הדפסה

גבאי(עציר) נ' מדינת ישראל

המערער:
דוד גבאי

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל

מהות הערעור: ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום בב"ש (בפני כב' השופט ת ש. חביב) בת.פ. 33842-01-12 מיום 24/9/12.

נוכחים: המערער וב"כ עו"ד יפתח רפאלי
ב"כ המשיבה עו"ד איילת קדוש
<#1#>
פרוטוקול

ב"כ המערער: חוזר על האמור בהודעת הערעור שבכתב ומבקש להוסיף שביהמ"ש העליון היחיד שמתייחס לסוגיה זו. אנו מערערים על קביעת מתחם ענישה של בין 6 ל- 18 חודשי מאסר תוך שלטעמי לפחות, ועברתי על עשרות פסקי דין מתחם הענישה הנוהג נע בין עונשים של של"צ וצו מבחן גם בנסיבות של החדרת סמים לכלא. מפנה לעפ"ג 17558/07/09 ממחוזי מרכז, שם החדירו 4.4 גרם הרואין לצד 5.3 גרם חשיש ובימ"ש השלום הטיל עונש של 7 חודשי מאסר ובימ"ש מחוזי דוחה את הערעור ומשאיר את העונש ולא הוגש ערעור שכנגד.
אין לי עונשי של"צ שאושרו בערכאות של בימ"ש שלום. לא ראיתי פסק דין של ערכאות גבוהות יותר. מפנה לרע"פ 6389/04 שם מדובר בהחדרת 27 גרם הרואין המחולק ל-9 מנות וכן 87 גרם קנביס מחולק ל-18 מנות. בימ"ש מחוזי הטיל עונש של שנתיים מאסר ובימ"ש עליון דחה את הערעור ולא מצא טעם להתערב בהחלטה ולא הוגש ערעור שכנגד. זה לא היה לשימוש עצמי. אם בכמויות האלה זה העונש, יש משקל והדברים ידועים בעיקר כאשר בימ"ש בא לגזור עונש בתוך המתחם אבל לגבי העמדת מתחם הענישה בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית ובנסיבות החדרת הסם לכלא מדובר בעונש של 6 חודשים שמגיע עד שנה וחצי זה סוטה בצורה ניכרת מרף הענישה הנהוג בבתי המשפט.
הנסיבות האישיות של המערער נחשפו בפני בימ"ש קמא, המערער סיפר שנקלע למשבר אישי ועל רקע זה כשיצא לחופשה השיג את הסם והחדיר אותו לכלא. אגב, המערער הודה מיד בהזדמנות הראשונה וסיפר בדיוק מה שעשה ולקח אחריות וכך עשה כאשר התחיל משפטו להתנהל. מיד הודה בהחזקת הסם ולא ביקש להתחמק מאחריות.
לגבי העונש – בסופו של יום לצאת עם עונש של 14 חודשי מאסר בהחזקת 2 גרם קוקאין בנסיבות חייו של המערער ולמי ששוהה 3 שנים במאסר בגין עבירות בסחר בסם, יוצא מהכלא רוכש הסם ומחדיר אותו לכלא כדי להתגבר על מצבו הרגשי הקשור להפלה שעברה אשתו.
העבירה הזו מחייבת עונש ולא ביקשנו להימנע מהטלת עונש בגין העבירה אותה ביצע המערער בתיק זה. יחד עם זאת צריך היה לשקול בצורה זהירה יותר וליתן משקל רב יותר לנסיבות אישיות בתיק זה, לעובדה שהסמים הוחדרו על רקע משבר ולשימוש עצמי. בלא מעט פסקי דין המוזכרים בהודעת הערעור הסמים מוחדרים שלא לשם שימוש עצמי אלא לצורך הפצה בתוך הכלא וזה ניתן ללמוד מהכמויות ואז נוטים בתי המשפט להתייחס בחומרה יתרה לעבירה זו. זה לא המקרה שבפנינו. מגיש ע"פ בפני כב' השופט אזולאי 39905-01-10, שם מופחת עונש מאסר בגין עבירה בנסיבות דומות של קבלת סמים על ידי אסירה בתוך כותלי ביהמ"ש, גם הרואין ובימ"ש זה הפחית והעמיד את העונש על 7 חודשים חרף 12 חודשים שהושתו בבימ"ש קמא.
ישנם הרבה דוגמאות ובכל הפסיקה שמצאתי גם שמצאתי תמיד שהנסיבה של החדרת סם היא לחומרה, תמיד היה משקל לנסיבות אישיות ולגבי משקל הסם ובטח לעובדה אם מדובר בהחזקה עצמית אם לאו. המערער לא מצפה שיתנו לו פרס על העבירה. יחד עם זאת, על החדרת סמים על רקע משבר בכמות כזו, אני סבור שלצאת עם עונש של 14 חודשי מאסר זה עונש קשה וגם אם היה מורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לא צריך היה לקבל עונש כזה ואם בימ"ש מצא לזכות אותו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית אלא רק להחזקה עצמית אזי אני סבור שכן אפשר להקל עמו.
מבקש להתייחס גם לעובדה שבימ"ש קמא מצא לנכון להפעיל מאסר מותנה, אני סבור שברגע שבימ"ש קמא קבע שהמאסר המותנה יחול רק לאחר סיום עונש המאסר הקודם אותו מרצה המערער לא היה מקום לקבוע זאת בנסיבות המקרה ואני סבור שהדברים ברורים ואני לא מצאתי שום פסק דין מאוחר יותר שסותר. אני מפנה לדבריו.
לעניין הקנס שהשית בימ"ש קמא של 5000 ₪ ותחתיו 3 חודשי מאסר, גם בעניין זה מפורט בהודעת הערעור ומדובר במי שמרצה 3 שנים מאסר והוא לא עובד בכלא וידו אינה משגת. מדובר במי שנתמך באשה ו-4 ילדים קטנים. אשתו אינה עובדת ומפרנסת את הילדים מכסף שהיא מקבלת מאביה כשהוא יכול לעזור לה. גם בעניין זה אני סבור שהקנס שהוטל, גם גובה הקנס ובוודאי תקופת המאסר שהוטלה תחתיו אינם מידתיים ואני מבקש גם להתערב בזה ולקבוע שלא היה מקום להשית קנס ובוודאי לא להטיל תקופת מאסר כה ארוכה תחת הקנס שהוטל.
בימ"ש קבע שכל עונש שיוטל יצטבר לתקופת מאסר קודמת שריצה המערער . הוא סיים את עונשו ב- 1/6/12 ומאז הוא היה במעצר והיום במאסר בגין תיק זה. אלא שבגלל טעות בהבנת הנקרא בשב"ס הם מחשבים את תקופת המאסר של 14 חודשים מיום מתן גזר הדין ולא מיום שהוא סיים את מאסרו הקודם. אני לא מכיר פסק דין שאומר שמגזר הדין לא ינוכו ימי מעצר.

ב"כ המשיבה: לשאלה אם יש ימי מעצר שהוא לא היה שפוט בהם אני משיבה שצריך לבדוק זאת בנתוני השב"ס.
לגבי הקנס – כשראיתי את טענות חברי ולעניין הקנס זה קצת יותר גם מאמירת ביהמ"ש וגם מדברי המערער עצמו. ביהמ"ש אמר בהכרעת הדין בעמ' 32 שורה 7, כתוב שמדובר במי שהפרוטה מצויה בכיסו. המערער עצמו בחקירתו הנגדית מתפאר ביכולתו להשיג כסף. יש טעם נפגם בטענה ההפוכה שטוען חברי.
בימ"ש קמא התייחס להפעלת המאסר על תנאי ומפנה לפסק דין שחאדה ומגישה אותו.

ב"כ המערער: בשלב זה אני אסתפק בהצעה להפחית את הקנס ואת חלף הקנס וכמו כן בהצהרת המדינה כי יש מקום לנכות את ימי המעצר בהם היה נתון המערער בתיק זה בעת שלא היה במאסר בפועל בתיק אחר.

ב"כ המאשימה: לא הסכמנו להפחתת הקנס

<#3#>
פסק דין

המערער הורשע במסגרת הכרעת דין ולאחר שמיעת ראיות בכך שהחדיר לכלא, שעה שחזר מחופשה, 2.131 גרם של סם מסוכן מסוג קוקאין. ביהמ"ש קבע בהכרעת הדין, כי הסם הוחזק על ידי המערער לשימושו העצמי ולא לצרכי מסחר. בגין מעשיו אלה, נדון המערער ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל במצטבר לכל מאסר אחר אותו ריצה באותה עת; הופעל עונש מאסר מותנה של 4 חודשים חציו במצטבר וחציו בחופף, כך שסך הכל היה על המערער לרצות 14 חודשי מאסר בגין התיק הנוכחי; הוטל על המערער מאסר מותנה בן 7 חודשים; וכן נדון לתשלום קנס בסך 5000 ₪ או 3 חודשי מאסר תחתיו.

הערעור הופנה תחילה כנגד מספר רכיבים, אולם לאחר הדיון בביהמ"ש, הסכים ב"כ המערער לצמצם את ערעורו לגובה הקנס וימי המאסר תחתיו ולקביעה שיש לנכות מהמאסר שהוטל את ימי המעצר בהם היה נתון המערער בגין התיק הנוכחי בעת שלא היה נתון במאסר אחר.

ב"כ המשיבה הסכימה שיש לנכות את ימי המעצר כאמור, אולם סברה שהקנס שהוטל סביר נוכח כמות הסם שהוחדרה לכלא.

נדמה שהקנס שהוטל על ידי בימ"ש השלום חורג מעט לחומרה לאחר שהרשעת המערער הייתה בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית ועל כן אנו מקבלים את הערעור במובן זה שהקנס יועמד על סך של 2000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. כמו כן אנו קובעים כי מימי המאסר שנקבעו על ידי בימ"ש השלום יש לנכות את ימי המעצר בהם היה נתון המערער במסגרת התיק הנוכחי, ובלבד שלא ריצה באותם ימים עונש מאסר בגין תיק אחר.

יתר רכיבי גזר דינו של בימ"ש השלום יעמדו בעינם.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ה' שבט תשע"ג, 16/01/2013 במעמד הנוכחים.

ס.הנשיא, רויטל יפה-כ"ץ
אב"ד

יורם צלקובניק, שופט

יעל רז-לוי, שופטת

הוקלד על ידי טובה שרגא