הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 9814-03-18

לפני כבוד הרשם בכיר אדי לכנר

התובע:

משה סלהוב

נגד

הנתבעים:

1.יוני בוארון
2.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
3.שגיא מוטורס סנטר 2006 בע"מ

פסק דין

פתח דבר
לפניי תביעת כספית אשר הוגשה ביום 06.03.18 על סך 33,094 ₪. התביעה הוגשה בגין נזק שנגרם לרכב התובע. הנזק נגרם בתאונה שאירעה ביום 19.01.16. בהמשך כתב התביעה תוקן וצורפו עילות בגין ירידת ערך מסחרית ועלויות ניהול ההליך.
הצדדים
ד"ר משה סלהוב (להלן: "התובע") הוא הבעלים של רכב נושא לוחית רישוי 1106664, (להלן: "רכב התובע") במועד הרלוונטי לתביעה זו.
יוני בוארון (להלן: "הנתבע1 ") הוא נהג רכב נושא לוחית רישוי 5070519, במועד הרלוונטי לתביעה זו.
מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") היא חברת ביטוח אשר ביטחה את רכב הנתבע 1 במועד הרלוונטי לתביעה זו.
שגיא מוטורס סנטר 2006 בע"מ (להלן: "הנתבעת 3") הוא מוסך הסדר של הנתבעת 2.
העובדות
אין מחלוקת בין הצדדים לעניין האחריות לתאונה. המחלוקת היא בגין גובה הנזק בלבד.
בנוגע לנזק, פיצתה הנתבעת 2 את התובע בסך כולל של 9,290 ₪, ושכ"ט שמאי בסך של 928 ₪. סכום זה כולל את עלות התיקון וירידת ערך שנקבעה על ידי שמאי מטעם הנתבעת בשיעור של 3 %.
במסגרת דיון מיום 24.07.18 הורה בית המשפט על מינוי הוועדה המקצועית של איגוד השמאים על מנת לבחון את נושא ירידת הערך, טיב התיקון ושכ"ט שמאי ראוי.
המחלוקת נשוא התובענה היא בגין רכיב ירידת הערך של הרכב. בחוות דעת איגוד השמאים נקבע כי יש ירידת ערך בשיעור של 7% וכן יש צורך בביצוע תיקון קוסמטי בסך 1,872 ₪ ובדיקה על פי תקנה 309 בעלות של 1,170 ₪.

טענות התובע בתמצית
התובע טוען כי הנתבעת 3 ביצעה תיקון לקוי ברכב התובע.
התובע טוען כי על הנתבעת 2 לשאת בעלות התיקון על מנת להחזיר את רכב התובע למצב קדמותו לפני התאונה.
לפי דוח איגוד השמאים יש לבדוק את רכב התובע בהתאם לתקנה 309.
התובע טוען כי בהתאם לחוות דעת מומחה מטעמו יש ירידת ערך בשיעור של 15%.
עוד מוסיף התובע כי על פי ביצוע מכירה רעיונית של הרכב ירידת הערך המסחרית היא בשיעור של 30%.
כלל הנזקים שנגרמו הסתכמו בסך של 33,094 ₪.

טענות הנתבעים 1-2 בתמצית

הנתבעים 1-2 טוענים כי בהתאם לחוות דעת מומחה מטעמם יש ירידת ערך בשיעור של 3%.
הנתבעת 2 פיצתה את התובע בסך כולל של 9,290 ₪, ושכ"ט שמאי בסך של 928 ₪.
הנתבעים 1-2 טוענים כי שכ"ט השמאי מטעם התובע הוא גבוה ומעל המקובל בשוק. אין זה עולה בקנה אחד עם חובת התובע להקטנת הנזק. הנתבעת 2 פיצתה את התובע בשכ"ט שמאי בסך של 928 ₪ אשר הינו סכום ראוי בנסיבות העניין.
טענות הנתבעת 3 בתמצית
הנתבעת 3 טוענת כי פעלה בהתאם למסמך הנחיות תיקון מטעם שמאי התובע מיום 24.01.16. זאת ועוד, הלקוח חתם כי קיבל את הרכב לפי רצונו.
במידה ויש צורך לתיקונים נוספים הנתבעת 3 תבצע את הנדרש בכפוף לאישור הנתבעת 2.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובמכלול המסמכים שצורפו לתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, ומצאתי לנכון לאמץ את חוות הדעת שניתנה על ידי איגוד השמאים, הקובעת כי ירידת הערך היא בשיעור של 7%. כמו כן החלטתי לדחות את התביעה נגד הנתבעת 3 מאחר ולא הוכחה כל רשלנות מטעמה ולאור העובדה שהנתבעת 3 צירפה את דף ההנחיות של שמאי התובע שלא כלל בדיקות נוספות.
על פי חוות דעת השמאים יש צורך לערוך "תיקון קוסמטי" נוסף בסך 1,872 ₪ ולבדוק את הרכב בהתאם לתקנה 309 בעלות של 1,170 ₪. בעניין זה, השמאי מטעם התובע לא הנחה את הנתבעת 3 לבצע תיקונים נוספים. אך משום ותיקון זה שייך לתאונה, וחלק מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט על הנתבעת 2 לשאת בהוצאות בגין תיקון זה ובגין בדיקת הרכב בהתאם לתקנה 309.
זאת ועוד, לא ראיתי לנכון לפסוק את שכר הטרחה המופרז הנתבע בגין חוות הדעת של השמאי מטעם התובע. מדובר בשכר טרחה בלתי סביר ולא מידתי אשר חורג בצורה יוצאת דופן וקיצונית מהשיעורים אשר מקובל לפסוק בגין שכר טרחת שמאי.
סוף דבר
אזכיר כי ב"כ הנתבעים 1-2 טען כי אין מחלוקת לעניין ירידת הערך בהתאם לחוות דעת איגוד השמאים (עמ' 9, שורות 10-13 לפרוטוקול). משכך, על הנתבעת 2 לשלם לתובע סכומים אלה.
אשר על כן, הנתבעים 1-2 ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים:
סך של 3,722 ₪ בגין הפרש ירידת הערך שנפסק על ידי איגוד השמאים.
סך של 1,872 בגין עלות תיקון קוסמטי על פי חוות דעת איגוד השמאים.
סך של 1,170 ₪ עלות בדיקת הרכב על פי תקנה 309.
לפיכך, אני מורה כי הנתבעות 1-2, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סכום של6,764 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים.
מאחר ועל פי חוות דעת האיגוד המקצועי לא מדובר בתביעת סרק ולולי התביעה התובע היה נשאר בחיסרון כיס בנוסף ישלמו הנתבעות 1, 2 לתובע את הוצאות המשפט בגין האגרה , הוצאות הועדה בסך 1,700 ₪ ושכר השמאי כפי שנפסק בדיון בסך 750 ₪.

התביעה כנגד הנתבעת מס' 3 נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז אדר ב' תשע"ט, 24 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.