הדפסה

בכר נ' כפר שיתופי ברקן

09 פברואר 2015

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג
נציג ציבור (עובדים) גב' שרה פנסו
נציג ציבור (מעסיקים) מר נסים שביב

התובע
יוסף דוד בכר ת.ז. XXXXXX381
ע"י ב"כ: עו"ד ערן קייזמן
-
הנתבעת
ברקן כפר שיתופי להתיישבות של משקי חרות בית"ר בע"מ חברות 510791721041289
ע"י ב"כ: עו"ד ישראל ליכטנשטיין

פסק דין

התובע, מר יוסף בכר, תושב היישוב ברקן שבשומרון, הגיש תביעה זו נגד הנתבעת – ברקן כפר שיתופי להתיישבות של משקי חרות בית"ר בע"מ, בה הוא תובע שכר עבודה בגין תקופה בה מילא תפקיד של סגן רבש"צ ביישוב ברקן, במקביל לכהונתו כיו"ר ועד היישוב, ולאחר מכן כחבר ועד היישוב.
העובדות
הנתבעת היא אגודה שיתופית במסגרתה מתנהלים חיי היישוב ברקן שבשומרון. היישוב מתנהל במסגרת אגודה שיתופית, שהינה אישיות משפטית לפי פקודת האגודות השיתופיות, ובמסגרת רשות מקומית על פי תחיקת הביטחון שחלה בשטחים.
חלוקת הסמכויות ותחומי הפעילות בין שתי היישויות המשפטיות במסגרתן פועל היישוב – האגודה השיתופית הנתבעת מצד אחד, והרשות המקומית מצד שני - לא הובררה בהליך, אך אין מחלוקת כי הנתבעת מעסיקה עובדים, ובין היתר העסיקה את התובע כסגן רבש"צ החל משנת 2000.
בתפקידו כסגן רבש"צ נדרש התובע להחליף את הרבש"צ פעמיים בחודש בסופי שבוע כאשר הרבש"צ לא נדרש להיות נוכח ביישוב. עבור כל סופשבוע כזה שולם לתובע סך 500 ₪, כך שהתשלום החודשי ברוטו עמד על סך 1,250 ₪.
ביום 25.10.09 נבחר התובע לוועד היישוב, ומאחר שהוא זכה במספר הגדול ביותר של קולות הבוחרים, הוא מונה כיו"ר הוועד. על פי העדויות ששמענו, קיימת "זהות וועדים" ביישוב, כך שמשמעות בחירת התובע לתפקיד יו"ר וועד היישוב הייתה כי התובע כיהן הן כיו"ר הועד של האגודה השיתופית הנתבעת והן כיו"ר הרשות המקומית.
התובע כיהן כיו"ר וועד היישוב עד ליום 29.1.12. בבחירות שהתקיימו ביישוב סמוך למועד זה נבחר התובע שוב כחבר הוועד, ואולם החל מ-30.1.12 התובע חדל להיות יו"ר הוועד והיה חבר וועד מן המניין.
בגין כהונתו כיו"ר ועד וכחבר ועד לא קיבל התובע שכר.
בתקופה בה כיהן התובע כיו"ר וועד היישוב הוא המשיך למלא את תפקידיו כסגן רבש"צ, אך לא קיבל שכר.
לאחר סיום כהונתו של התובע כיו"ר וועד היישוב, פנה התובע לנתבעת וביקש כי ישולם לו שכר בגין עבודתו כסגן רבש"צ בתקופה בה כיהן כיו"ר וועד היישוב. התובע טען כי לאחר בחירתו כיו"ר וועד היישוב בחוד ש 10/09, הוא קיבל אישור של הועד המנהל להמשיך ולמלא את תפקיד סגן הרבש"צ במקביל לכהונתו כיו"ר וועד היישוב, ועל פי בקשתו אישר הוועד כי התובע יהיה זכאי לשכרו בגין עבודתו כסגן רבש"צ, אולם תשלום השכר יידחה עד לסיום הקדנציה שלו כיו"ר הועד, וישולם לו לאחר סיום כהונתו ללא הצמדה, ריבית או פיצויי הלנת שכר. לאחר שהתובע פנה מספר פעמים בעל פה, נדרש התובע על ידי הנתבעת להציג מסמך המאשר את טענותיו, ובעקבות דרישה זה התובע העלה טענותיו על הכתב בפנייה למזכירות היישוב מחודש 11/12, שזו לשונה:
לכבוד
מזכירות ברקן

הנדון: הצהרה בעניין הקפאת שכרי כסגן רבש"צ בתקופת כהונתי כיו"ר הישוב

אני הח"מ יוסי בכר מצהיר בזאת כדלהלן:

בתחילת כהונתי כיו"ר הישוב, הודעתי והזכרתי לחברי המזכירות הנבחרים והמזכיר שאני גם (עובד) בישוב מזה שנים כסגן רבש"ץ ומקבל בגין כך שכר סמלי של 500 ₪ לחודש.
עלתה שאלה האם אני כיו"ר הישוב רשאי במקביל לעבוד גם כסגן הרבש"ץ? בסופו של דבר (הוחלט) פה אחד שכל עוד אין שינוי בהגדרת התפקיד ובהיקפו וכל עוד אני ממשיך לעסוק בנושא (ביטחון) כרגיל אין שום מניעה שאוכל להמשיך ולבצע את שתי התפקידים.
אני מיוזמתי הצעתי שכל עוד אשמש בשתי התפקידים תשלום שכרי עבור תפקידי כסגן הרבש"צ יוקפא וישולם עם סיום תפקידי כיו"ר הישוב מבלי שתהיינה לי טענות על הלנת שכר.
הצעה זו קיבלה אישור כל הגורמים המוסמכים. המשכתי וביצעתי את התפקיד לאורך כל תקופת היותי יו"ר ועם סיום כהונתי אני זכאי לתשלום עבור כל התקופה.
לבקשתכם הנני מצרף מספר תלושי משכורת מתקופת טרום הכהונה.
אבקש שוב לשלם את המגיע ע"פ חוק ולסיים את העניין במהירות ובנועם.

בכבוד רב,

יוסי בכר
בשולי מכתבו של התובע אישרו בחתימתם ה"ה אבינועם זגרון ושושנה רם את תוכן מכתבו של התובע, תוך שציינו "אני כחבר במזכירות 2009 מאשר הצהרה זו". מר זגרון ציין שכיהן כג זבר וגב' רם ציינה שכיהנה כחברת מזכירות.
ביום 3.10.12 החליט הוועד המנהל של הנתבעת לשלם לתובע שכר בגין עבודת התובע כסגן רבש"צ החל ממועד בחירת אותו וועד, קרי: החל מחודש 1/12.
המחלוקות
המחלוקות הטעונות הכרעה בהליך הן אלו:
האם מוסמכת אגודה שיתופית לאשר תשלום שכר למי שמכהן כיו"ר הועד המנהל של האגודה, בגין עבודה שמבצע יו"ר הוועד בתפקיד אחר בו מועסק כעובד האגודה השיתופית? אם התשובה היא שלילית – האם פירוש הדבר שדין התביעה להידחות מיניה וביה?
האם, כטענת התובע, אישרו מוסדות הנתבעת המוסמכים תשלום שכר נדחה לתובע בגין עבודתו כסגן רבש"ץ בתקופה בה כיהן כיו"ר ועד המנהל של הנתבעת?

גרסת התובע ועדיו
גרסת התובע הינה כאמור במכתבו לנתבעת מחודש 11/12 המצוטט לעיל.
לתמיכה בגרסתו הביא התובע לעדות את ה"ה שושנה רם ואבינועם זגרון, שכאמור לעיל, אישרו את גרסת התובע על גבי מכתבו לנתבעת מחודש 11/12. בתצהיריהם העידו גב' רם ומר זגרון כי עם בחירתם לוועד בשנת 2009, יחד עם התובע, פנה אליהם התובע, אשר שימש כסגן רבש"ץ ביישוב, וביקש הסכמתם להמשיך לעבוד ולקבל שכר כסגן רבש"ץ, במקביל להתנדבותו כחבר מזכירות בתפקיד היו"ר. הם הכירוהו כמי שמילא בהצלחה את תפקיד סגן הרבש"ץ ולא ראו סיבה מספיק טובה להפסקת תפקידו כסגן הרבש"ץ. החלטת המזכירות הייתה שהתובע ימשיך בתפקידו כסגן הרבש"ץ, אך שכרו יוקפא וישולם לו בתום הקדנציה על ידי המזכירות הבאה, ללא הצמדה, ריבית או פיצויי הלנה. מר זגרון הוסיף כי מטרת ההחלטה הייתה להימנע ממצב שבו התובע יוכל להעלות לעצמו את שכרו. גב' רם הוסיפה כי ההחלטה הייתה צריכה להירשם בפרוטוקול הישיבה שבה הוחלט כאמור, אך היא לא נרשמה על ידי מזכיר הוועד דאז, כמו החלטות רבות אחרות שלא רשם, כפי שהתברר. על פי עדות התובע בתצהירו, כל חברי הוועד וכן מזכיר היישוב הסכימו כי הוא ימשיך למלא את תפקידו כסגן רבש"ץ וכי יהיה זכאי לשכר בתום הקדנציה.
גרסת הנתבעת ועדיה
מטעם הנתבעת העידו המנכ"ל, מר דורון לשם, שכהונתו החלה ביום 26.2.12, ומר משה רוזן, ששימש כיו"ר ועדת הביקורת ביישוב במועדים הרלוונטיים.
מר רוזן העיד כי למיטב ידיעתו מעולם לא סוכם או הוסכם או אושר לתובע כי ישולם לו "שכר מוקפא" בתקופה בה יכהן כיו"ר ועד ההנהלה ביישוב. מר רוזן העיד כי הוא הבהיר לתובע מראש כי בתקופה בה התובע משמש כיו"ר ועד ההנהלה, אין הוא יכול לקבל שכר מהנתבעת, וכי סיכום על הקפאת שכר אינו חוקי, ואין זה משנה אם שכרו משולם בפועל מידי חודש או ש"הוקפא".
הנתבעת מבססת את התנגדותה לתביעה גם על הוראת תקנה 24(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975, אשר קובעת:
"יושב ראש הועדה לא יכהן בתפקיד מינהלי או ביצועי באגודה, לרבות תפקיד בניהול עסקי האגודה. בנסיבות מיוחדות רשאי הרשם לפטור אגודה פלונית או סוג של אגודות מהוראה זו".

דיון והכרעה
תחילה נתייחס לטענת הנתבעת לפיה הועד כלל לא היה מוסמך לאשר לתובע תשלום שכר. טענה זו מבוססת על הוראת תקנה 24(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975.
אנו סבורים כי דין טענה זו להתקבל, במובן זה שללא פטור של רשם האגודות השיתופיות מתחולת תקנה 24(ג) לתקנות על הנתבעת, אכן הוועד המנהל לא היה מוסמך להעסיק את התובע בתפקיד סגן הרבש"צ.
עם זאת, משמעות קביעה זו אינ ה דחייה אוטומטית של תביעת התובע, אלא עלינו לבחון את השאלה – האם ניתן אישור הוועד המנהל לעבוד כסגן רבש"צ בשכר "מוקפא", ו ככל שאכן אושר לתובע על ידי ועד האגודה תשלום שכר "מוקפא", כטענתו, הרי שמדובר בהחלטה שנפלה בה אי חוקיות, ויהיה עלינו לבחון את תוצאות אי החוקיות בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, אשר מסמיכות את בית המשפט להורות לצד לחוזה לא חוקי לבצע את חיובו, כולו או מקצתו, אם הצד השני ביצע את חלקו בחוזה, והכל אם בית המשפט רואה שמן הצדק להורות כך.
ואולם, אנו סבורים כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח שאכן התקבלה החלטה של הוועד המנהל של הנתבעת סמוך לאחר בחירתו כיו"ר הועד, לאשר המשך העסקתו של התובע כסגן רבש"צ בשכר. החלטה כזו התקבלה רק בחודש 1/12, אך היא התייחסה לתשלום שכר לתובע כחבר ועד ולא כיו"ר הועד, וככזו אין אין כפופה לתקנה 24(ג) לתקנות הנ"ל.
אין כל מחלוקת כי בספר הפרוטוקולים של ישיבות הוועד המנהל של הנתבעת לא נרשמה כל החלטה בדבר אישור שניתן להעסקת התובע כסגן רבש"צ ב"שכר מוקפא" בתקופת כהונתו כיו"ר הוועד.
התובע טען בעדותו כי הייתה הסכמה של הוועד המנהל להעסקתו כסגן רבש"צ בשכר מוקפא, וטען כי "זה עניין טכני אם זה נרשם או לא". טענה זו אינה מקובלת עלינו.
לא מצאנו בחקיקת האגודות השיתופיות הוראה הקובעת דרישה צורנית להוכחת קיומה של החלטת אגודה שיתופית, בדומה להוראת סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 לגבי עסקה במקרקעין. אף לא הוצגו לנו מסמכים היסוד של האגודה השיתופית, כך שלא ניתן לבסס דרישה צורנית כזו על מסמכי היסוד. בהתאם לכך, היעדרה של החלטה בספר הפרוטוקולים, כשלעצמו, אינו מוכיח קונקלוסיבית כי לא התקבלה החלטה כאמור.
עם זאת, נראה לבית הדין כי מי שטוען כי התקבלה החלטה של ועד מנהל של אגודה שיתופית, הגם שלא נרשמה בספר הפרוטקולים בו נרשמות החלטות הוועד , צריך להוכיח את טענתו בראיות בעלות משקל נכבד, מהן ניתן להסיק כי אכן התקיים דיון בוועד המנהל בהצעה שהובאה , נערכה הצבעה והצעת החלטה אושרה ברוב הדרוש לכך במסמכי היסוד של האגודה השיתופית.
כאמור, לבית הדין לא הוגשו מסמכי היסוד של האגודה השיתופית, על פי עדותו של מר רוזן, תקנון האגודה השיתופית אינו מאפשר כלל קבלת החלטה בדבר תשלום שכר ליו"ר הועד המנהל. בהיעדר הצגה של תקנון האגודה השיתופית, לא נוכל לקבל עדות זו.
עם זאת, הראיות שהתובע הביא, אין בהן די להוכחת קיומה של החלטה של הוועד המנהל המאשרת תשלום שכר לתובע בגין עבודתו כסגן רבש"ץ בתקופת כהונתו כיו"ר הועד המנהל של האגודה השיתופית. התובע הביא לעדות את מר זגרון ואת גב' רם שכיהנו בוועד. על פי שלושה פרוטוקולים של ועד האגודה שהוגשו לבית הדין, כיהנו בועד חמישה חברים, כולל התובע. התובע ל א הביא לעדות את שני החברים האחרים בועד.
מעדותם של גב' רם ומר זגרון עולה כי התובע פנה אל חברי ועד לגבי האפשרות שימשיך בתפקידו כסגן רבש"צ ויקבל שכר נדחה. עוד עולה מעדותם כי התייחסותם של גב' רם ומר זגרון הייתה חיובית ואוהדת.
כך, גב' רם העידה ש "מאוד שמחנו שהוא מוכן להמשיך כיוון שכאיש ביטחון הוא היה מאוד מקובל על היישוב, הוא ניהל את כיתת הכוננות ודווקא בתקופה שלנו, שהיו לנו כניסות של כל מיני ...הוא בנה מערכת מצוינת ומצאנו שהוא אכן ראוי..".
עם זאת, גב' רם לא זכרה אם יתר חברי הועד הסכימו להצעת התובע. בעדותה אמרה גב' רם: "אני הסכמתי. איני זוכרת מה אמרו האחרים. אני מניחה שזה עבר. סמכתי על המזכיר שהדבר נבדק מבחינה חוקית".
מעדותה זו של גב' רם עולה ספק משמעותי באשר לקיומה של החלטה של הועד המנהל לאשר את בקשת התובע, שכן גב' רם לא זכרה "מה אמרו האחרים", ול"הנחתה" ש"זה עבר" לא נמצאו תימוכין בספר הפרוטוקולים, מבלי שניתן הסבר אמין לכך.
עוד נוסיף כי קיים קושי לקבל את האמור במכתבם של גב' רם ושל מר זגרון מחודש 11/12, אשר הוגש לועד המנהל על ידי התובע, לפיו "הצעה זו קיבלה אישור כל הגורמים המוסמכים". בחקירתה הנגדית טענה גב' רם שהיא הניחה שהמזכיר בדק את שאלת חוקיות ההחלטה. מר זגרון לעומתה טען כי לא הוצגה לועד המנהל כל חוות דעת בסוגיה זו.
גם מר זגרון, שהיה גזבר הנתבעת, מציין בעדותו ש"היה ברור. יוסי אמר, אני לא רוצה שום דבר מעבר, לא תהיה העלאת שכר, וזה היה מקובל על כולם. לא היה דיון לגבי זה. היה קשה לשלם שכר, יוסי אמר שהוא מעדיף לא לקבל ולקבל את זה בסוף". דברים אלה לכאורה תומכים בגרסת התובע, אך בהמשך עדותו אמר מר זגרון שהוא שאל את מזכיר היישוב "אם יש בעיה כלשהי" ולטענתו המזכיר השיב לו בשלילה.
מר רוזן העיד כי הבהיר לתובע היטב מראש כי בתקופה בה הוא משמש כיו"ר ועד ההנהלה, אין הוא יכול לקבל שכר עבור תקופה זו. התובע עומת בחקירתו הנגדית עם טענה זו של מר רוזן והכחישה. לטענת התובע הועד המנהל לא פנה לוועדת הביקורת לבקש ייעוץ, שכן תפקידה של וועדת הביקורת היא לבקר בדיעבד את החלטות ועד האגודה השיתופית.
אף מר זגרון טען בעדותו שמר רוזן מעולם לא התריע שאישור שכר מוקפא לתובע בגין עבודתו כסגן רבש"ץ, במקביל לכהונתו כיו"ר הועד, אינו חוקי. עם זאת, גרסת מר רוזן הייתה שהוא הבהיר את עמדתו לתובע, ולא לועד האגודה השיתופית.
במחלוקת בין התובע לבין מר רוזן בשאלה אם מר רוזן התריע בפני התובע שאינו יכול לקבל שכר מן האגודה בתקופה בה הוא משמש יו"ר הועד המנהל שלה, אנו מעדיפים את עדותו של מר רוזן, ולהלן טעמינו לכך:
עדותו של מר רוזן הייתה משכנעת. הוצגו למר רזון בחקירתו הנגדית, על ידי ב"כ התובע ועל ידי בית הדין, שאלות רבות שמטרתן הייתה להבהיר במדויק את תוכן ההתרעה שלטענת מר רוזן הוא העביר לתובע. ב"כ התובע לא עימת את מר רזון עם גרסת התובע המכחישה לחלוטין את עדותו של מר רזון בדבר התרעה כי התובע אינו יכול לקבל שכר מהאגודה בתקופת כהונתו כיו"ר הועד.
התובע בעדותו נשאל אם נראה לו סביר שהוא יהיה עובד של האגודה השיתופית במקביל להיותו יו"ר הוועד, ובכך הוא יהיה אחראי על עצמו. התובע השיב כי "בהתאם לנסיבות כן. זה היה בשנים עברו, לא הייתה שום בעיה. נפח העבודה לא השתנה, התפקיד נשאר אותו דבר. קיבלתי הסכמה מלאה". ואולם הצגת דברים זו, כאילו "לא הייתה שום בעיה" אינה מתיישבת עם דברים שהתובע כתב בפנייתו לועד המנהל של הנתבעת מחודש 11/12, בה הודה כי "עלתה שאלה האם אני כיו"ר הישוב רשאי במקביל לעבוד גם כסגן הרבש"ץ".
גרסת מר רזון נתמכת בעדותו של מר זגרון, לפיה מר זגרון שאל את מזכיר היישוב אם "יש בעיה כלשהי". שאלה זו מצביעה על כך שסוגיית חוקיות החלטה המאשרת העסקת התובע בשכר במקביל לכהונתו כיו"ר ועד האגודה, אכן עלתה.
בנסיבות בהן על פי ממצאינו, אכן הוצפה שאלת חוקיות החלטה לאשר לתובע תשלום שכר עבור עבודה מקבילה בתקופת כהונתו כיו"ר הועד, היעדרה של החלטה כתובה בספר הפרוטוקולים של האגודה השיתופית מקבל משנה חשיבות. בנסיבות העניין, איננו סבורים שהתובע הביא די ראיות להוכחת קיומה של החלטת ועד האגודה חרף אי רישום החלטה זו בספר הפרוטוקולים.
אנו ערים לכך שגם גב' רם העידה כי היו החלטות נוספות שלא נכתבו בספר הפרוטוקולים, אך זו עדות כללית וסתמית, ומכל מקום אף היא בעדותה לא יכלה להסביר מדוע "החלטה חשובה" כזו לא נרשמה.
הנתבעת, כתאגיד מסוג אגודה שיתופית, פועלת על פי החלטות של האורגנים שלה. לא די להוכיח שהיו חברי וועד שהסכימה לתוכן הבקשה של התובע. בהיעדר הוכחה כי התקבלה החלטה של הועד המנהל של הנתבעת המאשרת תשלום שכר לתובע בעד תקופת כהונתו כיו"ר הועד, אין צורך להידרש למשמעות של היעדר פטור מטעם רשם האגודות השיתופיות להחלטה כזו, ואין צורך לבחון יישום הוראות סעיף 31 לחוק החוזים. בהיעדר הוכחה של החלטה כנטען על ידי התובע, יש לדחות תביעתו לשכר בגין תקופת כהונתו כיו"ר הועד המנהל של הנתבעת.
שונים הם פני הדברים לגבי התקופה החל מחודש 1/12, לגביה אין מחלוקת שלא הייתה מניעה חוקית לתשלום שכר בעד עבודת התובע כסגן רבש"צ, ושהועד המנהל של הנתבעת אכן אישר תשלום שכר בעד תקופה זו.
בהתאם לכך החלטנו לקבל את תביעתו של התובע לתשלום שכר עבור עבודתו בשנים עשר החודשים מחודש 2/12 עד 1/13, ונפסוק לו כמבוקשו סך 15,000 ₪.
התובע מבקש לפסוק לו פיצויי הלנה על אי תשלום שכרו. אנו סבורים כי תביעה זו בדין יסודה, בהיעדר הגנה טובה לנתבעת מפני תשלום שכר לתקופה החל מסיום כהונתו של התובע כיו"ר הועד ביום 29.1.12. בית הדין אף המליץ לנתבעת לשלם לתובע את שכר עבודתו עבור תקופה זו בדיון המוקדם מיום 7.7.13. אין מחלוקת כי הוצע לתובע תשלום בסך 5,000 ₪ תמורת סילוק תביעתו, וכי התובע לא הסכים לכך. אין באי הסכמת התובע להצעת הנתבעת כדי להקים לנתבעת הגנה מפני תשלום פיצויי הלנה בגין התקופה הנדונה.
מדובר בהלנת שכר משך ממשוכת, של למעלה משנתיים, בשים לב לכך שוועד הנתבעת אישר תשלום שכר לתובע בגין עבודתו החל מ-2/12 בתחילת חודש 10/12. אנו ערים לכך שבשל העומס על בית הדין, פסק דין זה ניתן כתשעה חודשים לאחר הגשת סיכומי הנתבעת, ויש בכך כדי להשפיע על שיקול דעתנו בקביעת היקף פיצויי ההלנה.
פיצויי הלנה מלאים לשנה הינם בשיעור העולה על 500%. אנו סבורים כי בנסיבות העניין, פיצוי מאוזן הינו בשיעור 100% עבור למעלה משנתיים, ובהתאם לכך נפסוק לתובע סך 15,000 ₪ כפיצויי הלנת שכר.
סוף דבר
התביעה מתקבלת חלקית. הנתבעת תשלם לתובע שכר בסך 15,000 ₪ ופיצויי הלנת שכר בסך 15,000 ₪, תוך 30 יום.
בשים לב לכך שהתביעה לשכר בגין התקופה מ-12/09 עד 1/12 נדחתה, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' שבט תשע"ה, (09 פברואר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט