הדפסה

בר לב נ' אברהם

בפני
כב' השופט חגי ברנר

מערער (מבקש)

איל בר לב

נגד

משיבה

איילה ברכה אברהם

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה ( כב' השופטת לימור רייך) מיום 16.8.2015. עסקינן בתביעה כספית אשר הוגשה על ידי המשיבה נגד המבקש ושני נתבעים נוספים, כמי ששימשו באי כוחה בתביעה שניהלה נגד חברת השקעות בנדל"ן, בטענה כי הנתבעים ניהלו את התביעה תוך הפרת חובותיהם המקצועיות והחוזיות. נפסק כי על המבקש לשלם לידי המשיבה סך של 52,000 ש"ח בגין כספים אשר נטל לכיסו שלא כדין, וכן סך של 20,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני. סכום החיוב נכון להיום הינו כ- 87,000 ₪.
לטענת המבקש, בית המשפט קמא שגה בכך שביסס את חיובו על פסק דין שניתן בהליך אחר ( ת"א 1402/08), אשר בוטל בערעור. כמו כן, לטענת המבקש לא היה מקום לחייבו בפיצוי בגין נזק לא ממוני, שכן הוא פעל בהתאם להוראותיה של המשיבה.
בכל הנוגע למאזן הנוחות טוען המבקש כי על סמך עדותו של ב"כ המשיבה בהליך קמא, המשיבה נעדרת אמצעים ובא כוחה אף ויתר על שכר טרחתו עקב כך. כמו כן טוען המבקש כי המשיבה ניסתה להסתיר כספים שברשותה באמצעות הפקדתם בידיו בעת שייצג אותה בעבר, ועל כן הוא חושש כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ככל שביצוע פסק הדין לא יעוכב.
המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי סיכויי הערעור קלושים. המשיבה חולקת על הטענה כי החיוב בהשבת 52,000 ש"ח מבוסס על פסק הדין שבוטל בערעור וטוענת כי הוא לא שימש סימוכין יחיד להטלת החיוב הכספי על המבקש. ביחס לפיצוי בגין נזק לא ממוני, טוענת המשיבה כי אין מקום להתערב בקביעה לפיה המבקש חייב בפיצוי בגין ראש נזק זה. עוד טוענת המשיבה כי בכוונתה להגיש ערעור משל עצמה ולבקש להגדיל את סכום הפיצוי שנפסק לזכותה.
מבחינת מאזן הנוחות, טוענת המשיבה כי מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי וכי שיעורו של החוב הפסוק אשר נאמד בסך של 87,000 ש"ח אינו צפוי לגרום נזק בלתי הפיך למבקש. לטענתה, המבקש אינו מצביע על קיומם של חובות, תיקי הוצאה לפועל או הליכים משפטיים התלויים ועומדים נגדה. הדברים שאמר בא כוחה בנוגע למצבה הכלכלי, נאמרו ביחס למצבה בשנת 2005, שאינו מצבה הנוכחי. בינתיים נפסקו לזכותה סכומי כסף ניכרים שהיא זכאית לקבל מצדדים שלישיים, והמבקש עצמו נאלץ להשיב לה סך של 330,000 ₪. כמו כן, המבקשת חולקת על הטענה כי החביאה בעבר כספים אצל המבקש וטוענת כי פעלה בעצתו של המבקש.
לאחר שעיינתי בכלל טענות הצדדים (כולל תשובה לתגובה שהגיש המבקש בלא נטילת רשות ושלא לפי התקנות) , באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי מן הטעמים שיפורטו להלן.
ככלל, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים אלא בהתקיימם של שני תנאים מצטברים: ראשית, סיכויי ההצלחה בערעור הם טובים, ושנית, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש באופן שהנזק שעלול להיגרם לו כתוצאה מאי-היעתרות לבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין, עולה על הנזק שייגרם למשיב כתוצאה מהיעתרות לה. בין תנאים אלה מתקיים יחס של " מקבילית כוחות" במובן זה שהשיקול בדבר מאזן הנוחות יגדל ככל שקיים קושי להעריך את סיכויי הערעור, ולהיפך ( ע"א 553/15 הועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית אונו נ' האגודה למוסדות ציבור ליוצאי נשלסק בישראל ( פורסם בנבו, 4.5.2015)). בנוסף, נקבע לא אחת כי מאזן הנוחות הינו אבן הבוחן המרכזית על פיה ייקבע גורלה של בקשת עיכוב הביצוע ( ע"א 7116/14 הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' רפי יהודה (פורסם בנבו, 19.1.2015)).
כאשר עסקינן בפסק דין אשר השית על המבקש חיוב כספי בלבד, נטיית בתי המשפט היא שלא להיעתר לבקשה אלא במקרים חריגים הואיל ואין מדובר במצב בלתי הפיך שכן סכום הכסף ניתן להשבה אם יתקבל הערעור. לפיכך, על מנת לעכב ביצועו של פסק הדין כספי, על המבקש להראות כי לא יוכל להיפרע מן המשיב ככל שיתקבל ערעורו ( ע"א 1276/15 בירי בראשי עבודות עפר פיתוח ותשתית וכבישים (1987) בע"מ נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 23.6.2015)).
בכל הנוגע למאזן הנוחות, דומה כי מצבה הכלכלי של המשיבה הוא בכי רע, וכך לפחות עולה מדברי בא כוחה שצוטטו על ידי המבקש. אמנם, המשיבה טוענת כי הדברים שנאמרו שיקפו את מצבה בשנת 2005 ולא כיום, אך מתוך עיון בדברים עולה כי הדברים נאמרו בלשון הווה, באופן שלכאורה מציג את מצבה של המשיבה למועד אמירת הדברים בחודש ינואר 2015: "גב' איילה נעדרת אמצעים כספיים ... ". גם זכייתה של המשיבה בפסק דין בו נפסקו לזכותה סכומי כסף ניכרים מצדדים שלישיים, אינה מעידה בהכרח על יכולת כלכלית בפועל, שכן לא ברור האם עלה בידי המשיבה לגבות את סכומי הזכייה, ואם כן, מה עלה בגורלם.
באשר לסיכויי ההצלחה בערעור, ומבלי לקבוע מסמרות, אלה אינם נחזים להיות גבוהים במידה המצדיקה עיכוב ביצוע. על פני הדברים, דומה כי החיוב בהשבת הסכום של 52,000 ש"ח לא נעשה רק על סמך פסק הדין אשר בוטל בערעור, אלא גם על יסוד טעמים אחרים.
בנסיבות אלה יש לאזן בין זכותה של המשיבה ליהנות מפירות זכייתה כבר עתה, לבין הצורך לאפשר את השבת המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל. האיזון יימצא באמצעות עיכוב ביצוע חלקי, כאשר הסכום שתשלומו יעוכב, יופקד בקופת בית המשפט.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי. מתוך הסכום הכולל שפסק בית המשפט קמא לחובתו של המבקש, יעוכב הביצוע ביחס לסכום של 40,000 ₪, בכפוף לכך שסכום זה יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 15.10.2015. לא יהיה עיכוב ביצוע ביחס ליתרת הסכום.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ו, 25 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.