הדפסה

בע"מ ואח' נ' אלקטרו סטור פלוס בע"מ ואח'

התובע
(הנתבע שכנגד)

בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ש' דניאלס ו/או א' וקסלר ואח'

נגד

הנתבעים
(התובעים שכנגד)

1.אלקטרו סטור פלוס בע"מ
2.עמיקם מאזוז
3.רומינה מאזוז
ע"י ב"כ עוה"ד יצחק שמלה

פסק דין

כללי

1. לפניי תובענה כספית בסך 501,188 ₪ שהוגשה על ידי בנק הפועלים בע"מ בסד"מ נגד הנתבעים בגין הלוואה שקיבלו מהבנק. מנגד, הגישו הנתבעים תביעה שכנגד על סך 350,000 ₪ בגין נזקים שגרם להם הבנק.
בד בבד, עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה להטלת עיקולים זמנים על כספים ו/או זכויות שמגיעים לנתבעים מהמחזיקים. לאחר שניתן צו עיקול זמני, הגישו הנתבעים בקשה לביטול הצו. כב' הרשם נמרוד פלקס (כתוארו דאז) בהחלטה מפורטת מיום 19.1.11, דחה את הבקשה לביטול העיקולים תוך מתן הבהרה לפיה עילת התביעה בתיק שלפנינו איתנה למדיי ומאזן הנוחות נוטה לטובת התובע כדי שיהא זכאי להותרת העיקולים הזמניים בעינ ם. בהחלטה צויין, כי סך חובות הנתבעים, כעולה מהעדויות שהושמעו בפני כב' הרשם, הוא בסך של 2,500,000 ₪. נמצא, כי הנתבעים עצמם במצב כלכלי שאינו מן המשופרים וזאת בלשון המעטה. אף אם ימכרו הנתבעים את בית מגוריהם, לא יהיה בכך כדי לפרוע את החוב נשוא התביעה דנן. הדעת נותנת שיקשה על הבנק להיפרע את חובו ככל שיינתן לטובתו פסק-דין.

טענות התובע
2. בכתב התביעה נטען, כי הנתבעת 1 הגישה בקשה לפתיחת חשבון בבנק התובע שמספרו 143286 בסניף מודיעין. הנתבעת הפעילה חשבון זה בו אף קיבלה כספים, אשראי ים, הלוואות ושירותי בנק. ביום 7.3.10, חתמה הנתבעת 1 על כתב התחייבות להחזר הלוואה ע"ס 477,000 ₪ (להלן: "ההלוואה"), להעברת אשראי אך לא עמדה בתנאי החזר ההלוואה. מאחר שהנתבעת 1 הפרה את חובותיה כלפי הבנק, מסגרת האשראי בוטלה ביום 25.11.10. בעקבות הפרה זו עומד חוב ההלוואה ע"ס 451,191 ₪, נכון ליום 26.11.10. מצב החשבון ליום 26.11.10 הראה יתרת חובה ע"ס 501,188 ₪ כאשר הריבית מחושבת עד ליום 1.10.10.
נטען, כי בהתאם לתנאי פתיחת החשבון ו/או כתב ההתחייבות, מחוייב הנתבע בתשלום ריבית בשיעור הריבית החריגה המירבית בחשבונות עו"ש. הנתבע 2 שהינו בעל עניין בנתבעת מס' 1, ערב לתובע לפירעון חובה של הנתבעת 1, בצירוף ריבית ולמילוי התחייבויותיה לתובע. הנתבע 2 חתם על כתב ערבות מתמדת, בלתי מוגבלת בסכום.
הנתבעת 3, אשר הינה אשת נתבע 2, ערבה לתובע לפירעון חובה של הנתבעת בגין ההלוואה בצירוף הריבית. לטענת התובע, הנתבעים לא כיסו את יתרת החוב עד ליום הגשת התביעה ועל כן מבוקש לחייבם בסכום התביעה וכן בהוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד.

טענות הנתבעים

3. הנתבעים הגישו בקשה לדחייה ו/או מחיקת התביעה על הסף, לחילופין בקשה למחיקת כותרת ולחילופי חילופין ליתן לנתבעים רשות להגן באופן שתצהירם ישמש כתב הגנה וכן ליתן להם רשות להגיש כתב תביעה שכנגד. בהחלטת כב' הרשם מיום 19.1.11 ניתנה לנתבעים רשות להגן באופן שהתצהירים שצורפו לבקשה יהוו כתב הגנה כנגד התביעה.
כמו-כן הגישו הנתבעים תביעה שכנגד על סך 350,000 ₪ בגין נזקים שגרם להם הבנק.

4. בתצהירים נטען, כי מדובר בתביעה חסרת שחר אשר הוגשה ממניעים פסולים ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט. הבנק הגיש את התביעה הכוזבת כדי להקדים תרופה למכה, לאחר שחסם שלא כדין את פעילותם העסקית של הנתבעים ופגע קשות בעסקיהם על לא עוול בכפם. חמור מכך, הבנק התנהג כבריון שכונתי במטרה לאלץ את הנתבעים להיכנס לתכתיביו ולשלם לו כספים, לרבות שכר טרחה , שלא כדין והכל מתוך שיכרון כח ועוצמה. כמו כן נטען, כי הבנק פעל בחוסר תום לב תוך הטעייה ותרמית ממש, כשהוא פועל בניגוד למוסכם, בניגוד לחוק ובניגוד להוראות המפקח על הבנקים והכל תוך הצגת מצגים כוזבים בידיעה שהם כוזבים.
לגופו של עניין נטען, כי הנתבעת 2 נפגשה באמצעות נתבע 2 עם מנהל סניף הבנק והודיע לו כי בכוונתו להתקשר בהסכם עם רשת גדולה – "בסט בי" לצור ך שיתוף פעולה עסקי באופן שהרשת תרכוש את מלאי החנות בה מנוהלים עסקי הנתבעים, תזרים להם כספים ותאפשר להמשיך לנהל את החנות. לאור הקשיים בתזרים התבקש מנהל הסניף לאפשר לנתבעים בתקופה של שלושה חודשים שלא לשלם את התשלומים על פי הסכם ההלוואה וברגע שייחתם ההסכם עם הרשת, ישולם כל החוב שבפיגור וכן שישה חודשים מראש. על פי הנטען, מנהל הסניף נתן הסכמתו למבוקש ובהסתמך על הסכמה זו יצאו הנתבעים לדרך. לאחר מו"מ רציני שנוהל, בידיעת מנהל הסניף, נכרת הסכם ביום 17.11.10 עם רשת "בסט ביי" לאור הסכמת הבנק כי לא ייפרע התשלום במשך 3 חודשים, ניתנה הוראה לממש את קופת הגמל בסך של 16,000 ₪. סוכם, כי מהכספים הראשונים שיתקבלו מ"בסט בי" ייפרעו שלושת התשלומים שלא שולמו וכן שישה תשלומים חודשיים. פעילות זו נעשתה בשיתוף פעולה ובהבנה מלאה עם הבנק, שהבנק פועל ביושר, בהסכמה ובהגינות. על כן רבה הייתה התדהמה כאשר גילו הנתבעים שהבנק חזר בו מההבנות ובעצם המתין לחתימת ההסכם כדי להתנער מהסכם ההלוואה ומההבנות וההסכמות שהושגו.

5. ביום 25.11.10 כשבוע לאחר שנחתם ההסכם, שלח הבנק מכתב במסגרתו ביטל את מסגרת האשראי למרות שמעולם לא הייתה חריגה בה. לטענת הנתבעים, אין כל ספק שהבנק בחר להתנער מההסכמות וההבנות מתוך רצון לשים ידו על הכספים ש"בסט בי" התחייבה לשלם לנתבעים על פי ההסכם ולשם כך יצר בכזב מצב של הפרה כביכול מצד הנתבעים למרות ששלושת התשלומים בגין הלוואה לא נפרעו ולמרות שלא הייתה כל חריגה ממסגרת האשראי.
הבנק לא שלח כל הודעה או מכתב במסגרתו דרש לשלם את החוב בפיגור בגין ההלוואה אלא הזדרז והגיש תביעה כוזבת כדי לשים ידו על הכספים. הבנק התנהל בחוסר תום לב תוך הפרת ההסכמות וההבנות אליהם הגיעו הצדדים. הבנק חסם את הפעילות העסקית בבנק שלא כדין ופגע בנתבעים קשות לרבות בשמם הטוב ובפעילות העסקית, מתוך בצע כסף ושכרון כח, כאשר מנגד כל הפעולות בהן נקטו הנתבעים היו גלויות בידיעה ובברכת הבנק.
ב"כ הנתבעים ניסה לשוחח עם ב"כ הבנק להגיע להסכמות ללא צורך בהליכים משפטיים, אך בא-כח הבנק התנהג בכוחניות ובהתנשאות אשר אינה מוסיפה לו כל כבוד.

6. לגופו של עניין נטען, כי אין כל ממש בתביעה שכן החוב היחיד לבנק אשר לו שולם בהסכמה הוא 30,000 ₪ בלבד, כלומר שלושה תשלומים שלא שולמו. ביטול מספרת האשראי נעשתה שלא כדין, תוך יצירת תשתית עובדתית מסולפת והתביעה הוגשה כחלק ממזימה כוללת, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

התביעה שכנגד

7. בכתב התביעה שכנגד טענו הנתבעים, כי בעקבות התנהלות הבנק נגרמו להם נזקים בסכום של 350,000 ₪ ואף זאת לצורכי אגרה בלבד. נטען, כי הבנק התנהל בחוסר תום לב עת הפסיק וחסם את פעילותם העסקית של הנתבעים בבנק שלא כדין ובכך פגע בהם קשות, לרבות בשמם הטוב ובפעילות העסקית מתוך בצע כסף ושכרון כח כאשר מנגד כל הפעולות שנקטו הנתבעים היו גלויות, בידיעה ובברכת הבנק.
למעשה, מרבית הטענות שהועלו על ידי הנתבעים בתביעה שכנגד, מופיעות וחוזרות על עצמן בכתב ההגנה בו נטען כי מדובר בתביעה שהוגשה שלא כדין בניגוד למוסכם תוך גרימת נזק לנתבעים.

התייחסות התובע לתביעה שכנגד

8. כאמור, בגין כל הטענות שהועלו בתצהירים ששימשו כתב הגנה, הוגשה תביעה שכנגד בסך 350,000 ₪. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד נטען, כי כתב התביעה מהווה שכפול של התצהיר שהוגש לבקשת רש ות להגן ולמעשה כל האמור בו מופרך, אין בו כל חדש, לא מבחינה משפטית ולא מבחינה עובדתית. נטען, כי הבנק פעל בהתאם לדין, לתנאי ניהול החשבון והמסמכים עליהם חתומים הנתבעים. הם מושתקים ומנועים מלטעון כל טענה מאחר שחתימותיהם מעל גבי מסמכי הבנק מהווים הודאת בעל דין לכל דבר ועניין במלוא חובם כלפי הבנק. כל הטענות שהועלו בכתב התביעה שכנגד מוכחשות מכל וכל. לטענת הבנק , מנהל הסניף, לפני משורת הדין הסכים להתגמש בעניינם של הנתבעים ולא העביר את עניינם באופן מיידי לטיפול משפטי מאחר שאלו ציינו בפניו כי בכוונתם לבצע פעולות מידיות אשר יהא בגינן כדי לפרוע את החוב. למרות הסכמתו של מנהל הבנק אירעו שני פיגורים בפירעון ההלוואה ולאור הנתונים בדבר מצבת חובותיהם הגבוהים עד מאוד של הנתבעים, בסכומים העולים על 3,000,000 ₪ אל מול משכורת חודשית של 15,000 ₪, הוחלט לפעול כנגדם ולהעמיד את מלוא חובותיהם לפירעון מיידי. מנהל הסניף התריע בפני הנתבעים אודות הפיגורים בתשלומי ההלוואה ולבסוף אף הורה לשלוח אליהם הודעה מטעם הבנק על ביטול האשראי בחשבונם והעמדת חובותיהם לפירעון מיידי.
הבנק טוען בכתב הגנתו, כי סכום התביעה ש כנגד מופרך בדבר נזק אשר נגרם, לכאורה , לנתבעים. לא רק שלא הוכח ולו במקצתו, אלא שאף סכום התובענה אינו אלא כדור פורח באוויר נטול בסיס או אסמכתאות כלשהן ושנטען מן הפה ולחוץ, רק כדי להוות משקל נגד כנגד התובענה העיקרית ולא מעבר לכך.

דיון והכרעה

9. לבד מעדות מנהל סניף מודיעין של הבנק מר גלעד אבנרי ועדות הנתבעים, לא הושמעו עדים נוספים.
לאחר עיון בכתב הטענות, בתצהירי העדות הראשית ובמכלול המסמכים והראיות שהוגשו לתיק ולאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל ודינה של התביעה שכנגד להידחות מהטעמים שיפורטו בהמשך.

10. לגבי קיומו של החוב – הנתבעים מעולם לא הכחישו את חובם לבנק ואף לא הוכחש קיומם של מכלול המסמכים שצורפו לכתב התביעה, ובכלל זה מסמכי ההלוואה, הערבויות וכן חתימותיהם על גבי מסמכים אלה. גם בעדותו של הנתבע 2 בפני כב' הרשם, בדיון מיום 19.1.11, לא הוכחש קיומו של החוב לבנק.
בדיון מיום 12.7.12 עת הציג בית המשפט לנתבע 2 שאלות לגבי תצהירו של נציג הבנק, אישר הנתבע בעדותו כי ראה את הנספחים שצורפו לתצהיר ואף לא הגיש התנגדות לגביהם.
וכך נשאל הנתבע:
"ש. האם אתה חייב כסף לבנק כן או לא?
ת. כן. (עמ' 11 לפרוטוקול).

בנוסף, הנתבעים הודו כי לא פרעו את ההלוואה וכי הם חייבים לבנק את סכום ההלוואה. כן אישר הנתבע כי אין באפשרותו לפרוע את החוב שכן מצבו הכלכלי הידרדר באופן משמעותי.
על יסוד הודאתם של הנתבעים ובהתייחס לנספחים שצורפו לתצהיר התובע וכן נוכח עדותו של מנהל הסניף מר גלעד אבנרי, אני קובע כי הנתבעים חבים לתובע את הסכום שנתבע.

11. האם התביעה הוגשה מוקדם מידיי, בניגוד למוסכם וממניעים פסולים – הנתבעים ממקדים טענותיהם בכך שהתביעה הוגשה שלא על פי המוסכם, ממניעים פסולים תוך שימוש לרעה בהליכי משפט ומתוך שיכרון כוח ועוצמה וכי התנהגות הבנק גרמה להם לנזקים.
לאחר שבחנתי את עדותם של הצדדים תוך התייחסות למכלול המסמכים שבתיק, אין בידי לקבל טענות אלה.
מוסכם, כי הנתבע פנה למנהל הסניף בבקשה לבוא לקראתו בפירעון תשלומי ההלוואה. מנהל הסניף נעתר לו לזמן מה ולא העביר את החשבון לטיפול משפטי באופן מיידי. כך עולה מהחלטת כב' הרשם מיום 19.1.11.
הנתבעים ביקשו בבקשות למתן דחייה בפירעון ההלוואות, להסתמך על ההסכם שהיה להם עם חברת "בסט ביי בע"מ", ואולם בהסכם זה לא צויין סכום בסך 600,000 ₪ כפי שטענו הנתבעים. דו"ח המלאי בסך 600,000 ₪ לא הוגש מטעמם כראיה, אשר היה בו כדי לתמוך בטענתם.
יצויין, כי במועדי הפיגורים בהלוואה או בסמוך לכך, הנתבעים חבו חובות בסכומים גבוהים לנושים רבים. בין היתר, חבו 150,000 ₪ לבנק מזרחי טפחות וכן לספקים בסכומים של מאות אלפי שקלים. הבנק הודיע לנתבעים ביום 25.11.10 על ביטול מסגרת האשראי בחשבון והתביעה כנגדם הוגשה ביום 2.12.10. הנתבעים לא המציאו כל אסמכתא שתתמוך בטענתם כי הבנק אכן אפשר דחייה של פירעון הלוואה בשלושה חודשים. הנתבע בעדותו, לא זכר באילו חודשים מדובר וגרסתו בעניין זה הייתה בלתי משכנעת וזאת בלשון המעטה. כפי שצויין, התביעה הוגשה בחודש דצמבר 2010, זאת לאחר שגם לגרסת הנתבעים עצמם ניתנו להם שלושה חודשים מלאים של דחייה בפירעון תשלומי ההלוואות. גם לאחר שנשלחה ההודעה (מוצג ת/1), הסכימו הנתבעים לערוך הסדר עם הבנק אחרי הגשת התביעה ואף הוצע למכור את ביתם לשם פירעון חובם.
כפי שציין ב"כ התובע בצדק בסיכומיו בכתב, דבר לא מנע מאת הנתבעים לאחר הגשת התביעה וגם בגין הצעתם נשוא מוצג ת/1, לפרוע את חובם לבנק ולו בחלקו ואולם אלה בחרו שלא לעשות כן עד עצם מתן פסק-דין זה.
משכך, אין בידי לקבל את גרסת הנתבע 2 לפיה התביעה הוגשה שלא כדין לאור סיכום מוקדם שהיה לו לכאורה עם מנהל הסניף ולאפשר לו פיגור של שלושה תשלומים בפירעון ההלוואה, טענה אשר לא הוכחה כלל ועיקר. לפיכך, כשלו הנתבעים מלהוכיח כי אכן היה סיכום כלשהו עם מנהל הסניף אשר תוחם בזמן , כפי שנטען על ידם. הנתבע בעדותו לא ידע להעיד אודות לוח הזמנים ולא זכר את החודשים עליהם סוכם עם מנהל הבנק ועדותו בעניין זה לא הייתה משכנעת. מנגד, גרסתו של מנהל הסניף הייתה עקבית והגיוני והיא מתיישבת עם המסמכים שהוגשו על ידי התובע כראיה לתמיכה על תביעה זו.
כפי שעולה מגרסת התובע, משנתגלו קשיים בפירעון ההלוואה התייצב הנתבע בפני מנהל הסניף חמישה חודשים בלבד לאחר קבלת ההלוואה והודיע כי לא יוכל לפרוע את תשלומי ההלוואה כסדרם בשל קשיים כלכליים. הנתבע ציין בפניו כי צפוי לכל היותר פיגור אחד או שניים בפירעון תשלומי ההלוואה. הבנק בא לקראת הנתבע 2 וכפי שהתרשמתי מעדות מנהל הבנק העניין לא הועבר לטיפול משפטי באופן מיידי.
כל אותן פעולות שהיו בדעת הנתבע 2 לבצע על מנת לפרוע תשלומי הלוואה, לא צלחו ובין היתר מכירת ביתו, אשר הוטל עליו עיקול. במועד פנייתו של הנתבע 2 למנהל הסניף, היו לנתבעים חובות בסכומים של מאות אלפי שקלים לבנק הפועלים, לבנק לאומי, לבנק מזרחי טפחות, לספקים וכן משכנתא בסך 900,000 ₪.
במצב דברים זה לא נותר לבנק אלא לפתוח בהליכים משפטיים כנגד הנתבעים. על כן, לא מצאתי כל יסוד לטענה כי הבנק פעל בניגוד למוסכם . לא הוכח בפניי שתביעה שהוגשה נעשתה ממניעים פסולים תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, מתוך שכרון כח ובריונות כפי שציין ב"כ הנתבעים, הן בכתב ההגנה והן בסיכומיו.

אני קובע, איפוא, כי התביעה הוגשה כדין מאחר שהנתבעים הפרו את תנאי ההלוואה ולא היה בידי הבנק מנוס אלא להגיש כנגדם תביעה זו.

12. ערבותה של נתבעת 3 - אין חולק כי הנתבעת חתמה כערבה להלוואה שניתנה להם על ידי הבנק. הנתבעת טענה כי כתב הערבות אינו תקף לאור פגמים שנפלו בעת חתימתה. לאחר שמיעת עדותה של הנתבעת, לא מצאתי כל ממש בטענה זו. מדובר בנתבעת אינטיליגנטית, משכילה, אשר מבינה את מהות חתימתה על כתב הערבות וניסיונה להתחמק מחבותה זו, אינו משכנע כלל. הטענה כי חתמה על המסמכים בעיניים עצומות אינה תואמת את אישיותה וניסיונה האישי בתחום העסקים.
לעניין זה ראוי להביא את דברי כב' השופטת דליה דורנר בע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' יעקב לופו פד"י נד (2) עמ' 559: "דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא...". (ראה גם פסקי הדין שצוטטו על ידי ב"כ התובע בסיכומי בסעיף 28).
אני דוחה, איפוא, את טענת הנתבעת 3 כי נפלו פגמים בערבותה ואני קובע, כי הערבות הינה תקפה שכן הנתבעת 3 הייתה מודעת היטב לחיוביה כלפי הבנק.

13. התביעה שכנגד – הנתבעים בתביעתם שכנגד טוענים, כי נגרמו להם נזקים בסך 350,000 ₪. במקרה שכזה נטל ההוכחה להוכיח את הנזק שנגרם להם, כביכול, מונח על כתפיהם. בחינת העדויות שהובאו בפניי וכן לאחר קריאת המסמכים והראיות שהוגשו, לא נמצאה כל הוכחה לנזקים שנגרמו לנתבעים כפי שנטען על ידם. לא הוגשו כל מאזנים, דוחו"ת, דיווחים למס הכנסה או ראיות על הפסדים אשר נגרמו להם כתוצאה מהתנהגות הבנק. התרשמתי כי כל מטרתה של התביעה שכנגד, להוות משקל נגד התביעה שהוגשה נגדם, על מנת לאפשר להם להעלות טענת קיזוז כלפי התביעה שהוגשה בגין ההלוואה שניתנה להם.
אשר על כן, לא מצאתי כל פגם בהתנהלות הבנק כלפי הנתבעים ומשכך לא שוכנעתי כי נגרם להם נזק כלשהו.
הנתבעים כשלו בניהול עסקיהם, היו חבים סכומי עתק לבנקים וספקים אחרים והטענות שהעלו כלפי הבנק בתביעה שכנגד, ובכלל זה השימוש בביטויים פסולים, משוללות כל יסוד ודינן להידחות.

14. סיכומו של דבר – נוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 501,188 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני דוחה את התביעה שנגד.

אשר להוצאות משפט – אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע , ביחד ולחוד, הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט אב תשע"ד, 25 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.