הדפסה

בר-מוחא ואח' נ' אגף השומה והגבייה ,עיריית ירושלים ואח'

מספר בקשה:11
בפני
כב' השופטת רונית פינצ'וק אלט

מבקשת

עיריית ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד תמר קרניאל מאגף היועץ המשפטי

נגד

משיב

משיבים פורמליים

בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יששכר בר הלל

  1. בנק הפועלים בע"מ-סניף ראשי
  2. מאיר בר מוחא, עו"ד

ע"י ב"כ עו"ד יאיר הררי

החלטה

לפני בקשה של עיריית ירושלים (להלן: "העירייה") לבטל פסק דין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים למחיקת הודעת צד ג' של העירייה נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), וכן לתקנה בהתאם למסמכים נוספים שהוגשו בינתיים על ידי התובע.

הרקע לבקשה.
הבקשה הובאה בגדרה של תביעה מכוח חוק אסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: " החוק") שהגיש התובע נגד העירייה. בכתב התביעה טוען התובע, עורך דין במקצועו, כי העירייה הטילה עיקולים על חשבונו בבנק ואף הטילה עיקול על חשבון נאמנות שהוא מנהל, יחד עם עו"ד רמי מזרחי, מתוקף צו שיפוטי, ובכך פרסמה אודותיו לשון הרע וגרמה לו נזק. התובע טוען כי דבר העיקול הגיע הן לצד שכנגד בקשר עם חשבון הנאמנות , הן לבא-כוחו והן לשותפה עם התובע בניהול אותו תיק, עו"ד טוני דמארי. בנסיבות אלה, נאלץ התובע להשתחרר מחשבון הנאמנות. מבירורים של התובע בעירייה התברר כי העיקול הוצא בטעות, שכן זה היה אמור להיות מוטל על בעלי הנכס, חוה ויואל סורוצקין, שפרטיהם וכתובתם ידועה לעירייה, ואילו התובע לא היה הבעלים או המחזיק של הנכס אלא שימש ככונס נכסים ממונה מטעם בית הדין הרבני. זאת ועוד, משרדו ופרטי ההתקשרות של התובע היו ניתנים לבירור בקלות על ידי העירייה, וכן העובדה שבינתיים הסתיים מינויו. בעקבות זאת הוציאה העירייה מכתב לביטול העיקול.

העירייה הגישה כתב הגנה וכן הודעת צד ג' נגד הבנק.

מאוחר יותר הגישו העירייה והבנק הודעה לפיה מתבקשת מחיקת ההודעה לצד שלישי נגד הבנק ללא צו להוצאות לאור הודעת הבנק כי החשבון שצוין בכתב התביעה אינו חשבון נאמנות, כי בכך נשמט היסוד לטענות התובע בכתב התביעה ובנסיבות אלה אין צורך בהודעה לצד שלישי. בהתאם ניתן פסק דין המוחק את ההודעה לצד שלישי ללא צו להוצאות.

ביום 6.10.14 הגישה העירייה בקשה לביטול מחיקת ההודעה לצד שלישי נגד הבנק. בבקשה נטען כי מחיקת ההודעה לצד שלישי נגד הבנק נעשתה על סמך מידע שמסר הבנק לעירייה, שהתברר מאוחר יותר כחלקי ואף מטעה. לאחר מחיקת ההודעה לצד שלישי הותר לתובע להגיש מסמכים חדשים, וזה הגיש שני תצהירים בהם נטען כי הבנק העביר לצדדים שלישיים מידע בדבר עיקול חשבונות נאמנות של התובע כפי שיפורט להלן . הבנק הודיע לעירייה כי העיקול נשוא התביעה לא נרשם על חשבון הנאמנות וכי החשבון לא משמש כחשבון נאמנות ובעקבות זאת נמחקה ההודעה לצד שלישי. ביום 10.9.14 הגיש התובע שני תצהירים, אחד מעו"ד רמי מזרחי והשני מעו"ד דמארי בהם טוענים המצהירים כי נציגי הבנק שלחו אל עו"ד מזרחי את הודעת העיקול וכי הוא שלח אותה לעו"ד דמארי. העירייה שלחה בקשה לבנק לתת הסבר כיצד הגיע דבר כוונת העיקול לידיעת צד לא מעורב – עו"ד מזרחי – אך לא קיבלה תשובה. לפיכך מבקשת העירייה, על סמך נתונים אלה לחדש את ההודעה לצד שלישי נגד הבנק שכן מהתצהירים עולה לכאורה כי הבנק אחראי למסירת המידע המוטעה שהביא בסופו של דבר את התובע להגיש תביעתו וכי המידע שנמסר לעירייה מהבנק לצורך מחיקת התביעה, היה חלקי ומטעה.

הבנק מתנגד לבקשה בטענות כדלקמן:
הבקשה היא לביטול פסק דין בהסכמה ולפיכך על העירייה לנקוט בהליך נפרד לביטולו, הליך בו על העירייה להוכיח עילה חוזית לביטול פסק הדין שניתן בהסכמה.
הליך זה, לביטול פסק דין שניתן בהסכמה יש לתמוך בתצהיר המתייחס לנסיבות שהביאו להסכמה אותה מבוקש לבטל. בהיעדר עילת תביעה חוזית, יש לדחות את הבקשה.
העירייה הגישה את ההודעה לצד שלישי בעילה של רישום עיקול על חשבון נאמנות שלא היה מקום לרושמו. ההודעה נמחקה בהסכמה לאחר שהובהר כי לא נרשם עיקול כאמור על חשבון הנאמנות. הבנק לא הטעה את העירייה שכן המידע המלא עמד לפני העירייה וכל שהוביל להסכמתה הוא ההבנה שאת ההודעה לצד שלישי יש לדחות בהיעדר עילה.
הבנק הסכים לוותר על הוצאות במחיקת ההודעה לצד שלישי, תוך הסמכות שהוא לא יוטרד פעם נוספת בעניין זה.
בנוסף, מעיון בבקשה עולה כי חבויה בה בקשה נוספת והיא לתקן את ההודעה לצד שלישי שנמחקה בהסכמה כך שהיא תכלול עילה חדשה ונסיבות שונות. למעשה הבקשה היא להגשת הודעה לצד שלישי באיחור בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.
לבנק נגרם נזק ראייתי חמור כתוצאה מהסתמכותו על כך שלא יוטרד שנית בתביעה זו וכתוצאה מחלוף הזמן.
לא מתקיימים התנאים להגשת הודעת צד ג' נגד הבנק שכן תביעת התובע היא בגין שני פרסומים המהווים צווי עיקול שהגיעו לבנק ונציגי הבנק הם מקבלי לשון הרע על פי התביעה. לא בכדי לא נתבע הבנק על ידי הנתבע ודי בכך כדי שהעירייה לא תוכל לתבוע בגין כך את הבנק.

בתשובה טוענת העירייה כי מחיקת התביעה שנעשתה בהסכמה אינה מבוססת על הסכם פשרה שנכרת בין הצדדים ואשר לגביו התבקש מתן תוקף של פסק דין, ועל כן אין היא נדרשת לעילה חוזית כדי לבסס את בקשתה לביטול המחיקה. מדובר רק בהסכמה דיונית למחיקה שאינה חוסמת את הדרך לחדש את ההודעה. אילו רצו לחסום אפשרות זו, היו מגיעים להסכמה על דחיית ההודעה לצד שלישי.
המסמכים הנוספים שהציג התובע משנים לכאורה את המצב העובדתי ביחס לחשיפתם של אחרים למידע על עיקול בחשבונותיו של התובע ומאששים את המצב העובדתי שעמד ביסוד ההודעה לצד שלישי.
מחיקת ההודעה לצד שלישי לא הייתה טעונה הסכמה. העירייה יכלה לבקש מחיקה ולקבלה, ולכל היותר היה הבנק כאי להוצאות
בבקשה לא חבויה בקשה נוספת שכן הודעת צד שלישי שהוגשה על ידה התייחסה לטענת התובע כי פרסום צו העיקול הגיע הן לצד שכנגד, הן לבא כוחו והן לשותפה עם התובע בניהול התיק, עו"ד דמארי. לכן טענותיה כוללות לא רק הטלת עיקול אלא מסירת מידע המתייחס לכוונה לעקל את החשבון.

דיון והכרעה.
דין הבקשה להתקבל.

טענתו הראשונה של הבנק כי משהבקשה היא לביטול פסק דין בהסכמה היה על העירייה להגיש, בהליך נפרד בקשה לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

אינני מקבלת את הטענה. הצדדים הגישו בקשה למחיקת כתב התביעה בהבדל מדחיית התביעה בהודעה לצד שלישי. שני הצדדים היו מיוצגים על ידי עורכי דין והיה ברור להם כי בעוד שדחיית התביעה חוסמת את הגשתה בשנית, הרי שמחיקתה, מאפשרת הגשתה פעם נוספת. כמו כן, צודקת העירייה כי יכלה, ללא הסכמת הבנק להגיש את הבקשה, ולכל היותר יכול היה הבנק לעתור להוצאות. ממילא לאור שני הנימוקים אין מדובר בהסכם פשרה בתובענה שקיבל תוקף של פסק דין ואשר יש להגיש בגינו תביעה נפרדת.

העירייה טוענת כי הבנק נתן לה מידע מוטעה שבגינו מחקה אתת ההודעה לצד שלישי בכך שמסרה לו כי לא הוטל עיקול על חשבון הנאמנות, הא ותו לא. הבנק טוען כי ההצהרות שנתן לעירייה לפיהן לא נרשם עיקול על החשבון נכונות וכי הוא פעל כדין כאשר יידע את התובע על הטלת העיקול שלא נרשם על ידי העירייה לפי פרטי ההתקשרות בחשבון (סעיף 37 לתגובה). העירייה טוענת כי בכך, למעשה, מודה בנק כי העביר מידע ביחס לכוונה להטיל עיקול לצדדים שלישיים ובכך עשויה לקום לתובע עילת תביעה נשוא התובענה.

לכאורה, משהבנק לא הוסיף כי וציין בפני העירייה כי מסר מידע ביחס לעיקול או כוונה להטיל עיקול לצדדים שלישיים, כאשר הצהיר בפניה כי לא הוטלו עיקולים בחשבון הנאמנות, הוא מסר לה מידע חלקי שיכול היה, בנס יבות, להטעות את העירייה בשיקוליה לגבי מחיקת ההודעה לצד שלישי נגד הבנק. כאמור, משהצדדים מחקו את ההודעה לצד שלישי ולא דחו אותה, אין צורך בשלב זה לדון ב שאלת ההטעיה האמורה, והצדדים יוכלו, אם ירצו בכך, להתייחס לכך במסגרת ההוכחות ובסיכומים.

טענת הבנק לפיה בהסתמך על כך שלא יוטרד שנית, הסכים לוותר על ההוצאות, לא יכולה להקים מחסום כנגד הגשת התביעה בהודעה לצד שלישי פעם נוספת, זאת, הן משום שהבנק יוכל לעתור להוצאות במסגרת סיכומיו, הן משום שהבנק לא הראה ואף לא טען כי שינה מצבו לרע (למעט בשאלת ההוצאות, שכאמור אינה משנה את מצבו לרעה והוא רשאי לעתור להן בהמשך) והן משום שהצדדים, כאמור, הסכימו מדעת למחוק את התביעה ולא לדחות אותה, ובכך גם הסכימו כי אפשר והיא תוגש פעם נוספת.

אשר לטענת הבנק כי למעשה הבקשה היא לא רק להגיש מחדש את הודעת צד שלישי אלא גם לתקן אותה, בנסיבות העניין היה מקום להתיר את התיקון במועד בו הוגש אלמלא הייתה נמחקת ההודעה לצד שלישי. משכך, יש להתיר את התיקון גם כאשר מתבקש ביטול של מחיקת ההודעה לצד שלישי. מדובר בתיקון המתייחס למידע ומסמכים שהיו בידי התובע ובידי הבנק, אך לא בידי העירייה ומהם עולה לכאורה כי הבנק העביר מידע ביחס לכוונת עיקול בחשבון ו/או הטלת עיקול בחשבונות התובע (ראה לעיל). העירייה קיבלה את הודעת הבנק לפיה לא הוטל עיקול בחשבון הנאמנות כפשוטה, ולא ידעה, ולכן גם לא התייחסה, לאפשרות של מתן מידע על העיקול או כוונה להטיל עיקול בחשבונות התובע על ידי הבנק לצדדים שלישיים, העברת מידע נשוא התובענה. עניין זה עלה מפורשות משהוגשו שני התצהירים מטעם התובע. יש לאפשר לעירייה להוכיח זכות תביעה נגד הבנק בגין העברת מידע זו, כך שככל שהתובע יזכה בתביעתו נגד העירייה, תוכל העירייה להוכיח זכות שיפוי מהבנק, על מנת לדון במלוא המחלוקות שבין הצדדים. זאת ועוד, למעשה מדובר בתיקון המחדד את הטענה בהודעה לצד שלישי שכן גם כתב התביעה עצמו מתייחס להטלת העיקול וכן לכך ש"פרסום צו העיקול" הגיע לצדדים שלישיים (סעיף 6 לכתב התביעה), וכאמור בינתיים הוגשו שני התצהירים ביחס לכך על ידי התובע.

טענתו של הבנק ביחס לנזק ראייתי, הועלתה בעלמא וללא כל פירוט, ולפיכך אינה יכולה להוות טעם לדחיית הבקשה.

טענתו האחרונה של הבנק היא כי יש לדחות את הבקשה משום שלא מתקיימים התנאים להגשת הודעת צד ג' נגד הבנק מאחר ותביעת התובע היא בגין שני פרסומים המהווים צווי עיקול שהגיעו לבנק ונציגי הבנק הם מקבלי לשון הרע על פי התביעה, כי לא בכדי לא נתבע הבנק על ידי הנתבע ודי בכך כדי שהעירייה לא תוכל לתבוע בגין כך את הבנק. אינני מקבלת את הטענה. העובדה שצד קיבל לשון הרע, אין בה כדי לפסול את האפשרות שאותו צד גם פרסם לשון הרע לאחרים. התובע, כאמור, כולל בתביעתו התייחסות למידע שנמסר על ידי העירייה/הבנק לצדדים ג' ביחס לעיקול. העובדה שהובע נמנע מלהגיש את התביעה נגד הבנק, אין בה כדי להוות מחסום מהגשת הודעת צד ג' על ידי העירייה הנתבעת, אין בה כדי להצביע על היעדר עילת תביעה לתובע נגד הבנק, וודאי שאין בה להצביע על היעדר תביעה של העירייה נגד הבנק. טענת הבנק בעניין זה, כי פעל כדין, ראויה להתברר אולם אינה מה ווה עילה לסילוק התביעה בהודעה לצד שלישי על הסף, וממילא אין היא חוסמת את העירייה מלהגיש נגד הבנק את התביעה בהודעה לצד שלישי, או לתקנה כאמור.

לאור כל האמור לעיל, מתקבלת הבקשה.
הבנק ישלם לעירייה הוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות התובענה, בסך 3,000 ₪.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ה, 04 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.