הדפסה

בנק לאומי לישראל בעמ נ' צ.ר. הירש - שיווק (1993) בע"מ ואח'

לפני כבוד השופטות:
יעל וילנר (אב"ד)
ריבי למלשטריך-לטר
תמר נאות פרי

המערער בע"א 58798-06-15
והמשיב בע"א 8473-07-15
בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד סלומון, ליפשיץ ואח'

נגד

המשיבים בע"א 58798-06-15
והמערערים בע"א 8473-07-15

1. צ.ר. הירש - שיווק (1993) בע"מ

2. עז' המנוח יצחק הירש ז"ל

3. רבקה הירש

4. צבי בנימין הירש

5. אילנה הירש
ע"י ב"כ עוה"ד י. סולומון (מייצג בתיק 58798-06-15) ועו"ד ט. שחר (מייצג בתיק 8473-07-15)

שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט קמא (כב' השופט ש. לבנוני) בת"א 10132/02 ו בת"א 2215/08 מיום 11.5.15

פסק דין

השופטת יעל וילנר (אב"ד):

1. לפנינו שני ערעורים שהדיון בהם אוחד. ערעור בנק לאומי לישראל בע"מ (המערער בע"א 58798-06-15) (להלן: "הבנק") נגד בני משפחת הירש שהם המשיבים 1-5 (להלן: "המשיבים" או " הירש"), וערעור גב' הירש רבקה בע"א 8473-07-15 (להלן: "ערעור הירש") נגד הבנק.

רקע

2. הבנק הגיש לבית משפט קמא תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד המשיבים ונגד חברה שהוקמה על ידי רבקה ובנה צבי הירש (להלן: "צבי") בגין יתרות חוב בשלושה חשבונות המתנהלים בבנק. לכתב הגנתם צירפו המשיבים כתב תביעה שכנגד נגד הבנק בשל טענתם כי הבנק גרם להם נזקים קשים ולרבות קריסת עסקם (להלן: "התביעה שכנגד"). בהמשך הדרך הגישו רבקה הירש ובעלה המנוח יצחק ז"ל (להלן: "יצחק ורבקה") תביעה נגד הבנק שעניינה בקשה להורות על בטלותו של שטר משכנתא לטובת הבנק נושא חתימתם (להלן: "שטר המשכנתא").

תביעת הבנק נגד המשיבים תיקרא להלן "תביעת הבנק" ותביעת יצחק ורבקה נגד הבנק תיקרא להלן "תביעת הירש".

תביעת הבנק

3. במהלך השנים נוהלו בסניף נהריה של הבנק שלושה חשבונות נשוא תביעת הבנק; חשבון אחד על שם הירש יצחק ורבקה; החשבון השני על שם החברה שהקימו הירש רבקה וצבי בנה (להלן: "חשבון החברה"), והחשבון השלישי הוא חשבון פרטי שנוהל על שם רעייתו של צבי (להלן: "החשבון הפרטי"). עוד אציין כי במועדים שונים חתמו המשיבים על כתבי ערבות מתמדת לאבטחת חובות החברה לבנק. הבנק טען בתביעתו כי יתרות החוב בחשבונות אלה נכון למועד הגשת התביעה עמד על למעלה מ- 5,000,000 ₪.

4. בתגובה לתביעת הבנק טענו הירש כי הם נפלו קורבן ל"תרגיל עוקץ" של הבנק, תרגיל אשר הביא להגדלת יתרת החובה לבנק. לטענתם, יצחק ורבקה ניהלו במחצית שנות ה-90 עסק משפחתי בתחום הטפטים והמוצרים הנלווים וכן יזמות בתחום הבנייה, שהתנהל בעיקר בבנק פועלים (להלן: "העסק"). בעקבות צמיחת העסק ושגשוגו, פנה נציג הבנק להירש ושכנע אותם להעביר את מכלול הפעילות של העסק לבנק, זאת לאחר שהתחייב בפניהם כי יינתנו להם תנאי חשבון מטיבים ללא צורך בביטחונות נוספים. נטען כי כתוצאה משידול זה הועברה כל הפעילות הבנקאית של העסק לבנק. או אז, הוקמה החברה אליה הצטרף צבי אשר אף פתח בהמשך את החשבון הפרטי. הירש טענו כי על אף הבטחות הבנק כאמור לעיל, ובניגוד לסיכומים עמם, צמצם הבנק את היקפי האשראי הדוקומנטרי אשר העמיד לחברה, מה שגרם לנזקים הולכים ומתמשכים לעסק ולחברה. עוד נטען כי הבנק החל להחזיר באופן סיטונאי המחאות בחשבונות הבנק וכתוצאה מכך הוגבלו החשבונות, בהמשך ביצע הבנק העברות וסגר פיקדונות ללא כל אישור, קיבל שיקים למרות ההגבלות ועוד. כן העלו הירש טענות כנגד חיובי ריבית מופרזת, טענות לעניין הגבלת החשבונות שלא כדין, ועוד. כל אלה הביאו לטענתם לקריסת החברה והעסק וגרמו להם נזקים כמתואר בין היתר בחוות הדעת של המומחים שהוגשו מטעמם וצורפו לתצהירו של צבי - העד היחיד שהעיד מטעם המשיבים.

תביעת הירש

5. בתביעת הירש נטען כי בין צבי לבנק התנהלו מגעים אשר הבשילו לכדי הסכם "מיני ליווי", בגדרו הוסכם כי לצורך השלמת בניה באחד המגרשים שהיו בבעלות המשיבים (אתר אגמון) יעמיד הבנק למשיבים מימון לבניית שתי דירות בסך 500,000 ₪. עוד הוסכם, כך לגרסת הירש, כי התמורה בגין מכירת הדירות שייבנו תועבר לחשבון הליווי הן לצורך הקטנת יתרות החובה בחשבונות הבנק והן כהון בסיסי להמשך הבניה. עוד נטען כי לצורך הסכמת הבנק למתן הליווי כאמור, נדרשה משכנתא שתבטיח את זכויותיו של הבנק. נוכח העובדה שעל אתר אגמון הייתה רשומה כבר משכנתא לזכות הבנק, סוכם כי המשיבים ימשכנו לטובת הבנק חנות בבעלות יצחק ורבקה (להלן: "החנות"), וזאת עד לסכום של 500,000 ₪.
הירש טענו כי בהתאם לסיכום זה חתמו יצחק ורבקה ביום 6.9.00 על שטר המשכנתא, אולם בסופו של דבר התנער הבנק מעסקת הליווי והתחייבויותיו על פי עסקה זו וכתוצאה מכך נהרסו לחלוטין עסקי המשפחה.
עוד טענו הירש כי שטר זה הוכן בבהילות חשודה ולא נמסרו בגינו כל הסברים טרם החתימה וכי כל העותקים נותרו בידי הבנק. לטענתם, רק בעת ההליכים בבית המשפט הסתבר להם כי הסכום שננקב בשטר המשכנתא הוא 500,000 דולר ולא שקלים. בנוסף, הסתבר להם שהממשכנים הם לא רק יצחק ורבקה אלא אף החברה וכי שטר המשכנתא אינו מתיימר להיות מיועד למימון הסכם הליווי אלא להבטחת כל חוב של מי מהמשיבים לבנק. לפיכך עתרו הם בתביעתם לביטול שטר המשכנתא.

6. הבנק טען בהגנתו לא היו דברים מעולם. לטענתו לא היה קיים בין הצדדים כל הסכם ליווי פיננסי. שטר המשכנתא נועד להבטיח הן את חובות הירש והן את חובות החברה לבנק, וכן כי ומעולם לא היה ספק כי המשכנתא הועמדה כבטחון בחשבון החברה, ובהתאם לכך הועמדו לחברה אשראים כאלה ואחרים שניתנו, בין היתר, על סמך בטחון זה.

פסק דינו של בית משפט קמא

7. בית משפט קמא קיבל במלואה את תביעת הבנק, דחה את התביעה שכנגד וקיבל את תביעת הירש תוך שנקבע כי שטר המשכנתא בטל.

8. בתביעת הבנק, קבע כב' השופט קמא כי הבנק תמך את תביעתו במסמכים רבים המתייחסים לניהול החשבונות במהלך כל השנים והמעידים על יתרות החוב, בעוד שהמשיבים לא המציאו כל מסמך אשר יתמוך בטענותיהם כנגד הבנק. בית משפט קמא ציין כי התקיים הליך נרחב ביותר של גילוי ועיון מסמכים ועל כן אין להישמע לטענת הירש כי הבנק הסתיר מהם מסמכים. נקבע עוד כי אין זה מתקבל על הדעת שבמהלך כל השנים לא נמצא ולו תיעוד בודד אחד לגבי כל אותם סיכומי דברים שהתנהלו בין נציגי הבנק לבין מי מהמשיבים, או לגבי אותן הבטחות שקיבלו כביכול מהבנק - הבטחות שלגביהם נטען כי הופרו על ידי הבנק שוב ושוב. עוד קבע בית משפט קמא כי אין זה סביר שעל אף הפרות ההסכמים וההבטחות מצד הבנק לאורך כל השנים, כנטען על ידי המשיבים, לא נמצא מכתב מחאה אחד מאת המשיבים לבנק. בית משפט קמא ציין עוד בכל הנוגע לטענות כנגד צמצום מסגרות האשראי כי הונחה בפניו שורה נרחבת של בקשות להקצאות אשראי החתומים על ידי מי מהמשיבים, הן באשר למסגרות האשראי והן באשר לשיעור הריביות, ולא נשמעה מהם במהלך כל השנים כל טענה בקשר לכך. לפיכך, קבע בית משפט קמא כי טענות אלה מעוררות חוסר אמון מוחלט. עוד קבע בית משפט קמא כי חוות הדעת החשבונאיות שהוגשו על ידי המשיבים מבוססות כולן על הנחות היפותטיות, שאינן מתיישבות עם תנאי ניהול החשבון וההסכמים עליהם חתומים המשיבים. נקבע כי חוות הדעת מבוססות על נתונים שונים לגבי מסגרת האשראי, גובה הריבית והיקף הביטחונות, שנלקחו מתוך תצהירו של צבי ואולם נתונים אלה סותרים שורה ארוכה ונרחבת של מסמכים בנקאיים אשר חלק ניכר מהם אף נושא את חתימת המשיבים ואת אישורם. לפיכך, קבע בית משפט קמא כי אין מקום להסתמך על חוות הדעת בשל "העדר הרצינות העולה מהן" (סעיף 35 לפסק דינו). נוכח כל אלה, קבע בית משפט קמא כי הירש לא השכילו להציב הגנה ראויה בפני תביעת הבנק ולפיכך, התקבלה תביעת הבנק במלואה ונדחתה התביעה שכנגד במלואה.

9. בתביעת הירש, קיבל בית משפט קמא את התביעה והורה על ביטול שטר המשכנתא. בית המשפט קמא התמקד בפסק דינו בהוראת סעיף 30 לתנאי המשכנתא לפיה החייבים הם "ערב יחיד". לדעת בית משפט קמא, לא יכולה להיות מחלוקת שרבקה אינה בבחינת ערב יחיד נוכח הוראות סעיף 19 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (הקובע כי לא ייחשב כערב יחיד מי שהוא בעל עניין בתאגיד, שהרי רבקה הייתה בעלת שליש ממניות החברה ועל כן "היא בעלת עניין בתאגיד"). בית משפט קמא הוסיף וקבע כי אף יצחק אינו יכול להיות ערב יחיד עקב היותו בן זוגה של רבקה ומתגורר עמה ולנוכח האמור בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (הקובע כי כשמדובר ב"החזקה" של ניירות ערך, "יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד"). בהמשך, עמד בית משפט קמא על הקושי שנוצר לשיטתו בכך שרבקה ויצחק הם 'ערב יחיד' על פי האמור בסעיף 30 הנ"ל שעה שהם למעשה ה'חייבים העיקריים' על פי שטר המשכנתא. בסופו של דבר הגיע בית משפט קמא למסקנה כי יש לראות ביצחק ורבקה כערבים ולא כחייבים עיקריים. הפועל היוצא מכך, לגישתו של בית משפט קמא, הוא כי לא ניתן להבין מיהו החייב העיקרי על פי שטר המשכנתא - שלהבטחת חובו מהווים יצחק ורבקה ערבים. כל כן, ונוכח תהיות אלה, קבע בית משפט קמא כי אין מנוס אלא לאמץ את הגרסה ה"דחוקה ושמא גרועה", כלשונו, של הירש לפיה שטר המשכנתא אמור היה להבטיח ליווי פיננסי להסכם הליווי עד לסך של 500,000 ש"ח.
לאור כל האמור, קבע בית משפט קמא כי הבנק הפר את התחייבויותיו כלפי המשיבים בכך שלא העניק להם ליווי פיננסי, ועל כן יש לבטל את שטר המשכנתא אשר נועד כאמור להבטחת הליווי הפיננסי.

10. עוד יש לציין כי במסגרת פסק דינו נדרש בית משפט קמא גם לטענות המשיבים כנגד פועלו של עו"ד ריבנוביץ, כונס הנכסים שמונה למימוש נכסי המשיבים, ודחה אותן אחת לאחת.

הערעורים

ערעור הירש

11. בערעור מעלים הירש טענות רבות כנגד פסק דינו של בית משפט קמא ולמעשה חוזרים הם על טענותיהם כפי שהעלו בהגנתם ובתביעה שכנגד כמפורט לעיל. בקצרה אציין כי הירש טוענים שעלה בידיהם להוכיח כי הבנק חזר בו מהבטחות ברורות, עצר את פעילותם הפיננסית בשרירות ובאטימות והרס במחי יד את עסקיהם. נטען כי הבנק העלים ביודעין מסמכים פנימיים שגילויים היה תומך בטענותיהם. הירש מוסיפים וטוענים כי בית משפט קמא טעה עת התעלם מעדותו של נציג הבנק אשר הודה כי היו קיימות בתיק הלקוח תרשומות פנימיות שכללו הסכמות עם המשיבים אך הוא לא טרח להציגם לפני בית המשפט. בנוסף נטען כי שגה בית משפט קמא על שבחר להעדיף את תצהיריהם של עובדי הבנק על פני תצהירו של צבי, אשר לא נחקר על תצהירו. עוד נטען כי מאחר וצבי לא נחקר על ידי הבנק ממילא עדותו לא נסתרה ועל כן היה על בית משפט קמא לקבל את עדותו ולדחות את תביעת הבנק. כך אף נטען לגבי המומחים מטעם הירש אשר אף הם לא זומנו לעדות מטעם הבנק, ועל כן נטען כי היה על בית משפט קמא לקבל את חוות דעתם כנכונה. בהקשר זה טוענים הירש כי חוות הדעת נסמכו על עובדות והסכמות שהושגו בין הצדדים ולא היה מקום לדחותן.

12. עוד טוענים הירש כי בית משפט קמא שגה בכך שלא התייחס למשמעויות הנגזרות מהפרת הסכם הליווי על ידי הבנק, אשר לו היה פועל לפיו, היו הם מכסים את כל יתרות החובה בבנק ואף היו נותרים עם יתרת זכות.

13. לבסוף מלינים הירש כנגד החלטת בית משפט קמא שלא אפשר לעו"ד שולשטיין לייצגם בנוסף לעורך דינם טל שחר, דבר אשר פגע לטענתם בזכויותיהם ובניהול ההליך על ידם.

14. הבנק סומך ידיו על פסק דינו של בית משפט קמא בהקשר זה וטוען כי לא נפל בו כל פגם. נטען כי להירש לא הייתה הגנה של ממש בפני תביעת הבנק וכל שהעלו היו טענות סתמיות שנסתרו על ידי מסמכי הבנק הרבים שצורפו לתצהירי הבנק.

ערעור הבנק

15. הבנק טוען בערעורו כי בית משפט קמא שגה עת הורה על ביטול שטר המשכנתא. נטען כי עצם העובדה שהבנק ציין בשטר המשכנתא כי לצורכי השטר ייחשבו יצחק ורבקה כערבים יחידים משמעותה היא שהבנק העניק להם הגנות הקיימות לערבים יחידים, אך בוודאי שאין בכך כדי לקבוע כי לאור היותם ערבים יחידים, שטר המשכנתא בטל. גם אם נפלה טעות בניסוח סעיף 30 לא היה מקום לשיטת הבנק לבטל את שטר המשכנתא. לעניין זה מסתמך הבנק גם על האמור בבש"א (ת"א) 18032/01 רביב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (6.1.02) (להלן: " עניין רביב"). הבנק מדגיש כי יצחק ורבקה כלל לא הגישו תצהיר, וממילא לא טענו כי בעת החתימה על שטר המשכנתא הם סברו שהם ערבים יחידים ואילו ידעו שאינם בסטטוס זה היו נמנעים מלחתום על שטר המשכנתא.

עוד מציין הבנק כי אין כל מניעה שכל אחד מהחייבים יהיה ערב להבטחת חיוביהם של שני החייבים האחרים לבנק. הבנק מציין כי לא הוכח קיומו של הסכם ליווי וקביעת בית משפט קמא בעניין זה נעדרת בסיס בחומר הראיות.

16. הירש סומכים ידיהם על פסק דינו של בית משפט קמא וטוענים כי יש לדחות את ערעור הבנק. נטען כי יצחק ורבקה הסכימו שהבנק יעמיד להם הלוואה למימון פרויקט הבניה בסך 500,000 ₪ וכי להבטחת המימון משכנו הם את החנות. אולם, הבנק הפר את הסיכום ולא העמיד את המימון ובכך סיכל כל אפשרות לממש את הפרויקט. על כן צדק בית משפט קמא בקביעתו כי נוכח הפרת הסכם הליווי על ידי הבנק יש להורות על ביטול שטר המשכנתא. בהקשר זה מציינים הירש כי הבנק נמנע מלהביא ראיות לביסוס עמדתו לעניין שטר המשכנתא ולא הסביר מדוע נחתם שטר המשכנתא ומדוע היה צורך בעיבוי בטחונות. עוד טוענים הירש כי מאחר ובית משפט קמא לא אפשר להם ייצוג כפול על ידי שני עורכי דין הרי שבכך נפגעו זכויותיהם ללא כל בסיס חוקי. לטענתם, העובדה שעל אף הכשל בייצוג, קיבל בית משפט קמא את טענתם בדבר ביטול שטר המשכנתא, מעידה היא על חוזקה של טענתם.
לבסוף, טוענים הירש כי אין להתערב בקביעות בית משפט קמא בנוגע לקיומו ותוקפו של הסכם הליווי אשר הכיל, לטענתם, את כל הפרטים העיקריים הנדרשים.

דיון והכרעה

17. דעתי היא כי דין ערעור הירש להידחות ודין ערעור הבנק להתקבל, וכך אמליץ לחברותיי.

ערעור הירש

18. רובן ככולן של טענות הירש בנוגע ליתרות החוב בכל החשבונות הן טענות בעל פה כנגד מסמכים בכתב. הבנק הציג לפני בית משפט קמא אלפי מסמכים אשר נערכו בזמן אמת ואשר מתעדים בצורה אותנטית את מצב החשבונות במהלך כל השנים וכן את אופן התנהלותם, תנאי החשבון, מסגרות האשראי, ועוד. בית משפט קמא בחן באריכות את טענות הירש וקבע כי לא עלה בידיהם לסתור את הראיות למכביר שהמציא הבנק. בקביעה זו אין מקום להתערבותנו. אדגיש כי בית משפט קמא עיין בחומר הראיות הרב שהוגש מטעם הבנק וקבע כי לנוכח מכלול הנתונים, לא עלה בידי הירש להציג כל הגנה ראויה בפני תביעת הבנק. שוכנעתי כי קביעה זו מעוגנת היטב בתשתית הראייתית שהונחה לפני בית משפט קמא. אזכיר כי טענותיהם הרבות של הירש לא נתמכו בבדל ראיה והטענות שפורטו בתצהירו של צבי נטענו בעלמא ללא כל ביסוס, ובלא שהונחה להן כל תשתית ראייתית.

19. יפים הדברים גם בנוגע לחוות הדעת שצורפו על ידי הירש לתצהירו של צבי. עיון בחוות הדעת של מר יורם חרפק מעלה כי האמור בה מבוסס על הנחות מוצא ונתונים או סיכומי דברים עם הבנק כפי שמסר להם צבי או מי מטעמו ולא על מסמכים אותנטיים של הבנק בנוגע לתנאי החשבון, גובה הריבית, מסגרת האשראי, ועוד. במצב דברים זה צדק בית משפט קמא בקביעתו כי אין ליתן כל משקל לחוות הדעת. כך אף לגבי האמור בחוות הדעת של מר יחיאל אבן המבוססת אף היא על נתונים שנמסרו מפי צבי בלבד. העובדה שהמומחים לא נחקרו על ידי הבנק אינה מעלה ואינה מורידה שכן חוסר הרלוונטיות של חוות הדעת עולה מתוכן.

20. לכל האמור אוסיף כי קביעותיו של בית משפט קמא לוו גם בהתרשמות ישירה שלו מהנפשות הפועלות ומהתנהגותם לאורך כל השנים. אני סבורה כי מסקנותיו של בית משפט קמא על סמך התרשמויות אלה הגיוניות ונכונות.

21. עוד יש לדחות את טענת הירש כי מאחר וצבי לא נחקר על תצהירו ראוי היה לקבל את גרסתו. בטענה זו אין ממש. משעה שטענותיו בעל פה של צבי סתרו מסמכים בכתב ולא נסמכו על ראיות כלשהן, ממילא לא היה כל צורך לחקור אותו. ברי אם כן כי הימנעות הבנק מחקירת צבי אינה מלמדת מניה וביה על נכונות האמור בתצהירו.

22. לבסוף אציין כי שוכנעתי שהליך גילוי המסמכים מוצה, ובצדק קבע בית משפט קמא כי אין להישמע לטענות המשיבים בנוגע להעלמת מסמכים על ידי הבנק.

23. יש לדחות אף את טענת המשיבים כי בית משפט קמא שגא בכך שלא אפשר להם להיות מיוצגים על ידי שני באי כוח. בהחלטתו מיום 14.7.11 אפשר בית משפט קמא למערערים להודיע תוך 10 ימים "האם שניהם ימשיכו לייצג את משפחת הירש או שמא אחד מהם. ככל שיחליטו ששניהם ימשיכו בייצוג ימסרו הודעה ... הם יעשו כן תוך 10 ימים מהיום בחלוף המועד האמור ובהעדר הודעה ... אסיק כי עו"ד טל שחר הוא עו"ד המייצג לכל דבר ועניין ". משלא נמסרה כל הודעה בהתאם להחלטה זו, בצדק, לא אפשר בית משפט קמא ייצוג נוסף מעבר לייצוגו של עו"ד שחר.

24. לבסוף, לא מצאתי ממש בטענות הירש כנגד קביעתו של בית משפט קמא לפיה לא נפל דופי בפועלו של כונס הנכסים עו"ד ריבנוביץ. בית משפט קמא ציין כי לאורך כל הדרך פעל כונס הנכסים בהתאם להחלטות שיפוטיות אשר נבחנו מעת לעת ולא נפל כל דופי בפועלו, ואין להתערב בקביעה זו. עוד אפנה בהקשר זה לדבריו הנכונים של בית משפט קמא בסעיף 37 לפסק דינו כי כונס הנכסים מילא את תפקידו מכוח מינוי של ראש ההוצאה לפועל ועל כן ראוי היה להשיג על פעולותיו לפני ראש ההוצאה לפועל ולא בבית משפט. לכל האמור אוסיף עוד כי כל טענות המשיבים כלפי הכונס בקשר למימוש הדירה באתר עגנון נדונו והוכרעו במסגרת רצ"פ 12474-03-09 רבקה הירש נ' בנק לאומי, לפני כב' השופטת ת' שרון-נתנאל.

25. בשים לב לכל האמור, דעתי היא כי דין ערעור הירש להידחות.

ערעור הבנק

26. אני סבורה כי יש לקבל את ערעור הבנק ולקבוע ששטר המשכנתא תקף שריר וקיים.
אפתח בכך שבית משפט קמא קבע בסעיף 79 לפסק הדין כי שטר המשכנתא לכשעצמו "תקף גם תקף". רק נוכח מסקנתו כי שטר המשכנתא נועד להבטיח את הליווי הפיננסי העתידי כדי 500,000 ₪, ליווי שלא ניתן בסופו של דבר, קבע בית משפט קמא כי שטר המשכנתא מבוטל.

27. אני סבורה כי לא הונחה לפני בית משפט קמא תשתית ראייתית שהיה בכוחה להוביל למסקנה אליה הוא הגיע כי שטר המשכנתא נחתם במסגרת הסכם הליווי ונועד הוא להבטיח את הליווי הפיננסי של הבנק.

הירש מבססים גרסתם בדבר התחייבות הבנק לליווי פיננסי על מסמך אחד בודד (נספח י"ב לתצהיר צבי), המהווה לטענתם מעין הסכם ליווי. עיון בנספח זה, אשר אין מחלוקת כי הוא אינו חתום על ידי מי מהצדדים, מלמד כי המרחק בינו לבין 'הסכם ליווי' הוא כמזרח ממערב. מדובר בתרשומת בכתב יד בנוגע לעלות בניית שתי יחידות דיור. המסמך אינו מאזכר ולו במילה אחת קיומו של ליווי פיננסי כלשהו של הבנק ונעדר הוא תנאים ופרטים אלמנטריים על מנת שניתן יהיה להגדירו כהסכם ליווי. לעניין זה ראו דבריו של נציג הבנק מר דיין, בסעיף 30 לתצהירו כי מדובר ב"תחשיב שנערך על ידי במסגרת שקילת כדאיות העניין ע"י הבנק, ואין בו כדי להעיד על סיכום או הבטחה כלשהי מצד הבנק". ברי שאין במסמך את המסוימות הנדרשת על פי הפסיקה על מנת שניתן יהיה לקבוע כי המסמך מהווה הסכם ליווי (וראו לעניין זה ע"א 4921/12 איש חירם חברה קבלנית לבניה והשקעות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (16.12.14).

28. המסקנה מכל האמור היא כי לא הוכחה טענת הירש לפיה הבנק התחייב להעניק להם ליווי פיננסי וכביטחון לכך נחתם על ידם שטר המשכנתא. מכאן, שקביעת בית משפט קמא לפיה שטר המשכנתא בטל נוכח הפרת התחייבויות הבנק במסגרת הסכם הליווי - הסכם שכלל לא בא לעולם - שגויה ואין לה על מה לסמוך. אוסיף עוד כי שוכנעתי, כפי שציין נציג הבנק מר דיין בצתהירו, שהרקע לדרישת הבטוחה נשוא שטר המשכנתא היו יתרות החובה של המשיבים אשר חרגו בעת ההיא ממסגרת האשראי. נימוק זה מתקבל יותר על הדעת מהנימוק כי שטר המשכנתא נועד להבטחת הסכם הליווי שלא היה ולא נברא.

29. יתירה מכך, בתביעת הירש נטען כזכור כי רק בעת הליכים בבית המשפט הסתבר להירש כי הסכום שננקב בשטר המשכנתא הוא 500,000 דולר ולא שקלים; כי הממשכנים הם לא רק יצחק ורבקה אלא אף החברה; וכן כי שטר המשכנתא אינו מתיימר להיות מיועד למימון הסכם הליווי אלא להבטחת כל חוב של מי מהמשיבים לבנק. על פניו ראוי היה לדחות בשתי ידיים טענות אלה.

ראשית - מי שהגיש תצהיר לתמיכה בתביעת הירש ובטענותיהם כי הם הוטעו על ידי הבנק היה דווקא צבי שכלל לא היה בעל דין בתביעה. צבי לא חתם על שטר המשכנתא ואף לא היה נוכח בעת שהוריו חתמו על השטר. די היה בכך כדי להביא לדחיית התביעה שכן התצהיר שהוגש מטעמו מהווה עדות מפי השמועה ונעדר הוא כל משקל.

שנית - עיון בשטר המשכנתא מלמד כי אין לטענות הירש כל בסיס. על גבי שטר המשכנתא מצוין מפורשות כי שטר המשכנתא ניתן להבטחת כל חוב של החייבים, שהם - הירש רבקה או הירש יצחק או החברה (ראו הגדרת " החייבים" בשטר המשכנתא), וזאת עד לגובה של 500,000 דולר. שטר המשכנתא עצמו מכונה כ"שטר משכנתא ראשונה בדולרים". זאת ועוד, בסעיף 2 לתנאי המשכנתא נרשם באופן מפורש כי המשכנתא נועדה להבטיח לבנק תשלום כל הסכומים המגיעים לבנק על פי הלוואות, אשראים או כל שירות בנקאי אחר שניתן או יינתן לחייבים עצמם או לאחד מהם, וכן על פי ערבויות החייבים שניתנו על ידם לטובת הבנק. אדגיש עוד כי אין בשטר כל זכר לכך שהוא נועד להבטחת אשראי חדש או עתידי במסגרת ליווי בנקאי של פרויקט בניה כלשהו ובהתייחס לנכס אחר (ש"י עגנון 9 נהריה) ולא לנכס נשוא שטר המשכנתא (החנות ברח' ויצמן 79, נהריה).

שלישית - העד מנשה דיין מטעם הבנק ציין בסעיף 37 לתצהירו כדלקמן:
"העובדה כי שטר המשכנתא הבטיח הן את חובות התובעים והן את חובות החברה לבנק היתה מוסכמת על התובעים, ומעולם לא היה ספק ותמיד היה ברור אף לתובעים כי שטר המשכנתא מבטיח את חובות החברה. המשכנתא הועמדה כבטחון בחשבון החברה, ובהתאם לכך הועמדו לחברה אשראים כאלה ואחרים שניתנו, בין היתר, על סמך בטחון זה".
ובהמשך תצהירו:
"49. ... הריני להצהיר כי הסברתי לתובעים, אשר ניהלו הן את חשבון החברה והן את החשבון הנוסף על שמם, באופן מפורש כי שטר משכנתא זה יבטיח הן את חובותיו של כל אחד מהם לבנק והן את חובותיה של החברה לבנק.
50 ... הריני לשוב ולהדגיש כי אני עצמי הסברתי לתובעים את מהות ומשמעות חתימתם על שטר המשכנתא וכי רק לאחר הסברי ורק לאחר שווידאתי כי התובעים מבינים את משמעות חתימתם, הועברו מסמכי השעבוד לידיהם לצורך חתימתם בפני רשם המקרקעין. ..."
בית משפט קמא קבע כי דברים אלה מהימנים עליו, ובכך אין להתערב. מכאן שאין להישמע לטענת צבי, טענה המהווה כאמור עדות שמועה, כי הוריו לא הבינו על מה הם חותמים או כי סברו שהם חותמים על מסמך המהווה בטוחה במסגרת הסכם הליווי (טענה עובדתית חלופית שממילא לא יכולה להיטען).

רביעית - הלכה מימים ימימה היא כי אדם החותם על מסמך חזקה שהבינו והסכים לתוכנו.
ראו לדוגמא ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט 113, 117 (1965):

"בדרך כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה הוא חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא".

30. מכל האמור מתחייבת המסקנה כי לא עלה בידי הירש להוכיח, ולו לכאורה, שהם הוטעו לחשוב, בניגוד לאמור בשטר המשכנתא, כי שטר המשכנתא נועד להבטחת הסכם הליווי. על כן, ראוי היה לדחות את תביעתם.

31. למעלה מן הצורך אוסיף עוד כי בית משפט קמא העלה תהיות לגבי פרשנות סעיף 30 לתנאי המשכנתא. אומר בקצרה כי איני רואה כל קושי בסעיף 30. גם אם נפלה טעות בהגדרת החייבים כערב יחיד, הרי שבמצב זה חל האמור בסעיף 30 ב' הקובע כדלקמן: "במקרה של סתירה בין הוראות התיקון לחוק הערבות להוראות שטר משכנתה זה, יהא שטר משכנתה זה תקף אך הוראות התיקון לחוק הערבות תהיינה עדיפות".

מכאן שככל שהקביעה שיצחק ורבקה הם בגדר ערב יחיד היא מנוגדת לחוק (ונדמה כי אין מניעה להתנות על החוק כל עת שהתנאה זו בהירה, ואיננה מחמירה עם הערב הספציפי  אלא מקילה עימו), הרי שקביעה זו, והיא בלבד, בטלה (להבדיל משטר המשכנתא כולו), זאת לאור ההוראה כי יש ליתן עדיפות להוראות החוק. וראו האמור בסעיף ד' לפסק הדין בעניין רביב.

לפיכך, גם אם נפלה טעות בניסוח סעיף 30 א' לעניין היות המשיבים ערב יחיד, אין בכך כדי לבטל את שטר המשכנתא כולו. אוסיף עוד כי לא נטען, ובוודאי שלא הוכח על ידי הירש, כי לו הם היו עומדים על הטעות בניסוח הסעיף הם לא היו חותמים על שטר המשכנתא. שהרי רק במקרה כזה הייתה קמה להם הזכות לביטול שטר המשכנתא (סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973).

32. לסיום, ולמעלה מן הצורך, אעיר כי לדידי אין ספק שיצחק, רבקה והחברה הם החייבים על פי שטר המשכנתא, ובנוסף לכך גם ערבים לחובות האחד כלפי השני. לפיכך, חולקת אני על קביעתו של בית משפט קמא כי אין לראות בהם כחייבים.

33. בשים לב לכל האמור, דעתי היא כי לא היה בסיס לביטול שטר המשכנתא ויש על כן לקבל את ערעור הבנק ולקבוע כי שטר המשכנתא תקף והבנק רשאי לפעול מכוחו.

34. לסיכום - אמליץ לחברותיי לדחות את ערעור הירש ולקבל את ערעור הבנק תוך חיוב הירש בהוצאות הבנק בסך 8,000 ₪.

יעל וילנר, שופטת
[אב"ד]

השופטת ריבי למלשטריך-לטר:
אני מסכימה.

ריבי למלשטריך-לטר, שופטת

השופטת תמר נאות-פרי:
אני מסכימה.

ת. נאות-פרי, שופטת

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת י' וילנר, לדחות את ערעור הירש (ע"א 8473-07-15) ולקבל את ערעור הבנק (ע"א 58798-06-15) תוך חיוב הירש בהוצאות הבנק בסך 8,000 ₪.

ככל שהמשיבים הפקידו פיקדון, תעביר המזכירות את הפיקדון לידי ב"כ הבנק עבור הבנק והיתרה תוחזר למשיבים באמצעות בא כוחם.

ניתן היום, ב' טבת תשע"ו, 14 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

יעל וילנר, שופטת (אב"ד)
ריבי למלשטריך-לטר, שופטת
תמר נאות פרי, שופטת