הדפסה

בש"א 1359/06 טבריה ש.ח. בנין פיתוח וצנרת בע"מ נ. מ...

החלטה בתיק בש"א 1359/06

בבית המשפט העליון

בש"א 1359/06 - א'

בפני:
כבוד הנשיא א' ברק

המבקשת:
טבריה ש.ח. בנין פיתוח וצנרת בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. מסעדת גלי גיל טבריה בע"מ

2. עירית טבריה

3. אריה חברה לביטוח בע"מ

4. מנורה חברה לביטוח בע"מ

5. סלע הצפון לבנין בע"מ

6. סאמר אבו נסארה

7. אלי כהן

8. אלי כהן מהנדסים בע"מ

9. ויקטור מימון

10. משרד התיירות

11. החברה הממשלתית לתיירות בע"מ

12. עזבון המנוח אסדי אחמד ז"ל

13. מוסטפא אחמד אסדי

14. מרים חסן מוחמד אסדי

15. נאיהדא אסדי

16. רים אסדי

17. אסעד עריאן

בקשה לאיחוד תיקים

בשם המבקשת: עו"ד אורי מזור
בשם המשיבה 1: עו"ד בועז סובול
בשם המשיבות 2-3: עו"ד מ. ג'ובראן-מורקוס
בשם המשיבים 7-8: עו"ד גיל שפרירי
בשם המשיב 10: עו"ד דקלה (פלומנבאום) שלו אמסלם
בשם המשיבה 11: עו"ד יוחאי שכטר
בשם המשיבים 12-16: עו"ד י. כהנא; שלומית בירין-אורבך
בשם המשיב 17: עו"ד מטאנס שאער

החלטה

בקשה לאיחוד הדיון בת.א. (שלום נצרת) 6059/04 ובת.א. (שלום חיפה) 15236/03 ובת.א. (שלום נצרת) 6648/05, לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

1. שלוש ההליכים שאיחודם מבוקש הוגשו בעקבות תאונה שהתרחשה במהלך עבודות הריסה של מבנה בשם "בית עבאדי" בעיר טבריה (ביום 5.9.2001). כתוצאה מן התאונה נהרגו שני פועלים ונגרם נזק למסעדה הסמוכה לבנין. בעקבות האירוע הוגשה תביעה לבית משפט השלום בחיפה מטעם המשיבים 12-16, שהינם עזבונו ויורשיו של המנוח אסדי אחמד, שנהרג בתאונה. כן הוגשה תביעה לבית משפט השום בנצרת מטעם משיבה 1, בגין נזקי הרכוש שנגרמו למסעדה הסמוכה למקום. בנוסף, הוגשה לבית משפט השלום בנצרת תביעה מטעם משיב 17, לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מפציעתו באירוע.

2. הבקשה היא לאחד את הדיון בשלוש התובענות, בנימוק כי קיית זהות בין בעלי הדין, זהות בפלוגתאות סביב שאלת החברות וזהות בעדויות הצפויות להישמע במהלך בירור התובענות. המבקשת מציעה לקבוע את בית משפט השלום בטבריה כבית המשפט בו יתבררו שלוש התובענות, היות והתאונה אירעה בעיר טבריה ומרבית העדים מתגוררים בה או בסביבתה. משיבה 1 מתנגדת לאיחוד הדיון. היא מסכימה כי אמנם שלוש התיקים עניינם אותה תאונה, אך אין לקשור בין הנזק אשר נגרם לפועלים אשר עסקו בביצוע עבודות ההריסה ושאלת האחריות לאותו נזק, לבין הנזק אשר נגרם למסעדה עליה התמוטט המבנה. הכנסת צדדים נוספים תגרום לעיכוב מיותר לדיון, התעסקות מיותר עם חוות דעת מומחים לענין הנזק לפועלים, סרבול הדיון והארכתו שלא לצורך. לחילופין, מציעה משיבה 1 לאחד את הדיון בבית משפט השלום בחיפה. משיבים 2-3 מתנגדים גם הם לאיחוד הדיון, משום שהאיחוד יסרבל את הדיון. גם משיבה 10 מתנגדת, מטעמים דומים. משיבים 12-16 מתנגדים להעברת הדיון לטבריה, מן הטעם כי הדיון בחיפה מצוי בשלב מתקדם למדי, לאחר מספר ישיבות דם משפט ולאחר שנקבע להגשת תצהירים. משיבים 7, 8, 11 ו-17 אינם מתנגדים לאיחוד הדיון. יתר המשיבים (4-6, 9) לא הגיבו לבקשה, הגם שנתבקשו לעשות כן בהחלטתי מיום 19.2.2006.

3. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה, ובחומר שצורף לטענות, באתי למסקנה כי מאזן הנוחות הכולל מצדיק קבלת הבקשה והוראה על איחוד הדיון בשלוש התובענות. אמת, מדובר בתובענות שיחייבו הליכים מורכבים של בירור עובדתי ומשפטי, שיש בהם צדדים מרובים. צודקות משיבות 1 ו-10 בטענתן כי קיים הבדל בין שאלת האחריות לנזקי הגוף לעובדים לבין האחריות לנזקי המסעדה. אולם על שיקולים אלה גוברת העובדה, שלשלוש התובענות היבט משותף ממשי, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי. זהו ההיבט הנוגע לשאלת האחריות לקרות התאונה, שהיא בסופו של יום השאלה העיקרית שצפויה להידון בשלוש ההליכים. גם אם אין חפיפה מלאה בין הסוגיות הנזיקיות הנדונות בשלוש התביעות, הרי אין ספק שחלקים ניכרים מהבירור העובדתי שיידרש יהיו דומים מאוד, וכך גם היבטים משמעותיים של גזירת המסקנות המשפטיות. וכבר נקבע לא אחת, כי "די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא" (בש"א 574/98 אלמשנו נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסם)). בהתחשב בכך, ובשים לב לחפיפה הניכרת בזהותם של בעלי הדין, קיים היגיון – מבחינת שיקולי היעילות הדיונית ומניעתן של פסיקות סותרות – בשמיעה מאוחדת של התובענות. ראוי שקביעת העובדות והסקת המסקנות בעניין האחריות לארוע תעשנה במסגרת הליך אחד שירכז את מכלול הטענות ביחס לאותם נתבעים עיקריים.

4. המסקנה היא, כי דין בקשת האיחוד להתקבל. הערכאה בפניה ראוי לאחד את הדיון היא בית משפט השלום בחיפה. בבית משפט זה מתנהלת התובענה המוקדמת ביותר מבין השלוש והיא נמצאת כבר בעיצומם של הליכים מקדמיים, לאחר מספר ישיבות קדם משפט. אין מקום לקטוע אותם אך כדי לחדשם בבית משפט השלום בטבריה. המרחק בין חיפה, נצרת וטבריה אינו רב, כך שהפגיעה בצדדים להליך בנצרת לא תהיה משמעותית.

5. מחיר התועלת שבאיחוד הדיון יהיה בהכבדת הנטל הדיוני על בית משפט השלום בחיפה. כדי להתמודד עם המורכבות הדיוית שבבירור שלוש התובענות, אפשר שיהיה מקום לקבוע הסדרים דיוניים שיבחינו בין בירור שאלת האחריות, על היבטיה השונים ובין בירור שאלת הנזק, ככל ששאלת האחריות תיענה בחיוב. כן יתכן שיהיה צורך בקביעת הסדרים נפרדים לעניין בירור נזקי הגוף ונזקי הרכוש. כל אלה מצויים בתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי. חזקה כי יפעל בדרך שתפשט ותייעל את הדיון ככל הניתן, לרווחת הצדדים כולם.

אשר על כן, אני מורה כי הדיון בת.א. 6059/04 והדיון בת.א. 6648/05 יועברו מבית משפט השלום בנצרת לבית משפט השלום בחיפה, ויאוחדו שם עם הדיון בת.א. 15236/03.

ניתנה היום, ‏כ"ב כסלו, תשס"ז (23.03.06).

ה נ ש י א

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. / 06013590_A03.doc/נ.ב.
מרכז מידע, טל' 02-XXXX666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il