הדפסה

בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' כהן ישראלי ושות' - עורכי דין ואח'

מספר בקשה:5
בפני
כב' השופטת חנה לפין הראל

המבקש
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
ע"י עוה"ד שלומית ישורון סוניס

נגד

הטוען הראשון

הטוען השני

המשיבה הפורמלית
1. כהן ישראלי ושות' - עורכי דין
ע"י עוה"ד ישראלי ושות'

2. מאיר אביגזר
ע"י עוה"ד ערן טל ואח'

כספי הפלגות קרח בע"מ

החלטה

בקשה על דרך טען ביניים אשר הוגשה על ידי המבקש, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: הבנק), להורות כיצד יש לנהוג בסכום של 29,419.13 דולר אשר נפסקו כי עליו לשלם לחב' כספי הפלגות קרוז בע"מ (להלן: כספי) על פי פסק דין של כב' השופטת ד. סלע מיום 2.9.11 בע"א 18626-03-11 בבית משפט המחוזי בחיפה (להלן: הערעור).

כללי:

1. הטוען הראשון – "כהן ישראלי ושות' עורכי דין" מספר ח.פ. 514363480 (להלן: הטוען כהן) פנה אל ב"כ המבקש בדרישת תשלום הסכום הנ"ל בהתאם לחישוב שערך, ובהסתמך על הסכם המחאת זכות מיום 1.3.11. הטוען כהן טען כי היה בינו לבין כספי הסכם לפיו , כל הכספים והזכויות , מכל סוג אשר הוא אשר יתקבלו בהליכים משפטיים, יומחאו לטובתו.

2. הטוען השני – מר אביגזר מאיר (להלן: הטוען אביגזר), טען כי ביום 8.9.11 הוטל עיקול ברישום לטובתו על כל זכויות וכספים וכו' שיגיעו לכספי עד לסכום של 2,000,000 ₪, נכון ליום 11.9.11. המקור לעיקול זה הוא פסק הדין בת.א. 1286/08 של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 17.5.01, שם התקבלה תביעת אביגזר ו- 367 תובעים נוספים , כנגד כספי אשר חויבה בתשלום של מעל 1,500,000 ₪ כפיצוי בגין עוולות שונות. פסק הדין הוגש לביצוע ונפתח תיק הוצאה לפועל מספר 21-04162-11-6 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל ברחובות.

3. בית המשפט התבקש לקבוע עדיפות וסדר קדימות בין הזכויות, שכן למרות שזכות הטוען כהן מוקדמת, היא לא נרשמה אצל רשם החברות, וטענת הטוען אביגזר היא כי על פי סעיף 178 לפקודת החברות, הרישום ברשם החברות הוא תנאי הכרחי לתוקפה של הזכות כלפיי נושים אחרים.

המסמכים הרלוונטיים צורפו לכתב טען הביניים.

4. על פי תקנה 231 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 הוגשו הודעות פרטים המפרטת את נימוקי הטוענים.

הודעת פרטים של הטוען כהן:

5. הטוען כהן – משרד עו"ד, ייצגו את כספי במספר עניינים משפטיים. להבטחת שכרם נתנה המחאת זכות בהסכם שנחתם בין הטוען כהן לבין כספי ביום 1.3.11 ועל כן ככל שזכויות כספי תתגבשנה עד לסכום של 42,500 דולר, הן תומח אנה באופן בלתי הדיר לטוען.

6. הסכם זה היה תנאי לייצוגה של חברת כספי בערעור. המחאת הזכות נרשמה אצל רשם המשכונות ביום 8.3.11 שעה 11.31, עוד טרם הוגש הערעור (בתיק בחיפה) וטרם ניתן פסק הדין בעניין הטוען אביגזר.

7. יש לדחות טענת הטוען אביגזר שכן אף אחת מהחלופות המוזכרות בסעיף 178 (א) לפקודת החברות אינה מתארת את הסכם המחאת הזכות אשר נערכה ונחתמה בין כספי לטוען כהן.

אין מדובר בשעבוד, אלא המחאה של זכות עתידית ולפיכך, חל כאן סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים. המטרה הבלעדית של ההסכם הייתה החלפת נושים ולא שעבוד מכל סוג שהוא. לחברת כספי לא נותרה כלל זכות וגם לא אפשרות לבטל את ההמחאה על ידי פירעון החוב.

אין נפקות לאי רישום ברשם החברות שכן אין מדובר במצב של פירוק, ולמעשה מדובר כאן בהמחאת זכות על דרך מכר אשר אינו טעון רישום.

הטוען כהן פעל בתום לב מלכתחילה והוא זה אשר זכאי לכספים נשוא הערעור.

לעניין רישומה של הזכות טען כי לא ניתן היה לרשום את העברת הזכות כאשר עדיין לא התגבשה והייתה תלויה בהחלטת בית המשפט.

הודעת פרטים של הטוען אביגזר:

8. הטוען אביגזר אף הוא הגיש הודעת פרטים ובה ציין את הפרטים הנוספים כפי שיופרטו להלן.

9. התביעה נגד המבקש הוגשה ב 16.3.08. אותה עת הטוען כהן לא היה קיים שכן הינו חברה נוסדה אך ביום 3.1.10, וממילא לא העניק את השירותים המשפטיים לכספי.

פועל יוצא הוא כי הטוען כהן אינו זכאי לקבלת כספיי הערעור ולכל היותר יש להותיר הדיון בבקשה לטען ביניים על סכום של 2000 דולר ארה"ב – אשר הינו 7692 ₪ (על פי השער היציג כפי הנטען על ידי ישראלי - 3.846 ₪) – הסכום היחידי אשר שנוי במחלוקת ואשר לגביו דרושה הכרעה, שכן זהו חוב אשר התגבש לטובת הטוען כהן לאחר רישומם כחברה ברשם החברות.

10. הטוען כהן הסתפק אך ברישום המשכון ברשם המשכונות, בעוד שרישום זה אינו מקנה ל ו יתרון על פני נושים אחרים כפי שמקנה הרישום ברשם החברות. לראייה , סעיף 178 לפקודה קובע כי הרישום ברשם החברות הינו תנאי הכרחי לתוקפו של השעבוד כלפי צדדי ג' וכל רישום אחר אינו מהווה לו תחליף.

ב"כ הטוען אביגזר מפנה לפסק הדין בע"א 8805/09 יוסף פורטל נ' תקבולי הביט ואח' מיום 20.6.2011, ולמעשה לפסק הדין נשוא הערעור. בה"פ (ת.א.) 692/08 מחוזי תל אביב- אביעד יעקב נ. מלכה בע"מ מיום 9.9.2009.

11. יש לראות את הטענה לאי חלות סעיף 178 לפקודת החברות כבטלה, שכן במקרה דנא קיימת יותר מאפשרות אחת להחלתו של הסעיף:

א. סעיף 178(א) (1) - מתייחס לדרישות תשלום שטרם נפרעו , ואכן מדובר בחובות עבר ישנים מהשנים 2007-2010.
ב. סעיף 178 (א)(3) שעניינו שעבוד נכסי מיטלטלין, וידוע כי כסף אף הוא במיטלטלין.
ג. 178(א)(4) העוסק בשעבוד חובות לקוחות. אף הטוען כהן מודה כי החוב נשוא המחלוקת נוצר בגין שירותים משפטיים אשר נתן לכספי.

יתר על כן, כותרת המחאת הזכות היא "המחאת זכות ושטר משכון" ומהו אם לא שיעבוד?

12. ברי אם כן כי החוק החל הוא חוק המשכון ולא חוק המחאת חיובים. המחאת הזכויות האמורה הינה, על פי מאפייניה, המחאת זכות על דרך השעבוד על פי סעיף 1(ב) סיפא לחוק המחאת חיובים אשר נשלט על ידי הוראות חוק המשכון, התשכ"ז-1967.

13. כנגד כספי ניתן פסק דין אשר אינו ניתן למימוש אלא באמצעות מימוש הכספים עליהם הוטל עיקול כדין בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל. על כן יש להורות על העברת הכספים לתיק ההוצאה לפועל המתנהל כאמור ברחובות.

14. לחילופין, מבקש הטוען אביגזר כי בית המשפט יותיר את הבקשה לטען ביניים אך ורק על הסכום בסך 7692 ₪, אשר הינו הסכום היחיד אשר יכול להיות שנוי במחלוקת, מאחר וזה גובש לכאורה, לטובת הטוען כהן לאחר רישום חברת עורכי הדין ברשם החברות.

הדיון אשר נערך ביום 2.4.12 בנוכחות הצדדים:

15. הטוען כהן טען כי משרד עורכי דין אשר הופך להיות שותפות ולאחר מכן חברה ממשיך לשאת בכל החובות והזכויות.

16. הסכם המחאת הזכות נחתם לפני מתן פסק הדין בערעור, והתייחס לזכות ערטילאית . האפשרות של המחאת זכות קיימת לשם כך . אין מקום להחלת סעיף 178 שכן כספי היא לא זו המשעבדת חוב של לקוח שלה לצד ג' , אלא משרד עורכי הדין הוא זה אשר מקבל המחאת זכות מכספי והוא זה אשר לכאורה משעבד את הזכות הנמח את. על כן, כספי אינה יכולה לשעבד חוב מלקוח.

17. הטוען אביגזר טען כי השינויים אשר ערכו עורכי הדין בחברה, כך שתחילה היה אחד מהם בעליו של המשרד, לאחר מכן חברו לשותפות וכיום הקימו חברת עורכי דין טעונים רישום, וזה לא נעשה.

הסכם המחאת זכות המשכון הינו "חוזה למראית עין" אשר מטרתו הינה העדפת נושים אסורה.

סעיף 178 חל בענייננו ולפיו רישום המחאת הזכות ברשם החברות הינו תנאי הכרחי לתוקפו של השעבוד. יתרה מכך, אף אילו הייתה נרשמת המחאת הזכות ברשם החברות הרי שכספי לא הייתה זכאית לו, שכן היא נוצרה לפני שכהן הפכה להיות חברה.

עצם העובדה כי הטוען כהן לא צירף להסכם המחאת הזכות ייפוי כח או הסכמי שכר טרחה לביסוס טענת ייצוגו את חברת כספי בהליכים המשפטיים הנטענים , בגינם חבה לו את הסכום נשוא המחלוקת, יש בה לפעול לרעתו של הטוען כהן.

לראייה צירף הטוען אביגזר תדפיס מאתר בתי המשפט בהם פירוט שמות המייצגים של חברת כספי בהליכים המשפטיים המצוינים כבסיס החיוב בהסכם המחאת הזכות והם עו"ד אמיר ישראלי ו/או עו"ד שלומי כהן. הטוען כהן הוא החתום על הסכם המחאת הזכות, ומאחר ומדובר בחברה בע"מ אשר הינה בעלת אישיות משפטית נפרדת הרי אינה זכאית לכאורה ליהנות מכספי נשוא המחלוקת, זכויות אלו ממילא לא הוכחו על ידי הטוען כהן שכן לא צירף אסמכתאות לביסוס מקור החיוב של כספי לטובתו. עצם היותה של החברה חברה בע"מ מחייב רישום ברשם החברות.

18. החובות הנטענים על ידי הטוען כהן הינם חובות אשר נוצרו טרם נוצרה האישיות המשפטית החתומה על הסכם המחאת הזכות , ודי בכך בכדי לדחות את טענות כהן ולפעול בהתאם לצו העיקול על הכספים.

דיון והכרעה:

19. לאחר עיון בבקשת טען הביניים, הודעות הפרטים ושמיעת טענות הצדדים, המסקנה היא כי במקרה זה גובר כוחו של העיקול על המחאת הזכות למרות שהוא מאוחר לה.

הסכם המחאת הזכות מול צו העיקול:

20. סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט- 1969 קובע:

"זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה."

כעולה מלשון הסעיף, אין מניעה כי כספי תמחה את זכותה העתידית בכספים אשר עתידים להתקבל לידה.

21. הסכם המחאת הזכות נערך בין הטוען כהן ובין כספי ביום 1.3.11. הסכם זה הסדיר את זכויותי ו של הטוען כהן בכספים אשר עתידים היו להתקבל לידי כספי ואשר הומחו לטובת ו לצורך תשלום בגין שירותים משפטיים אותם העניק לכספי.

כותרתו של הסכם המחאת הזכות הוא "המחאת זכות בלתי חוזרת ושטר משכון".

22. במבוא להסכם המחאת הזכות הוסכם על הצדדים כי ".. בתמורה לחוב ימחו החייבות לנמחה בהמחאה בלתי חוזרת ובלתי הדירה את כל הכספים...., תקבולים לרבות פסקי דין, החלטות, ..., ו/או הזכויות האחרות מכל מן וסוג שהם המגיעים ו/או שיגיעו לחייבות מצד שלישי כלשהו,... ו/או כספים שיפסקו לטובתן ו/או יתקבלו בשל הליכים משפטיים שמנהלת החייבת 2 כנגד בנק דיסקונט בערעור אשר עתיד להיות מוגש מטעמה בימים הקרובים ו/או כספים או הוצאות שיתקבלו בכל הליך משפט אחר.... הצדדים מסכימים כי בגין המחאת זכות בלתי חוזרת זו ירשם משכון ברשם המשכונות, אשר יבטיח את זכויות הנמחה כאמור בהסכם זה". [הדגשות אינן במקור].

בגוף ההסכם צוין כי "הנמחה נתן שירות משפטי לחייבות בגינו מאשרות החייבות כי הן נותרו חייבות לנמחה סכום בשקלים השווה לסך של 42,500 ₪ דולר ארה"ב לפי השער היציג של הדולר...והצדדים הסכימו שבתמורה לחוב ימחו החייבות לנמחה בהמחאה בלתי חוזרת ובלתי הדירה את כל הכספים, תשלומים...."

23. ההודעה על הסכם המחאת הזכות וזכות הטוען כהן בכספיי הערעור נתקבלה בבנק ביום 7.9.11.

24. יום למחרת ביום 8.9.11, לבקשת הטוען אביגזר ובהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל, הוטל עיקול על כספי הערעור העומדים לזכות כספי. הטלת העיקול נועד ה להבטיח את קיום פסק הדין אשר ניתן לחובת כספי בעניין הטוען אביגזר ואח' ואשר בגינו נפתחו תיקי הוצאה לפועל.

באותו היום דהיינו 8.9.11, נתקבלה בבנק הודעת ב"כ הטוען אביגזר על הטלת העיקול על הכספים.

25. אין חולק כי ההודעה נתקבלה בבנק יום אחד לפני הטלת העיקול על כספי המחלוקת.

26. בהנחה כי הסכם המחאת הזכות נערך כדין, הרי לאחר חתימת הסכם המחאת הזכות ורישומו כדין, הזכות הנמחית עוברת לידיו של הנמחה, כך שלא ניתן להטיל עיקול על זכות שאיננה עומדת עוד לחייב.

לעניין זה ראה דבריו של שלום לרנר בספרו "המחאת חיובים", [ש. לרנר, "המחאת חיובים" הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ב- 2002, עמ' 351, 353]:

"אם קדמה ההמחאה לעיקול, העיקול אינו תופס. נושה יכול להטיל עיקול על נכס של חייבו, אולם ההמחאה העבירה את הבעלות בזכות, היא איננה עוד נכס של הממחה, ואינה חשופה לעיקול מצד נושיו... בהמחאה של זכויות כספיות, עוברת בדרך כלל הבעלות לנמחה בעת הסכם ההמחאה, לפי הודעה לחייב. אפילו הוטל העיקול בפרק הזמן שבין הסכם ההמחאה לבין מועד ההודעה לחייב, הוא יידחה מפני זכותו של הנמחה."

ובהמשך לעניין שעבוד, "היחס האמור בין נמחה לבין מעקל אינו משתנה, אם המחאת הזכות אינה אבסולוטית, אלא נעשתה למטרת שעבוד...שעבוד לא רשום אינו יפה כנגד נושיו השונים של החייב, ובכלל זה המעקל. מנגד, נרשם השעבוד קודם להטלת העיקול, זכותו של הנמחה תהא עדיפה על זכות המעקל".

27. מן האמור לעיל, עולה אם כן, כי באם אכן המחאת הזכות נרשמה כדין הרי שזו גוברת על עיקול מאוחר, היינו, לכאורה הטוען כהן הינו בעל הזכות בכספי המחלוקת.

סיווג המחאת הזכות:

28. סעיף 1(ב) לחוק המחאת חיובים קובע, "המחאה יכול שתהיה לגבי הזכות כולה או מקצתה, ויכול שתהיה מותנית או על דרך שעבוד"

29. לגופו של עניין, בין הטוענים נתגלעה מחלוקת בדבר סיווגו של הסכם המחאת הזכות. בעוד שלטענת כהן, הסכם המחאת הזכות נעשה על דרך המכר ולכן אינו טעון רישום . הטוען אביגזר טוען כי המדובר בהסכם המחאת זכות לטובת חברת עורכי הדין, על דרך שעבוד הדורש רישום ברשם החברות. ולראייה, כותרתו של ההסכם הוא "הסכם המחאת זכות בלתי חוזרת ושטר משכון".

30. הכרעת סיווגה של הזכות היא בעלת חשיבות לעניין התוצאה הסופית, שכן יש בידה לקבוע מי מבין הזכויות גוברת. סיווגה של הזכות יעשה תוך בחינת אומד דעת הצדדים כפי העולה מלשון ההסכם והתנהגותם לאחר חתימתו.

31. בדיקה מדוקדקת של הסכם המחאת הזכות וכן, בחינת התנהלות הצדדים עם חתימת ההסכם, מלמדת כי מהותו האמתי של הסכם המכר היא המחאת זכות על דרך השעבוד, וככזו דרושה ברישום, כפי שיפורט להלן.

סעיפים 2 ו - 5 בהסכם המחאת הזכות מציינים כי מטרת הסכם היא פירעון חובהּ של כספי ל טוען כהן, בגין שירותים משפטיים אשר ניתנו לה בעבר. לשם כך הומחו הזכויות, כמפורט לעיל, לטובת הטוען כהן, זאת אך ורק עד לסכום גובה החיוב.

טענת כהן בהודעת הפרטים אשר הוגשה מטעמו, היא כי הסכם המחאת הזכות היווה תנאי לייצוגה של כספי בערעור על ידי הטוען כהן.

הן כותרתו של ההסכם והן בגוף ההסכם צוין כי מדובר בהסכם המחאה ושטר משכון כאשר סעיף 4 קובע כי מוסכם על הצדדים כי הזכות ת ירשם ברשם המשכונות. ואכן, זכות זו נרשמה ברשם המשכונות ימים בודדים לאחר החתימה על ההסכם, כאמור.

נוסף על כך, בסעיף 6 להסכם צוין כי כספי מתחייבת שלא למכור או לשעבד או למשכן את הזכות הממושכנת באופן שיש בו לסכל או לשבש את זכויותיו של הטוען כהן בזכות.

בסעיף 3 להסכם מתחייבת כספי לפרוע את מלוא סכום החוב לטוען כהן, מיד עם דרישתו לכך. יוצא אפוא, כי הטוען כהן לא שלל את זכותו לבוא לכספי בדרישה לפירעון החוב בכל עת וללא הגבלה , בין אם הערעור יתקבל ובין אם לאו, וכן, אם לא תקבל כספי את כספהּ מאת החייב, היינו הבנק.

32. נוכח כלל האמור לעיל, מתגבשת המסקנה כי לא היה בדעת הצדדים להמחות את הזכות על דרך המכר, אלא להמחות את הזכות על דרך השעבוד, להבטחת פירעון חובה ּ של כספי, וזאת עד לגובה הסכום אותו חבה.

33. המסקנה היא כי הדין החל בעניינו הינו חוק המשכון המסדיר את ככלל היבטיו של המשכון.

רישום הסכם המחאת הזכות:

34. חובת רישום משכון קבועה בשני מקרים. כאשר המדובר בהמחאה כללית על פי סעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם- 1980, וכן, כאשר מדובר בהמחאה בדרך שעבוד אותה יש לרשום על פי סעיף 4 לחוק המשכון , או סעיף 178 לפקודת החברות. [ראו ש' לרנר, "המחאות חיובים" עמ' 197 ].

35. בענייננו אין מדובר בחברה בפירוק, משכך יש לבחון את הוראות חוק המשכון ופקודת החברות. סעיף 1(א) לחוק המשכון, תשכ"ז- 1967 קובע כי "משכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב, הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב."

36. סעיף 2(א) לחוק המשכון קובע כי הוראות חוק זה יחולו על משכון, זאת בהיעדר הוראת חוק ספציפי לעניין הנדון. בהמשך מציין סעיף 4(1) כי בתחרות בין נושים ביחס לזכות במשכון יש לבחון האם יש הוראת דין ספציפית לעניין רישום המשכון, שכן אז ייסוגו מפניו הוראות הדין הכללי, היינו, הוראות חוק המשכון.

37. בעניינו מדובר בהסכם המחאת זכות העוסק בזכויות שבין חברות ולכן קיימת הוראת חוק ספציפית, בפקודת החברות, הגוברת על הוראת חוק כללית הקבועה בחוק המשכון, לעניין רישום שעבוד נכסי חברה. הסעיף הספציפי הרלוונטי מצוי בהוראת סעיף 178 (א) לפקודת החברות.

לשון הסעיף מכתיבה רשימה סגורה של מקרים בהם נחוץ רישום ברשם החברות לצורך הכרת ם כלפיי שאר נושי החברה, וקובע כדלקמן:

"שעבוד מן המנויים להלן, שיצרה חברה רשומה בישראל, יהיה בטל כלפי המפרק וכל נושה של החברה, במידה שהוא מטיל ערובה על נכסיה או מפעלה, זולת אם פרטי השעבוד שנקבעו והמסמך היוצר אותו או מעיד עליו, אם היה מסמך כזה, נמסרו לרשם או נתקבלו אצלו, בדרך ובמועד האמורים בסעיף 179, לשם רישום כנדרש לפי פקודה זו; ואלה השעבודים:
(1) שעבוד בערובה לאיגרות חוב, לרבות שעבוד צף או שעבוד של הון מניות שלא נדרש תשלומו, של דרישות תשלום שטרם נפרעו ושל מוניטין;
(2) שעבוד נכס מקרקעין בכל מקום שהוא, או ענין בנכס כאמור;
(3) שעבוד נכס מיטלטלין, כשאין הנכס מוחזק בידי הנושה;
(4) שעבוד חובות לקוחות;
(5) שעבוד אניות או חלקים בהן;
(6) שעבוד פטנטים, רישיונות לפי פטנטים, סימני מסחר או זכויות יוצרים."

לגבי יתר המקרים אשר אינם מנויים ברשימה זו, הרי שאין חובת רישום וכוחם יפה כלפיי יתר נושי החברה.

38. סעיף 179 לפקודת החברות קובע כי המועד למסירת הפרטים אודות השעבוד והמסמך היוצר את השעבוד, ברשם החברות יהא תוך 21 יום מהיום שבו נוצר השעבוד . עם רישום השעבוד ברשם החברות משתכללת זכותו של הזוכה כלפיי שאר נושי החברה.

39. בניגוד לטענת הטוען כהן, מלשון הסעיף עולה כי דרישת הרישום חלה כלפיי כל נושה של החברה זאת אף מבלי שיחולו על החברה הליכי פירוק החברה.

40. כאמור, במקרה זה משכון זכותה של כספי בכספי הערעור, נרשם ברשם המשכונות בלבד, כפי שהוסכם על הצדדים ובא לביטוי בהסכם המחאת הזכות.

41. א' פלמן בספרו "דיני חברות בישראל להלכה למעשה", מתייחס לשאלת מיקום רישום המשכון אשר נעשה על ידי חברה: "הרישום אצל רשם החברות הוא הנותן תוקף למשכון. נקבע כי כאשר מדובר בחברה אין כלל צורך לרשום את המשכון על נכסיה אצל רשם המשכונות כתנאי לשכלולו. משכון נכסיה של חברה משתכלל על ידי רישומו אצל רשם החברות, ואין צורך ברישום נוסף...דרישת הרישום אצל רשם המשכונות נסוגה מפני הוראה מיוחדת הקיימת בסעיף 178(א) לפקודת החברות. ומכיון שכך, אין כל חובה על נושה – בכוח הרוצה לבדוק את מערך המשכונות לגבי נכס של חברה לפנות ללשכת רשם המשכונות. ואם אין הוא עושה זאת ולא מגלה משכון שנרשם שם שלא לצורך, אין הדבר פוגע בתום ליבו." [א' פלמן, "דיני חברות בישראל להלכה למעשה",כרך ב', הוצאת כרטא ירושלים, שנת 1994, עמ' 958].

42. יוצא אפוא, כי רישום המשכון ברשם המשכונות בלבד אינו עומד לטוען כהן בתחרות מול עיקול מאוחר שנרשם כדין, שכן , על מנת שזכותו של הטוען כהן תשתכלל כלפי שאר נושיה של כספי, היה עליו לרשום את זכותו הממושכנת ברשם החברות.

43. אולם, הקביעה כי משכון חברה משתכלל אך עם רישומו ברשם החברות אין בה בלבד כדי להביא לסיום פתרון המחלוקת, ויש לבחון האם המשכון נמצא מתאים לגדרה של אחת מן החלופות המוצעות בסעיף 178 (א) לפקודת החברות הדורשות רישום, כאמור.

המקרה דנא כלול ברשימה הקבועה בסעיף הנ"ל, ועל כן העיקול המאוחר גובר על המחאת הזכות.

44. השאלה היא האם הזכות הממושכנת מנויה באחת מחלופותיו של סעיף 178 (א) לפקודת החברות, שכן די בקיום אחת מחלופות הסעיף על מנת שתקום דרישת רישום המשכון ברשם החברות.

45. סעיף 178 (א)(1) קובע כי חלה חובת רישום משכון בגין דרישות תשלום אשר טרם נפרעו. אין מחלוקת כי תכליתו של הסכם המחאת הזכות היא הבטחת פירעון חובותיה של כספי ל טוען כהן בגין שירותים משפטיים אשר נתנו לה ואשר התגבשו טרם מועד עריכת ההסכם, ואלו אף מפורטים בהסכם המחאת הזכות.
משנמצא כי חלה דרישת רישום המשכון בהתאם לסעיף 178(א)(1) לגבי המשכון שנוצר לטובת כספי, די בכך בכדי שרישום המשכון יהא חייב ברישום אצל רשם החברות ואין צורך לבחון את יתר תתי הסעיף. למעלה מן הצורך, אבחן בתמצית את יתר החלופות.

45. סעיף 178 (א)(3) עניינו שיעבוד נכס מיטלטלין. פנייה לחוק המיטלטלין, תשל"א - 1971 וכן, לחוק הפרשנות, תשמ"א- 1981 מעלה כי בסעיף ההגדרות מיטלטלין הינם "נכסים מוחשיים, חוץ ממקרקעין". אם כך, נדרשת השאלה האם זכות בכספים עתידיים, אשר קבלתם אינה מובטחת כלל וכלל מהווים נכס לצורך תחולת סעיף 178(א)(3).

זכותה של כספי בכספי הערעור לא הובטחה, לא כל שכן, כאשר הסכם המחאת הזכות נערך עוד טרם הוגש הערעור. יוצא אפוא כי מדובר בהמחאת זכות עתידית, משכך, נראה כי לא מתקיימת חובת הרישום המחאת הזכות ברשם החברות על פי תת סעיף זה.
1
46. סעיף 178(א)(4) לפקודה מתייחס לחובת רישום שעבוד של חובות - לקוחות.

לטענת כהן על פי לשון הסעיף אין המדובר בשעבוד זכות של לקוח שכן, הטוען כהן אינו לקוחה של כספי, אלא ההפך הוא הנכון.

הנני סבורה כי אין לקבל טענה זו ולפרש פרשות דווקנית את לשון הסעיף אלא יש לפרשו באופן המגשים את תכלית הסעיף, והוא כי שעבוד חוב לקוח ייחשב כך באם נתקבל במהלך הניהול הרגיל של עסקיה.[פלמן, עמ' 962].

הטוען כהן הינו חברת עורכי דין אשר מהלך העסקים הרגיל שלה כולל מתן ייצוג משפטי וגביית שכר טרחה מלקוחותיה כדבר שבשגרה. כספי הייתה לקוחה של הטוען כהן במובן זה שנהנתה משירותים משפטיים , ואלו נתנו לה במהלך עסקיה של הטוען כהן. עבור השירותים המשפטיים הללו, חבה כספי תשלום בגין שכר טרחת עו"ד, והסכם המחאת הזכות נשוא הדיון נערך על מנת להבטיח זכות זו של הטוען כהן בכספים. משכך, יש לראות בשעבוד זה כחוב של לקוח הדרוש רישום ברשם החברות.

47. נוכח כלל האמור לעיל, המסקנה היא כי משכון זכותה של כספי לטובת הטוען כהן הייתה דרושה רישום ברשם החברות. לא די ברישומה ברשם המשכונות ולכן העיקול אשר הוטל על הכספים שנתקבלו במסגרת הערעור גובר על הסכם המחאת הזכות, כמפורט לעיל.

48. על אף או בד בבד עם הקביעה כי העיקול גובר על המשכון אשר נרשם לטובת הטוען כהן ברשם המשכונות ואשר אינו מהווה שעבוד היפה כלפיי שאר נושי החברה, יש ל טוען כהן זכות חוזית ביחס לכספים נשוא המחלוקת. קיומו של החוב אינו תלוי בדרישת הרישום, ואי רישום המשכון אינה מבטלת את עצם קיום החוב והדרישה לפירעון.

כך, סעיף 178(ג) לפקודת החברות קובע כי בזו הלשון:

"היה שעבוד בטל כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לפגוע בחוזה או בהתחייבות להחזיר את הכסף המובטח בשעבוד, ופרעון כסף זה יחול מיד."

49. אשר על כן, על אף שהעיקול אשר הוטל על הזכויות בכספים על ידי הטוען אביגזר גובר על הסכם המחאת הזכות, לזכותו של הטוען כספי עומדת הזכות להיפרע מאת כספי, אף אם לא במסגרת הליך זה.

סוף דבר:

50. לאור כלל האמור לעיל, המסקנה המשפטית היא כי העיקול אשר הוטל על הכספים

שנתקבלו במסגרת הערעור בתיק בית משפט מספר 18626-03-11 גובר על הסכם המחאת

הזכות אשר לא נרשם כדין.

51. הבנק יעביר את הסכום אשר נתקבל בערעור האמור, לתיק הוצאה לפועל שמספרו -21-04162-11-6 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל שברחובות.

54. הבנק ידאג להעברת הכספים כאמור, תוך 30 ימים מהיום בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום 2.9.11, מועד מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ג, 15 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.