הדפסה

בנין ואח' נ' לוי ואח'

22 ספטמבר 2014

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג
נציג ציבור (עובדים) גב' יעל רייכמן
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף ברק

התובע
יצחק בנין ת.ז. XXXXXX455

-
הנתבע
ניסים לוי ת.ז. XXXXXX889
ע"י ב"כ: עו"ד אנוור אבוקטיש

פסק דין

התובע, מר יצחק בנין, הגיש תביעה זו לשכר עבודה בסך 3,447.50 ₪ עבור עבודתו במסעדה שבבעלות הנתבע בין 1.6.12-18.6.12 , וכן לדמי נסיעות בעד אותה תקופה בסך 130 ₪.
הנתבע הגיש תביעה שכנגד בה הוא מבקש לחייב את התובע לשלם לו סך 59,864 ₪ בגין כספים אשר לטענת הנתבע התקבלו במסעדה על ידי התובע וחמתו, אשר נלקחו על ידם חרף העובדה שאותם כספים שייכים לנתבע.
בדיון המוקדם שהתקיים בתיק הסכים הנתבע כי לתובע מגיע הסכום הנתבע על ידו , בניכוי סך 800 ₪, והתובע אישר בדיון ההוכחות כי יש לנכות סך 800 ₪ מתביעתו, לאחר שהותיר אצלו 800 ₪ מכספי המסעדה.
בהתאם לכך, נפסוק לתובע סך 2,777.50 ₪.
התובע ביקש בתביעתו לפסוק לו פיצויי הלנת שכר, ואולם לאחר ששמענו את העדויות ועיינו בראיות בהליך, הגענו למסקנה כי בשים לב לטענות הנתבע בתביעה שכנגד, הייתה מחלוקת של ממש באשר לזכותו של הנתבע לקזז משכר עבודתו של התובע כספים שלטענת הנתבע הגיעו לו מהתובע ומחמתו, ולפיכך נפחית את פיצויי הלנת השכר ונפסוק לתובע הפרשי הצמדה וריבית.
לאור האמור, עלינו לבחון האם הנתבע הוכיח את התביעה שכנגד שהגיש נגד התובע.
העובדות
הנתבע הינו בעל מסעדה ברחוב קק"ל בירושלים מזה כ-40 שנים (להלן: "המסעדה").
גב' יפה צבג היא חמתו של התובע. לגב' צבג ניסיון בתחום הפעלת מסעדות ולפני התקופה הרלוונטית לתביעה זו הפעילה מסעדה בשם "טעם של פעם".
ביום 2.4.12 נחתם הסכם בין הנתבע לבין גב' צבג. על פי ההסכם הסכימה גב' צבג לקבל את תפעול המסעדה לחודש ניסיון כשכירה תמורת משכורת בסך 12,000 ₪ ו-5% מהמחזור החודשי. בהסכם פורטו שתי אפשרויות להמשך הקשר בין הצדדים לאחר חלוף חודש הניסיון : האחת – גב' צבג תעבוד אצל הנתבע כשכריה בעלת משכורת ואחוזים מהמחזור. השניה – גב' צבג תהיה שותפה לעבודה ותהיה זכאית ל-33 % מרווחי המסעדה וכן למשכורת של מנהלת תפעולית.
בעקבות ההסכם הביאה גב' צבג את התובע, חתנה, לעבוד עמה במסעדה. התובע עבד במסעדה החל מחודש 4/12 וכאמור, הצדדים אינם חלוקים על כך שלתובע מגיע מהנתבע סך 2,777.50 ₪ בגין עבודתו מ-1.6.12 עד 18.6.12.
אין חולקים כי עבודת התובע במסעדה הסתיימה ביום 18.6.12 וכי באותו מועד עזבה גב' צבג את המסעדה וההתקשרות בינה לבין הנתבע הסתיימה. כן אין חולק כי עזיבת גב' צבג והתובע אירעה על רקע מחלוקת קולנית בין גב' צבג לבין הנתבע וכי מספר שעות לאחר שהשניים עזבו את המסעדה הם חזרו ונטלו ממנה, בסיועם של אנשים נוספים, מקרר שהיה שייך לגב' צבג, לרבות בשר קפוא שהיה במקרר.
בתום כל יום עבודה בוצעה ספירה של הכספים בקופת המסעדה. בחודש 4/12 וברוב חודש 5/12, הספירה בוצעה על ידי בנו של הנתבע, מר מאיר לוי, ובנוכחות גב' צבג או התובע מטעמה. כספי הקופה נלקחו על ידי מר מאיר לוי, עבור אביו, הנתבע, אשר בילה אך שעות ספורות ביום במסעדה, בדרך כלל בין 10:00 עד 13:00 או 14:00.
אין חולק שהחל מסוף חודש 5/12, הוסכם בין הנתבע לבין גב' צבג כי גב' צבג תפעיל את המסעדה ולצורך כך אף הוסכם כי היא תקבל את כספי הקופה לאחר ספירתם במשותף בהתאם לאמור לעיל, ובאמצעותם תהיה אחראית לשלם לספקי המסעדה ולעובדיה, ולהעביר את הרווחים לנתבע. כפי שהעיד הנתבע:
"יפה הייתה עוסק מורשה ובעלת מסעדה קודמת, היו לה קשרים עם ספקים, היא לקחה על עצמה להזמין את הסחורה מהם. כך זה היה בהתחלה. באיזה שלב היא אמרה לי, מאחר שהספקים מכירים אותי אישית אני רוצה להבטיח שלא יישאר חוב לספקי. היא רוצה שהפדיון היומי יעבור אליה ולחתנה איציק על מנת להבטיח שיהיה לה מספיק כסף להעביר לספקים שהיא מכריה אישית. ההזמנות היו על שמה – יפה טעם של פעם. ב-29.5.12 הוריתי לבני מאיר שמהיום כל ערב כשהוא סוגר קופה יחד עם התובע, שהכסף יעבור לאיציק ולחמותו, ושיביא את סרט הקופה הביתה".
התביעה שכנגד
הנתבע טוען בתביעה שכנגד כי תקבולי המסעדה בגין התפעול השוטף של המסעדה וכי בגין שני אירועי "קייטרינג" שהוזמנו מהמסעדה (שבת חתן וכן אירוע עבור משטרת ישראל), בסך 59,864 ₪, נלקחו על ידי גב' צבג והתובע.
הגענו למסקנה כי דין התביעה שכנגד להידחות מאחר שבעלת דברו של הנתבע/תובע שכנגד בכל הנוגע לסכסוך שעניינו תקבולי המסעדה, הינה גב' יפה צבג בלבד, ולא התובע.
אכן, מן העדויות, לרבות של התובע, עולה כי התובע סייע בידי גב' צבג בכל פעולותיה במסעדה הקשורות בביצוע ההסכם שלה עם הנתבע, לרבות תפעול המסעדה החל מסוף חודש 5/12. בכלל זה, התובע לעיתים ספר ביחד עם בנו של הנתבע את כספי הקופה, ולעיתים נטל, באופן פיזי, עבור גב' צבג, את כספי הקופה בתקופה שבין 29.5.12 עד לסיום עבודתו.
עם זאת, התובע לא הפך לשותף של גב' צבג בכל הנוגע לביצוע החוזה של גב' צבג עם הנתבע, אלא מעמדו היה מעמד של עובד במסעדה שהועסק אך ורק על ידי הנתבע.
בהתאם לכך, הנתבע אינו יכול לתבוע השבת סכומי פדיון המסעדה מהתובע ואף לא לקזז משכר העבודה ודמי הנסיעות המגיעים לתובע כל סכום בגין כספים שלטענתו חייבת לו גב' יפה צבג, אף אם נטילתם על ידה נעשתה פיזית על ידי התובע, בשליחותה.
סוף דבר
תביעת התובע מתקבלת ברובה. הנתבע ישלם לתובע סך 2,777.50 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.12 עד לתשלום בפועל.
התביעה שכנגד נדחית.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪, תוך 30 ימים. לא ישולם סכום זה במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין עד לתשלום בפועל.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אלול תשע"ד, (22 ספטמבר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט