הדפסה

בן יאיר ואח' נ' עו"ד פז ואח'

בפני כב' השופטת דורית פיינשטיין

התובעים:

  1. אליס תורגמן
  2. אילנית רחמני
  3. דני בן יאיר
  4. דליה בן יאיר
  5. מאיר בנאמו
  6. סופיה בנאמו
  7. משה זאב
  8. אסתר משה
  9. שמעון לחמני
  10. רחל לחמני

נגד

הנתבעים:

  1. רימר עו"ד פז
  2. עו"ד יובל פלדה
  3. עו"ד אייל ארנון
  4. עו"ד ישראל אהרוני

החלטה

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות.

כתב התביעה והרקע העובדתי:

1. התובעים רכשו דירות מחברת חפציבה, בנייה פיתוח והשקעות בע"מ (להלן: "החברה") בפרויקט חפציבה גרדן (שלב ב') בשכונת הר חומה בירושלים (להלן: "הפרויקט").

2. הנתבע 7 ,מר רוני ביבי ז"ל, היה בזמנים הרלבנטיים מנהל מחלקת הגבייה של חברת חפציבה. כיום עזבונו ויורשיו הם חליפיו בתובענה זו.

3. לטענת התובעים, הנתבע 7 הנחה את עובדי מחלקת הגבייה בחברה להורות לרוכשי הדירות לרשום כמוטב בהמחאות שנתנו תמורת הדירות רק את חברת "חפציבה", וזאת מבלי לציין את מספר חשבון הליווי. כך יכלו בעלי חברת חפציבה ועובדי להפקיד את ההמחאות בחשבונות בנק שונים, מבלי להעבירם לבנק המלווה. בדרך זו הכסף הגיע לחברת חפציבה או לבעליה, והגיע לבנק המלווה. כפועל יוצא מכך רוכשי הדירות לא קיבלו ערבויות בנקאיות.
4. התובעים אף טוענים כי הנתבע 7 רימה את התובע 1 בכך שאמר לו כי ירשום על גבי ההמחאות את מספר חשבון הליווי של הפרויקט, בעוד שהנתבע 7 רשם בפועל מספר חשבון אחר של חברת חפציבה או בעליה.

5. לפיכך לתובעים לא ניתנה ערבות בנקאית או בטוחה אחרת עבור מלוא הכספים ששילמו תמורת הדירה שרכשו וזאת בניגוד לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) התשל"ה – 1974.

6. חברת חפציבה בסופו של יום קרסה, ורק לאחר משא ומתן עם הבנק, ותשלום של 30% משווי כל דירה ודירה, הושלמו הדירות ונמסרו לתובעים.

7. להשלמת התמונה יצוין כי כנגד הנתבע 7 הוגש כתב אישום, כפי שהוגש כנגד חלק מהנתבעים בהליך שלפני, וכנגד בעלי חברת חפציבה. בשל העובדה שהנתבע 7 היה חולה במחלה סופנית, ההליך הפלילי כנגדו הותלה. כתב התביעה המתוקן שהוגש, גם כנגד הנתבע 7, הוגש רק לאחר הרשעתם של הנתבעים 4-6 ו-8 בעבירות שקשורות בהפקדת כספי התשלומים בחשבון שאינו חשבון הליווי. אך כאמור, הנתבע 7 בניגוד לנתבעים אלו לא הורשע.

8. זמן קצר לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן הלך הנתבע 7 לעולמו, ועזבונו נכנס בנעליו.

נימוקי הבקשה למחיקה על הסף :

9. לטענת עיזבון הנתבע 7 התביעה התיישנה, הן בעת הגשת כתב התביעה המתוקן ביום 16.7.14 כאשר הוסף הנתבע 7, והן כאשר התבקשה החלפתו בעיזבונו ביום 9.5.15. על כן טוענים יורשיו של הנתבע 7 כי יש לדחות את התביעה על הסף.

10. עילת התביעה כנגד הנתבע 7 היא כי הוא "הנחה את עובדי מחלקת הגביה בחברת חפציבה, שלא לספר לרוכשי הדירות על החובה להפקיד את כל תשלומי התמורה בחשבון הליווי של הפרויקט כתנאי להבטחתם בערבות בנקאית" (ס' 24ו' לכתב התביעה המתוקן). עקב כך הופקדו כספי הרוכשים שלא בחשבון הליווי ועל כן לכאורה לא ניתנה לרוכשים ערבות בנקאית או בטוחה אחרת בגין הכספים ששילמו וזאת כנדרש בחוק המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות).
11. לטענת העיזבון מועד היווצרות עילת התביעה היה חודש מאי 2007 וזאת על פי ההיגיון שלהלן: המועד האחרון בו היפקדו מי מהתובעים כספים על חשבון הדירות היה ביום, 15.4.07 , ועל פי הדין לאחר כחודש היה על הבנק להמציא להם ערבות בנקאית.

12. עולה מן האמור כי המועד האחרון להגשת התביעה כנגד נתבע 7 היה אמורה להיות עד למאי 2014 ולפיכך התביעה כנגדו, התיישנה. קל וחומר, התביעה שהוגשה כנגד עזבונו של המנוח שנה לאחר מכן.

תמצית תשובת התובעים :

13. התביעה כנגד נתבע 7 (ז"ל) ויורשיו לא התיישנה. אמנם, כנגד חפציבה הייתה הצדקה להגשת תביעה בגין אי המצאת ערבויות בנקאיות כבר במאי 2007, אולם אף אחד מהתובעים לא ידע אז על אחריותם האישית של הנתבעים 4 -8 לגניבת חלק מכספי התמורה ולאי המצאת הערבויות הבנקאיות כתוצאה מכך.

14. ההודעה על קריסת חברת חפציבה פורסמה באמצעי התקשורת רק ביום 1.8.07. ביום 21.8.07 קיבלו התובעים הודעה במייל מיו"ר הוועד שלהם, ובו צויין כי הבנק טוען שבחשבון הליווי של הפרויקט חסרים כספים, ושייתכן כי חלק מההמחאות בגין התמורה עבור דירות הרוכשים לא הופקדו בחשבון הליווי אלא בחשבונות אחרים.

15. בתחילת ספטמבר 2007 קיבלו התובעים את דפי החשבון הרלבנטיים ומהם למדו כי חלק מההמחאות אותם מסרו לחפציבה לתשלום התמורה עבור דירותיהם לא הופקדו בחשבון הליווי. רק במהלך אותו חודש קיבלו התובעים את צילומי ההמחאות לידיהם, והבינו כי נתבע 7 הטעה אותם. מכאן שביום בו התביעה הוגשה, 16.7.14, היא לא התיישנה כנגדו.

16. למעשה גם ביחס למועד התגבשותו של הנזק נשוא התביעה לא התיישנה התביעה שכן הנזק הינו הסכום הנוסף שהיה על התובעים לשלם לבנק (30% מתשלומי התמורה שנגנבו) ומועד חתימת הסכם הפשרה שהוביל להוצאה נוספת זו היה 3.3.08 – זהו המועד בו נקבע סכום הנזק המשמעותי שנגרם לתובעים.

17. מאחר שעילות התביעה המרכזיות נגד נתבע 7 הן תרמית ו/או גניבה ואירוע הנזק הוא אחד מיסודותיהם של עוולות אלו הרי שמרוץ ההתיישנות מתחיל רק מיום גילוי הנזק.
18. טענתם של הנתבעים כי התביעה נגדם התיישנה מאחר שזו הוגשה כשנה לאחר שהוגשה הבקשה לצירופו של נתבע 7 היא בעייתית, שכן הבקשה לצירוף עזבונו של נתבע יכולה להיעשות רק לאחר פטירתו. מכאן שרק נתבע 7 השתתף במרוץ ההתיישנות שנעצר עם הגשת הבקשה לצירופו לתביעה, ולא עם הגשת הבקשה לצירוף עזבונו על ידי יורשיו כנתבעים במקומו.

תשובת המבקשים :

19. עילת התביעה איננה המועד בו התגלה דבר קריסתה של חברת חפציבה או מועד ההסכם אליו הגיעו המשיבים עם הבנק המלווה אלא בהתאם לס' 6 לחוק ההתיישנות תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התביעה.

20. עילת התביעה הוגדרה כ"מכלול העובדות האלו, המולידות את זכות התובע, לקבלת הסעד" (י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ש' לוין), בעמ' 139).

21. הנתבעים טוענים כי אותן עובדות הן בעצם השכנוע הנטען של התובעים, שלא לרשום המחאות לחשבון הליווי של הפרויקט, וכתוצאה מכך התובעים לא קיבלו ערבויות מהבנק. למעשה התובעים יכלו להגיש תביעה כבר בחלוף חודש ימים ממועדי התשלומים שבגינם הם היו אמורים לקבל כתבי ערבות.

22. טענת התובעים כי לא ידעו על מעורבותם ואחריותם האישית של הנתבעים 4 -8 מהווה היתממות ואינה מתיישבת עם הטענות בכתב התביעה שכן טענת התובעים כלפי רוני ביבי הייתה ידועה לתובע 1 כבר במועד מתן ההמחאה, קרי ספטמבר 2006.

דיון והכרעה:

23. אפתח ואומר כי אין ממש בטענה של יורשי הנתבע 7 כי התביעה נגדם מתיישנת באופן עצמאי ונפרד, מההתיישנות של התביעה כנגד המנוח עצמו. טענה זו היא אבסורדית, שכן אם לדוגמה מוגשת תביעה כנגד אדם בתוך תקופת ההתיישנות, והוא נפטר בחלוף תקופת ההתיישנות, הרי שלשיטתם של היורשים לא ניתן להוסיף אותם כנתבעים. משמעות הדבר היא שהעיזבון יהיה פטור מחובות המנוח גם אם התביעה כנגד המנוח עצמו לא התיישנה.

24. על כן, אין לקבל טענה זו שמובילה לתוצאה שאינה הגיונית ואינה רצויה.

25. מכאן שעלי לבחון האם התובענה כנגד הנתבע 7 עצמו התיישנה, וזאת במועד שבו הנתבע 7 צורף לתובענה.

מתי נולדה עילת התובענה כנגד הנתבע 7?

26. חוק ההתיישנות התשי"ח – 1958 קובע בסעיף 6 כי:
" תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".
כמו כן סעיף 89 לפקודת הנזיקין קובע כי:
"לעניין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות - "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה:
(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל;
(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק".

27. הנטייה הרווחת הינה לפרש הסדר התיישנות בצמצום, בדרך שלא תמנע, מעבר לסביר, סגירת שערי בתי המשפט בפני בעל דין התובע את זכויותיו (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים פ"ד לח(3) 673, 678; ע"א 242/66 יעקובסון נ' גז, פ"ד כא(1) 85).

28. איתור המועד הנכון להתגבשותה של עילת תביעה לצורך בחינת תחילת מירוץ ההתיישנות נגזר מהמגמות שמוסד ההתיישנות ביקש להשיג תוך ניסיון לאזן ביניהם. כדבריו של השופט ברק (כתוארו אז) :
"דיני ההתיישנות באים ליצור איזון עדין בין האינטרס של המזיק הפוטנציאלי לבין האינטרס של הניזוק הפוטנציאלי, תוך שמירה על אינטרס הציבור כולו. הגינות כלפי המזיק משמעותה מחייבת להגיע לזמן שבו יוכל המזיק לשחרר עצמו מסכנתה של התביעה. אין לדרוש ממנו שמירת ראיות לזמן בלתי מוגבל, מה גם שבמשך הזמן הדברים אובדים ונשכחים.
...הגינות כלפי הניזוק משמעותה אפשרות הניתנת לו להכין את תביעתו כראוי ולתבוע את נזקו. אינטרס הציבור הוא שזמנו המוגבל של בית המשפט יוקדש לטיפול בבעיות ההווה וכי בתי המשפט לא יעסקו בעניינים שאבד עליהם הכלח...". ( ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח(4) 554, 558) .

29. מועד גיבושה של עילת התביעה לצורך התיישנות נגזר, על כן, משילוב המטרות האמורות המבקשות לאזן בין הגורמים השונים תוך מתן משקל ראוי לכל אחד מהם. (עא 148/89 שיכון עובדים בע"מ נ' עיזבון יוסף בליבאום ז"ל, מט (5) 485).

30. בוודאי שעילת התביעה לא נולדה ביום שבו לא נמסרו הערבויות לתובעים, שכן אז עוד לא נולד הנזק, ויתכן גם שכלל לא היה נולד. לצערי בתי המשפט נתקלים לא פעם במקרים בהם קבלנים לא מוסרים ערבויות לידי רוכשי דירות, תוך הפרה של החוק אמנם, אך מבלי שלרוכשי הדירות נגרם נזק. יתר על כן, בתי המשפט נתקלים גם במקרים בהם הכספים מופקדים בחשבון הליווי, ועדיין מטעמים שונים לא נמסרות לרוכשי הדירות ערבויות. מנגנון חשבון הליווי והערבויות נועד להבטיח את כספי רוכשי הדירות, אך לא קיים יחס חד- חד ערכי בין העדרה של ערבות לבין עילת תביעה בשל הנזקים המתוארים בתביעה זו.

31. מכאן שדעתי היא שעילת התביעה נולדה לכל המוקדם ביום בו הודיעה חברת חפציבה על קריסה, דהיינו ביום 1.8.07, ולכל המאוחר ביום בו התגבשו נזקיהם הכספיים של התובעים, קרי ביום שבו חתמו על הסדר הפשרה עם הבנק, 3.3.08.

40. כתב התביעה המתוקן שכלל צירוף של הנתבע 7 הוגש ביום 16.7.14 ועל כן אין אני נדרשת להכריע בשאלה מהו המועד המדויק שבו נולדה עילתה התביעה. בין אם מדובר בהודעה על הקריסה ובין עם מדובר ביום כריתת הסכם הפשרה עם הבנק, הרי שהתובענה כנגד הנתבע 7 לא התיישנה. כפועל יוצא מכך, גם התביעה כנגד יורשיו, שנכנסו בנעליו, לא התיישנה.

41. על כן אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף וקובעת כי העיזבון ישא בשכר טרחת בא כוח התובעים בסך 2,500 ₪ כולל מע"מ. היות ומדובר בעיזבון תשלום ההוצאות נדחה לסיום ההליך, אך לא יהיה תלוי בתוצאתו.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשע"ו, 27 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.