הדפסה

במרום איקיוטק אודישנים בע"מ ואח' נ' גבאי

בפני
כבוד ה שופטת עדנה יוסף-קוזין

תובעות

  1. במרום איקיוטק אודישנים בע"מ
  2. כ.ל.י תקשורת וניהול ישראל בע"מ

נגד

נתבעת

אילנית גבאי

ב"כ התובעות – עו"ד יסידור שורצמן
ב"כ הנתבעת – עו"ד אופיר לב

החלטה

1. בפני בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף (להלן: "הבקשה").

2. עניינה של התביעה, חוב נטען של הנתבעת, מכוח התקשרות על פי טופס ההרשמה, נספח א' לכתב התביעה, שעניינו מנוי אודישנים.

3. התביעה הוגשה על ידי שתי חברות, במרום אקיוטק אודישנים בע"מ (להלן: "תובעת 1" או "חברת במרום אקיוטק אודישנים" ), וכלי תקשורת וניהול בע"מ (להלן: "תובעת 2" או "חברת כלי תקשורת").

4. בסעיף 2 לכתב התביעה נטען כי התובעת רכשה מ"במרום", היא ממחת הזכויות, את הזכות לגבות את חוב הנתבעת. הגם שבכתב התביעה שתי תובעות, לא נכתב בסעיף זה, כמו גם בשאר סעיפי כתב התביעה, מי מהתובעות היא "התובעת" ומי היא "במרום".

5. לכתב התביעה צורף, כנספח ב', כתב המחאת זכויות מחברת במרום אקיוטק אודישנים אל חברת כלי תקשורת.

6. בסעיפים 4 ו-5 לכתב התביעה נטען כי הנתבעת התחייבה כלפי "במרום" (היא ממחת הזכויות), לשלם עבור השירותים והמידע נשוא נספח א' לכתב התביעה, וכי לאחר שהנתבעת לא שילמה את חובה, "במרום" המחתה את החוב לזכותה של "התובעת".

7. עוד צורף לכתב התביעה מכתב התראה מתאריך 03.10.13, אשר נשלח לנתבעת בדרישה לתשלום חובה נשוא כתב התביעה. במכתב נטען כי חובה של הנתבעת נובע מהפרת חוזה שנחתם מול חברת במרום וכי החוב הומחה למרשתם של עורכי הדין. בפסקה האחרונה למכתב נכתב כי ניתן להסדיר את החוב אצל עורכי הדין החתומים על המכתב, שהם באי כוחה של חברת כלי תקשורת. במכתב הדרישה, שלא כנהוג, לא נרשם על ידי עורכי הדין בשם מי הם פונים אל הנתבעת ומה שמה של מרשתם. ממכלול המכתב ניתן להבין כי המכתב הוא בשם חברת כלי תקשורת, לה המחתה "במרום" את חוב הנתבעת. במכתב, כמו גם בכתב התביעה, לא נכתב מי היא "במרום".

8. בבקשה לסילוק על הסף, הנתבעת טענה כי ההתקשרות, כאמור בנספח א' לכתב התביעה, לא נעשתה עם התובעות או מי מהן אלא עם חברת במרום הפקות 2004 בע"מ. (להלן: "חברת במרום הפקות"). כן נטען בבקשה, כי זכויותיה של חברת במרום הפקות לא הועברו לתובעות וכי תובעת 1, חברת במרום אקיוטק אודישנים, אינה זכאית להמחות לחברת כלי תקשורת זכות שלא הייתה לה.

9. בתגובתן, התובעות מסכימות לטענתה של הנתבעת, לפיה, ההתקשרות של הנתבעת נעשתה עם חברת במרום הפקות ולא עם מי מהתובעות. ר' סעיף 10 לתגובה. לטענתן, חברת במרום הפקות המחתה את זכויותיה כלפי הנתבעת, לחברת במרום אקיוטק אודישנים, היא תובעת 1. (סעיפים 10-11 לתגובה). במילים אחרות: לטענת התובעות, המילים "במרום" ו"ממחאת הזכויות", הנזכרות בסעיף 2 לכתב התביעה, מתייחסות לחברת במרום הפקות ולא לחברת במרום אקיוטק אודישנים.

10. התובעות צירפו לתגובתן כתב המחאת זכויות מאת חברת במרום הפקות לחברת במרום אקיוטק אודישנים. כתב המחאת זכויות זה לא צורף לכתב התביעה. על פי שני כתבי המחאת הזכות, לכאורה, נעשו שתי המחאות זכות ביחס לחובה של הנתבעת. האחת, מחברת במרום הפקות לחברת במרום אקיוטק אודישנים. השנייה, מחברת במרום אקיוטק אודישנים לחברת כלי תקשורת. ראוי לציין כי כתב המחאת הזכות אשר צורף לכתב התביעה וכן כתב המחאת הזכות אשר צורף לתגובה, שניהם ללא תאריך.

11. טענתן הנ"ל של התובעות, לפיה, "במרום" הנזכרת בכתב התביעה היא חברת במרום הפקות, היא בסתירה לכתב התביעה. על פי כתב התביעה ועל פי כתב המחאת הזכות שצורף לה , "במרום", שהינה ממחת הזכות, היא חברת במרום אקיוטק אודישנים. כמו כן, על פי כתב התביעה, כתב המחאת הזכות ומכתב ההתראה, "התובעת" הנטענת בכתב התביעה היא חברת כלי תקשורת והיא זו אשר קיבלה מחברת במרום אקיוטק אודישנים, בדרך של המחאת חיוב, את זכויות חברת אקיוטק אודישנים כלפי הנתבעת. כמו כן, על פי סעיף 4 לכתב התביעה, חברת אקיוטק אודישנים, ולא חברת במרום הפקות, היא זו שהתקשרה עם הנתבעת. כמו כן, על פי כתב התביעה, חברת במרום אקיוטק אודישנים, ולא חברת במרום הפקות, היא זו שהמחתה את זכויותיה כלפי הנתבעת, אל חברת כלי תקשורת.

12. בחירת התובעות לנסח את כתב התביעה כפי שנוסח, ובכלל זה לא להגדיר ולא לפרט באופן ברור את מיהותה של כל אחת מהתובעות וכן את מעמדה של כל אחת מהן וזכויותיה כלפי הנתבעת, יש בה כדי לעורר תמיהות. כדי להבין את תפקידן ומעמדן של כל אחת מתובעות, אין די בעיון בכתב התביעה עצמו ויש לעיין בקפידה בטופס ההתקשרות, כתב המחאת הזכות, מכתב ההתראה ושאילתות רשם החברות של התובעות וחברת במרום הפקות.

13. מכלול טענות הצדדים ונסיבות המקרה, ובכלל זה הדרך שבה בחרו התובעות לנסח את מכתב הדרישה, נספח ג' לכתב התביעה, וטענות התובעות בסעיפים 8-12 לתגובתן לבקשה לסילוק על הסף, מעלה סימני שאלה ביחס לניסוח כתב התביעה, אשר הותיר את מהות הקשר בין שלוש החברות לבין הנתבעת וכן את מהות הקשרים בין שלוש החברות לבין עצמן, לא ברור. לאור טענות התובעות בסעיפים 8-12 לתגובתן, היה עליהן להזכיר בכתב התביעה במפורש את חברת במרום הפקות, את העובדה כי ההתקשרות עם הנתבעת נעשתה על ידי חברת במרום הפקות, את טענות התובעות בדבר שתי המחאות זכות וכן לצרף לכתב התביעה את שני כתבי המחאת הזכות, בהיות טענות עובדתיות אלה ושני כתבי המחאת הזכות מהותיים לתביעה. (סעיף 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). זאת על מנת לקיים את הדרישה, לפיה, על כתב התביעה להציג באופן ברור את חזית התביעה ואת טענות התביעה וכדי שלא תפגע זכות הנתבע להתגונן מהתביעה.

14. לתגובת התובעות לבקשה לסילוק על הסף לא צורף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה. לנוכח הקשיים בכתב התביעה כאמור לעיל בסעיף 11 והטענות בסעיפים 10 ו- 11 לתגובה, שהן, כאמור לעיל, בסתירה לכתב התביעה, ביתר שאת היה על הנתבעות לתמוך טענותיהן העובדתיות בתגובתן בתצהיר כדין. הן נמנעו מלעשות כן.

15. סיכומו של דבר, בעלת דברה של הנתבעת היא חברת במרום הפקות. זו אינה תובעת בכתב התביעה ועל פי כתב התביעה היא לא המחתה זכויותיה לתובעות. לכן, כתב התביעה אינו מבסס עילה ו/או יריבות בין התובעות לבין הנתבעת.

16. לטענת התובעות, אין להידרש לבקשת הנתבעת משום שטענת היעדר היריבות לא נטענה בהתנגדות אשר הוגשה מטעם הנתבעת. אינני מקבלת את הטענה. בסעיף 2 לבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות, אשר בהמשך נקבע כי תהווה את ההתנגדות, נטען כי לא ברור הקשר של התובעות לחברה עמה חתמה הנתבעת חוזה. אמנם הטענה אינה מפורטת אך היא מציבה באופן ברור את סימן השאלה לגבי הזכויות הנטענות של חברת כלי תקשורת כלפי הנתבעת. בנוסף לאמור, אפילו טענת היעדר היריבות לא פורטה כנדרש, ואינני סבורה כך, עצם זכאותה הנטענת של חברת כלי תקשורת כלפי הנתבעת היא עניין מהותי ובמסגרת בירור התביעה, בית המשפט לא היה נמנע מלהידרש לה.

17. התובעות טענו עוד כי אין לסלק את התביעה על הסף לאור ההלכה , לפיה, מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ודי בקיומה של אפשרות קלושה, לפיה , התובע יזכה בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תמחק. גם טענה זו דינה להידחות. בית המשפט לא ממהר לנקוט בסעד הקיצוני של סילוק תביעה על הסף. יחד עם זאת, כדי שלא לסלק תביעה על הסף, בהתאם להלכה הפסוקה, על כתב התביעה לבסס עילת תביעה ולו קלושה. במקרה דנן, עובדות כתב התביעה אינן מבססות יריבות ועילת תביעה כנגד הנתבעת. ההתקשרות של הנתבעת נעשתה עם חברת במרום הפקות וכתב התביעה אינו מבסס העברת זכויות כדין של חברת במרום הפקות לתובעות. לכן, כתב התביעה, במצבו הנוכחי, אינו מבסס אף לא אפשרות קלושה לכך שהתובעות יזכו בסעד הנתבע. לאור טענת התובעות בתגובתן לבקשה לסילוק על הסף, לפיה, נעשתה המחאת זכויות נוספת מאת חברת במרום הפקות לחברת במרום אקיוטק אודישנים, קיימת אפשרות, לפיה, כתב התביעה היה מבסס עילה אילו היו התובעות מגישות בקשה לתיקון כתב התביעה. בצירוף כתב המחאת הזכות הנוסף לתגובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף אין כדי לרפא את הפגם אשר נפל בכתב התביעה. ככל שהיה ברצון התובעות להסתמך בתביעתן על כתב המחאת הזכויות הנוסף, היה עליהן להגיש בקשה כדין לתיקון כתב התביעה. בקשה לתיקון כתב התביעה לא הוגשה.

18. אשר על האמור, אני מורה על מחיקת התביעה וסגירת תיק ההוצאה לפועל.

19. התובעות ישלמו, ביחד ולחוד, לנתבעת את הוצאות ההליך בסך של 2,500₪.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לכבוד הרשם א' כרמלי.
המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ו, 24 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.