הדפסה

גבאי נ' עירית שדרות ואח'

בפני
כב' השופט ברוך אזולאי

העותר
יובל גבאי
ע"י ב"כ עו"ד פנחס כהן

נגד

המשיבים
1.עירית שדרות
2.ראש העיר מר אלון דוידי
3.מבקרת העירייה מרים בן שושן
ע"י ב"כ עו"ד בנימין סעדון

פסק דין

העותר מבקש לאסור על המשיבים לדון בדו"ח ביקורת שנערך במהלך שנת 2013 בעניין החברה למוסדות חינוך ותרבות בע"מ, לחלופין, להימנע מלדון מדו"ח ביקורת זה במסגרת ישיבה רגילה של מועצת העיר, לחלופין, להימנע מלדון בדו"ח זה בטרם תינתן לו זכות טיעון ועוד תגובה על אותו דו"ח, ולהימנע מלפרסם או להפיץ את דו"ח הביקורת הנ"ל עד לקבלת תגובתו של העותר לדו"ח זה ועד לקיום דיון במסגרת ועדת הביקורת ומועצת העיר, כמתחייב להוראות סעיף 170 כ' (רבתי) לפקודת העיריות, נוסח חדש.
בפתיח לעתירה צוין, שעניינה של עתירה הינו זימון לישיבת מועצת העיר שנועדה להתקיים ביום 21.01.14 שעה 19:00, כאשר העתירה הוגשה ביום 21.01.14.
עם הגשת העתירה, הוגשה בקשה דחופה לצו ביניים במעמד צו אחד, בה ביקש העותר למתן צו ביניים האוסר על המשיבים להביא לדיון בכלל או באותו יום, במסגרת ישיבת מועצת העיר, שהתקיימה באותו יום.
בקשר לכך נקבע בהחלטה מאותו יום, כי אין הצדקה לדיון מעמד צד אחד, בין השאר, בשל העובדה שהבקשה הוגשה רק באותו יום, בעוד שההודעה למשיבה נמסרה לעותר ביום 09.01.14.

לטענת העותר בעתירה:
העותר הינו חבר מועצת העיר משדרות, שנבחר לכך בבחירות שהתקיימו באוקטובר 2013 עד לפני חודשים ספורים, כיהן העותר בסגן בתואר, של ראש העיר וכיו"ר הנהלת החברה למוסדות חינוך ותרבות בע"מ המופקדת על ניהול המתנ"ס העירוני בשדרות. המשיב 2 הינו ראש העיר בשדרות, שנבחר בחודש אוקטובר 2013. המשיבה 3 הינה מבקרת העיריה.
במהלך שנת 2011, הגיעה לחברה למוסדות חינוך הודעה מהמשיבה 3, לפיה החליטה לערוך ביקורת בחברה. בתגובה לכך הודיע העותר למשיבה 3 במכתב מיום 31.10.11 כי מתנ"ס שדרות פועל משנת 1981 כישות משפטית נפרדת שלגביו כל מערך הביקורת נעשה על ידי החברה למתנ"ס ועל ידי הסוכנות היהודית ואינו רואה כל סיבה להעביר אליה את כל החומר שנתבקש להעביר, שאין כל צורך בכפל ביקורת, מה גם שאין בסמכותה לבצע ביקורת במתנ"ס.
מאז לא שמע העורר דבר מהמשיבה 3. בינתיים, העותר התפטר מתפקידו בחברה למתנ"סים, בסוף שנת 2011 ובראשית שנת 2012 בשל חילוקי דעות שהיו לו עם ראש העיר דאז, והוא ניתק את עצמו מהחברה והמשיך לכהן כחבר מועצת העיר עד לבחירתו בשנת 2012 כסגן בתואר של ראש העיר הממונה על תיק החינוך.
בבחירות מיום 22.10.13, נבחר המשיב 2, כראש העיר החדש של שדרות, לאחר שקודם לכן היה חבר מועצה באופוזיציה מראש העיר הקודם וחבר וועדת ביקורת.
כחודשיים לפני הגשת העתירה החלו מועצת העיר החדשה והעומד בראשה את כהונתם וכבר בתחילת הדיונים, נפלו מחלוקות קשות בין העותר ובין המשיבים, שבגינה נקט העותר במספר פעולות הקשורות למשיבים.
לטענת העותר, כחלק מניסיונות המשיבים להליך אימים עליו, בחרו הם להעלות לדיון את דו"ח הביקורת שערכה המשיבה 3, בשנת 2012, אותו הגישה למתנ"ס כבר בינואר 2013, כאשר העותר עצמו לא קיבל לידיו את הדו"ח ולצורך דיון בו, במסגרת וועדת הביקורת של העיריה, ומצא את עצמו עומד לקראת כינוס ישיבת מליאת מועצת העיר שהתקיימה ביום 21.01.14, שעמדה לדון בנושאים שונים וביניהם דו"ח ביקורת למתנ"ס מתאריך 04.06.13.
במצב זה פנה העותר אל המשיבים וביקש להעמיד אותם על אי חוקיות הדיון ודו"ח הביקורת באותה הישיבה (נספח ד' לעתירה).
ביום 21.01.14 השיבו המשיבים לפניה האמורה, כי באוקטובר 2013 הוא סירב לשתף פעולה עם מבקרת העיריה וכי דו"ח הביקורת נדון כבר ביוני 2013, אף שלא צורף כל פרוטוקול כזה.
לטענת העותר, לא ניתן כל הסבר לכך שהדו"ח לא הובא לדיון במועד הקבוע בחוק ולעובדה שהמשיבים מתכוונים לקיים דיון בדו"ח כדי לתת לו זכות טיעון או תגובה.
לטענת העותר, סעיפים 170, 170 ג' (רבתי) לפקודת העיריות וכן סעיפים 57,58 לתוספת של פקודת העיריות מסדירים את הטיפול בדו"ח הביקורת ואת נהלי הדיון במועצת העיר, מהם עולה שהמבקר יגיש דו"ח על אמצעי הביקורת אחת לשנה לא יאוחר מיום 01.04 של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדו"ח, להמציא העתק ממנו לוועדה לענייני ביקורת, המבקר רשאי להגיש דו"ח על ממצאי ביקורת שערך בכל עת שיראה לו, או לפי בקשת ראש העיריה או הוועדה לענייני ביקורת, תוך שלושה חודשים מיום קבלת דו"ח הביקורת, יגיש ראש העיריה לוועדה לענייני ביקורת את הוראותיו על הדו"ח וימציא לכל חברי המועצה העתק מהדו"ח בצירוף הערותיו, הוועדה לענייני ביקורת תדון בדו"ח המבקר ובהערות ראש העיריה עליו, ותגיש למועצה, באישור, את סיכומיה והצעותיה תוך חודשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש העיריה, ובהיעדר הערות כאלה, תדון הוועדה בדו"ח המבקר ותגיש למועצה באישור את סיכומיה והצעותיה עד תום חמישה חודשים ממועד המצאתו עד ידי מבקר העיריה, הועדה ראשית לזמן לדיוניה נושא משרה של העיריה או של גוף עירוני מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו"ח.
תוך חודשיים מהיום שהגישה הוועדה את סיכומיה והצעותיה, תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ודו"ח המבקר, ותחליט על אישור הסיכומים או ההצעות.
במקרה בו לא הוועדה הועדה או ראש העיר את הפעולות המתחייבות הנ"ל, ימציא המבקר עותק מהדו"ח לכל חברי המועצה והמועצה תדון בדו"ח ובהמלצותיו לא יאוחר משבעה חודשים ממועד הגשתו לראש העיריה.
כמו כן, נקבע, כי לא יפרסם אותו דו"ח מן הדברים האמורים לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, אך מבקר העיריה או ראש העיריה, רשאים באישור הועדה, להתיר פרסום, כאמור.
על פי פסיקת ביהמ"ש העליון בבג"ץ 7805/00, אלוני חברת מועצת עירית ירושלים נ' מבקר העיריה, יש לאפשר למלא תפקיד ציבורי שיכול להיפגע מדו"ח ביקורת להשמיע את טענותיו בטרם יוחלט על פרסומו של הדו"ח.
לטענת העותר, הכללת הדיון בדו"ח הביקורת בישיבת מועצה רגילה בא נדונים נושאים נוספים נוגדת להוראות סעיפים 57 ו-57 לתוספת שבפקודת העיריות, ולעניין זה יש צורך בישיבה מיוחדת של מועצת העיריה לדיון בטווח הביקורת.
כמו כן, קיימת פגיעה להביא לדיון בפני מועצה דו"ח ביקורת, המתייחס לחברה שהעותר עמד בראשה בלי שניתנה לו הזכות לטעון או להגיב ביחס לדו"ח הביקורת.

בתגובה לטענות העותר טענו המשיבים:
העתירה לוקה בחוסר דיוק עובדתי ומשפטי, בחוסר גילוי נאות ובחוסר תם לב וניקיון כפיים.
משיבה 3, כמבקרת העיריה, פנתה פעמים רבות לעותר בבקשה כי ישתף אתה פעולה ויעביר לה חומרים הדרושים לצורך עריכת הדו"ח, והוא סירב לכך פעם אחר פעם.
כמו כן הייתה ישיבת מועצת העיר השתלחות חסרת רסן של העותר כלפי משיבה 3.
מדובר במעשה עשוי ועל כן יש לדחות את העתירה. מאז מתן החלטת בית משפט זה שדחתה את בקשת העותר לצו ביניים, דנה מועצת העיר מיום 21.01.14 בדו"ח הביקורת והחליטה לאשרו. (נספח 1 לכתב התגובה). הדו"ח פורסם משכבר באתר האינטרנט של העיריה והופץ לחברי המועצה.
העותר לא גילה שטרם הוצאת הדו"ח העבירה המשיבה 3 את הדו"ח למתנ"ס לצורך תגובתם לאמור בו.

באשר לעובדות, במהלך שנת 2011, החלה המשיבה 3 לעבוד על דו"ח הביקורת, ביום 23.10.11 פנתה לעותר את כיהן כיו"ר הנהלת המתנ"ס, וביקשה כי ימציא לה רשימה של מסמכים. המשיב השיב לפנייתה, כאמור, כי לא רואה כל סיבה להעביר אליה המסמכים שנתבקש להעביר. המשיב השיב ביום 31.10.11.
מיום 01.11.11 פנתה המשיבה 3 בשנית לעותר, כי לאור סמכותה של עירית שדרות לבצע ביקורת במתנ"ס היא מבקשת להמציא את הנתונים שנתבקשו עד ליום 13.11.11 ובתשובתו ביום 09.11.11 דחה שוב את בקשתה.
ביום 15.11.11 הודיעה שוב, המשיבה 3, לעותר, כי הביקורת מתבצעת בהתאם לחוק, שהיא דוחה את טענותיו ושומרת לעצמה את הזכות לפעול על פי כל דין והיא רואה בתשובתו סירוב ומניעת ביצוע הביקורת. כמו כן, פנתה אליו פעמים נוספות, אך העותר לא העביר לה כל מסמך.
ביום 09.01.13, הגישה המשיבה 3 היא טיוטת הדו"ח למנכ"ל העיריה לשעבר לצורך קבלת תגובתו ותגובת המכותבים למכתב (נספח 8 לתגובה), אך המשיבה 3 לא קיבלה כל התייחסות לדו"ח.
ביום 10.03.13 הגישה המשיבה את הדו"ח לראש העיר דאז, מר דוד בוסקילה, ביום 04.06.13 נדונה טיוטת הדו"ח בוועדת הביקורת של העיריה. ראש העיר דאז, מר בוסקילה, לא הביא את הדו"ח לשולחן המועצה וראש העיר החדש, מר אלון דוידי, מצא לנכון למלא את חובתו על פי פקודת העיריות והביא את הדו"ח לדיון ולאישור המועצה.
סעיף 57 לתוספת השנייה לפקודת העיריות, קובע כי הדיון בדו"ח מבקר העיריה ודו"ח מבקר המדינה יהיה במועדים הקבועים בסעיף 170 ג' לפקודה, אך ראש העיר הקודם, לא מצא לנכון לעשות כן, בעוד שראש העיר הנוכחי מצא לנכון לעשות כן.

4. דיון
לאחר עיון בכתבי הטענות ובטענות הצדדים נראה לי כי לאור תשובת המשיבה אין למקום לקבל את העתירה.
מדובר במעשה עשוי, כאמור בטענות המשיבה, ולא ניתן לקבוע כי לא ניתנה לעותר אפשרת להשמיע את טענותיו ביחס לדו"ח, או כי יש עילה אחרת למניעת הדיון בדו"ח.

לאור זאת אני דוחה את העתירה על הסף, ומחייב את העותר בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
יש להצטער על האיחור במתן פסק הדין עקב טעות טכנית.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"הה, 13 באפריל 2015 , בהעדר הצדדים.