הדפסה

בן ר.ז.השקעות ופיתוח בע"מ נ' לתכנון ואח'

מספר בקשה:13
בפני
כב' השופט הבכיר זיאד הווארי

המבקשת / העותרת:

בן רז השקעות ופיתוח בע"מ

נגד

המשיבים:

1.ועדת הערר לתכנון ובניה – מחוז צפון
2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה – קרית שמונה
3.ש.ז.ת אולמי אירועים בע"מ

פסק דין

1. בפניי בקשה למחיקת העתירה ללא צו להוצאות. המבקשת ביססה את בקשתה על הנימוקים הבאים:

עבודות הבנייה מכוח אותו היתר בלתי חוקי נמצאות לקראת סיום ובכך התייתרו הסעדים שנתבקשו במסגרת עתירה זו.
בית משפט זה הביע את עמדתו ביחס לעתירה, ככל הנראה יידרש לעותרת מאמץ רב לשכנע את בית המשפט לקבל את הסעדים המבוקשים על ידה שהפכו כיום לסעדים תיאורתיים.
מול הסיכוי הנמוך לשכנע בית משפט זה עומד הסיכון בחיוב העותרת בהוצאות מיותרות שיתווספו להוצאות האדירות אותם הוציאה העותרת עד היום בנסיון להוכיח את עמדתה.
העותרת ניהלה מגעים עם המשיבה מס' 3 - בעלת היתר הבניה - למחיקת העתירה בהסכמה וללא הוצאות, מגעים אלה לא צלחו. מהנימוק הזה הוגשה בד בבד עם בקשה זו, בקשה לדחיית מועד הדיון ולהארכת מועד להגשת התגובות לעתירה מטעם המשיבות, על מנת שעבודתם לא תשמש בסיס לבקשה להוצאות.

2. המשיבה מס' 1 הסתפקה בתגובה קצרה על פיה היא מסכימה לדחיית העתירה ללא צו להוצאות. המשיבה מס' 2 אף היא הסכימה לדחיית העתירה ללא צו להוצאות, אולם טענה כי אם העותרת תעמוד על בקשתה למחיקת העתירה, אזי היא מבקשת לחייב את העותרת בהוצאות שיש בהן לטענתה להביא לידי ביטוי הן את ההוצאות הממשיות והמשמעותיות אשר נגרמו למשיבות עקב הגשת העתירה והן את שאת הנפש מהתנהגות העותרת ואופן ניהול ההליך על ידה. טענה עוד, כי במסגרת ההחלטה לחייב את העותרת בהוצאות, יש להתחשב בהחלטת בית המשפט בעת"מ 17012-08-14 של בית משפט זה אשר קבע במסגרת פסק הדין כי: "אני קובע כי הוצאות הליך זה יעמדו על סך של 5,000 ₪ למשיבים 1 – 6, סך של 5,000 ₪ למשיבה מס' 7, סך של 5,000 ₪ למשיבה מס' 8, אך הוצאות אלו לא תשולמנה בשלב זה אלא אם יוגש הליך נוסף והן תשולמנה על פי תוצאות ההליך הנוסף, ככל שיוגש".
המשיבה מס' 3 הגישה תגובה ארוכה ומפורטת ובתמצית טענה, כי לאור כל ההחלטות שכבר ניתנו בתיק, הזמן והמשאבים העצומים שהושקעו בהליך, ובשלותו למתן פסק דין, אין מקום למחיקת העתירה באופן שיאפשר הליכים נוספים, לתקוות העותרת בפני מותב חדש וללא הקביעות שכבר נתקבלו לגוף העניין. המשיבה מס' 3 סבורה כי נוכח קביעת בית משפט זה בהחלטת הביניים כי סיכויי העתירה נמוכים, הרי אין כל הצדקה למחיקת העתירה אלא דווקא ראויה לדחייה. המשיבה מס' 3 ביקשה לחייב את העותרת בהוצאות האדירות שהוציאה בפועל משיבה זו המסתכמות בסכום העולה על 100,000 ₪.

3. לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי בנסיבות העניין לקבל את בקשת העותרת למחיקת העתירה וזאת בעיקר לאור העובדה כי העתירה לא הייתה עתירה סרק אלא היה בסיס כלשהו להגשתה. בנוסף הבקשה למחיקת העתירה הוגשה בשלב מוקדם לפני שהתקיים דיון של ממש בעתירה ואף לפני שהוגשו תשובות כלשהן ע"י המשיבות. באשר לחיוב העותרת בהוצאות, שקלתי תחילה לחייב את העותרת בהוצאות, אולם לאחר בחינה מעמיקה ולאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, סבור אני כי בנסיבות ולאור הנימוקים שהעליתי לעיל, וכן העובדה כי בגין ההליך הזמני חוייבה העותרת בתשלום הוצאות למשיבים, נראה כי אין לחייב את העותרת בהוצאות נוספות. עם זאת, היה ובאם תחליט העותרת להגיש בעתיד עתירה שעילתה זהה לעילה נשוא העתירה הנוכחית, אזי תחוייב לשלם לכל אחת משלושת המשיבות סכום של 10,000 ₪ נכון להיום וזאת כתנאי מקדמי להגשת העתירה החדשה.

4. בהינתן מכלול האמור לעיל, הנני מורה על מחיקת העתירה. תשלום ההוצאות יהא בכפוף לאמור בסעיף 3 לפסק הדין.

5. המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ג' אדר תשע"ה, 22 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.