הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 66013-02-20

לפני כבוד השופטת מי-טל אל-עד קרביס

התובע:

גרשון רשף

נגד

הנתבעת:

אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
ח.פ 570012377

פסק דין

לפניי תביעה כספית בסכום של 3,090 ₪ בגין נזק שנגרם לרכב פרטי מסוג טויוטה קורולה (מ.ר 29-363-51) בו נהג התובע, ושנמצא שבבעלות חמו (להלן: " הרכב").

1. לטענת התובע, בתאריך 4.9.19, בצומת הרחובות ערבי נחל ו ז'בוטינסקי/דרך בגין (גבעתיים-רמת-גן – תל אביב) , אוטובוס הנתבעת הגיע מכיוון רחוב ערבי נחל ובמופע רמזור ירוק פנה שמאלה לדרך בגין ונעצר באמצע הצומת בשל פקק תנועה. התובע עמד באותה העת במופע רמזור אדום, ברחוב ז'בוטינסקי הנמצא מימין לרחוב ערבי נחל, ומשהתחלף מופע הרמזור לירוק ביקש להמשיך 'ישר' לדרך בגין (המהווה המשך של רחוב ז'בוטינסקי). הוא ראה את האוטובוס שלפניו, שטרם השלים את הפניה שמאלה, ועצר "במרחק מה" ממנו (עמ' 1 שו' 19 לפרוטוקול). כאשר התנועה החלה לזרום, האוטובוס השלים את הפניה שמאלה ופגע במראה השמאלית של הרכב והמשיך בנסיעתו מבלי לעצור. התובע הספיק לרשום את מספר הרישוי של האוטובוס. כך התובע בעדותו בדיון שהתקיים לפניי.

2. נהג האוטובוס לא התייצב לדיון. לדברי נציג הנתבעת - בשל מחלת רעייתו. בימים אלו של עלייה בשיעור תחלואת הקורונה הוא העדיף לפטור את הנהג מלהגיע לדיון. עם זאת הנציג ציין כי נהג האוטובוס כלל אינו מכיר תאונה כזו אותה התובע מתאר.

3. לאחר ששמעתי את התובע, ומעדותו שלו עצמו, עולה כי הוא ראה שהאוטובוס לא השלים את הפנייה, ובכל זאת ביכר שלא לשמור על מרחק כזה שיאפשר לאוטובוס להשלימה בבטחה כאשר התנועה תשתחרר מעט. אני רואה בהתנהגותו זו משום אשם תורם משמעותי בשיעור של 50% לקרות התאונה, שכן שדה הראיה של התובע פתוח, לעומת שדה הראיה של נהג האוטובוס כאשר רכב מגיע מאחוריו ונעצר בצדי האוטובוס. עם זאת, גם לנהג אשם תורם באשר נכנס לצומת שאינו פנוי ועצר בו. אין גרסה אחרת שלו, באשר לא התייצב לדיון.

4. הנזק שנגרם למראה השמאלית הוא בסכום של 650 ₪ (ראו חשבונית מס קבלה מתאריך 5.9.20) , בעוד שסכום התביעה כולל עוד כ – 2,500 ₪ בגין הוצאות ועגמת נפש. לטענת התובע, סוכן הביטוח שלו יצר קשר טלפוני עם הנתבעת ולא קיבל מענה לפניותיו, וגם התובע טוען כי פנה לנתבעת בסמוך לאחר התאונה, באמצעות אתר האינטרנט שלה. אלא שלא הוצגו לעיוני אסמכתאות לפניות שכאלה, וסוכן הביטוח לא הובא ליתן עדות. מכל מקום, מכתב שנשלח בדואר רשום לנתבעת בתאריך 12.1.20 התקבל אצלה בתאריך 27.1.20 וכבר בתאריך 6.2.20 השיבה (אמנם ריקם) לפניית התובע. לא התרשמתי כי הנתבעת השתהתה במידה כזו במתן תשובה המצדיקה פיצוי של אלפי שקלים בגין הוצאות ועוגמת נפש.

5. טרם סיום; בעל הרכב הוא חמו של התובע, היום בן 95. לדברי התובע הוא זה אשר נוהג ברכב (באישור חמו) , הוא זה שנשא בהוצאות תיקון הרכב (חשבונית התיקון היא אכן על שמו של התובע ) וזמנו שלו הוא שבוזבז. לפיכך, אפסוק לתובע פיצוי, אולם ככל שתוגש תביעה על ידי בעל הרכב, התובע ישפה את הנתבעת על כל סכום שתשלם על יסוד פסק דין זה.

6. סוף דבר; בשל אשמו התורם של התובע, הנתבעת תשלם לו רק את הסך של 325 ₪ (מחצית מהוצאות התיקון), אגרה בסכום של 50 ₪ כפי ששולמה בעת פתיחת ההליך, ובשל בזבוז הזמן לצורך תיקון הרכב סכום נוסף של 200 ₪. סך הכל הנתבעת תשלם לתובע 575 ₪. לא ישולם הסכום תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מיום ההמצאה.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.
ניתן היום, א' אב תש"פ, 22 יולי 2020, בהעדר הצדדים.