הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 69385-02-19

לפני כבוד השופטת כוכבה לוי

התובעים:

אריה גילאון

נגד

הנתבעים:

1.טרקלין חשמל בעמ
2.א.מ. אלקטרוניקס פרו בע"מ

פסק דין

בפני תביעת התובע אריה גילאון שהוגשה כתביעה קטנה לבית משפט לתביעות קטנות בסכום של 21,347 ₪. "-10,734 מנתבע מס 1 – חברת טרקלין חשמל בע"מ וסך של 10,400 ₪ מחברת אלקטרוניקס פרו בע"מ . את שתי הנתבעות מבקש התובע לחייב גם באגרות הגשת התביעה .

טענות התובע:
בהתייחס לנתבעת 1 : לטענת התובע הוא פנה אל הנתבעת 1 – חנות מוגדרת אל א איש
מכירות מסוים שהיה מוכר לו מע סקאות קודמות , בבקשה לרכוש שני מכשירי טלוויזיה בעלי תכונות מוגדרות – "לאפשר שימוש בקבצים שמורים בזכרונות USB."

לטענת התובע , הגם שאגר מידע וביקש לקנות מכשירים מסוימים שיענו על דרישותיו , הנתבעת שכנעה אותו הנתבעת באמצעות איש המכירות לרכוש מקלטי טלוויזיה מסוג פנאסוניק , שהיו לטענתו פגומים , ואשר לא תאמו את צרכיו ודרישותיו.
לשון אחרת – לג רסת התובע הוא ביקש לקנות מכשירי טלוויזיה בעלי תכונות מסוימות , אלא שאיש מכירות הנתבעת 1 שכנע אותו ומכר לו המכשירים שהיו אמורים להיות בעלי תכונות אלה אלא שלא כך בפועל. על פי הוראות חוק המכר טוען התובע ל "אי התאמה".
מכוח אי ההתאמה הנטענת עותר הוא לביטול העסקה והשבת תמורת מלוא הרכישה בסך של 9289 ₪ בתוספת שכט עו"ד בסך של 1404 ₪ לצד פיצוי עבור אובדן שעות עבודה.
זאת לציין כי התובע שלח בעצמו מכתב דרישה לביטול העסקה החל ממאי 2017 . כן שלח באמצעות בא כוחו שלושה מכתבים אל הנתבעות שעניינ ם ביטול עסקה והשבת מלוא התמורה ב ספט 2017,נוב 2017 ובדצמ 2017.

בתשובה נענה על ידי הנתבעת 1 שאינה רואה עצמה אחראית בכל דרך והפנתה את התובע אל "היבואן " – חברת יורוקום בע"מ שלימים נקלעה להליכי פירוק. יחד עם זאת במכתבה מ15.5.2017 טרחה והודיעה כי פנייתו מטופלת על ידי חברת השירות מטעם היבואן לרבות על דרך מסירת טלוויזיה חלופית למשך כל פרק הזמן שנדרש לתיקון.
אין חולק כי הנתבעת 2 לא הצליחה לתקן או להפעיל את שני המכשירים באופן לו ציפה התובע ומכאן התביעה שבפני אשר הןגשה רק בפברואר 2019 – שנתיים לאחר ביצוע הרכישה !.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנתה .
בכתב הגנתה טענה מספר טענות סף . בין היתר טענה להעדר יריבות זאת מן הטעם שיבואן המוצרים – מכשירי הטל וויזיה היה חברה פעילה לתקופה הרלבנטית. לאמור שעל פי סעיף 19 לתקנות הגנת הצרכן אחריות ושירות לאחר מכירה בנסיבות בהן לא ניתן להסיק כי היבואן אינו בר איתור הרי שלא תחול על המשווק כל אחריות לאמור :
"
אחריות של עוסק שמכר טובין לצרכן
אחריות של עוסק שמכר טובין לצרכן
. 19. זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה, יחולו על עוסק שמכר לצרכן טובין במחיר העולה על 400 שקלים חדשים, כל החיובים המוטלים בתקנות אלה על יצרן טובין, כאשר אין אפשרות לאתר את היצרן."

לטענת הנתבעת 1 כאמור , הסומכת על גרסת התובע על פיה יצר קשר מתמשך עם הנתבעת 2 – ספקית המשנה מטעם היבואן לשירות ואחריות, בסמוך לאחר הרכישה , אלא ששירות זה לא הביא את הפיתרון המיוחל – הרי שבהסתמך על הוראות סעיף 5 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) , מעת שסופקו המכשירים לתובע – ובמקרה זה על ידי היבואן עצמו , שעל פי הוראות תקנה 18 לתקנות הנ"ל ייחשב היבואן לעניין זה ל"יצרן " על פי התקנות ,-מכאן טענתה כי מעת שסופקו המוצרים לרוכש התובע , שוב היא המשווקת אינה אחראית כלפיו . והאחריות כולה רובצת על היצרן / היבואן :
לשם הנוחות אצטט להלן את הוראות סעיף 5 לתקנות כאמור :

"(א) חיובי היצרן לפי תקנות אלה מתחילים עם מסירת הטובין בפועל לצרכן.
(ב) קבע היצרן חובת התקנה או הדרכה, תחל תקופת האחריות במועד סיום ההדרכה או ההתקנה, לפי המאוחר, ובלבד שעד למועד התקנת הטובין לא עשה הצרכן שימוש בטובין שנמסרו לו והטובין נשמרו בתנאים ראויים העונים לדרישות היצרן.

לטענת הנתבעת 1 בשים לב לעובדה שהתובע לא פנה מיד ובסמוך לאחר הרכישה אל ה נתבעת 1 המשווקת בנוגע לתקלה נטענת או לאי התאמה הרי ששוב אין לראותה כאחראית לאי התאמה על פי סעיף 11 לחוק המכר .

הכרעה

טענתו העיקרית של התובע כלפי הנתבעת 1 היא לאי התאמה – אי התאמה של המכשירים שביקש לרכוש אל מול אלה שסופקו לו בפועל!.
לעניין זה אין להתעלם מהוראות חוק המכר המורות חד משמעית
"
אי התאמה
אי התאמה
11. המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –
(1) ........
(2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;-
..........................(;
(4) ...........;
(5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים."

- אלה למעשה טענות התובע כלפי הנתבעת 1 ועליהן מבסס הוא את תביעתו וזכותו לביטול עיסקת המכר ולהשבה .
ברם , על מנת שתקום לתובע עילה לביטול והשבה , שומה עליו לפעול בהלימה מלאה להוראות סעי פים 13 ו-14 לחוק המכר לאמור :
"
13. (א) על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו.
(ב) הוסכם על הובלת הממכר, על הקונה לבדוק אותו מיד לאחר שהגיע למקום הייעוד, ואם הועבר הממכר למקום אחר בלי שהקונה בדק אותו והמוכר ידע או היה עליו לדעת על אפשרות של העברה כזאת – מיד לאחר שהגיע הממכר למקום האחר.
(ג) על המוכר לתת לקונה, לפי דרישתו, הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר לפני המועדים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
הודעה על אי-התאמה
הודעה על אי-התאמה
14. (א) על הקונה להודיע למוכר על אי-התאמה מיד לאחר מועד הבדיקה לפי סעיף 13(א) או (ב) או מיד לאחר שגילה אותה, הכל לפי המוקדם יותר.
(ב) לא הודיע הקונה על אי ההתאמה כאמור בסעיף קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה."

אלא שבמקרה דנן גם לגירסת התובע , ועל פי תעודות המשלוח שהציג במהלך הדיון סופקו לו מכשירי הטלויזה על ידי היבואן בפבברואר 2017!.
הוא מצידו הציג דרישה לנתבעות 1 ו-2 (וגם ליבואנית שלא נתבעה בהליך בפני) להשבה ולביטול העיסקה רק כעבור כ- 3 חודשים !!! לעניין זה אעיר כי בהחלט נוכחתי כי התובע פנה אל הנתבעת 1 במכתב מ14.5.2017 ולאחר מכן בשורת מכתבים עוקבים אלא שאין חולק שהמכתב הראשון בגידרו דרש את ביטול העיסקה והשבת התמורה לצד פיצוי , נשלח על ידו רק ב14.5.2017 .ואם לא די בכך הרי שמנוסח המכתב ניתן בהחלט ללמוד כי בשלב של משלוח זה גם היו בידיעותו התקלות הרבות המפורטות במכתבו מ14.5.2017 , תקלות שמבחינתו לא באו על פתרונן על ידי הנתבעת 2 שהייתה אמורה לספק שירות ואחריות מטעם היבואן .

התוצאה היא שבנסיבות שהתבררו בפני ולאחר שעיינתי בכתבי התביעה וההגנה מטעם הנתבעת 1 ובנספחים לכתבי בי דין אלה פרטיכל הדיון ובסיכומי הצדדים לא מצאתי כי התובע הרים את הנטל המזכה אותו בביטול העיסקה והשבה מכח אי התאמה נטענת , זאת בעיקר מהטעם שלא פעל על פי הוראות סעיף 14 ב לחוק המכר מייד או בסמוך לאחר שהתגלתה לו אי ההתאמה כאמור .

אשר לנתבעת 2 –
בהתייחס לנתבעת 2 טען התובע כי "הטלוויזיה הגדולה לא הייתה תקינה מיום ההתקנה , וגם לא לאחר 8 ביקורים של אנשי שירות בלתי מיומנים מטעם הנתבעת 2 ושני טיפולים במעבדת השירות לרבות החלפת כרטיס אם . מכשיר זה הוחזר לתובע על ידי הנתבעת 2 בטענה "בלתי ניתן לתיקון ".

לטענת תובע , הנתבעת 2 לא סיפקה לו את שירותי התחזוקה להם הייתה מחוייבת ומכאן תביעתו כנגדה ל 900 ₪ עבור ביטול זמנו בכל אחד מ6 הביקורים העקרים לה זכה מנציגיה , ובסך הכל 5400 ₪. בנוסף עתר לפיצוי של 5000 ₪ בגין "גב תפוס " על סבל ועוגמת נפש.
לעניין זה אני מקבלת את טענת ההגנה העיקרית של הנתבעת 2 להעדר יריבות. לאמור , כפי שטענה הנתבעת 2 בכתב הגנתה התובע לא ביסס טענתו לעניין יריבות מול הנתבעת 2 שהיא כאמור חברת השירות מטעם היבואן.
הלכה למעשה לא נוכחתי בחבות של הנתבעת 2 ישירות כלפי התובע.

התוצאה היא שדוחה את התביעה הן כנגד הנתבעת 1 והן כנגד הנתבעת 2.
לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות!
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום .
המזכירות תשלח פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים

ניתן היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.