הדפסה

גון(עציר) ואח' נ' מדינת ישראל

לפני כב' השופטת זהבה בוסתן

העוררים

  1. אריק חננאיב
  2. מקסים גון
  3. קובי מאנשרוב
  4. באזוב נודר
  5. חיים מסיקה

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

<#2#>
נוכחים:
ב"כ העורר 1 - עו"ד יעקב מלול
ב"כ העורר 2 – עו"ד חיה מלול
ב"כ העורר 3 – עו"ד ג'קי סגרון
ב"כ העוררים 4 ו-5 – עו"ד אטיאס
ב"כ המשיבה – פקד דניאל אבו ורב נגד איתן שיינמן
העוררים 1-5 הובאו באמצעות שב"ס

פרוטוקול

עו"ד חיה מלול:
ב-28.6.15 נעצר אריק חננאיב. ב-29.6.15 נעצר מקסים גון, עוררים 3 ו-4 נעצרו ב-6.7.15 ועורר 5 נעצר ביום 12.7.15. יש עצור נוסף בפרשה רפי מימון שהיה משיב 6 בבקשה בבית משפט קמא והוא נעצר ביום 12.7.15.

רנ"ג שיינמן:
לשאלת בית המשפט אני מציג את חומר החקירה שהוצג בפני בימ"ש קמא.

עו"ד סגרון:
חוזר על האמור בבקשה ובהסכמת חברי אטען ראשון.
יש כאן נקודת מוצא שגויה מצד המשטרה ולטעמי זה מצא אוזן קשבת בבימ"ש קמא והמשטרה יוצאת מנקודת הנחה שניתן להטיח את הראיות מתי שבוחרים תוך התעלמות מחלוף הזמן ומתוך נקודת מוצא שגויה שביהמ"ש יאשר כמעט את מלוא התקופה המבוקשת. אנחנו נמצאים בתחזית שהתממשה ובימ"ש קמא נתן למעשה את מלוא התקופה המבוקשת.
הרעיון נכון בכלל ולא רק בתיק זה. דרך הפעולה לא אמורה להיות נעשה ונשמע אך היה מקום לצאת מנקודת מוצא שיכול להיות שאדם שיושב מולך בחקירה יש לו מה לומר ואולי יש לו תשובה בשבילך ואתה אמור להטיח בפניו את הראיות ולא יתכן שישב במעצר 20 יום מבלי שיטיחו בפניו את הראיות. המשטרה נשאלה בביהמ"ש קמא אם הטיחו את הראיות בפני העורר והם השיבו בשלילה.
לגבי אותו ממצא שביהמ"ש זה שאל לגביו אני מפנה לשיקולי החקירה. לא ניתן לראות את כל היושבי כאן בקולקטיב. על ביהמ"ש לעשות אבחנה בין העצורים לפי המיוחס להם. כך אנו יכולים להבין את החלק הנקודתי.
אם היתה פרשיה של 200 מעורבים האם יכול להיות שנציג המשטרה היה מבקש להאריך ללא סוף את המעצר? לכל אדם יש את הזכות שיטיחו בו את המיוחס לו.
לגבי מרשי, נראה לי שהמשטרה שמה לה מטרה אחת שהיא לא ממש חקר במעורבותו אלא מטרה זרה. מרשי נחקר פעמיים ביום חלקן שגרתיות שהן בגדר עדויות וחלק הן חקירות מסדרון וכיוצא בזה.
כל המטרה היא שמרשי יבוא ויאשר להם איזה שהיא תזה שיש להם ומכאן מבחינתם הכל כשר כשהם אומרים לו שיהרסו לו את החיים ואת הנישואין שלו ויגידו לאשתו שהוא בוגד בה וכן ישמיעו שיחות שלו עם איש מודיעין והמשמעות כאן היא קריטית. עד להחלטת בימ"ש קמא היה מרשי מופרד משאר העוררים. המשמעות היא שיושבים 4 אחרים ונאמר לו שהם ישמיעו דברים כאלה ואחרים. גם אומרים לו שעורך הדין שלו מוכר אותו או שעורך הדין שלו נשלח על ידי עבריינים.
מהיום הראשון מה שנאמר לו זה שהוא שלח סמס לקצין מודיעין בו הוא סיפר לו מה מיוחס לכל חשוד כולל עצמו ואם לא יגיד מה שהם רוצים שיגיד הם יבואו ויגרמו לו להיראות מלשין ויגידו גם לאשתו שהוא בוגד בה ויהרסו לו את הנישואין, ויהרסו לו את החיים ויגרמו להגליה שלו. מדובר בדברים חמורים.
הצורך בחקר האמת הוא ברור אבל לא הכל כשר ולא בכל מקרה ולא במעמד של לסכן את בטחונו ושלומו ולא לעשות מניפולציות ולא להביא את מרשי שמתוך מצוקה נפשית בלתי אפשרית יבוא ויגיד דברים שהוא לא יודע או יגיד כדי לרצות.
ביהמ"ש קמא נחשף לבקשות שהגשתי. אני מפנה להחלטה בעניין זכות היוועצות, המורה לקיים את החלטתו של השופט בן דור להכניס ציוד. הורים שהגיעו לתחנה ונאמר להם שלא מכירים את בנם. אני סבור שצריכה להיות כאן אמירה שיפוטית. המשטרה יכולה להגיע לחקר האמת בדרך הנכונה כי בסופו של דבר אני רואה את ביהמ"ש כאחראי לא רק על חקר האמת אלא גם אחראית לכך שהאיש יקבל את הזכויות המגיעות לו.
מדובר בפיקציה ואין שום הסבר מדוע לבקש 13 ולא 12 ימים. המשטרה מבקשת מקסימום ומקבלת זאת.
כאשר אנו לא מקבלים מענה לשאלותינו וביהמ"ש מכשיר את בקשת המשטרה לא להשיב אז מן הראוי שפיקוח שיפוטי יהיה יותר הדוק. אבל כאן יוצא שאין פיקוח הדוק ואין תשובות לשאלות וכך נוצר מצב בו יושב עצור 15 יום במעצר מבלי לקבל תשובה לשאלה.
לכן, אני מבקש מביהמ"ש, שכאשר מדובר בעבירה רצח החוק הוא אותו חוק. העובדה שבימ"ש קמא אומר שמדובר בחמורה בעבירה שבחוק העונשין זה נכון אך אין מדובר במצב שבו יש להלך אימים על ביהמ"ש. גם אם מדובר בחמורה בעבירות עדיין על ביהמ"ש לשוות לנגד עיניו כי אולי מדובר באנשים חפים מפשע ועדיין הוראות חוק המעצרים חלות גם בתיק זה.
אנו מבקשים מביהמ"ש לשמש לנו עיניים בחומר וכן מבקשים מבימ"ש זה בכל כובד משקלו לעשות ביקורת ולערוך התערבות ולהורות למשטרה, כאשר הם מקבלים את מלוא הימים ודבר זה מסנוור אותם כשמדובר בתיק רצח, להורות למשטרה להתכנס ולבצע את הפעולות כנדרש.
בימ"ש קמא אומר שהוא לא נותן למשטרה הוראות איך לבצע את העבודה וכך יוצא שהמשטרה עושה כראות עיניה. אני מבקש לראות מקום לשחרר את העוררים או לחילופין לקצר את ימי המעצר.
פרמטר נוסף שלא קיבל את החשיבות הראויה כאשר שאלנו לגבי דוחות ומה בוצע ומה לא בוצע ואני מפנה לכך שמדובר בפעולות שלא בוצעו למרות שניתן להם זמן לבצען והם ממחזרים דוחות.

עו"ד חיה מלול:
מיום 29.6.15 במעצר כאשר ביום 3.8 הוא יהיה עצור במשך 36 יום, כאשר סך הכל הוא נחקר עד היום 3 פעמים וכשלא הוטחה בפניו כל ראיה.
מהארכת המעצר הקודמת פרט לעורר 3 אף אחד מהחשודים כאן לא הוצא לחקירה כך שיוצא ש- 12 ימים בהארכת מעצר חמישית – בעניינו של מרשי – העורר יושב במעצר מבלי שיחקרו אותו או טענה מה הוא ביצע.
מרשי כל הזמן אומר להם שהוא בוודאות לא רצח ולא היה במקום הרצח, והוא אמר שהוא מכיר את הבן אדם ולא היה גם סכסוך ביניהם. הוא אף אמר שאם היה במקום אפילו שעות לפני כן הוא היה זוכר. העורר גר 800 מטר ממקום הארוע, והוא אומר להם שיכול היה להיות בכל מקום אחר והוא גם מסביר להם שזה מרכז חייו, הוא גר שם, יש שם מרכז מסחרי עם מסעדות וחנויות וגם מגרש כדורגל. יש פה עוד עניין, הוא ביקש מהם שיזכירו לו כי הוא רווק והוא מסתובב הרבה. הם לא הטיחו בו דבר מה שפגע ביכולתו לתת טענת אליבי. הם טענו כי התנהלותו מבחינתם זה שהוא שומר על זכות השתיקה. הוא ביקש שיטיחו בפניו מה הם סבורים שהוא עשה.
יש ענין של הקלטות חקירות חשודים בעבירות חמורות ובגלל שהחקירה מוקלטת הם לא רושמים הכל. אם הוא שומר על זכות השתיקה מבחינתם אז הם מחליטים שלא להטיח בפניו. העורר לא שומר על זכות השתיקה ומוכן לעימותים והכל.
נגיד שהעורר שומר על זכות השתיקה, ממתי זה נותן להם את הזכות לא להטיח בפניו אחרי 29 יום של מעצר מה הוא ביצע.
מסתבר שעוד כמה ירו. אם הם מציגים שהוא ירה ועוד כמה חשודים ירו, אז עולה השאלה מי ירה בפועל המשטרה טוענת שהם לא אומרים מי.
יכול להיות שהמשטרה תצליח להוכיח את מה שהם אומרים ויתכן שהחשוד כאן לא עשה את מה שעשה.
אם לי היו לוקחים את המשקפיים במשך שבוע הייתי מודה בכל. אם זו הגישה של היחידה החוקרת, כשאנו נמצאים היום במצב שלא פעם אנשים הודו בדברים שלא עשו, ובגלל פעולות חקירה פסולות כמו במקרה שלנו, ובימ"ש קמא לא אמור לשתף עם זה פעולה. על ביהמ"ש לבחון אם הערכת המצב שונה וזה לא נעשה בתיק זה.
בעניינו של מרשי, כל החלטה בזמן האחרון כשאני שואלת אם החשד הסביר התעצם, וזאת בגלל שנאמר לי ששמו של מרשי עלה כחשוד מספר חודשים קודם לכן, וכי דבר זה פגע ביכולתו לתת טענת אליבי.
אחת הסיבות שמחזקות את ההחלטה לתת הארכת מעצר זה בגלל שיש לו עבר פלילי, אך אין זו החלטה. אולי בהחלטה בהארכת מעצר ראשונה אך לא בחמישית כאשר החשוד משתף פעולה ואף טוען לחפותו.
צריך לעשות אבחנה בין העוררים. יש כאן עצור במשך חודש ימים ועניינו לא נחקר ואי אפשר להשוות את עניינו למי שנעצר לפני 8 ימים. אנחנו כבר הגענו לחריג.
בדיון הראשון הגענו למצב שאותי הטריד. במהלך הדיון שאלתי, מכיון שהיו באותה פרשיה חשודים אחרים ששוחררו, האם מרשי ניסה לשבש וחברי אמר שלא. הגיעה הבקשה של היועמ"ש שמדובר בחשש לשיבוש ושאלתי את חברי אם יש שיבוש ואם היה דבר ספציפי וחברי אמר שהחשוד כאן לא עשה כל פעולה לשיבוש. ביהמ"ש טוען כלפי חברי שהתשובה שלו לא מתאימה לנספח של היועמ"ש ואף התווכח עם חברי שהמשיך לטעון שאין כל פעולה שניסה לבצע העורר לצורך שיבוש או בריחה. אני מבקשת מביהמ"ש זה לבדוק את הנושא. יכול להיות שמשתמשים במידע לא נכון כדי להאריך את המעצר.
לסיום אבקש כי ביהמ"ש יבחן את שחרורו של העורר לאור חלוף הזמן ואם ביהמ"ש סבור שיש מקום להמשך מעצר אני סבורה שיש מקום לצמצם את הימים.

עו"ד יעקב מלול:
התחושה שיצאה מביהמ"ש לא טובה. אנו לאחר דיון בהארכת מעצר חמישית, יש לנו תחושה שמקיימים דיון במעמד אחד. ולאחר שהוארך מעצרו של מרשי מפעם לפעם אנו שואלים את נציג המשטרה שאלות בסיסיות ולגיטימיות בנוגע לחקירה והתשובה היא אחת – מונח בפני ביהמ"ש – אני יכול לומר שאני סומך על ביהמ"ש שיכול לשמש לי עיניים ואני יכול לסמוך על דברי מרשי שמה שאומר נציג המשטרה אינו נכון.
איך שנציג המשטרה טוען שהעורר היה במקום הרצח בשעת הרצח, זה אינו נכון. יכול להיות שיטענו שאנו נשבש את החקירה אבל מדובר בעורר שנמצא במעצר כבר ימים רבים ועדיין לא הוטח בו והוא מבקש שיטיחו בו ויתנו לו אפשרות לתת תשובה.
עברו 23 ימי חקירה האם בכוונת המשטרה להטיח בעורר במהלך הארכת המעצר הקרובה כאשר נציג המשטרה טוען שהוא יטיח בו במהלך התקופה הבאה אך לא אומר מתי.
בימ"ש קמא מאריך מעצר ביום 13.7 מרשי נחקר ביום 14.7, הוארך המעצר למשך 13 יום ומאז הוא לא נחקר, מגיעים לביהמ"ש בדיון האחרון עליו אנו עוררים – 26.7 – ומאותו יום עד היום הוא עדיין לא נחקר. לשון אחרת – 17 ימים הוא נמצא במעצר, כי הוא עלול לשבש את החקירה ולא הטי חו עדיין את מה שסוברים שביצע – וזאת על מנת שיוכל לתת מענה מספק.
התיק מתחיל ב- 29.3 – ימ"ר מרכז מתחיל לחקור, יש אוסף מצלמות אבטחה איכוני תקשורת ופלטי שיחות טלפון. ב משך 3 חודשים חוקרים את התיק ושמו של העורר עולה כחודשיים לפני הארכת המעצר הראשונה, יכולים לאסוף נגדו ראיות כאלה ואחרות שיכול שהספיקו להארכת מעצר ראשונה ולהטיח בו.
ביהמ"ש נעתר לבקשת הארכת מעצר, ואנו כבר טענו בדיון הראשון שמרשי נפגש עם חזקיה יוסף והם הלכו לאכול במסעדה, עזב את המקום אחרי שהוא יוצא מהמסעדה ונוסע למקום אחר, לא חוזר בשום דרך. אני מבקש שחברי יציג בדל של ראיה כזו ויבואו ויגידו אחרת.
מרשי עזב את המסעדה עם יוסף חזקיה – אשר שוחרר בהסכמה – ואז אנו באים לחקירה והמשטרה מבקשת ממרשי טענת אליבי ואיפה היה. הוא אומר להם שיגידו מתי שעת הרצח ומה מיחסים למרשי אבל נציג המשטרה לא נותן. נציג המשטרה מבקש טענת אליבי כמו יוסף חזקיה והם יעשו את השיקולים שלהם. הם מצפים ממרשי לתת מועד מסוים עם שעה מסוימת. כעת מי משבש את החקירה?
נצא מנקודת הנחה שהוא כן זוכר על מה מדובר. אני מבקש מביהמ"ש לחייב את נציג המשטרה לענות אך ביהמ"ש קמא לא נעתר לבקשה זו.
לא רק זאת שמרשי לא נחקר, ואנו מפנים לכך שרק חשוד אחד נחקר 7 פעמים בטענה שיכול להיות שהוא יגיד על חבר שלו, ואין סיבה להעליל משהו שהוא לא עשה. המשטרה משתמשת במניפולציות כדי שייחס למרשי דברים שלא היו.
הם לא חוקרים חשוד אחד ופונים לחשוד אחר בגלל שנח להם ובשביל זה יש את ביהמ"ש.
היינו כאן בדיון בהארכת מעצר בערר בפני כב' השופטת ברק נבו, נציג המשטרה הגיש לביהמ"ש דו"ח סודי בו הפנה את ביהמ"ש לפעולות חקירה שבוצעו 66 ואילך. בהארכת המעצר האחרונה שאלתי אם פעולות 66 ואילך בוצעו, משיב נציג המשטרה שהוא לא רואה דוחות כאלה על 66 ואילך.
אם לא כל פעולות החקירה הוצגו בפני ביהמ"ש, הרי ביהמ"ש יוכל להאריך את המעצר עד 24 שעות ולא מעבר לכך לפי סעיף 15ב' לחסד"פ – מעצרים.
אני מבקש מביהמ"ש ומצפה שיורה למשטרה שאם יש הסבר מניח את הדעת בפי העורר, במידה ולאחר שיטיחו בו איזה ראיות משמעותיות כאלה ואחרות, שתינתן לו האפשרות להשיב לראיה כזו או אחרת אם היא קושרת אותו למקרה.

עו"ד אטיאס:
כשאני מעיין בבקשת המעצר בעניינו שלה עורר העילות הן שיבוש ומסוכנות. לעניין המסוכנות – העורר מסיקה נעצר 3 חודשים לאחר הרצח והוא גם נעצר שבועיים לאחר שהאחרים נעצרו. כהוא חזר מחו"ל הוא לא נעצר מנתב"ג ולכן אני סבור שזו טענה המחלישה מעט את עילת המסוכנות. אם ידוע שקיים רוצח שמסתובב ברחובות הרי הוא מסכן את הציבור.
לא ראיתי בשום מקום שהפעלת לחץ היא פעולת חקירה. בכל מהלך המעצר הוא לא נחקר פעם אחת. לגבי מרשי לא הוטחו ראיות ואף לא נטענו עובדות. עובדה שמשאירה את חברי בפני מבוכה, כי כאשר נאמר לו שהוא היורה, הרי אותה אמירה או טענה נאמרה לחשוד אחר. הכיצד זה יתכן?!
אמרתי לחברי שאם הם טוענים שהיו שני כלי יריה ביקשתי את הדו"ח הרפואי אך אין דו"ח רפואי. זה דבר שמעמיד את המשטרה במבוכה. גם כשהם מטיחים הם מטיחים עובדות שהן שנויות במחלוקת שכן לא יתכן ששני אנשים הם היורה.
באשר לסמס שנשלחו, לתומי חשבתי שאולי ישנה שהודעות אלה נשלחו מטלפון של מסיקה, ואני כבר אומר שאין כל מכשיר שנמצא בבעלותו וגם לא נמצא מכשיר שלו. מדובר בגדר עדות שמועה. האם יש איזה שהיא הודעה של מישהו שראה בעיניו שמסיקה ירה היו מטיחים בו. אם יש ראיות שיתכבדו ויגישו כתב אישום אך אין דבר כזה ומנסים להפעיל עליו לחץ.
בנוסף, בימ"ש קמא מאפשר לחוקרים שלא לענות על שום שאלות בפרט הדבר נכון לגבי העורר נודל. חמור מכך, פעולות החקירה המתבקשות חוזרות על עצמן, פעולות שלא מבוצעות, וזה מעורר תחושה לא נוחה שביהמ"ש נעתר לבקשה שהיא מן הפה אל החוץ.
אם לא ברור לכולם שמדובר בהפעלת לחץ אני מפנה לחקירות החשודים, אין כל הטחות כאן ולא עימותים. אני מבקש שיראו לי איפה אותה טענה של שיקולי חקירה באה לכדי ביטוי בחקירה ואיך יתכן שלא משיבים על שאלות אלה.
הפסיקה קובעת כי נושא הראיות צריכות להתחזק מעת לעת ובענייננו אין דבר שהתחזק. מה התחזק לגבי באזוב נודל? מדובר במי שאין לו עבר פלילי וזו לו פעם ראשונה במעצר. הביאו אותו לחקירה פעם אחת לפני הארכת המעצר, נשאל 5 שאלות אם מכירים אדם כזה או אחר ובזה הסתיימה החקירה. זה מעיד כמה הבקשה שלהם צינית כי לא בוצעו כל פעולות חקירה בעניינו.
על המשטרה לומר שעל מנת להפעיל עליהם לחץ להשאיר אותם במעצר.
אני מפנה את ביהמ"ש לכך שעילת המעצר של שיבוש לא מתקיימת. טענת בבימ"ש קמא כי נושא השיבוש צריך להיות קונקרטי. אם מדובר בעניין אינהרנטי הרי לעולם תהיה פה עילת שיבוש. השאלה אם אמר העורר או עשה דבר שהקים את עילת השיבוש. מדובר בעילה מהפה אל החוץ. אני שואל איפה השיבוש ומה עשה העורר. לא מדובר במשהו קונקרטי שעשה.
לגופו של ענין, בעצם הבקשה להארכה של היועמ"ש מקבל פרקטיקה חדשה לפיה לא צריך את היועמ"ש. הואצלה הסמכות לבקש הארכה מעבר ל- 3 ימים אלא לאלי אברבנאל סגן פרקליט המדינה. זה דבר סותר חזיתית את הוראת היועמ"ש.
חברי רוצים כמה שיותר ימי המעצר אך המחוקק הגביל ל- 30 ואילו ניתנה ליועמ"ש אפשרות להאריך. אך גם אם הואצלה סמכות כזו אין מקום ליתן את הסמכות הזו לסגן פרקליט המחוז.
אני מפנה להנחיית היועמ"ש באשר להאצלת סמכויות. מצטט.
גם אם ההאצלה נעשתה כדין, איפה אני יכול לטעון באשר לזה. אני סבור שלא יעלה על הדעת שיעקרו את העקרון של האיזונים ובלמים.
התחושה בתיק זה היא באמת לא נעימה. תחושה שההליך הזה הוא הליך מכור. אמרתי לבימ"ש קמא שהוא גם סניגור והוא אמור לשרת גם את האינטרס שלי כאשר אינו מחייב את המשטרה להטיח בפני העוררים את המיוחס להם. אחרי 30 יום עדיין לא נאמר לעוררים במה הם מואשמים.
אם ביהמ"ש לא יעשה סדר בחקירה זו ולא יגביל אותה, הרי מדובר בפיקציה.

<#5#>
החלטה

בפני ערר על החלטת בימ"ש קמא אשר הורה ביום 23.7.15 על מעצרם של העוררים עד יום 3.8.15. העוררים נעצרו במועדים שונים, החל מיום 28.6.15 עת נעצר העורר 1 ועד יום 12.7.15 עת נעצר הוערר 5 ועצור נוסף שלא הגיש ערר, שהיה המשיב 6 בדיון בבימ"ש קמא.
החשד כלפי העוררים הוא חשד בעבירת רצח שנעברה ביום בלילה שבין 28 ל- 29 מרץ 2015.
לגבי העוררים 1 ו- 2 הוצגה הסכמה היועמ"ש להארכת מעצרם, ההסכמה הוצגה על ידי עו"ד אברבנאל שלו הואצלה סמכותו של היועמ"ש.
בימ"ש קמא קבע שקיים רף ראייתי מספיק לצורך השלב הדיוני המדובר הנסמך על אדנים משמעותיים, יותר מאחד, השלובים זה בזה, אשר החקירה טרם מוצתה והכרחי כאשר ניתן להבין את הצורך בפעולות שנפרשות כבקשת הפרקליטה והמשטרה. החשודים שומרים על זכות השתיקה אך עליה לא נסמך קידום החקירה אלא על פעולות רבות ומגוונות.
עוד קבע בימ"ש קמא, כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות הן מתוך העבירה המיוחסת לעוררים והן מהעובדה שמדובר בחבורה, כאשר מתחברות פעולות חקירה רבות לצורך בירור החשדות.
באשר לשיבוש הליכי החקירה, קבע ביהמ"ש, כי מדובר בחשש הרגיל הטבוע בכל חקירה ולא מעבר לכך.
בערר שבפני מלינים הסניגורים על משך הזמן שבו עצורים מרשיהם על העובדה שלא הוטחו בהם הראיות שנאספו עד כה ובכך נמנע ממרשיהם להציג את גרסתם לראיות אלה ולעובדה שהעוררים נעצרו כמקשה אחת בלי שנעשתה אבחנה בין החלק שמייחסת המשטרה לכל אחד מהם.

עיינתי בחלקים מתוך החקירה אליהם הפנו אותי נציגי המשטרה ואני תמימת דעים עם בימ"ש קמא שקיים רף ראייתי מספיק לצורך השלב הדיוני המדובר. אני ערה לעובדה שאין המדובר בהארכת מעצר ראשונה לגבי חלק מהעוררים מדובר בהארכת מעצר חמישית. יחד עם זאת, המשטרה אינה שוקטת על שמריה ומקדמת את החקירה גם אם קידום זה לא נעשה באמצעות חקירת העוררים עצמם.
לפיכך, איני רואה מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.
יחד עם זאת, ככל שחולף הזמן ברור שהחקירה שעשה שהעוררים עצורים צריכה לבוא לידי סיומה, בין אם בהטחת הראיות שהצטברו בפני העוררים ומתן אפשרות לתגובתם ובין אם בשחרורם גם אם החקירה יכולה להמשיך ולהתקדם.
אינני קובעת מסמרות בעניין זה כיוון שנותרו עוד מספר ימים עד תום ימי המעצר שנקצבו לעוררים, אך אם תתבקש הארכת מעצר נוספת יהיה על בימ"ש קמא לבחון היטב האם יש התקדמות ממשית בחקירה ואם לא הגיעה העת להטיח בפני העוררים את הראיות שנצברו או לעשות אבחנה ביניהם.

לאור זאת אני דוחה את הערר.
<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ג אב תשע"ה, 29/07/2015 במעמד הנוכחים.

זהבה בוסתן , שופטת