הדפסה

בן חמו ת.ז. XXXXXXX348 נ' קמ"ג- הקריה למחקר גרעיני ואח'

לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

המבקשים:

  1. מדינת ישראל - הקריה למחקר גרעיני
  2. יוסי כהן

ע"י ב"כ עו"ד יערה קליינברגר ועו"ד אורית סון

-
המשיב:
אהוד בן חמו, ת.ז. XXXXXXX348
ע"י ב"כ עו"ד משה וקרט

החלטה

עניינה של החלטה זו - בקשת המבקשים להכיר בחסינות המבקש 2 כעובד ציבור על פי סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - " הפקודה" או " פקודת הנזיקין") ולסלק את התביעה כנגדו על הסף .
 
1. המבקשת 1 היא הקריה למחקר גרעיני של מדינת ישראל (להלן - "קמ"ג") והמבקש 2, מר כהן, הוא מנהל היחידה לאלקטרוניקה, חשמל ובקרה בקמ"ג (יחידת בימ"ם) והממונה הבכיר בה (להלן - " מר כהן").

2. המשיב הוא עובד קמ"ג החל מחודש מאי 1994. החל משנת 2007 עובד המשיב ביחידת בימ "ם כאשר במועדים הרלוונטיים לתובענה ועד היום משמש כעובד ביחידת בימ "ם.
 
3. ביום 16.2.14 הגיש המשיב כנגד המבקשים בקשה דחופה למתן סעדים ארעיים וזמניים. בבסיס הבקשה עמדו טענות התובע להתנכלות כלפיו מצד מר כהן ומצד קמ"ג, הבאה לידי ביטוי בעיון ברשומותיו הרפואיות תוך פגיעה בפרטיותו ובסודיות הרפואית המוקנית לו תוך הפניית איומים לרופא המטפל בו; הטרדת אשתו; אי מתן מענה לפניותיו ו זימונו הדחוף לבירור משמעתי בגין אירועים חסרי יסוד. התובע עתר לבירור מקור הסמכות לקבלת רשומותיו הרפואיות ולמתן צו לביטול ההליכים המשמעתיים והמורה למבקשת לנמק מדוע לא השיבה לפניותיו (להלן - "הבקשה למתן סעד זמני") .
 
4. ביום 20.2.14 הגיש המשיב את תביעתו כנגד המבקשים במסגרתה חזר על טענותיו ועל הסעדים המבוקשים. כן עתר המשיב לתשלום פיצויים בסך כולל של 500,000 ₪ בגין התנכלות תעסוקתית ובגין הפרת חובות חקוקות המיוסדות על פגיעה בפרטיותו ו בשמו הטוב.

המשיב טען כי מר כהן הוא ש"מנצח" על כל התנהלות המבקשת כלפיו תוך ניהול מסע התנכלות אישי ומכוון כנגדו, תוך ניצול כוחו וסמכויותיו וזאת בניגוד לחוק ושלא בתום לב. לטענת המשיב, משנעשו פעולות מר כהן בחריגה מסמכויותיו , יש לחייבו באופן אישי בתשלום הפיצויים.

5. המבקשים הגישו תגובתם לבקשה לסעד זמני ביום 26.2.14 וביום 27.2.14 התקיים דיון בבקשה לסעד זמני. במסגרת הדיון ובהסכמת המשיב, נמחקה הבקשה לסעד זמני.

6. ביום 1.6.14 הוגש כתב ההגנה במסגרתו הכחישו המבקשים מכל וכל את טענות המשיב וטענו כי אין למשיב כל עילה אמיתית באמתחתו.
 
7. ביום 27.4.14 הגישה המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), עו"ד אורית סון "הודעה לפי סעיף ב7 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) על קיומה של חסינות עובד ציבור לפי סעיף 7א לפקודה ובקשה לדחיית התובענה כנגד המבקש 2 ", היא-היא הבקשה שבפנינו (להלן - "הבקשה").

בבקשה מפרטת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה את נסיבות התובענה כפי שאלה הובאו בפני היועץ המשפטי לממשלה מתוקף סמכותו לפי תקנה 5(1) לתקנות הנזיקי ן (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006 , ובהתאם להוראות סעיף 7ב לפקודת הנזיקין היא מוסרת הודעה שלפיה המבקש 2, מר כהן, חסין מפני תביעה בנזיקין בגין האירועים מושא התובענה וזאת על פי הוראת סעיף 7א לפקוד ה.

בהמשך ההודעה מפרטת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה את הטעמים למתן החסינות כאמור ומציינת כי כל פעולותיו של מר כהן נעשו במסגרת תפקידו ואחריותו לתפקודה התקין והשוטף על היחידה שעליה הוא אמון. ב"כ היועץ המשפטי מציינת כי משהתרשמה שהמבקש 2 פעל בתום לב ובאופן ענייני, אין תשתית להתקיימות החריג לחסינות כאמור בסעיף 7א(א) סיפא לפקודה ועל כן מוענקת למר כהן חסינות בגין פעולותיו בשירות קמ"ג. בנסיבות אלה, עותרים המבקשים לדחיית התובענה כנגד המבקש 2.

8. בתגובתו מציין המשיב, כי תביעתו מצויה בתחום משפט העבודה ואינה נוגעת למישור הנזיקי כלל למעט עילה אחת הנוגעת לסעיף 63 לפקודת הנזיקין. לעמדתו, משאין להחיל את סעיפי חסינות עובד ציבור בפקודת הנזיקין על תובענות שאינן יונקות מדיני הנזיקין, יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה נגד מר כהן על הסף.

עוד מציין המשיב כי עיון בהודעה מעלה כי החריג שנקבע בסיפא לסעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין, לא נבחן בצורה מעמיקה ויסודית ולא ברור כיצד הגיע היועץ המשפטי לממשלה למסקנה בדבר העדר תחולת החריג מבלי לקבל את עמדת המשיב קודם למתן החלטתו. לעמדתו, די בטענות המשיב להתנכלות מכוונת ואישית מצד המבקש 2 על רקע תביעה שהגישה אשת המשיב כנגד חברו של המבקש 2, כדי להצ דיק בירור וליבון הטענות כנגד המבקש 2 לגופן. המשיב מוסיף ומפנה לכלל כי אין לסלק תביעות על הסף אלא במשורה.

המצע המשפטי
 
9. הכלל בדבר חסינות עובד ציבור נקבע בהוראות סעיפים 7א-7ה לפקודת הנזיקין, המורים כדלקמן:
 
"7א. (א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין ; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור .
 
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה של המדינה או
של רשות ציבורית לפי סעיפים 13 ו-14 ולפי כל דין.

(ג) החסינות לפי סעיף זה תחול גם על מי שהיה עובד ציבור בעת ביצוע המעשה נושא התובענה.
 
7ב. (א) הוגשה תובענה נגד עובד המדינה על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד המדינה, וטענה המדינה בהודעה לבית המשפט לקיומה של חסינות לפי סעיף 7א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת.

(ב) ביקשה המדינה, בהודעתה לפי סעיף קטן (א), כי תידחה התובענה נגד עובד המדינה - תידחה התובענה נגדו, ויראו את התובענה כאילו הוגשה נגד המדינה מכוח אחריותה למעשהו של עובד המדינה לפי סעיפים 13 או 14, ואת מעשה עובד המדינה כאילו נעשה תוך כדי מילוי תפקידו.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי התובע לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שלא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א; קבע בית המשפט כאמור, לא תידחה התובענה נגד עובד המדינה, ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ב).

(ד) ...

7ה. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיפים 7ב עד 7ד...".
(הדגשה שלי - י.א.ש.).
 
בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 7ה נתקנו תקנות אחריות עובדי ציבור, שבהן נקבעו הוראות שונות לביצוע הוראות הפקודה הנוגעות לחסינות עובדי ציבור.
 
10. מלשון סעיף 7א לפקודת הנזיקין עולה כי חסינות עובדי ציבור חלה ביחס לתובענות בגין "מעשה ... המקים אחריות בנזיקין ". הסביבה החקיקתית של הסעיפים הנוגעים לחסינות עובדי ציבור מצביעה אף היא על כך שיש להחילם רק שעה שבפני הערכאה המשפטית מונחת תובענה שיסודה בעוולה נזיקית - ראשית, הסעיפים מצויים בפקודת הנזיקין, שכשמה כן היא - עוסקת בנזיקין. שנית, הסעיפים העוסקים בחסינות עובדי ציבור מצויים בפרק ב' לפקודה, שכותרתו "זכויות וחבויות בנזיקין" ושסעיף 3 שבו, שכותרת השוליים שלו היא "עוולה והזכות לתרופה" קובע כך:
 
"הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף להוראות הפקודה - כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה".
 
הכרעה
 
11. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובחומר המצוי בפני, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
 
כאמור, הסעיפים הנוגעים לחסינות עובדי ציבור חלים רק באותן תובענות העוסקות בנזיקין ושעילותיהן יונקות מדיני הנזיקין, ואילו התובענה דנן, כעולה מכתב התביעה ומתגובת התובע לבקשה זו, מערבת עילות שביחסי העבודה המבוססות על משפט העבודה שעניינן התנכלות ופגיעה בתנאי העבודה וקיום חוזה העבודה בחוסר תום לב שאינן בנזיקין, עם עילה הנוגעת להפרת חובה חקוקה שמקורה בפקודת הנזיקין.

די בכך שהתביעה כוללת עילות שאינן בנזיקין כדי לקבוע כי אין ליתן למר כהן חסינות מפניהן, להבדיל מעילות שבנזיקין.

בפרשת עיריית לוד התייחס בית הדין הארצי לשאלת תחולתה של החסינות על פי סעיף 7א לפקודה בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה, וכך קבע:

"ככלל, בית הדין לעבודה אינו מוסמך לדון בתביעות שעילתן בפקודת הנזיקין, פרט לעילות הנזיקיות שבסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודה, כמפורט בסעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. ככל שבאה עילת תביעה נזיקית, כגון בגין הפרת חובה חקוקה, בגדר סמכותו של בית הדין כאמור והתביעה מופנית גם נגד עובד הציבור, יש מקום לבחון את שאלת חסינותו על-פי סעיף 7 לפקודה. כל זאת, ככל שהבקשה ונסיבות הענין עונות על דרישות הדין, ובכפוף לכך שכתב התביעה מלכתחילה מגלה עילת תביעה נזיקית נגד עובד הציבור מושא בקשת החסינות.

לגבי עילות תביעה שאינן נזיקיות, המקימות חבות אישית, בין מכוח הוראת דין מפורשת ובין מכוח פסיקה, במקרים אלו אין תחולה ישירה לסעיף 7 לפקודת הנזיקין לענין חסינות עובד ציבור " (בר"ע (ארצי) 30147-09-13 עיריית לוד - יעל בן בשט, ניתן ביום 11.11.13).

12. הנושא היחיד בכתב התביעה הנוגע לעילה שבנזיקין, הוא הסעד המבוקש בגין הפרת חובה חקוקה. על עילה זו יכולה ככלל לחול הודעת היועץ המשפטי ועל פי הוראות הפקודה (סעיף 7ה(ב)) , לולא התנגדות התובע היה מקום לדחות את התביעה כנגד מר כהן, על הסף.

13. אלא מאי? משהשיג התובע על הודעת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה והתנגד לדחיית התביעה כנגד מר כהן, חלות הוראות סעיף 7ב(ג) לפקודה המורות כי התובע רשאי לבקש לקבוע כי לא מתקיימים תנאי החסינות הקבועים בסעיף 7א לפקודה ועל בית הדין להכריע בעניין.

מכאן, כי אף בהנחה שמר כהן פעל בעניינו של התובע במסגרת תפקידו וסמכויותיו כנטען בבקשה , עדיין יש צורך להכריע בשאלה אם פעולותיו אלה נעשו "ביודעין מתוך כוונה לגרום לנזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו", כאמור בסעיף 7א לפקודה, מעשים המאיינים את תנאי החסינות.

בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלה זו ממש - מר כהן טוען כי כל פעולותיו נעשו במסגרת תפקידו ומשיקולים ענייניים ואילו התובע טוען כי מר כהן פעל מתוך מניעים אישיים.

14. משסברתי כי הכרעה בשאלה - האם נעשו מעשי מר כהן, ככל שנעשו, "מתוך כוונה לגרום לנזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו" דרושה למעשה לצורך הכרעה בתובענה עצמה (או לכל הפחות בחלקה), הרי שאין מקום להכריע בה כשאלה מקדמית.

15. בעניין זה נציין כי במישור הביקורת המנהלית על החלטת היועץ המשפטי, יש מקום להתייחס גם לטענת התובע שלפיה נפל פגם בקביעת היועץ המשפטי כי אין הוראות סעיף 7א סיפא חלות במקרה דנן, וזאת מבלי ששמע את עמדת התובע.

סוף דבר
 
16 . אשר על כן, הבקשה נדחית.
 
17. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך של 1,500 ₪, שישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשע"ד (24 יוני 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.