הדפסה

בר נ' חוות בת יער (1987) בע"מ ח.פ. 511209934

בפני השופט חיים ארמון

בענין:
יניב בר

ע"י עו"ד איאד חליחל
התובע

חוות בת יער (1987) בע"מ (ח"פ 511209934)

ע"י עו"ד פרדי גילדר
הנתבעת

ה ח ל ט ה
בבקשה בדבר הגשת תביעה שכנגד

מעט על הרקע להגשת הבקשה

1. התובענה שבפני הוגשה בדצמבר 2011.

כתב ההגנה הוגש באפריל 2012 (המועד לכך הוארך בהסכמה), והתיק נקבע לדיון מוקדם ביוני 2012. בעת הדיון המוקדם, ביום 25/6/12, גובשו המוסכמות והפלוגתאות. לאחר מכן, הודיעו באי כחם של הצדדים כי הם מסכימים לנסות ליישב את המחלוקות ביניהם בדרך של גישור פנימי בבית הדין, בפני משפטנית. ההנחה היתה שישיבת הגישור תתקיים במהלך חודש ספטמבר 2012.

לפיכך, הוחלט באותו יום על העברת התובענה לגישור, אך במקביל - למקרה שהגישור לא יוביל לסיום המחלוקות - הוחלט על הגשת עדויות ראשיות בתצהירים והתיק נקבע להוכחות ליום 6/1/13.

מאחר שהנטל להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת היה מוטל על הנתבעת, שכן הנתבעת טענה שנסיבות פיטוריו של התובע היו כאלה ששללו ממנו את הזכאות לפיצויי פיטורים ולתמורת ההודעה המוקדמת, נקבע שהנתבעת היא זו שאמורה להתחיל בהבאת הראיות. המועד להגשת תצהירי הנתבעת נקבע להיות עד יום 5/11/12 (בהתחשב במועד המתוכנן לגישור ובמועד המתוכנן להוכחות).

2. ישיבת הגישור נקבעה להיות ביום 10/9/12, אלא שלבקשת ב"כ התובע, היא נדחתה ליום 24/9/12. למרות זאת, לא היתה התייצבות מטעם התובע לישיבת הגישור ביום 24/9/12. מאוחר יותר התברר כי הדבר היה בשל מחדל של אי-עדכון כתובת.

3. בוים 6/11/12, משחלף הזמן להגיש את התצהיר מטעם הנתבעת והוא לא הוגש, ניתנה החלטה המתרה בה על כך. סמוך לאחר מכן, הוגשה בקשה משותפת של הצדדים, לקבוע מועד אחר לישיבת גישור, ועקב כך - לדחות את ישיבת ההוכחות.

לבקשת הצדדים, נקבע התיק לגישור פעם נוספת.

למרבה הצער (לפחות הצער שלי), ישיבת הגישור, שהתקיימה ביום 8/1/13 - לא הביאה לסיום המחלוקת. משכך, חודש תוקף ההחלטה בענין הגשת התצהירים, והמועד להגשת תצהירי הנתבעת נקבע להיות עד יום 10/2/13. התיק נקבע להוכחות ליום 14/4/13, אך המועד נדחה בהמשך ליום 25/4/13 (לבקשת ב"כ הנתבעת, בהסכמת ב"כ התובע).

4. הבקשה שבפני כעת, הוגשה על ידי הנתבעת ביום 5/2/13, והיא עתרה בה לאפשר לה להגיש כתב תביעה שכנגד (תוך 10 ימים מהיום שבו תינתן ההחלטה בענין זה). ב"כ התובע הגיש (היום) תגובה שבה הביע התנגדות לקבלת הבקשה.

5. לפיכך - עלי להחליט כעת בבקשת הנתבעת.

תמצית טיעוני הצדדים בקשר לבקשה

6. לטענת הנתבעת - היא שמרה לעצמה, בכתב ההגנה, את הזכות להגיש תביעה כנגד התובע בגין הנסיבות שבעטיין הוא פוטר. בעת העבודה לקראת הכנת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעת, הגיעה הנתבעת למסקנה כי האפשרות היחידה להסביר את נזקי הנתבעת וחסריה, הם בייחוס האחריות לכך - לתובע. על כן, היא מעוניינת לתבוע אותו. אין טעם לנהל את ההתדיינות בשתי תובענות נפרדות, ולכן מוצדק לקבל את הבקשה.

7. לטענת התובע - מלבד האמירה הכללית בכתב ההגנה בדבר שמירת זכותה של הנתבעת להגיש תביעה כנגד התובע, היא לא ניצלה את ההזדמנויות שהיו לה עד כה, כדי לרמוז שיש לה כוונה לתבוע את התובע. כל הראיות שהנתבעת מתיימרת להסתמך עליהן, היו בידיה כבר מזמן ואין הצדקה להשתהותה הממושכת. גם אם תידחה הבקשה, לא תיפגע זכות הנתבעת לתבוע את התובע, כך שאין הצדקה לקבל את הבקשה. קבלת הבקשה תפגע בזכויות הדיוניות של התובע באופן שגם תשלום הוצאות אינו יכול לפצות עליו.

גורל הבקשה

8. הדעת אינה יכולה להיות נוחה מהתנהגות הנתבעת בקשר להגשת התביעה שכנגד, וזאת מאחר שעצם הגנתה של הנתבעת מפני התביעה, מבוססת על טענותיה של הנתבעת בענין התנהגותו של התובע, והאחריות שהנתבעת מייחסת לו בענין חסרים שנמצאו אצלה ונזקים שנגרמו לה. על כן, ראוי היה שאם הנתבעת מעוניינת לתבוע את התובע בקשר לכך - שהיא תגיש את תביעתה במועד מוקדם יותר, אשר לא יגרום לעיכוב ההתדיינות בתובענה זו.

הטענה שלפיה, כביכול, רק עם הכנת תצהירי הנתבעת, הגיעה הנתבעת למסקנה שהאפשרות היחידה להסביר את חסריה ואת נזקיה היא בהתנהגותו של התובע, נראית ככזו שקשה ליישב אותה עם העובדה שהנתבעת נסמכה על אותה התנהגות של התובע, בכך שלא שילמה לתובע פיצויי פיטורים ולא נתנה לו הודעה מוקדמת או את תמורת ההודעה המוקדמת.

9. קבלת הבקשה - תביא כמעט בהכרח לצורך בדחיה נוספת של ישיבת ההוכחות, שכן אם תוגש תביעה שכנגד, יקבל התובע הזדמנות להתגונן מפניה בדרך של הגשת כתב תשובה לתביעה שכנגד. לא ברור עדיין מה יהיו הטענות המדוייקות שבכתבי הטענות החדשים שיוגשו, אך סביר להניח שיעלו מהן פלוגתאות נוספות על אלה שכבר נדונו, כך שיהיה צורך בדיון מוקדם נוסף.

10. האמור בסעיפים 8 ו-9 לעיל, היה עשוי להצדיק את דחיית הבקשה. אולם, נראה לי כי לא תצמח תועלת אמיתית מדחייתה של הבקשה. זאת, מאחר שאין כל דרך למנוע מהנתבעת להגיש כנגד התובע תביעה נפרדת באותו ענין (גם ב"כ התובע היה מודע לכך, כאמור בתגובה שהוא הגיש).

אם אכן תוגש תביעה נפרדת, בטרם סיום ההתדיינות בתובענה זו, יהיה טעם רב לאחד את הדיון בשתי התובענות, וזאת - בשל כך ששתיהן יעסקו בשאלות דומות או אף זהות. בכל אחת מהתובענות יהיה צריך לברר את טענות הנתבעת בענין התנהגות התובע בטרם פיטוריו.

לא יהיה זה נכון להשמיע עדויות נפרדות בתובענות הנפרדות, ולא יהיה זה ראוי לאפשר מצב שבו המסקנות השיפוטיות מהעדויות, יוכלו לסתור זו את זו.

על כן, ומאחר שממילא הנתבעת רשאית להגיש תביעה נפרדת כנגד התובע, ומאחר שבמקרה כזה יהיה נכון לאחד את ההתדיינות בשתי התובענות, נראה כי צפויה לצמוח תועלת דווקא מכך שתביעת הנתבעת כנגד התובע תוגש דווקא על דרך של תביעה שכנגד.

11. בשל האמור בסעיף 10 לעיל, אני מקבל את הבקשה ומתיר לנתבעת להגיש תביעה שכנגד, וזאת עד יום 24/2/13.

ב"כ הנתבעת מתבקש לדאוג להמצאת התביעה שכנגד ישירות לב"כ התובע, במקביל להגשתה לבית הדין.

התובע יהיה זכאי להגיש כתב תשובה לתביעה שכנגד תוך 30 ימים מהיום שבו כתב התביעה שכנגד יומצא לו.

12. עם הגשת כתב התשובה לתביעה שכנגד, או עם חלוף המועד להגשתו, אבחן אם הטיעונים שיהיו כלולים בכתבי הטענות החדשים, מצדיקים קביעת דיון מוקדם נוסף.

אם יתברר שכן, יתקיים הדיון המוקדם הנוסף במועד שנקבע לישיבת הוכחות (25/4/13) במקום ישיבת ההוכחות.

אם יתברר שאין צורך בדיון מוקדם נוסף, תתקיים ישיבת ההוכחות במועדה (אלא אם יתברר שיש סיבה אחרת שתצדיק את דחייתה).

13. בשל האמור בסעיף 8 לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בשל בקשה זו, בסך 702 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/4/13, אם לא ישולם לפני כן. החיוב בו אינו קשור לתוצאות ההתדיינות בתובענה.

14. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על החלטה זו תוך 15 ימים מהיום שבו ההחלטה תומצא לו.

15. אני קורא לצדדים לנסות בכל זאת להגיע להסכמה אשר תחסוך מהם את הטרחה, את ההוצאות ואת הסיכונים הכרוכים בהמשך ההתדיינות. לא ידוע לי אם הפערים ביניהם בעת ישיבת הגישור היו גדולים או אם לאו, אך אני ממליץ להם להשקיע עוד מאמצים בנסיונות לגשר על אותם פערים. אני מזכיר לב"כ הצדדים כי קיימת גם האפשרות של הסמכת בית הדין לפסוק לפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ומומלץ לצדדים לשקול גם שימוש באפשרות זו (לאחר שיוגשו טיעונים בכתב ומסמכים, ככל שיוסכם כך על ידי הצדדים).

ניתנה היום, ג' באדר תשע"ג, 13 בפברואר 2013, בהעדר הצדדים.

חיים ארמון, שופט