הדפסה

בש"א 1843/12 גבריאל סבח נ. טבע תעשיות פרמצבטיות בעמ

החלטה בתיק בש"א 1843/12

בבית המשפט העליון

בש"א 1843/12

לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס

המבקשים:
1. גבריאל סבח

2. חנן פרץ

3. עזבון המנוח סידיס יוסף אמוץ ז"ל

4. רוני אסיף

5. גדעון סידיס

6. יקיר סידיס

נ ג ד

המשיבים:
1. טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

2. ד"ר ויויאן דרורי

3. משרד הבריאות - מדינת ישראל

4. פרופ' גבריאל ברבש

5. יו"ר ועדת הלסינקי המוסדית

6. Proneuron Biotechnologies ,Inc

7. פרוניורון ביוטכנולוגיות (ישראל) בע"מ

8. "ידע" חברה למחקר ופיתוח בע"מ

בקשה לאיחוד דיון

בשם המבקשים: עו"ד אהובה טיכו; עו"ד אורטל אזולאי

בשם המשיבה 1: עו"ד מנחם טולצ'ינסקי; עו"ד יצחק מרציאנו
עו"ד עמית הירש

בשם המשיבים 5-2: עו"ד איריס וורמן

בשם המשיבות 7-6: עו"ד גבי מויאל-מאור; עו"ד ירון סובול;
עו"ד אלינור שטרק; עו"ד יונתן דורי

בשם המשיבה 8: עו"ד אורנה ששון

החלטה

1. לפניי בקשה לאיחוד הדיון בשתי תביעות הנוגעות לניסוי קליני שנערך על ידי המשיבה 1 (להלן: טבע) בקרב חולים במחלת ניוון שרירים (ALS). בניסוי נבדקה האפשרות לשימוש במולקולה מסוימת, שהמשיבות 6 ו-7 (להלן: פרוניורון) טוענות לקניין רוחני בה, לשם פיתוח תרופה למחלות נוירודגנרטיביות (מחלות ניוון עצבי). אחת התביעות שאיחוד הדיון בהן מבוקש הוגשה בשנת 2007 על ידי פרוניורון נגד טבע והמשיבה 8 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בתביעה זו טוענת פרוניורון כי ההסכם בינה לבין טבע בדבר פיתוח תרופה המבוססת על המולקולה הופר על ידי טבע, כיוון שזו ביצעה ניסוי קליני שאינו עומד בסטנדרטים מדעיים ראויים. התביעה האחרת שאיחוד הדיון בה מבוקש הוגשה בחודש ינואר 2010 לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז. תביעה זו הוגשה על ידי המבקשים – שני חולי ALS שהשתתפו בניסוי האמור ויורשיו של חולה נוסף - נגד המשיבים 5-1. עניינה של תביעה זו הוא בנזקים שלטענת המבקשים נגרמו להם כתוצאה מהניסוי.

2. יצוין, כי שתי התביעות מצויות עדיין בשלבים דיונים מקדמיים. בתביעתה של פרוניורון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם פרוניורון, אך טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם טבע. זאת, נוכח החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט א' זמיר) לעכב את הדיון בתביעה עד לקבלת החלטה בבקשה לאיחוד דיון שלפניי. בתביעת המבקשים בבית המשפט המחוזי במחוז המרכז החליט בית המשפט (כבוד השופט ש' מנהיים) ביום 7.4.2011 להורות על פיצול הדיון בתביעה לשני שלבים, כך שבשלב הראשון תתברר שאלת קיומו של נזק שנגרם לתובעים (שאינו פגיעה באוטונומיה) ובשלב השני תתברר שאלת האחריות. בקשה מטעם המבקשים לעיון חוזר בסוגית פיצול ההליך, שהוגשה נוכח החלטתי מיום 3.4.2012 בדבר קיומה, על פני הדברים, של הצדקה לאיחוד הדיון בשתי התביעות, נדחתה בהחלטת כבוד השופט י' קינר מיום 10.6.2012. במסגרת תביעה זו הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשים לעניין הנזק, וביום 16.7.2012 נגבו מן המבקשים 1 ו-2 עדויות מוקדמות נוכח מצבם הרפואי הקשה.

3. לטענת המבקשים, יש לאחד את הדיון בשתי התביעות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כיוון שבשתיהן מתעוררות שאלות משותפות הנוגעות לתקינותו ותוקפו של הניסוי הקליני נשוא התביעות. המבקשים טוענים כי נוכח המסכת העובדתית והראייתית המשותפת לשתי התביעות יביא איחוד הדיון לייעול ההליכים ולחסכון בזמן שיפוטי יקר. המבקשים אף עומדים בבקשתם על החשיבות הציבורית הקיימת, לטענתם, במניעת הכרעות שיפוטיות סותרות באשר לאמות המידה המחייבות לעריכת ניסויים קליניים בבני אדם. פרוניורון הודיעה על כך שאינה מתנגדת לאיחוד הדיון המבוקש בשאלת האחריות. זאת, להבדיל משאלת הנזק, שלגביה אין השקה בין שתי התביעות. יחד עם זאת, ביקשה פרוניורון, שתביעתה הוגשה כבר לפני כ-5 שנים, כי איחוד הדיון ייעשה בשים לב לדחיפות הרבה שבבירור תביעתה. טבע והמשיבים 5-2 מתנגדים לאיחוד הדיון המבוקש. לטענתם, כל אחת מהתביעות מבוססת על עילה שונה ומבוקשים בה סעדים שונים. זאת, שכן תביעת פרוניורון היא תביעה מסחרית, הנוגעת לטענות בדבר תוקף ההסכם בין הצדדים, ואילו תביעתם של המבקשים היא תביעה נזיקית שבה מבוקשים פיצויים בגין נזקי גוף ופגיעה באוטונומיה. בנסיבות אלה, ונוכח ההחלטה בדבר פיצול תביעת המבקשים והקדמת הדיון בשאלת הנזק שנגרם להם לדיון בשאלת האחריות, טוענים טבע והמשיבים 5-2 כי איחוד הדיון יביא לסרבול ההליכים ולהארכתם. כן מציינים טבע והמשיבים 5-2 כי המבקשים הגישו את הבקשה דנא בשיהוי של למעלה משנתיים לאחר הגשת תביעתם לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז וכחמש שנים לאחר הגשת תביעתה של פרוניורון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. עוד יצוין, כי כאמור בהחלטתי מיום 3.4.2012 אין מקום להורות על איחוד הדיון בתביעות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נוכח העובדה שכבוד השופט א' זמיר, שדן בתביעתה של פרוניורון, נמנע מלדון בתיקים בהם מיוצג אחד מבעלי דין על ידי משרד באי-כוח המשיבים 5-2.

4. על אף הזיקה העניינית הקיימת בין שתי התביעות נשוא הבקשה שלפניי, דין הבקשה לאיחוד דיון להידחות. משהחליט כבוד השופט י' קינר לדחות את בקשת המבקשים לעיון חוזר בהחלטה בדבר פיצול הדיון בתביעת המבקשים, אין טעם באיחוד הדיון בשתי התביעות בבית המשפט המחוזי במחוז המרכז. ראשית, אין ביטחון כי יהא צורך לדון בסוגיית האחריות במסגרת תביעתם של המבקשים. שנית, המתנה עד לסיום הדיון בשאלת הנזק תביא לעיכוב בלתי מוצדק בדיון בתביעתה של פרוניורון, שבה ניצבת תחילה על הפרק שאלת האחריות. נראה, אפוא, כי נוכח השלב הדיוני שבו נמצאת כל אחת מהתביעות והקושי שעליו עמדנו לעיל באיחוד הדיון בתביעות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אין מנוס מדחיית הבקשה שלפניי.

5. נוכח העובדה שהבקשה לאיחוד דיון שלפניי לא הייתה בלתי-מוצדקת לגופה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז באב התשע"ב (15.8.2012).

ה נ ש י א

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12018430_S06.doc דז
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il