התקיים דיון וההחלטה ניתנה ע"י כב' הרשם הבכיר צ'יזיק לאחר שהתיק הועבר אליו עם פרישתה של כב' הרשמת (בדימוס) פומרנץ. לאחר שקראתי את החלטת כב' הרשם הבכיר צ'יזיק, אני מוצאת כי אין הצדקה להסתמך עליה בתיק זה, מאחר ושם לא התקיימה חקירה נגדית, ועובדות רבות עליהן מתבססת ההחלטה, כגון אי הוכחת הקשר בין הנפרע, עמית דסקלו, לבין ד.ב.ל.א. (סעיפים 17, 18 להחלטה) והקביעה כי טענות המבקשת אינן מופנות למשיבה ( סעיף 21 להחלטה) אינן מתקיימות בתיק דנן , לאחר החקירה הנגדית הממושכת. לא ברור גם מדוע נטען בחקירה הנגדית כי הצ'ק, שהוגש לביצוע ע"י עדה קפלן, היה צ'ק מס' 073 ( פרוטוקול, עמ' 2, שורה 23 עד עמ' 3, שורה 11) בעוד שבהחלטת כב' הרשם הבכיר ציזיק נרשם במפורש כי המדובר בצ'ק מס' 075 ( סעיף 4 להחלטה). על כן תינתן ההחלטה לגופו של התיק הנוכחי, ללא כבילות להחלטה בתיק 32505-11-10.

בתיק דנן העובדות, עליהן הצהיר המבקש, ולא נסתרו, הינן כי הצ'ק נמסר ע"י המצהיר מטעם המבקשת לעמית דסקלו, ופירט המבקש כי מיכה ועמית דסקלו ה ם בן ואב הקשורים לחברת ד.ב.ל.א., מהם שכרה המבקשת מבנה, כי הצ'קים נמסרו להבטחת חובות ארנונה וכד' וכי המבקשת פינתה את הנכס ללא שהשאירה חובות, והיה על ה"ה דסקלו להשיב לה את הצ'קים עוד בשנת 2007.

אין חולק כי המצהיר מסר את הצ'ק למר דסקלו ללא ציון שם הנפרע והסכום, ואלה מולאו בדיעבד. אין בהרשאה למילו צ'ק כדי להכשיר מילויו שלא למטרה לשמה נמסר, וזאת ביחסים שבין המבקשת למר דסקלו. לא נסתרה טענת המבקשת לפיה מר דסקלו העביר את הצ'ק למשיב, כשם שהעביר צ'ק אחר מאותה סדרה לגב' עדה קפלן, במקום להחזירו למבקשת, כפי שהיה עליו לעשות, או חמור מכך, הצ'קים הגיעו למשיב בדרך לא דרך.

לא נסתרו הטענות הישירות של המבקשת כלפי המשיבה לאחיזה לא כשורה, של צ'ק שחולל, לאחר שעבר זמנו תוך קנוניה עם הנפרע, ללא שניתנה תמורה ולא בתום לב.

בשלב זה של הדיון די בטענות שהעלתה המבקשת, ושלא נסתרו בחקירה הארוכה כדי להקים למבקשת הגנה גם כלפי הצד הקרוב וגם כלפי המשיבה, ואין המבקשת צריכה בשלב זה להוכיח את טענותיה או אף להראות כיצד תעשה כן (ד. בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית (2008), עמ' 199). די היה גם בהעלאת טענות כלפי הצד הקרוב, באשר יסודות אחיזת המשיבה בצ'ק נבחנות רק בשלב מאוחר יותר (ע"א 427/63 טריבלסקי נ' מטמור, פ"ד י"ח, עמ' 80).

לחיזוק טענות המבקשת עומדות בשלב זה גם העובדות הבאות: שיהוי בהגשת הצ'ק לביצוע במשך שלוש שנים ממועד פרעונו (הצ'ק הוגש לביצוע ביום 1/5/12 למרות שמועד פרעונו היה 17/10/09); מש/1, מכתב ב"כ המבקשת מיום 22/9/09, שהיה ברשות ב"כ המשיב, למרות שמוען לחברה "איי.טי.אמ. קפיטל בע"מ", מחזק את הטענה לפיה המשיב לא קיבל את הצ'קים ממר דסקלו, כנטען על ידי ב"כ המשיב, אף לא הפק יד את הצ'קים בחשבונו, כלומר יש תימוכין רבים לטענת העדר אחיזה כשורה של המשיב. כך גם העובדה שההחלטות בתיק 32505-11-10 הגיעו לחזקת ב"כ המשיבה, למרות שאינו מייצג בתיק האחר, והמבקש פרש את גרסתו בעניין בדיון (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 9-11, עמ' 4, שורה 5 עד עמ' 5, שורה 5).

לסיכום אני מקבלת את ההתנגדות לביצוע שטר בטענות המבקש.

תצהירו יהווה כתב הגנה.

הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד יקבעו בפסק הדין הסופי, שכן ההחלטה ניתנה ללא קביעת עובדות, אלא במגבלות ההליך, ומתוך גישה מקלה.

התיק מועבר לסדר דין מהיר (אלא אם סכום החוב בתיק ההוצל"פ חורג מהתקרה, ואז יועבר התיק לסדר דין רגיל) .

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ד, 18 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.