הדפסה

בן לוי ואח' נ' גורן ואח'

בפני
כבוד ה רשם בכיר מוהנד חליאלה

תובעים

1.אילן בן לוי
2.עדית בן לוי

נגד

נתבעים

1.מרגלית גורן
2.הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

תביעה קטנה ותביעה שכנגד, קטנה אף היא, "פח לפח". תאריך התאונה - 4.2.2015.

לטענת התובעת, היא נסעה ישר ולאט ולפתע חסמה הנתבעת את נתיב נסיעתה בנסיעה אחורנית מחניה שנמצאת בצד ימין ביחס לכיוון נסיעת התובעת.

לטענת הנתבעת, היא אומנם נסעה אחורנית מהחניה לתוך נתיב הנסיעה של התובעת אך היא נסעה ממש לאט לאחר שהייתה בטוחה כי הכביש פנוי, ואילו התובעת היא שנסה במהירות מופרזת.

מעיון במוקדי הנזק עולה כי רכב התובעת נפגע ב צד קדמי ימני ואילו רכב הנתבעת נפגע בצד אחורי שמאלי . ראה ת/1 ,ת/2 ו-נ/1. הת ובעת הסבירה את מיקום מוקד הנזק ברכב הנתבעת בכך שברגע ההתנגשות הנתבעת הייתה במהלך של סיבוב במטרה להתיישר ולנסוע באותו כיוון בו נסעה התובעת.
לטענת התובעת, היא נסעה במהירות של 35 קמ"ש.

דיון והכרעה:

מהלך תאונה מסוג זה ,( דהיינו רכב נוסע ישר ור כב יוצא מחניה) , מצביע ברוב המקרים על אשמתו של מי שיוצא מהחניה. מטבע הדברים, מי שיוצא מחניה אמור להיות זהי ר מאוד שכן הוא זה שיוצר מצב חדש בכביש ו חוסם נתיב נסיעה. הוא צריך להיות דרוך שלא יבוא לפתע רכב שנ וסע באותו נת יב אותו הוא חוסם.

ברם, במקרה שלנו, הציגה הנתבעת ראיה טובה ביותר, על פי היצירה של ג'ורג' אירוויל" ( 1984) " - סרט מצלמת אבטחה שמותקנת בביתה של הנתבעת ו תיעדה את כל מהלך התאונה.

לאחר שעיינתי מספר פעמים בסרט ולאחר שבחנתי את הראיות ועדויות הצדדים, הגעת י למסקנה כי יש ל דחות את התביעה ולקבל את התביעה שכנגד.

להלן נימוקי לעניין זה:

א. רואים בסרט את הנתבעת נוסעת לאחור באיטיות ובזהירות. היא לא מתפרצת לכביש באבחה אחת אלא גולשת לאט, ואילו התובעת היא שמגיעה במהירות ממש. המהירות שנראית בסרט ה יא יותר מ- 35 קמ"ש.

ב. מאחר שההתנגשות ארעה כשרכב הנתבעת כמטע בעצירה מוחלטת, הרי שעוצמת המכה היא פונקציה למהירות בה נסעה התובעת. לפי שעוצמת המכה גרמה לשני הרכבים אובדן טוטאלי ,(וראה המוצגים) , צ א ולמד כי התובעת נסעה מהר מאוד ביחס לעובדה שמדובר בכביש שכונתי שבו המהירות המותרת היא עד 50 קמ"ש.

ג. מוקד הפגיעה ברכב הנתבעת מלמד על כך שהתאונה אירעה כאשר הנתבעת הייתה כבר ל קראת סיום הסיבוב . זה מלמד על כך שלתובעת היה מר חק מספיק לראות את רכב הנתבעת ולעצור בלי להתנגש. אילו מדובר היה במצב שבו הנת בעת נסעה לאחור באופן פתאומי שלא הותיר לתובעת מרחק בלימה, היה רכב הנת בעת נפגע בצד אחו רי ימני ולא בצד אחורי שמאלי.

ד. מעיון במקום החניה שממנו יצאה הנתבעת ,(ראה ת/1), עולה כי מי שבא מהכיוון שממנו באה התובעת רואה את רכב הנתבעת אפילו בהיותו חונה ובטרם התחיל לנסוע אחורנית . בנוסף, הת ובעת לא באה מסיבו ב אלא מכי וון שבו שדה הראיה טוב.

ה. מכל האמור לעיל עולה, כי למרות שהנתבעת היא שיצאה מ החניה ולמרות שהיא זו שחסמה את נתיב הנסיעה של התובעת, ( מהלך ,שכאמור, בדרך כלל מצביע על אשמ תו של היוצא מח ניה או על חלקות אחריות), הרי במקרה זה, לאור הראיות שפורטו לעיל, יש להטיל על התובעת אחריות מלאה בגין אירוע התאונה.

סוף דבר הוא שאני דוחה את התביעה ומקבל את התביעה שכנגד.

התובעים ישלמו לנתבעים סך של 12,500 ש"ח.

במצב דברים רגיל, הייתי מטיל על התובעים הוצאות ממשיות , אך מאחר של תובעת אין כיסוי ביטוחי ולאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח סיוון תשע"ה, 05 יוני 2015, בהעדר הצדדים.