הדפסה

בן דהן נ' המוסד לביטוח לאומי

27 נובמבר 2014
לפני:

כב' הסגנית נשיא איטה קציר

המערערת
ענת בן דהן ת.ז. XXXXX966
ע"י ב"כ: עו"ד מרים דרכי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אילן גולדנברג

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 3/7/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערערת נותרה נכות יציבה בשיעור 0% מיום 8/12/11 ("ההחלטה").

2. עניינה של המערערת הוחזר לוועדה לפי פסק דין מיום 9/12/13 (ב"ל 13- 09- 32712) ("פסק הדין"). פסק הדין אישר את הסכמת הצדדים בדבר החזרת עניינה של המערערת לוועדה רפואית לעררים על מנת שתדון בתלונתה בדבר נעילת הברך. בהתאם לממצאיה, תשקול הוועדה אם יש מקום ליישם בעניינה של המערערת את פריט ליקוי 48(2)(ז)( II).

3. הוועדה התכנסה ביום 13/3/14 בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לפסיכיאטריה ומומחה לכירורגית חזה. הוועדה ציינה כי אין בפניה מסמכים המעידים על מצבים של נעילת הברך, ונוכח תלונת המערערת, היא התבקשה להמציא לוועדה את כל הרישומים האורטופדיים, כולל חדרי מיון שבהם אותרה נעילת ברך והמערערת טופלה בעניין זה.

הוועדה שבה והתכנסה ביום 3/7/14 וסיכמה את הדיון ללא נוכחות המערערת. המערערת אובחנה כסובלת מ"מצב לאחר חבלה בברך שמאל עם רקע קודם". לאחר שעיינה בתיעוד הרפואי בנוגע לנעילות של הברך הפגועה (שמאל), ציינה הוועדה כי ביום 16/5/11, היינו כחודשיים וחצי קודם למועד התאונה, קיים תיעוד של אירוע שבו ננעלה ברך שמאל. הוועדה הבהירה כי "הנעילות היו קודם לתאונה בגין נזק תוך מפרקי אשר קדם לתאונה הנדונה". הוועדה סיכמה את מסקנותיה וקבעה כי מצבה של המערערת תואם נכות בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 48(2)(ז)(II) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, אך ייחסה את כל הנכות למצב קודם לתאונה הנדונה. לאחר עריכת חשבון עובר ושב קבעה הוועדה כי נכותה של המערערת בגין התאונה היא בשיעור 0%.

טענות הצדדים

4. טענת הערעור העיקרית היא שאין בתיעוד הרפואי שהומצא לוועדה כדי לגלות עובדות חדשות. נטען כי החלטת הוועדה בדבר ניכוי מצב קודם אינה סבירה, נעשתה בחריגה מסמכות, ולמעשה הוועדה שוללת קשר סיבתי שכבר נקבע בעבר בהחלטה חלוטה.

5. לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי, שכן הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, ומסקנתה מבוססת על קביעותיה הרפואיות והחומר הרפואי שעמד בפניה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

6. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

7. הוועדה הסבירה כי במסמך רפואי סמוך למועד התאונה, מיום 16/5/11, נמצא תיעוד של אירוע נעילת ברך שמאל. על סמך נתון רפואי זה קבעה הוועדה כי המערערת סבלה מנזק תוך מפרקי עוד קודם לתאונה. אלא שלא מדובר בתיעוד רפואי המעיד על נזק קודם במיניסקוס, כי אם תיעוד רפואי לנעילת ברך. על כן, ספק אם בדין הפעילה הוועדה את פריט ליקוי 48(2)(ז)(II).

8. בנוסף, הוועדה הרפואית מיום 4/7/13 קבעה למערערת נכות יציבה בשיעור 10%. אמנם, הוועדה דנן מצאה לנכון ליישם בעניינה של המערערת את פריט ליקוי 48(2)(ז)(II), וקבעה לה נכות בשיעור 20%, אולם לאחר שקבעה כי נכות זו הייתה קיימת עוד קודם לתאונה וערכה חשבון עובר ושב, קבעה למערערת נכות בשיעור 0%. בעשותה כן, התעמתה הוועדה עם החלטה קודמת שלה, באופן שאינו נהיר ואינו מנומק, ולמעשה שינתה את דעתה ללא הנמקה מספקת.

9. ייאמר עוד, כי כל אימת שוועדה רפואית לעררים עומדת להפחית מנכותו של המבוטח, עליה להעמידו על כך שקיימת אפשרות שאחוזי הנכות שנקבעו לו יופחתו, וליתן לו האפשרות להתגונן בפני אפשרות כזאת, בין היתר, על ידי הבאת חוות דעת רפואית. על כן, שגתה הוועדה משלא הזהירה את המערערת טרם סיכום הדיון בעניינה.

סוף דבר

10. לאור כל האמור, הערעור מתקבל. מאחר שמדובר בהחזרה מכוח פסק דין, ונוכח הצטברות הפגמים שנפלו בהחלטת הוועדה, מצאתי שיש להורות על כינוסה של ועדה רפואית לעררים בהרכב חדש.

11. לפיכך, עניינה של המערערת יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, אשר תדון בערר המערערת מראשיתו. החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.
בפני הוועדה בהרכבה החדש לא יועמדו פרוטוקולים של ועדות רפואיות לעררים קודמות, ולא יועמד לעיונה פסק הדין הקודם בתיק ב"ל 13- 09- 32712. מתוך פסק דין זה יועמד לעיון הוועדה סעיף 11 בלבד.

12. על המשיב לשלם למערערת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

13. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, ה' כסלו תשע"ה, (27 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .