הדפסה

בר"ע 6756-03-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת ואח'

בית הדין הארצי לעבודה

בר"ע 6756-03-12

  1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים
  2. ועד פעולה הוט טלקום שותפות מוגבלת

המבקשים

-

הוט טלקום שותפות מוגבלת
הוט מערכות תקשורת בע"מ
הוט-ט.ל.מ-טלוויזיה למנויים בע"מ

המשיבות

בשם המבקשים - עו"ד ענת גוטמן ועו"ד קרן קלפר
בשם המשיבות -עו"ד דפנה שמואלביץ', עו"ד גדעון רובין, עו"ד אייל לוי, עו"ד אורי כץ

החלטה

הנשיאה נילי ארד

בהחלטה מיום 26.2.2012 דחה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת הדס יהלום ונציגי ציבור גב' יפה הרצברג ומר אורי מתתיהו) את בקשת המבקשים (להלן ביחד: ההסתדרות) להכריז על מערך השירות הטכני במשיבה 1 (להלן גם: הוט טלקום) כיחידת מיקוח נפרדת, ודחה את בקשת ההסתדרות להכיר בה כארגון היציג של יחידת מיקוח זו (החלטה בתיק ס"ק 15391-12-11).
על החלטת בית הדין האזורי הגישה ההסתדרות בקשת רשות ערעור, מושא ההליך שלפניי.

הרקע
ביום 8.12.2011 הגישה ההסתדרות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב "בקשה למתן צווים זמניים וקבועים במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי" במסגרתה עתרה לסעדים קבועים אלה: "צו הצהרתי הקובע כי הופרו הוראות חוק הסכמים קיבוציים; צו מניעה קבוע "מפני כל פעולה לפגיעה בעובדי" המשיבות ותנאי העסקתם על רקע התארגנותם בהסתדרות; "ליתן צו הצהרתי קבוע לפיו יחידת מערך השירות הטכני במשיבה מהווה יחידת מיקוח נפרדת"; "ליתן צו הצהרתי קבוע המצהיר כי המבקשת (ההסתדרות) הינה ארגון עובדים יציג ביחידת המיקוח של מערך השירות הטכני"; ליתן צו קבוע המורה על ניהול משא ומתן בתום לב עם ההסתדרות "בעניינים המנויים בסעיף 1 בחוק הסכמים קיבוציים"; "ליתן צו הצהרתי הקובע כי הליך השימוע/הבירור שנעשה לעובדים שהשתתפו באקט המחאה ביום 20.11.11, אינו כדין ומהווה פגיעה בזכות ההתארגנות".
בנוסף, התבקשו סעדים זמניים למניעת פעולות לסיכול התארגנות העובדים; ולמניעת פגיעה בתנאי העבודה של העובדים על רקע ההתארגנות, לרבות פעולות נגד ועד הפעולה ועובדים פעילים במסגרת ההתארגנות.

ביום 9.1.2012 הגישו המשיבות תשובת צד בסכסוך קיבוצי ובקשת צד שכנגד. המשיבות עתרו לצווי מניעה אשר יאסרו על ההסתדרות לבצע פעולות פסולות ובלתי חוקיות במסגרת ניסיון התארגנות ראשונית ובכלל זה ביקשו להוציא צו הצהרתי "להימנע מפגיעה בסביבת העבודה הבטוחה בהוט" ותביעות לפיצוי כספי "בשל הצטרפות עשרה (10) עובדים לקריאה ללקוחות להתנתק מהוט באופן המהווה עוולת גרם הפרת חוזה", הפרת חוק איסור לשון הרע, "שימוש בחוסר תום לב במוניטין ובסימני המסחר של הוט בדף הפייסבוק של ועד הפעולה" ורכיבים נוספים. עוד טענו המשיבות כי מערך השירות הטכני איננו יחידת מיקוח נפרדת וכי יחידת המיקוח כוללת את כל עובדי הוט; כי ההסתדרות אינה ארגון עובדים יציג בקבוצת הוט; וכי המשיבות לא פגעו בחופש ההתארגנות של העובדים.

4. בין לבין הגישה ההסתדרות בקשת צד נוספת בקשר לעובד פבל בלינדרמן, חבר בוועד הפעולה אשר זומן לשימוע ובית הדין שמע ראיות בנוגע להליך זה .

5. בהחלטה מיום 20.12.2011 נעתר בית הדין האזורי, באופן חלקי, לבקשת ההסתדרות בנוגע לסעדים הזמניים תוך שהורה, כי הוט טלקום תימנע מעשיית "פעולות שיש בהן משום איום על חברי ועד הפעולה או על עובדיה בכללותם"; וכי תימנע מהפעלת לחץ על עובדים באופן שימנעו מלהצטרף להסתדרות או לבטל חברותם, על רקע של התארגנות ראשונית.

6. ביום 18.1.2012 נכתב בפרוטוקול הדיון: "בהסכמת הצדדים הדיון היום יתמקד בשאלת היציגות ויחידת המיקוח" והוסיף בית הדין וציין :
"הערה - למען הסר ספק הדיון פוצל באופן שבעקבות הדיון היום תנתן החלטה אך ורק בשאלת היציגות ויחידת המיקוח. לכל הסוגיות האחרות יקבע מועד נפרד".

בסוף אותו דיון ניתנה החלטתו של בית הדין בנוגע להמשך הדיון בסוגיות בהליכים הקיבוציים במסגרתה חזר על כך שהדיון באותה ישיבה התמקד "בשאלת היציגות ויחידת המיקוח" בלבד.

7. בהחלטה מיום 25.1.2012 הטעים בית הדין כי הוא "רואה חשיבות רבה במתן החלטה בשאלת המיקוח והיציגות ובעניין זה איננו רואים לנכון לעכב את מתן ההחלטה לאחר שנשמעו כל הראיות", והורה על הגשת סיכומי הצדדים בסוגיות אלה.

החלטת בית הדין האזורי מושא בקשת רשות הערעור

8. בהחלטה מיום 26.2.2012 קבע בית הדין האזורי כי "לעת הזאת, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה נכון להיום, לא הוכח כי יש לראות במערך השירות הטכני (או באגף השירות הטכני), כיחידת מיקוח נפרדת". עיקר טעמיו היה באלה:
"מסקנתנו ממכלול הראיות שהובאו בפנינו, היא כי מערך השירות הטכני הינו קבוצה מובחנת ומופרדת בין כלל העובדים בקבוצת הוט.
ניתן לאבחן בוודאות בין עובדים ששייכים למערך השירות הטכני לבין אלה שאינם שייכים לו.
ואולם, לא הוכח קיומו של אינטרס ייחודי של עובדי מערך השירות הטכני בהוט טלקום, דוקא, על פני עובדי מערך השירות הטכני שאינם עובדי הוט טלקום ועל פני עובדי הוט בכלל.
לא הוכח שליחידה המדוברת, בין אגף השירות הטכני ובין מערך השירות הטכני בהוט טלקום, קיים אינטרס ייחודי כלשהו, שונה מזה של כלל עובדי מערך השירות הטכני, שאינם עובדי הוט טלקום.
לא הוכח שיש להם אינטרס שונה מאשר טכנאים אחרים המועסקים בהוט טלקום ובקבוצת הוט.
מדובר בקבוצה הטרוגנית. הקבוצה הנטענת כוללת עובדי שטח ועובדי משרד.
העובדים הנמנים על מערך השירות הטכני הינם בעלי תנאי עבודה שונים, שיטת השתכרות שונה ודרישות מקצועיות שונות. עובדי מערך השירות הטכני באים במגע עם עובדים אחרים במשיבות, עובדי שיווק, עובדי שירות לקוחות, באופן שוטף ויומיומי" [שם בפסקה 36].

בהחלטתו, התייחס בית הדין האזורי לנסיונות ההתארגנות של עובדי הוט בעבר במסגרת ההסתדרות הלאומית, וקבע כי "נוכח עמדת ההסתדרות הלאומית, לפיה ההתארגנות במסגרתה דעכה ואינה פעילה, הרי שאין בחברות בשני ארגוני עובדים כדי לאיין את החברות בהסתדרות הכללית או כדי למנוע מיכולת הפעולה של ההסתדרות".
בית הדין נדרש לטענות המשיבות לפיהן תשלום דמי חבר הינו תנאי בסיסי ובלעדי לחברוּת בהסתדרות; ומשהעובדים אשר הצטרפו להסתדרות לא שילמו בפועל דמי חבר הם אינם חברי הסתדרות; וכי על כן גם מטעם זה ההסתדרות אינה ארגון יציג בהוט. בית הדין האזורי דחה טענות המשיבות וקבע כי משמדובר בהתארגנות ראשונית "אי תשלום דמי חבר, במקרה הנוכחי, אין בו כדי לאיין את חברותם של העובדים שחתמו על טופסי ההצטרפות בהסתדרות" הכוללים הסכמה על ניכוי דמי חבר.

ההליכים בבית דין זה

10. ביום 4.3.2012 הגישה ההסתדרות בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי "מטעמי זהירות בלבד" וביקשה לראות בה הודעת ערעור. הבקשה כוונה נגד דחיית טענותיה לפיהן יש לראות במערך השירות הטכני, או לחלופין באגף השירות הטכני, ולחילופי חילופין בטכנאים בהוט טלקום, יחידת מיקוח נפרדת.

11. המשיבות מצידן, הגישו ביום 11.3.2012 הודעת ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בכל הנוגע לקביעתו לפיה אי תשלום דמי חבר אינו מאיין את חברותם של העובדים אשר הצטרפו להסתדרות (עס"ק 16006-03-12).

12. ההסתדרות מזה והמשיבות מזה, טענו כי החלטתו של בית הדין האזורי הינה פסק דין חלקי ואין היא בבחינת "החלטה אחרת" וכי על כן רשאיות הן להגיש ערעור בזכות על אותה החלטה.
לטענת המשיבות "החלטת בית הדין קמא מהווה הכרעה סופית בעניין יחידת המיקוח והיציגות ומשכך המדובר בפסק דין חלקי שהערעור עליו הוא בזכות". מכאן הערעור שהגישו נגד החלטה זו.
ההסתדרות מצידה, הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי, תוך שהיא מציינת בפתח טיעוניה כי למרות שההחלטה "הוכתרה בכותרת 'החלטה', נראה כי מהותית מדובר בפסק דין חלקי, משההחלטה סיימה מחלוקת בשאלת יחידת המיקוח". בקשתה של ההסתדרות למתן רשות ערעור, היא מושא ההליך שלפניי.

דיון והכרעה

3. לאחר שעיינתי בהחלטתו של בית הדין האזורי, בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיבות, הגעתי לכלל מסקנה כי החלטתו של בית הדין האזורי הינה בגדר פסק דין חלקי וכי על כן הערעור עליו הוא בזכות. ואבאר.

המבחנים להבחנה בין פסק דין חלקי להחלטה אחרת

14. המבחן המשמש ברגיל לזיהוי החלטת-ביניים לעומת פסק-דין, הוא מבחן הסופיות. מבחן זה הוא מבחן פורמאלי בעיקרו, במסגרתו נבחן אם ההחלטה מסיימת את הדיון "וסוגרת" את התובענה. בנדון זה הלכה ידועה היא כי סיווג החלטה כפסק דין או החלטה אחרת, אינו נגזר מכותרת ההחלטה, אלא מתוכנה. בקשר לכך נקבע בפסיקה, כי החלטה תיחשב לפסק דין חלקי "מקום בו סיים בית המשפט סופית את הדיון בעילה אחת או בסעד אחד מבין העילות או הסעדים הנתבעים" [בר"ע 13666-05-11 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ - עזרא מזרחי (לא פורסם), 5.6.2011; וראו גם: רע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל, פסקה 4 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס (לא פורסם), 17.8.2006; ע"א 8521/03 תאגיד לאיסוף כלי משקה בע"מ נ' קראוס ואח', פ"ד נח(3) 289; פסק דינו של השופט בייסקי בע"א 609/78 קן-תור נ' גלבוע, פ"ד לד(1), 293].
יישומו של מבחן הסופיות אינו חד וברור. במיוחד כן, כאשר ההליך מוסיף להתקיים גם לאחר מתן ההחלטה, במסגרתה הכריעה הערכאה השיפוטית בטענות הצדדים. בהתייחס לנסיבות מעין אלה, קבע בית המשפט העליון בפרשת מנדבליט כי נדרש מבחן עזר, באמצעותו ניתן יהיה לזהות 'סופיות' הנובעת מתוצאתה של ההחלטה בהיבט הדיוני, להבדיל מתוכנה, קרי תוצאתה בהיבט המהותי. "כלי עזר זה מוצאים אנו בפסיקה, בייחוד ביחס להבחנה בין פסק דין חלקי להחלטה אחרת, בדמותו של מבחן הסעד. קרי, האם נתקבל או נדחה, אחד או יותר, מן הסעדים המבוקשים בהליך". בהתייחס למבחן הסעד, הוסיף בית המשפט העליון באותה פרשה וציין:
"בפסיקתנו, וכן במשפט המשווה, נקבעת סופיות ההחלטה במהלך הדיון על-פי השאלה אם בקטע כלשהו של ההתדיינות קיבל התובע את הסעד הסופי שביקש או חלק ממנו או שהוא נשלל ממנו. זאת, משום שבית-המשפט הכריע בשלב הראשון באחת או יותר מן העילות שנתבעו באותה תובענה ופסק לתובע אחד או יותר מן הסעדים שתבע בגין אותה עילה או דחה את מתן הסעד המבוקש. כך גם כאשר בית-המשפט מכריע בתביעתו של אחד או יותר מן התובעים, ופוסק להם את הסעד המבוקש על-ידיהם, או דוחה את מתן הסעד המבוקש. הוא הדין כאשר ניתנה החלטה הדוחה חלק מן התביעה או התביעה כנגד אחד או יותר מן הנתבעים".
כלומר, אם ניתן או נשלל סעד כלשהו בהחלטתו של בית המשפט, הרי זה פסק-דין חלקי; ואם לאו – ב"החלטה אחרת" עסקינן, המהווה בסיס להמשך בירור הסעד [ע"א 6058/93 מנדבליט נ' מנדבליט, פ"ד נא(4) 354, עמ' 363; וראו:בש"מ 1059/11 אדם טבע ודין נ' הועדה המקומית נתניה, (לא פורסם), 29.5.2011; ע"א 7424/96 בנק המזרחי בע"מ נ' חברת אליהו גרציאני (1988) בע"מ, פ"ד נד(2) 145, 155-154]

15. מבחני עזר נוספים שקבעה הפסיקה: "לא ניתן אפוא לקבוע על יסוד מבחן הסעד אם החלטה היא פסק דין חלקי...או החלטה אחרת, אלא לאחר שהעמדת זה מול זה את כתב התביעה או את הסכם הבוררות לעומת ההחלטה" [עניין מנדבליט, עמ' 364; ע"א 4540/04 מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית נ' אורבוך ואח', 14.9.06 (להלן: עניין מט"ח)]; ו"החלטה השוללת סעד כלשהו אשר התבקש בכתב התביעה תיבחן לאור מהות התביעה – הסעדים העיקריים בה והסעדים הטפלים לה, תרומת הסעד המבוקש לפתרון המחלוקת העיקרית בתיק והתנהלות הצדדים להליך" [עא"ח 15/08 אילנה לוי -פישר טורס בע"מ (לא פורסם), 20.7.08]; כאשר בקשה שנושאה טפל לנושא המחלוקת העיקרית תסווג במרבית המקרים כ"החלטה אחרת" [רע"פ 6016/06 חיים קובן נ' מדינת ישראל מע"מ תל-אביב, (לא פורסם),17.7.07].

מן הכלל אל הפרט

16. סוגיות הגדרת יחידת המיקוח ויציגותה של ההסתדרות ביחידת המיקוח התבקשו כסעדים מיוחדים ונפרדים העומדים בפני עצמם. בית הדין האזורי ראה "חשיבות רבה במתן החלטה" נפרדת בסעדים אלה, עובר להכרעה בסעדים האחרים המבוקשים בבקשות הצד. ובהחלטתו, דחה סופית את הסעד העיקרי אשר ביקשה ההסתדרות בבקשת הצד בהליך "לפיו יחידת מערך השירות הטכני במשיבה מהווה יחידת מיקוח נפרדת". כפועל יוצא, נדחה גם סעד חשוב נוסף הנגזר מההכרה ביחידת המיקוח והוא עתירת ההסתדרות "ליתן צו הצהרתי קבוע המצהיר כי המבקשת (ההסתדרות) הינה ארגון עובדים יציג ביחידת המיקוח של מערך השירות הטכני". סעדים אלה נדחו מפורשות בהחלטת בית הדין האזורי בזו הלשון:
"מצאנו שההתארגנות בשלב זה, אינה מאפשרת להכריז על יחידת מיקוח נפרדת בתוך הוט טלקום, כפי שהתבקש בבקשה.
לפיכך, בקשת ההסתדרות בנוגע להכרזה על מערך השירות הטכני כיחידת מיקוח נפרדת, נדחית.
אין בכך כדי לקבוע מסמרות בשאלת יחידת מיקוח נפרדת בתוך קבוצת הוט. כל מקרה צריך להתברר לגופו.
נותר כעת ליתן החלטה בעניינו של העובד מר בלינדרמן וכן בסעדים הקבועים שביקשה ההסתדרות מחד והמשיבות מאידך. החלטות בעניינים אלה ינתנו בהמשך".

על האמור אוסיף, כי הסעדים המבוקשים שנדחו בהחלטת בית הדין האזורי, אף מהווים חלק עיקרי במחלוקת בהליכים הקיבוציים שבין הצדדים.
הנה כי כן, לפי מבחן הסעד, משנדחו חלק מן הסעדים העיקריים המבוקשים בבקשת הצד שהגישה ההסתדרות באופן סופי, אזי להחלטת בית הדין משמעות אופרטיבית מיידית. זאת, באופן שהחלטת בית הדין האזורי מסיימת את הדיון בהליך המשפטי בכל הנוגע לסעד הצהרתי של יחידת מיקוח ובכך ההחלטה היא בבחינת פסק דין חלקי המסיים את המחלוקת.

17. על האמור מתווסף השיקול של הסכמת הצדדים בטיעוניהם לפנינו, לפיה החלטתו של בית הדין האזורי הינה במהותה פסק דין חלקי המסיימת את המחלוקת בסוגיית יחידת המיקוח; וכי אין מדובר בהחלטה אחרת שהיא מנגנון בלבד לקראת בירור הסעד הסופי. עם זאת "הסכמת הצדדים למתן רשות ערעור יכולה להוות שיקול - אך לא שיקול מכריע - בהחלטת ערכאת הערעור אם  להיכנס לעובי הקורה בשלב של החלטת ביניים וליתן רשות ערעור" [עניין מט"ח].

כללם של דברים והוראות אופרטיבית

18. הריני קובעת בזאת, כי החלטתו של בית הדין האזורי הינה פסק דין חלקי שהערעור עליו בזכות ואינו טעון רשות ערעור. בהתאם, בקשת רשות הערעור שהגישה ההסתדרות תירשם כערעור בסכסוך קיבוצי - עס"ק 6756-03-12.

19. הדיון בערעור זה יאוחד עם הערעור שהגישו המשיבות על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי (עס"ק 16006-03-12). זאת, לאור זהות בעלי הדין בשני ההליכים, זהות המסכת העובדתית, השאלות העומדות להכרעה בכל אחד מההליכים, והזיקה העניינית המהותית ביניהן ומשיקולים של יעילות הדיון [על העקרונות באיחוד דיון בהליכים ראו: ברע 29168-11-11 נגה ברק נ' מתן זילברמן 29.2.2012].

20. מזכירות בית הדין הארצי תרשום את הבקשה לרשות ערעור שהגישה ההסתדרות ככתב ערעור שמספרו עס"ק 6756-03-12. דיון בפני מותב בערעור בהליך זה יתקיים במאוחד עם ערעור המשיבות (עס"ק 16006-03-12).

21. השלמת טיעונים בעל פה, בערעורים המאוחדים, תתקיים בפני מותב בית דין זה, בדיון ביום 24.4.2012 בשעה 9:30.
רשם בית דין זה יוציא הנחיות לצדדים על מהלכי השלמת טיעונים בכתב והגשתם.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ב ( 21 במרץ 2012) בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

9 מתוך 9