הדפסה

בר"ע 33398-01-12 שאהיניאן נ' המוסד לביטוח לאומי

בית הדין הארצי לעבודה

בר"ע 33398-01-12 שאהיניאן נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני
כב' הסגן נשיאה יגאל פליטמן

מבקש

יעקב (ורתואר) שאהיניאן

-

משיב

המוסד לביטוח לאומי

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; ב"ל 8306-04-11), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת וועדת עררים לניידות מיום 8.2.11 (להלן- הוועדה).

נקדים ונציין כי הוועדה דנה בעניינו של המבקש לאחר שזה הוחזר אליה מכוח פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופט נוהאד חסן; ב"ל 38048-12-09; 35974-12-09 מיום 20.10.10), אשר הורה כי:
"עניינו של המשיב יוחזר לוועדת עררים לניידות, באותו הרכב, על מנת שתזמן את המשיב ותקבע את אחוזי הניידות התואמים בדיוק את מצבו הרפואי והממצאים הרפואיים של המשיב וזאת לאחר שתאפשר למשיב לטעון טענותיו באשר להחלת פריט ליקוי א' (4) לרשימת הליקויים וכן תאפשר לו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת"

בישיבתה מיום 8.2.11, הקשיבה הוועדה לטענות המבקש ועיינה בחוות דעתו של האורטופד, פרופ' חיים צינמן (להלן - פרופ' צינמן), מיום 19.12.10, אשר המליץ על נכות בשיעור של 80% לפי סעיף של שיתוקים. הוועדה ערכה למבקש בדיקה קלינית. הוועדה קבעה כי לא נמצאו ממצאים נוירולוגים פתולוגים בבדיקה פרט לירידה בהחזרים בגידים בברכיים והיעדרות החזרים גידים בקרסוליים. עוד נקבע כי היקף טונוס וכוח גס תקין ושווה. במסקנותיה קבעה הוועדה כי המבקש סובל ממצב לאחר ניתוח אפנדימומה אשר לא השאיר סימנים של נזק במערכת העצבים. עוד קבעה הוועדה כי הממצאים אינם ניתנים ליישום. אשר לחוות פרופ' צינמן, קבעה הוועדה כי, הממצאים שתוארו בחוות דעתו לא נמצאו על ידה וכי פרופ' צינמן "אינו מציע סעיף אלא רק מעריך את אחוזי הנכות כ - 80% עפ"י שיתוקים". הוועדה לא מצאה, בבדיקה הקלינית, את השיתוקים אותם מציין פרופ' צינמן. הוועדה התייחסה למסקנות הוועדה, אשר ישבה בעניינו של המבקש ביום 24.11.09, בקובעה כי סביר להניח שחלה רמיסיה מאז וכי הפער, בין הבדיקה הנוירולוגית התקינה לבין אי הניידות המופגנת מצד המבקש, אינו על בסיס אורגני.

בית הדין האזורי פסק כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין. הוועדה התייחסה לממצאים ולבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור ומובן גם למי שאינו מומחה רפואי. נפסק כי קביעות הוועדה, הנסמכות על ממצאי בדיקתה את המבקש ביחס לכך שלא ניתן ליישם בעניינו את רשימת הליקויים, הינן רפואיות וכי בית הדין לא יתערב בהן. הוועדה ריבונית לקבוע את אופן בדיקתו של מבוטח ובית הדין אינו מעביר תחת שבט ביקורתו את הדרך בה בחרה הוועדה, ככל שלא נפל בה פגם משפטי. על הרכב הוועדה נמנו שני נוירולוגים מתחום הפגימה של המבקש. אשר לחוות דעת פרופ' צינמן, קבע בית הדין כי, קביעת וועדה בדבר שוני בממצאים דיה כדי לצאת ידי חובת הנמקה עניינית ומנומקת.

בבקשת רשות הערעור נטען כי בית הדין קמא טעה עת לא דחה ממצאי הוועדה תוך אימוץ קביעת וועדה קודמת, זאת לאור חוסר סבירות קיצונית במסקנת הוועדה, אשר הורידה את נכותו של המבקש מ- 80% ל - 0%. בית הדין טעה, כך לטענת המבקש, משלא נתן משקל לכך שסעיפים ג' ו - ה' לפרוטוקול הוועדה (בדיקות אורטופדיות) ריק בשלמותו וכי גם בבדיקה הנוירולוגית מצוינת בדיקת שריר אחד בלבד. עוד טעה בית הדין משלא נתן משקל לכך שהוועדה לא התייחסה לבדיקת ה-EMG, המוזכרת בחוות דעת פרופ' צינמן, וכן לבדיקה אלקטרדיאגנוסטית, מיום 29.3.06, לפיה קיימת "פגיעה שורשית L5 L4 מימין ו - S1 L4 משמאל". בנוסף הוועדה לא התייחסה לחוות דעת ד"ר גיל סוירי, מיום 22.5.06 (להלן - חוו"ד ד"ר סוירי), בה נקבע כי "סיכום: למיטב הבנתי מר ורתואר סובל מהגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני לאחר ניתוח ופגיעה שורשית דו צדדית נרחבת". לטענת המבקש, מצער שהוועדה מציינת C.T מיום 4.9.07 שכלל לא ברור מה הקשר בינו לענייננו. המבקש הדגיש בבקשתו כי הוועדה לא טענה שהוא מנסה להונות אותה.

לאחר שעיינתי בטענות הבקשה לרשות ערעור ובכלל החומר המונח בפני, נחה דעתי כי יש לדחות הבקשה. לא מצאתי טעות משפטית בפסק בית הדין האזורי המצדיקה התערבות בית דין זה. למעלה מן הצריך אוסיף הדברים הבאים. צדק בית הדין בקובעו כי הוועדה מילאה אחר מצוות פסק הדין מכוחו הוחזר אליה עניינו של המבקש. הוועדה הקשיבה לטענות המבקש ועיינה בחוות הדעת אשר הוגשה לפתחה, בהתאם להוראות פסק הדין. מסקנות הוועדה מנומקות ומבוססות. ממצאי בדיקת הוועדה את המבקש פורטו בסיכום ממצאי הבדיקה הנוירולוגית (סעיף ד3 לפרוטוקול הוועדה). הוועדה, אשר לא התבקשה בפסק הדין הראשון לתת דעתה לבדיקת ה - E.M.G, דנה בבדיקת ה - E.M.G, בישיבתה עובר לפסק הדין הראשון. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי המבקש לא הפנה לממצאי הבדיקה האלקטרדיאגנוסטית ו/או לחוות דעת ד"ר סוירי. כפועל יוצא, הוועדה, אשר הונחתה לפעול בהתאם להוראות פסק הדין הראשון, לא נתנה דעתה למסמכים אלו ומכל מקום חוות דעת ד"ר סוירי אינה דנה בנכות לפי הסכם גמלת הניידות מיום 1.6.77. אשר על כן, נוכח כלל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

סוף דבר- הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ב, 25 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

3 מתוך 3