הדפסה

בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' טבע הדברים - החברה לחקר האדם והסובב בע"מ

בפני
כב' השופטת חנה קלוגמן

התובע:

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
ע"י עו"ד דותן שעיה

נגד

הנתבעת:

טבע הדברים - החברה לחקר האדם והסובב בע"מ
ע"י מנהלה – מר אהוד רן

פסק דין

תחילתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר, שהגיש הבנק התובע (להלן: "התובע" או "הבנק"), כנגד הנתבעת, בגין המחאה על סך של 14,000 ₪, שמועד פירעונה ה- 6.5.09 והחת ומה על ידי הנתבעת לפקודת חברת נצרים (להלן: "ההמחאה").
המחאה זו הופקדה בבנק, במסגרת עסקת ניכיון שיקים ביום 5.2.09 , אשר כללה מספר המחאות בסך כולל של 83,784 ₪ (להלן: "עסקת הניכיון" או "עסקת ניכיון השיקים / המחאות").

הנתבעת הגישה בקשת התנגדות לביצוע שטר (להלן: "ההתנגדות") בטענות שונות. כב' הרשם צחי אלמוג קבל את הבקשה בחלקה וקבע בהחלטתו, כי הבקשה מתקבלת אך ורק לגבי הטענה המתייחסת למתן ערך על ידי הבנק, בגין ההמחאה הנדונה, כמפורט להלן:

"יחד עם זאת, על הבנק להראות כי נתן ערך בעד הצ'ק ובפסיקה נקבע כי מתן ערך ייחשב במקרים שבהם קיבל הבנק את הצ'ק לביטחון, כאשר החזיק בהם לצרכי בטוחה וכן כאשר לדוגמה קיבל את הצ'ק לניכיון וכן כאשר מאפשר הבנק לבעל החשבון שבו הופקד הצ'ק משיכות יתר. נקודה זו לא ברורה די צרכה בשלב זה ועל כן על הבנק להראות כי אכן נתן ערך כמו למשל שאיפשר לנפרעת למשוך כספים כנגד הפקדת הצ'ק, או להראות כי ביחסים שבינו ובין הנפרעת הוסכם כי צ'קים שמופקדים בחשבונה בבנק משמשים לביטחון או שיש עליהם שיעבוד. לפיכך, יש לקבל את ההתנגדות על מנת לבחון האם הבנק נתן ערך כנגד הצ'ק" . (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 4.10.10).

כבוד הרשם, בחלקה הראשון של החלטתו התייחס לטענת הנתבעת בדבר כשלון תמורה בעסקה
שבינה לבין הנפרעת בהמחאה וקבע כי "במקרה זה מדובר כאמור בצ'ק סחיר שעבירותו לא
הוגבלה ואשר הופקד בבנק טרם שנכשלה התמורה על פי ההסכם ואף טרם שניתנה הוראת
ביטול לבנק אשר לדברי המצהיר מטעם המבקשת ניתנה כשבוע לאחר ההפקדה. במקרה זה די שהבנק יהיה אוחז בעד ערך על מנת להתגבר על טענת ההגנה שיש למבקש." (פרוטוקול מיום 4.10.10).

לאור החלטה זו של הרשם, הרי שהדיון בפניי מתמקד רק בשאלה האם ניתן ערך בעד השיק שהופקד בבנק, אם לאו.

מנהל הנתבעת, הן בסיכומיו והן בחקירתו את עדת התובע בדיון, התייחס גם לטענות נוספות שהיו לו כלפי הבנק. הנתבעת לא פנתה לערכאת הערעור לגבי החלטת הרשם ולכן החלטתו של הרשם הינה חלוטה ולא ניתן במסגרת המשך הדיון בתיק, לערער על קביעה זו, או להתייחס לכל טענה נוספת על זו שבגינה התקבלה ההתנגדות. בנסיבות אלו, אתייחס בפסק הדין אך ורק לטענת הגנה זו.

תמצית טענות הצדדים:
תמצית טענות התובע:
לטענת התובע, ההמחאה נשוא כתב התביעה הופקדה על ידי חברת "נצרים, ניהול ויישום בע"מ" (להלן: "נצרים"), לחשבון הבנק שלה שהתנהל אצל התובע (להלן: "חשבון הבנק").

ההמחאה הופקדה על ידי נצרים במסגרת עסקת ניכיון השיקים, ביום 5.2.09. הבנק זיכה את חשבון הבנק של נצרים בסכום ההמחאה, לאחר היוונה למועד ההפקדה, כפי שעולה מנספח א' לתצהיר עדות ראשית מטעם הבנק, שהינו מסמך ההפקדה של ההמחאות נשוא עסקת הניכיון עם נצרים בסך של 83,748 ₪, אשר ההמחאה נשוא תיק זה, הינה אח ת מאותן המחאות , ונספח ב' – תדפיס תנועות החשבון של נצרים בבנק.
בהתחשב בהמחאה זו, נתן הבנק לנצרים אשראי בסך 13,800.29 ₪.

ההמחאה לא כובדה על ידי הבנק הנמשך ביום 7.5.09, מהסיבה של "נ.ה.ב." (נית נה הוראת ביטול).
נצרים הפסיקה את פעילותה העסקית והיא חסרת נכסים, כך שהבנק נאלץ לפתוח בהליכים (בין היתר) כנגד הנתבעת לגביית החוב שנוצר.
לטענת הבנק, ניתן לראות מתדפיס חשבון הבנק של נצרים (נספח ב') כי ניתן ערך בעד ההמחאה, במועד הפקדתה, במסגרת עסקת הניכיון ובנסיבות אלו, זכאי הבנק להיפרע מהנתבעת.

לטענת הבנק, עמד הוא בתנאי סעיף 28 לפקודת השטרות, על מנת להיחשב כאוחז כשורה, שכן הבנק נעשה אוחז בשיק לפני שעבר זמנו, דהיינו, הוא אחז בשיק כבר ב-5.2.09, בעוד מועד הפירעון היה ב-6.5.09 והודעת הביטול ניתנה גם היא לאחר שהשיק הופקד בבנק.

הבנק התייחס בקצרה לטענות מנהל הנתבעת גם בנושאים נוספים, אשר למעשה לגביהם לא התקבלה ההתנגדות.
לעניין הביטחונות הנוספים אשר טען מנהל הנתבעת שקבל הבנק מנצרים והעולים על האשראי הניתן, טען הבנק כי לא ברור לו מהיכן צמחה טענה זו ועל איזו חקיקה היא מתבססת. מכל מקום, היא איננה נכונה מעשית. גם טענת הרשלנות שטען מנהל הנתבעת איננה רלוונטית, לאור הוראות סעיף 91 לפקודת השטרות.

לטענת הבנק, מראיות הנתבעת עולה, כי היא לא הצליחה להוכיח את ביטול ההסכם בינה לבין נצרים, אלא אף הוכח שגם לאחר הפקדת ההמחאה נשוא תיק זה, מסרה הנתבעת שיקים נוספים לנצרים ומכל מקום גם ההודעה שנתן מנהל הנתבעת למר פינקל – מנהל נצרים, על ביטול ההסכם, הייתה כבר לאחר שההמחאה נשוא תיק זה הופקדה בבנק.

לעניין הטענה של "גלגול שיקים" או "סחיטה", מציין הבנק בסיכומיו כי הטענה לא הועלתה בתצהיר ולא הוגשה בגין כך כל תלונה במשטרה.

לטענת מנהל הנתבעת, שלאור עדות העדה מטעם הבנק, קבל הבנק את כספי החוב מנצרים, מפנה הבנק לפרוטוקול הדיון ולתשובת העדה מטעמו, שציינה במפורש כי הבנק לא קבל מנצרים חזרה את הכסף וכי נצרים מצויה בפשיטת רגל (פרוטוקול עמוד 4, שורות 7-8).

לסיכום טוען הבנק, כי למרות שלא ניתנה רשות להגן בשאלת כישלון התמורה, הרי שלאור ראיות הצדדים, גם אם היה כישלון תמורה, הוא קרה רק לאחר מסירת השיק לבנק ולכן
מעמד כאוחז כשורה לא נפגע.

תמצית טענות הנתבעת:
מתן ערך:
לטענת הנתבעת, על הבנק היה להוכיח כי נתנה תמורה ונעשה הסכם שעבוד. לטענתה, התובע לא הוכיח שנתן ערך עבור ההמחאה, שכן, אין קשר בין סכומי הכסף שנכנסו ל חשבון לסכומי הכסף שהוצאו. לטענתה, לאחר שהבנק מחק את הסכומים המפורטים בנספח ב' לתצהיר, לא ניתן לבדוק האם יש קשר בין הסכום המצוין באותו מסמך בסך של 83,784 ₪, לבין ההמחאה הנדונה. כמו כן, לטענתה, אין להסתמך על התצהיר "המבולבל" שהוגש על ידי הבנק, במיוחד לאור עדות המצהירה, שבעדותה הבהירה שאין לה מושג על התנהלות הלקוח מול הבנק.

מנהל הנתבעת חזר והעלה טענות, אשר נדחו בהחלטת הרשם , כפי שיפורט להלן:
מנהל הנתבעת התייחס לטעויות שונות בהחלטת הרשם, ולמעשה העלה כפועל יוצא טענות המתייחסות לכישלון תמורה, בעסקה שבין נצרים לנתבעת וטענות בדבר התנהלות הבנק, השוללות ממנו את מעמדו כאוחז כשורה.

לטענת הנתבעת, הבנק נהג ברשלנות חמורה ובחוסר תום לב מובהק, אשר באו לידי ביטוי בכך שלא הכיר את עסקיה של נצרים, שהייתה לקוח של הבנק, אישר את ניכיון ההמחאות ללא בטוחות מספיקות, למרות שידע שמדובר בלקוח בעייתי. כמו כן, הבנק לא התייחס לנורות האזהרה שהתבטאו בפעולות חריגות שנעשו בחשבון נצרים, ואשר מהותם בין היתר "גלגול שיקים", שזו עבירה פלילית. לטענתו, הבנק התרשל בכך שלא דאג לבטוחות מספיקות למתן האשראי לנצרים.

מנהל הנתבעת הרחיב בטיעוניו על אחריות הבנק כגוף מעין ציבורי, שחלה עליו חובת זהירות מיוחדת, גם כלפי מי שאינו נמנה על לקוחותיו. לטענתו, המגמה בפסיקה היא היום לראות גם בעצימת עיניים של הבנק, כחוסר תום לב, השולל את מעמדו כאוחז כשורה.

דיון:
מטעם הנתבעת, הגיש תצהיר עדות ראשית מנהלה, אשר גם ניהל את ההליך בבית המשפט (להלן ולעיל : "מנהל הנתבעת"). מנהל הנתבעת העלה טענות רבות כנגד הבנק, ואשר התייחסו גם לאותם נושאים בגינם לא התקבלה ההתנגדות. מנהל הנתבעת אף הרחיב בענ יין כישלון התמורה, שהיה בין הנתבעת לנצרים. כפי שכבר ציינתי, לאור החלטת הרשם, אתייחס אך ורק לבחינת הטענה של מתן ערך בגין ההמחאה על ידי הבנק לנצרים.

לבדיקת שאלה זו, בחנתי את תדפיס חשבון הבנק של נצרים, שצורף כנספח ב' לתצהיר עדות ראשית של הבנק. בהתאם לתדפיס זה, במועד הפקדת ההמחאה במסגרת עסקת הניכיון, עמדה נצרים במסגרת האשראי שנקבעה לה על ידי הבנק. כמו כן, ניתן להבחין כי במועד הפקדת ההמחאה ניתן לנצרים אשראי חדש, ניתן אף לראות כי סכום היתרה בחשבונה של נצרים ביום שלפני עסקת ניכיון ההמחאות וביום העסקה פחות או יותר זהה, והדבר נבע, לפי אותו תדפיס, מכך שתמורת ההפקדות שבוצעו במסגרת עסקת ניכיון ההמחאות, ניתן אשראי חדש. אמנם צודק מנהל הנתבעת שק יימת חריגה קטנה מהאשראי המאושר ביום שאחרי ההפקדה, אך הדבר תוקן תוך יומיים שלאחר מכן, כך שאינני רואה במקרה הנדון חריגה מהאשראי המאושר, הפוגעת בלגיטימיות מתן האשראי שניתן בפועל בעקבות עסקת ניכיון השיקים, מה גם שהאשראי ניתן לפני החריגה הקטנה והקצרה.

מנהל הנתבעת טען כי לא ניתן ללמוד מנספח א', שהינו מסמך עסקת ניכיון השיקים, על הקשר שבינו לבין ההמחאה נשוא כתב התביעה, לאור מחיקת פרטים באותו מסמך.
בדיקת המסמך מעלה, כי אכן קיימות בו מחיקות (כפי הנראה של ההמחאות הנוספות שהיו כלולות באותה עסקת ניכיון), אך פרטי ההמחאה נשוא תיק זה (מספר חשבון, מספר שיק, מועד פירעון וכד') ברורים והם מתאימים לפרטי ההמחאה שצילומה צורף כנספח לבקשת ההתנגדות שהגישה הנתבעת.

למעשה, לאחר שקבעתי כי ניתן ערך בעד ההמחאה נשוא תיק זה, במסגרת עסקת ניכיון ההמחאות, הרי שהבנק הוכיח כי נתן ערך עבור ההמחאה ומכאן שיש לקבל את התביעה.

לאור החלטת הרשם, מתייתר הצורך מלדון בטענות הנוספות שנטענו על ידי מנהל הנתבעת ולמעשה לאור ההחלטה החלוטה, אני אף מנועה מלעשות כך, הן בהתייחס לטענותיו של מנהל הנתבעת והן לתשובותיו של הבנק.

לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 13,800.29 ₪, שהוא סכום האשראי שהעניק הבנק לנצ רים, בעקבות ההמחאה נשוא הליך זה (סעיף 6 לתצהיר הגב' ורד קור, שהוגש מטעם הבנק). לסכום זה יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית, ממועד הפירעון ועד התשלום בפועל.

בנסיבות תיק זה, מצאתי שלא לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ג, 29 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה