הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 63990-03-19

לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

התובע:

אופיר אלאלוף

נגד

הנתבע:

יהונתן לוי

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית על סך של 11,336 ₪, שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 22.04.2018 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העיד בפני התובע (להלן: "התובע") שהינו נהג הקטנוע (להלן: "הקטנוע"), כמו כן העיד הנתבע (להלן: "הנתבע") שנהג ברכב פרטי (להלן: "רכב הנתבע "), וכן העיד עד מטעם הנתבע, חברו מר עומר ארזי (להלן: "ארזי"), שישב ברכב, ליד הנתבע בעת התאונה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובע, הוא רכב על הקטנוע בנתיב הימני מבין שלושה נתיבים. מאחורי התובע נסע אוטובוס, שעצר בתחנת איסוף נוסעי ם, בצד הדרך. רכב הנתבע שנסע מאחורי האוטובוס, ביצע עקיפה לנתיב האמצעי, וכאשר חזר לנתיב הימני, "חתך" את הקטנוע, פגע בו, וזאת ללא כל איתות.

רכב הנתבע פגע בקטנוע בצד השמאלי, וגרר אותו מספר מטרים.

התובע תמך את נזקי הרכב בחוות דעת שמאית, בסך כולל של 7,405 כולל מע"מ.

לטענת הנתבע, הוא נסע בנתיב הימני, הבחין באוטובוס , ובכתב ההגנה נאמר: "אותת מבעוד מועד על כוונתו לחלוף על פני האוטובוס ולפנות ימינה". כמו כן, מציין כי במהלך הפנייה ימינה, לעבר רחוב דור התנגש התובע בחלקו האחורי.

לשיטת הנתבע, התובע עקף את רכבו מימין.

במעמד הדיון העידו בעלי הדין, וארזי, חברו של הנתבע.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה – האם הנתבע גרם לתאונה בעת "סטייה" לנתיב הימני, ופגע בקטנוע, או האם התובע עקף את רכב הנתבע מימין, עת הנתבע היה כבר בפנייה לעבר רחוב דור.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הוב א בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי התאונה התרחשה בעת שהנתבע עבר לנתיב הימני, על מנת לבצע פנייה ימינה לרחוב דור.

יוצא אפוא שאת מירב האחריות לתאונה יש לייחס לנתבע, בשיעור של 70%.

יחד עם זאת, התובע לא יוצא ידי חובתו, ויש לייחס לו אחריות בשיעור של 30%, בהתחשב במיקום הפגיעה ברכב הנתבע, כפי שהוצג בפניי.

להלן נימוקיי בתמצית, כמצוות תקנה15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

התובע העיד כי נסע בנתיב הימני, מבין שלושה נתיבים, ושכוונתו הייתה להמשיך בנסיעה ישרה. המשיך ואמר: "מהנתיב האמצעי בהפתעה מוחלטת פנו וחתכו אותי. הנתבע נהג בג'יפ מאוד גדול הייתי במהלך נסיעה מאחורי עצר אוטובוס בתחנת אוטובוס, מהנתיב האמצעי לא היה לו שדה ראיה והוא פנה ימינה " (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 7-9).

מנגד, העיד הנתבע ואמר: "אני הייתי בנתיב הימני מאחורי האוטובוס אותתי שמאלה כדי לעקוף את האוטובוס. עקפתי את האוטובוס פניתי ימינה הסתכלתי במראות לא ראיתי כלום, לאחר הפניה שכבר עברתי את הפניה ימינה הרגשתי מכה" (שם, שורות 29-31).

וישאל השואל – האם התאונה התרחשה בעת הפנייה ימינה לרחוב דור, או בעת "הסטייה" לעבר הנתיב הימני, במטרה לפנות ימינה, לעבר רחוב דור.

ארזי העיד: "אותתנו כמו שצריך ימינה היה לפני הפניה ימינה אוטובוס, תחנה אוטובוס הוא הוריד נוסעים, אנו פנינו ימינה פתאום אנו שומעים בום" (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 23-25).

ללמדך – התאונה התרחשה מיד לאחר שהרכב "סטה" ימינה.

לא זו אף זו, הנתבע ציין כי בין הפנייה לרחוב דור, לבין האוטובוס שעמד בתחנה היו בין 4-5 מטרים .

כעולה מהעדויות ומהראיות, אין חולק כי התובע נסע בנתיב הימני, הנתבע היה בנתיב הימני, עקף את האוטובוס משמאל, וחזר לנתיב הימני, על מנת לפנות ימינה.

ביני לביני, בשום שלב הנתבע לא מציין כי השתלב בנתיב הימני, ורק לאחר השלתבות בעת פניה ימינה לרוחוב דור, אז התרחשה התאונה. הגם, שהנתבע מתאר את המרחק הקצר בין תחנת האוטובוס לפניה לרחוב דור, מכאן – יוצא אפוא כי השתלבות רכב הנתבע לנתיב הימני, לשם פניה ימינה, בוצעה בחוסר זהירות.

יחד עם זאת, הואיל ורוב רכב הנתבע כבר היה בנתיב הימני, וזאת למדים אנו מהפגיעה ברכב הנתבע – בחלק צד ימין אחור , אז ראיתי לנכון לייחס לתובע אחריות בשיעור של 30%. התובע ציין כי רכב הנתבע נפגע גם בצד, בדלתות ימין הרכב, אך לא הציג כל ראיה לכך.

משקבעתי כי מירב האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, יש לבחון את הנזקים הנטענים על יד י התובע.

התובע תמך את נזקי ו בחוו"ד שמאית המעידה על שומת הנזק , אשר קבעה נזק בסך של 7,405 ₪, לסכום זה יש לצרף עלות בדיקת השמאי בסך של 819 ₪, מכאן – על הנתבע לשלם לתובע סך של 5,757 ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. לסכום זה יתווספו הוצאות בסך של 1,000 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 ימים מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ט, 22 יולי 2019, בהעדר הצדדים.