הדפסה

בניהו נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

מספר בקשה:3
בפני
כב' הרשמת בכירה איילת הרץ

מבקש

עקיבא בניהו

נגד

משיבים

  1. היועץ המשפטי לממשלה
  2. הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. הובאה לפני בקשה למתן פטור למבקש מתשלום האגרה בהליך זה.

2. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה כספית בסך 784,098 ₪ מכוח פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה שהוגשה על-ידי המבקש כנגד הנתבעת, הראל חברה לביטוח בע"מ, עקב הפסקת התשלומים החודשיים ששולמו לו מכוח פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה שרכש.

3. המבקש טען לפטור מתשלום אגרה עפ"י תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות"). המבקש טען שהינו אלמן, אב לחמישה ילדים בגירים, המתגורר בבית אימו הגרה בדיור ציבורי ומתקיים מקצבת נכות כללית בסך 2,500 ₪ נטו כאשר כל רכושו הינו רכבו השווה 5,000 ₪ לערך. עוד טוען המבקש כי נקבעו לו אחוזי נכות ע"פ קביעת המל"ל בגובה של 50% נכות רפואיים ו-100% נכות תפקודיים ומשכך אינו מסוגל לשוב לעבוד. בנוסף, קיים עיקול על חשבון הבנק של המבקש ועומדים כנגדו שני תיקי הוצאה לפועל בהם נקבע לו צו תשלומים בגובה 250 ₪.

4. הנתבעת והמדינה בתגובתן מתנגדות לפטור זה בטענה כי המבקש לא הניח תשתית ראייתית שלמה ומלאה להיעדר יכולתו הכלכלית. הנתבעת טענה כי על המבקש להציג התייחסות פרטנית לקיומם או אי-קיומם של חובות כלפיו, הלוואות, תוכניות חסכון, קופות גמל, ביטוח חיים ופירוטים נוספים כגון חיובים בכרטיס אשראי ורשומות הוצאות שוטפות. בנוסף, לטענתה המבקש לא הוכיח עילת תביעה שכן התובע לא צירף חוות דעת רפואית ערוכה כדין בנוגע למצבו הבריאותי, קרי אובדן כושר עבודה.

5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שהוגשו הגעתי למסקנה שדין הבקשה להתקבל.

6. תקנה 14 (ג) לתקנות האגרות קובעת כדלקמן:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה...".

בהתאם לתקנה זו נדרש מבקש הפטור להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים והם:

א. העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה.
ב. ההליך נשוא הבקשה מגלה עילה.

התנאים מאזנים בין זכות הגישה לערכאות של התובע גם כאשר אין הוא בעל יכולת כלכלית לשלם האגרה, לבין אינטרס הנתבעים שלא יוטרדו בהליך כשלא מובטח להם שיוכלו לממש זכותם להיפרע מהתובע אם זה יפסיד בתביעתו ויחויב בתשלום הוצאות לנתבעים ואינטרס הציבור שלא יינקטו הליכי סרק הגורמים לבזבוז משאבים ציבוריים.(ראה: רע"ב 6188/11 בני סלע נ' שירות בתי הסוהר (פורסם בנבו, 20.11.2011)).

ברם, עפ"י תקנה 14 (ג) סיפא לתקנות האגרות, קיום שני התנאים האמורים לעיל אינו מחייב את בית המשפט לקבל את הבקשה וזו נתונה עדיין לשיקול דעתו.

במקרה הנוכחי המבקש הוכיח קיום התנאים הדרושים לצורך מתן פטור מתשלום האגרה.

7. היעדר יכולת כלכלית:

בראותי את התמונה הכוללת בדבר מצבו הכלכלי של המבקש, אלמן; המתגורר בסמוך על שולחן אמו בדירה בדיור ציבורי; ונוכח החלטת רשם ההוצאה לפועל לפיה נפסק לתובע בתום חקירתו צו חיוב בתשלומים בסך של 250 ₪ בלבד; מעיון בתנ ועות הדלות בחשבון הבנק של התובע; העיקולים ; ולאור מצבו הרפואי של המבקש כמתועד באישור הזכאות לקצבאות לפי פרק ביטו ח נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי - נחה דעתי כי המבקש עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שהוא נעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, כנדרש עפ"י תקנות האגרות וכי בקשתו לפטור מתשלום אגרת בית משפט הינה בהחלט המוצא האחרון.

"הפתרון של השענות על קופת הציבור, בדרך של בקשה לפטור מתשלום אגרה, חייבת להיות המוצא האחרון והיחידי של מי שנקלע לקושי כלכלי שאינו מאפשר לו לשלם"
בשא (חי') 9814/00 ניר רווה נ' דור כימיקלים בע"מ (פורסם בנבו, 03.05.2001)

זאת ועוד, תוצאות הטלת חובת תשלום על המבקש, תוביל לפגיעה בזכותו ליומו בבית משפט ולנעילת שערי בית המשפט לפניו, לכן ועל מנת לאפשר לו גישה לערכאות בכדי שיוכל לנסות להוכיח את תביעתו, רואה אני לנכון ליתן את הפטור.

לכך יפים דבריו של הרשם עודד גרשון:
"איני סבור כי יש לראות בעובדה שהמבקש השתמש בכספים שהתקבלו בידו, כאמור, לסילוק חובות, משום נסיבה הפועלת לחובתו. אדם החייב כספים צריך לפרוע את חובותיו. נקל להבין, על כן, כי מקום שאדם חייב כספים רבים לנושים רבים והוא נדרש גם להוצאות נכבדות (כמו לענין תשלום אגרת המשפט כאן), ניצב בפני אותו אדם קושי לא מבוטל להחליט כיצד לחלק את העוגה כשברור לחלוטין שאין בה כדי להשביע את כולם. אינני רואה בתשלום חובות, שבעקבותיו נותר המבקש ללא רכוש, נסיבה הצריכה להשקל לחובת בעל הדין. לדידי, אדם ששילם חובות ועתה נותר בלא רכוש, הרים את הנטל המוטל עליו לענין הוכחת חוסר יכולתו לשלם אגרה"

בשא (חי') 9814/00 ניר רווה נ' דור כימיקלים בע"מ (פורסם בנבו, 03.05.2001)

8. עילה:

השאלה האם ההליך מגלה עילה נבחנת על פי האמור בכתב התביעה.

על-מנת שכתב תביעה יהא ראוי להידון, על התובע מוטלת חובה לפרט בו את סכום התביעה המדויק ולא להסתפק במתן הערכה בעלמא או בהגשת תביעה בסכום כללי וסתמי. האפשרות לרישום סכום תביעה משוער אינה כוללת אפשרות לרישום סכום תביעה בעלמא, באופן סתמי וללא ביסוס אף לא לכאורה.

במקרה דנן, המבקש תבע את הנתבעת לשלם לו סך של 784,098 ₪ עקב הפסקת התשלומים החודשיים ששולמו לו מכוח פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה שרכש. המבקש טען כי בניגוד לנטען ע"י הנתבעת, מצבו הרפואי, עונה על הגדרת "אובדן כושר עבודה" שבפוליסה ותבע את המשך תשלום הפרמיות. הנני סבורה כי קיימת עילת תביעה ואין לראות בתביעתו של המבקש לאור סכומה ואופן חישובה כמוגזמת או טורדנית.

9. מסקנת הדברים, העולה מהאמור לעיל, היא שבמקרה זה מתקיימים התנאים הדרושים לצורך מתן פטור מתשלום אגרה. לפיכך, דין הבקשה להתקבל.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ד, 09 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.