הדפסה

בש"פ 6758/05 מדינת ישראל נ. פלוני

החלטה בתיק בש"פ 6758/05 בבית המשפט העליון

בש"פ 6758/05

בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המבקשת:
מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:
פלוני

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעים יום לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו-1996.

תאריך הישיבה:
כ"א בתמוז התשס"ה (28.07.05)

בשם המבקשת:
עו"ד אביה גליקסברג

בשם המשיב :
עו"ד שולמית אמיר

החלטה

1. זו בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

2. המשיב מואשם בעבירות מין חמורות שביצע כלפי בתו הקטינה, ילידת שנת 1989. המשיב חי בנפרד מאימה ומבתו הקטינה. על פי האישום, במהלך חודש ספטמבר 2004, בעת שהמתלוננת ביקרה את המשיב בדירתו, הוא שוחח עימה על ענייני מין, סיפר לה על תנוחות בהן הוא מקיים יחסי מין, ועל שהוא צופה בסרטים פורנוגרפיים. כן הראה למתלוננת כתבי עת פורנוגרפיים ותמונות עירום של נשים עימן קיים יחסי מין, וסיפר לה כי קיים יחסי מין עם בעלי חיים. בשלוש הזדמנויות במהלך פגישות אלה הוציא המשיב את איבר מינו ואונן בפני המתלוננת. באחד מימי השבת בתחילת ספטמבר 2004, שהתה המתלוננת לבדה עם המשיב בדירתו. הוא הראה לה כתב עת פורונוגרפי ואונן בפניה עד שהגיע לידי סיפוק. בהמשך לכך, שכב על המתלוננת, ניסה להוריד את חולצתה, ומשלא הצליח, מישש את חזה מעל החולצה. לאחר מכן, הפשיט המשיב את מכנסיה ואת תחתוניה של המתלוננת והחדיר בכח ובלא הסכמה את איבר מינו לאיבר מינה ובכך בעל את המתלוננת.

3. ביום 1.2.05 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. ישיבות הוכחות שנועדו להתקיים בתיק זה התבטלו בשל עומס על ההרכב וסדר עדיפויות בתיקים אחרים. בקשות המדינה להקדים מועדי דיון לא התקבלו, ומועדים חדשים נקבעו לאוקטובר 2005. בין לבין, התחלף הסניגור בתיק זה, וב-14.6.05 בקשו הצדדים ישיבת תזכורת כדי לאפשר להם לבוא בדברים, אולם ההידברות לא הובילה להסדר.

4. לאור העובדה כי שמיעת ההוכחות בתיק זה טרם החלה, ראיתי לנכון להורות על הגשת תסקיר מעצר כדי שיבחן את שאלת מסוכנותו של המשיב בין בהקשר הכללי ובין במיוחד ביחס למתלוננת, וזאת לצורך בחינת חלופת מעצר אפשרית. בתסקיר מעצר מיום 9.8.05 פורטו בהרחבה נתונים אישיים שונים ביחס למשיב, ונעשה ניתוח מקצועי הקשור לאפשרויות שחרורו בחלופת מעצר, ומסקנת התסקיר היא כי אין חלופה מתאימה שיש בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב. שירות המבחן נמנע מהמלצה לשחררו בחלופה, לאור הערכת סיכון ממשי להישנות מעשי עבירות אם ישוחרר ממעצר, לאור הפרעות אישיות ועיסוק אובססיבי בענייני מין המיוחסים לו, כפי שעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית, ובהינתן העובדה כי המשיב אב לשלוש בנות, בנות 11, 16, ו-6, שהוא נתון המעצים את קיום הסיכון מפניו. מחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי אף שהמשיב כשיר לעמוד לדין ומסוגל היה להבחין בין טוב לרע ובין מותר ואסור בעת ביצוע העבירות, הוא נמצא לוקה בהפרעת אישיות ובחשד להפרעות בענייני מין.

5. על רקע הנתונים האמורים, וחרף העובדה ששמיעת הראיות טרם החלה וצפויה להתחיל רק באוקטובר 2005, אינני רואה מנוס מהמשך מעצרו של המשיב לצורך ניהול משפטו. המדובר, מחד, בהתארכות זמן המשפט בלא שחלה בו התקדמות כלשהי. מנגד, בפנינו מעשי עבירה קשים ביותר המיוחסים למשיב, שעולה מהם מסוכנות חמורה למתלוננת, לאחיותיה הצעירות, ואפשר אף מסוכנות כללית באם ישוחרר מן המעצר. אין להתעלם אף מסיכון אפשרי לשיבוש הליכי משפט בגין נסיון להדחת עדויות שהמשיב כבר לקה בו, כאשר ניסה לשכנע את המתלוננת לחזור בה מתלונתה. באיזון שבין אינטרס הציבור בהשארותו של המשיב במעצר כהגנה מפני מסוכנותו וניטרול החשד לשיבוש הליכי משפט לבין אינטרס ההגנה על הנאשם שמשפטו טרם החל חרף מעבר תשעה חודשים לישיבתו במעצר, יד האינטרס הראשון גוברת במקרה זה. יש לציין כי חלק ממעבר הזמן במהלך המעצר נבע מצרכים שהיו קשורים במשיב עצמו, ולפיכך אין לתלות את כל האחריות לחלוף הזמן על מערכת השיפוט בלבד. כן יצויין כי מדובר בבקשת הארכה ראשונה, במצב בו טרם העידו עדי התביעה, ובנסיבות אלה שיקלול האינטרסים הנוגדים מוביל להעדפת עמדתה של המדינה. יש לקוות, עם זאת, כי הערכאה הדיונית תתן משקל לצורך לקדם את ניהול המשפט בקצב מזורז, במידת הניתן, בשים לב לאילוצים המערכתיים הכלליים.

לאור האמור, בקשת המדינה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בזה בתשעים ימים, החל מיום 25.7.05 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ג באב תשס"ה (28.8.05).
ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05067580_R04.doc
מרכז מידע, טל' 02-XXXX666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il