הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 60841-11-20

לפני כבוד הרשם הבכיר אריה דורני-דורון

התובעת :

טובה ברנד

נגד

הנתבעים:

1.ישראל פאלוך
2.סקיי אינטרנשיונאל טרייד בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה בגין טענה ל" הטעיה " , אי התאמה , " טעות ", הפרת חוזה והתנהלות צרכנית המנוגדת לחוק, בנוגע לרכישת קבוצות שיער פאה, של יצרנית הפאות -התובעת נגד ה יבואנית או ספקית השיער - הנתבעת.

כבר בשלב ראשוני זה , התחוור כי הנתבע 1 התנהל כשכיר אצל הנתבעת 2 ובכל הנוגע לטענות כלפיו במועד ההתקשרות ולאחר מכן , מסקנתי היא שאין עילת תביעה אישית כנגדו , ופעולותיו במסגרת ההתקשרות ככל שתימצאנה שגויות או מקיימות זכות לפיצוי חוזי , אינן מקימות חובת פיצוי אישית שלו אלא בחיוב של הנתבעת כמעסיקתו וגם אם הצטייר כמנהל או בעלים יחיד הרי שהעסקה לא בוצעה מולו אישית בהתאם לכל האסמכתאות והמכתבים. לפיכך התביעה כנגדו אישית נדחית ומנגד אופן התנהלותו אישית באופן החורג משליחותו התפקודית כשכיר , כפי שי תואר, השליך על העדר פסיקת ההוצאות לטובתו אישית בנסיבות אירוע זה .

בפסק הדין עולות שאלות הנוגעות לזכות הביטול וההשבה המלאים או החלקי ים בנוגע ל: חיוב כספי ביתר בניגוד למצג , גילוי איכות ירודה של מוצר לאחר השימוש , העדר שקיפות צרכנית בכל הנוגע לאופן ההתקשרות, ומקומה של מדיניות מוצהרת בדבר העדר החלפה של המוצר .

תמצית עיקר טענות התובעת :

התובעת יצרנית של פאות רכשה מהנתבע שסבורה הייתה כי הינו מוכר אישית ולא חברה בע"מ, שיער לפאות , ולפי המצג של המוכר בחנות , ישנם מספר סוגים והוא ממליץ לה על השיער ב- "איכות נדירה ביותר" .
לא ניתן לדעת בשלב הרכישה איכות השיער אלא רק שבשלב הייצור לאחר עיבודו. המוכר זירז אותה בעסקה בהבטחה כי העסק ה תשתלם לה, עקב איכותו של השיער. העסקה בוצעה ולאחר מכן קרו שני דברים :

חישוב שונה של סכום העסקה בשקלים בניגוד למוסכם הדולרי :

לאחר שהגיעה התובעת לביתה ובדקה החשבון ושער הדולר, התברר שהעסקה הייתה בניגוד לסיכום הדולרי בין הצדדים : התובעת סיכמה על 2,980 דולר לק"ג . היא לקחה על פי טענתה 2 ק"ג . בפועל נגבה ממנה סכום גבוה מהמוסכם בין 3000 ל3200 . הנתבעת בתחילה הסכימה להשיב אך לאחר מכן סירבה להשיב סך של כ 800 ₪ .

סוג השיער נמצא ירוד וזאת לאחר פעולת החפיפה הראשונית לקראת הייצור :

לטענת התובעת, לא ניתן לדעת מראש בזמן עסקה טיב השיער ואיכותו, כי גם מה שנראה טוב, משוח בחומרים שרק עם שטיפתם לקראת הייצור ניתן לעמוד על טיבו של השיער. הובטח לה שיער באיכות נדירה , מה שהתברר כאיכות ירודה והיא לא יכולה ליצור פאות ברמת שיער כזו , לדבריה " לא יקנו ממנה פאות שכאלה ואין מה לעשות עם רוב הסחורה" .

מאוחר יותר בדיון, התברר כי ניתן להפריד בין חלק הסחורה הנראה טוב ( 7 קבוצות שיער ) לגביו אין לתובעת כל טרוניה לבין חלקו האחר ( 23 קבוצות שיער ארוך ) ולבודד חלקים אלה . התובעת הודיעה על ביטול כל העסקה ודרשה כספה בחזרה , בתחילה הנתבע לא הסכים לבטל העסקה וגם לא להחליף השיער, ורק לאחר מכתב ההתראה של עורך דין מטעמה הסכים להחלפה, אך התובעת סירבה עקב רמיית ה נתבע גם בסכום העסקה וגם בסוג השיער, ודרשה ביטול העסקה במלואה . הנתבע מכר לה שיער זול במחיר יקר בניגוד למצג .

בדיון , התובעת טענה והוסיפה כי אופן ההתקשרות היה לקוי בשל התנהגות שאינה הולמת, במסגרתה , הנתבע שאף הוא חרדי נגע בידה פעמיים למרות היותה אישה חרדית, באצטלה של דרישתו להפסקת ערבוב קבוצות השיער לסוגיהן, כשהוא דורש ממנה להימנע מ למיין קבוצות שהשיער באופן שמיינה, ולבסוף דרש ממנה בשל "הנזק" שהיא גורמת מעין "פשרה " לרכוש 2 ק"ג " בהנחה " , בשל הבלבול שהיא יצרה בסחורה. לטענתה בכל כתבי הטענות הנתבע 1 הציג עצמו כבעלים של החברה.

תמצית עיקר טענות הנתבעת :

אין לתובעת עילה, הסכום היה ידוע מראש והתובעת שילמה בהתאם למוסכם וקיבלה חשבונית. עניינה הוא מול הנתבעת. הנתבע 1 הינו שכיר אצל הנתבעת. ( בדיון עניין הנגיעה הוכחש. שני הצדדים היו מוכנים ללכת לפוליגרף) . השיער היה איכותי ונדיר במיוחד. הנתבעת מעודדת בדיקת האיכות קודם לרכישה. מדיניות החברה לאי החזרה של המוצרים ידועה הייתה לתובעת לפני הרכישה, וכן, התובעת יודעת את הנהוג בתחום שאין השבה לאחר רכישה. הנתבע הודיע לתובעת שאין החזרה. קיים שלט גדול המורה על כך בחנות. התובעת היא זו שחפפה את השיער בחומרים לא מתאימים ובכך אם השיער נהרס הרי שהיא זו שגרמה לכך.

הנתבעת הייתה מוכנה לפנים משורת הדין להשיב לתובע 740 ₪ בגין טענת הטעות החישוב .

נוסף לאמור, התובע ת הגישה פעם שנייה תביעתה בחוסר תום לב כנגד נתבע 1 בבית המשפט זה , למרות שתביעה נמחקה כנגדו בבית המשפט השל ום בבית שאן בהמלצת בית המשפט שם,מחוסר יריבות אישית ללא הוצאות .

הוכחשה יכולתו של מומחה להכריע בסוגיות והנתבעת סירבה למינוי מומחה . הנתבעת היא זו שדרשה לפי חישוביה 740 ₪ . התביעה באה לעולם רק בשל ויכוח על 740 ₪. הנתבעת מאשרת כי התובעת ביצעה מיון שעה ארוכה, וכי התחרטה מספר פעמים , עד בחרה את קבוצות השיער שרכשה, באופן קפדני. כל קבוצת שיער היא במחיר שונה התלוי במספר פרמטרים וכי טווח המחירים משתנה מיום ליום בהתאם למלאי. לא ניתן לתת הצעות מחיר בטלפון לכן מוזמנים צרכנים לבוא ולבחור את השיער .

עיקרי הדין :

מכלול של חוקים מבקשים תוצאה אחת : הוגנות שקיפות והתנהלות עקב אי התאמה וטעות או התנהלות מסח רית שאינה הטעייה או חוסר תום לב . בין יתר החוקים הרלוונטיים : הטעיה- הוראות  סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 (להלן"חוק הגנת הצרכן") וכן , הוראות סעיפים 14, 15 לחוק החוזים ( טעות, והטעיה ) (חלק כללי) התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים") הפרת חובת תום הלב- בניגוד לסעיף 12 ו39 לחוק החוזים, אי התאמה – מכוח סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח- 1968 (להלן: חוק המכר"), מצגי שווא, וכן רשלנות-מכוח סעיפים 35,36 לפקודת הנזיקין[נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") ותיאור כוזב – מכוח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") " - כלל החוקים משמשים זה לזה ולעולם המסחר והצרכנות , משקפיים לראייה מקרוב ולרחוק.

בת"א 3440/01 רפאל דוריס(חסויה) נ'  ג.מ.ח.ל חברה לבנייה 1992 בע"מ ואח' בבית המשפט המחוזי ביר ושלים מפי כבוד השופט משה דרורי הובאו עקרונות הדין היהודי , ובמקרה זה במיוחד , נראה לנכון לצטט העקרונות , מצווים על תום הלב ושקיפות מלאה במסחר :
 
פרט לאיסור ההונאה, מצאנו בספרות ההלכתית איסורים נוספים אשר עליהם עובר אדם אם הוא מוכר מוצר פגום או אינו מוסר מידע מלא על הממכר: איסור גניבה; איסור אונאת ממון; איסור אונאת דברים; איסור גזל; איסור "לפני עיוור לא תיתן מכשול"; איסור עושק; הפרת מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך" (ראה על כל הנ"ל במפורט, כולל מראי מקום מספרות ההלכה לדורותיה, במחקרו המקיף של הרב יעקב הילדסהיים, "מסחר וצרכנות כהלכה - ההתייחסות ההלכתית למוצרים פגומים", כתר - מחקרים בכלכלה ומשפט על פי ההלכה, כרך ג (תש"ס), בעמ' 45-25.
 
הדוגמא הבולטת בדיני החוזים במשפט העברי, היא בתחום דיני המכר, כאשר החפץ הנמכר אינו מתאים לחוזה, ובלשון חז"ל: "יש לו מום". זכות הקונה לבטל את החוזה - אינה מוגבלת בזמן. וכך אומר הרמב"ם, הלכות מכירה, פרק טו, הלכות א-ג, ה:
 
" א. המוכר לחבירו במידה במשקל או במניין וטעה בכל שהוא - חוזר לעולם, שאין הונייה אלא בדמים; אבל בחשבון - חוזר.
ב. כיצד? מכר לו מאה אגוזים בדינר ונמצאו מאה ואחד או תשעים ותשעה - נקנה המקח ומחזיר את הטעות ואפילו לאחר כמה שנים. וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר מן המנין שפסקו - חוזר; ואפילו לאחר שקנו מידו, שלא נשאר לו אצל חבירו כלום - חוזר, שקניין בטעות הוא. וכן כל כיוצא בזה.
ג. וכן המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלין, ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח - מחזירו אפילו לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא. והוא: שלא ישתמש במקח אחר שידע במום. אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום - הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר.
....
       יט.        חובת הקונה לבדיקה בדין העברי "מום" של אי התאמה שונה מ"אונאה " בשל מחיר :      
לעניין חובת הקונה לבדוק את הממכר, כדי לוודא אם יש בו או אין בו מום, ולהשלכות חובה זו על המועד לזכותו של הקונה לבטל את העיסקה, ראה את דבריו של ר' וידאל די טולושא (מחכמי ספרד, 1370-1300), בחיבורו מגיד משנה על הרמב"ם, הלכות מכירה, פרק טו, הלכה ג:
 
"וכן המוכר לחבירו וכו' - מחזירו אפילו לאחר כמה שנים. כתב הרב וכן לדמות זו לאותה של מעלה, שאין החזרה תלויה בזמן, אבל אינן דומים בדבר אחר. ודין המום שאין לו זמן, יתבאר בהלכות בפרק הזהב [רי"ף,בבא מציעא,דף ל, עמ' ב, בדפי הרי"ף] ...ויש מי שכתב שאם היה הדבר שהלוקח יכל להבחינו לאלתר, כגון: שיכולין לנסותו ולטועמו, ולא הקפיד לעשות כן, והמוכר מכר לו סתם - אינו חוזר."
 
ח.         בספרה של פרופ' ג' שלו, דיני חוזים- מהודרה שניה, ירושלים, תשנ"ה 223.
בהתייחס לד"נ 7/81- פנידר, חברה להשקעות פיתוח ובנין בע"מ נ. קסטרו נאמר:
 
"באותם מקרים שבהם הופרה חובת הגילוי לפי סעיף 12, וצד למשא ומתן הונע להיכנס לחוזה עקב אי גילוי זה, עומדות לצד זה, במצטבר או לחלופים, התרופות של ביטול החוזה מחמת הטעיה במחדל ופיצויים שליליים לפי סעיף 120(ב)."  
            סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981  קובע כי:
לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות; (17)..... תנאי אחריות לנכס או לשירות;

       פרופ' סיני דויטש בספרו דיני הגנת הצרכן – יסודות ועקרונות כרך א, 154-155 (2001) :
"אין לצמצם את הגנת הצרכן למקרים של מרמה. מקרים של מרמה נזיקית או פלילית הם מועטים. רוב בעיותיו של הצרכן נובעות מניצול מבנה השוק ומהכתבת תנאים בלתי הוגנים.
החידוש בדיני הגנת הצרכן הוא הגנתו גם במקרים שאינם מגיעים לכלל מרמה נזיקית או פלילית."
 
        בדיני הגנת הצרכן – יסודות ועקרונות כרך א, 55 (2001)
" חופש החוזים אינו עיקרון יחיד ועליו לסגת בהתנגשו עם ערכים אחרים, כפי שפסקה השופטת נתניהו: "אמנם עקרון זה (חופש החוזים) איננו עקרון על, הוא חייב להישקל כנגד עקרונות אחרים ולסגת מפני ערכים חשובים אחרים שבהתקיימם מתערב הדין בחופש החוזים". (ע"א 156/82 ליפקין נ' דור הזהב בע"מ) הערך של הגנת הצרכן אינו נופל בחשיבותו מהערך של חופש החוזים, ולכן במקרים שמשקלו של ערך הגנת הצרכ ן עולה על העיקרון של חופש החוזים יש להעדיפו- במיוחד במקרים בהם חופש החוזים הוא יותר פורמלי ממהותי."
 
בחינת תום לב– התנהגותם של הצדדים ונסיבות המקרה :
          התוצאות של אי קיום החובה לפעול בתום לב הן רבות ומגוונות, וכפי שנקבע ב בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לה(1) 828, 838-839 (1980):
 
" לעתים תוצאת אי קיום החובה היא בתשלום פיצויים או במתן אכיפה. לעתים התוצאה היא בשלילת פיצויים או אכיפה מהצד המפר. לעתים תוצאת ההפרה היא במתן כח לבעל החוזה האחר לפעול פעולות מסויימות בתחום החוזה שאחרת היו נחשבות להפרה, או שלילת כח הנתון לבעל החוזה המפר על פי הוראת החוזה.
 
        בע"א 5267/03 פרג'-גשורי נ' מיטל פ"ד נט(5) 337 (2005) התייחס בית המשפט לשאלת ההשבה של נכס שחלה ירידה בערכו.
        
סעיף 14 לחוק המכר קובע בסעיף 13 חובת בדיקת המכר מיד לאחר קבלתו על ידי הצרכן , ובסעיף 14 מחייב הודעה על אי התאמה, אך גם מוסיף אובדן זכות להסתמך עליה אם לא הייתה כזו הודעה כדין :
" על הקונה להודיע למוכר על אי התאמה מייד לאחר מועד הבדיקה ...או מייד לאחר שגילה אותה , הכל לפי המוקדם יותר "

לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות, ולתכלית התביעה הקטנה במכלול השיקולים , החלטתי להורות על ביטול חלקי של העסקה וקבלת התביעה חלקית ; ולהלן הנימוקים אשר הביאו אותי למסקנה כאמור:

גרסת התובעת עדיפה על פני גרסת עד הנתבעת נתבע 1, לעניין ההתקשרות מאחר וגרסתה מסתברת יותר והיא עולה בקנה אחד עם חומר הראיות ואותות האמת לפניי בעדויות הצדדים . תיאורה אופן התנהלות הצדדים קיבל תמיכה חלקית גם בעדויות הצד שכנגד , הגם שביקשו לצייר התקשרות שקופה וצרכנית, וקיבלתי עדותה למרות כבישתה בדבר " הנגיעה ";

עדות ישראל וייץ :

הבעלים של הנתבעת מר ישראל וייץ לא היה נוכח בעת ההתקשרות , והדיווח אותו קיבל למרות טענתו כי בכל יום הוא מעודכן , היה רק מספר ימים אחר כך ( ש' 5,6 עמ' 5 לפרוטו קול ) זאת בסתירה לטענתו כי בכל יום הוא מעודכן. לפיכך, אין אני מעניק לעדותו משקל בבירור העובדות במועד ההתקשרות בכל הנוגע להתקשרות .

" אי התאמה ", מצג שווא , " טעות " , פגם – סוג באיכות ירודה :

למול עיני בית המשפט הוצגו 30 יחידות השיער ולמראה עין בלתי מזויינת ניכרו ההבדלים המובהקים בין 7 קבוצות השיער הקצר החלק , אל מול 23 קבוצות השיער המנופח הארוך יותר . נציג הנתבעת הרחיק עצמו מהשיער , וטען כי כל השיער אינו שלו , ושגם ולו רצה בית המשפט למנות מומחה , אף מומחה לא יוכל לדעת אם השיער הינו שלו אם לאו . טענה זו נשמעה עוד טרם חזה בשיער כבר בכתב ההגנה, כששלל כל אפשרות בדיקה של מומחה.

הנתבעת עצמה מודה כי מכרה שיער באיכו יות שונות . במחירים שונים. גם תיאור " הערבוב של התובעת " תומך בקיומם של סוגים. גם החשבונית בהבדל התשלומים לק"ג מציינת תמחור שונה לק"ג . המצג לאיכות נדירה , שונה מהנראות לאחר השטיפה. לו היה נראה כך לא הייתה מתבצעת העסקה לגבי אותו חלק . לו הייתה איכותו כמבוטח לא היה נציג הנתבעת מסרב לבדיקה. העד הבעלים מר וייץ יודע כי ישנם סוגים שונים , מחירים שונים, ולא ניתן להבחין ביניהם בזמן העסקה . כולם חלקים משוחים עד לשטיפה . שם מתגלה ההבדל בין הסוגים.

מר וייץ גם בדיון , כלל לא ניסה לבדוק את השיער ולא ביקש להביט בו. שלילת האפשרות לבדיקה כלשהי , והרחקתו מהבעלות על השיער שהוצג מחזקת המסקנה כי ההבדל מהותי בכל הנוגע לדרישת קהל לקוחות הנשים לשיער חלק. בתחילה סירב נציג הנתבעת אך לאחר מכתב ההתראה של באי כוח התובעת הסכים להחלפה . לכשנשאל הכיצד הסכים להחליף נוכח עמדתו כי התובעת היא שפגמה בשיער , או שהשיער נדיר באיכותו או שהיער אינו שלו ענה כי לצורך השירות כמה " קוקואים " להחליף (ש' 32-33 בעמ' 5 ו4-5 עמ' 6 לפרוטוקול ) . כיצד הסכים הנתבע להחליף מה שנשטף על ידי התובעת ? אם היא זו שגרמה נזק ? התובעת סירבה ובצדק לאפשר למי שנגע בידה , למי שהונה אותה במחיר . למי שהוסיף לה המ.ע.מ. למרות שהשלימה עם זה, למי שמכר שהציג לה מצג שווא, להחליף לה שיער שרק לאחר השטיפה תדע מה טיבו שתצטרך שוב להתווכח כפי שהיה ולו בעבור ההפרש הכספי המינורי .

תקנת הציבור :

הנתבעת טענה למודעה אודות העדר אפשרות להחזר השיער . לא הוצגה גם תמונה אודות ה" שלט " בחנות לפיו " אין החזרה של פאות ", וגם ולו הייתה כזו , ספק אם לא היה בה משום תנאי מקפח או " מדיניות " הנוגדת " תקנת הציבור " , והמונעת באופן גורף כל טענת פגם במוצר או אי התאמה באין דרך אחרת לבדיקתו בחנות. במקרים שכאלו יש לפרט באוזני הצרכן , דרכי ביטול ונסיבות המזכות בהחלפה , זהירות בשימוש מסוג זה או אחר , אלו סוגים קיימים , מה ההבדל וכיצד מבחינים ביניהם .לא הוצגו תנאי הביטול בכל מסמך אחר או חשבונית או הזמנה . צרכנות שקופה ונכונה לא הייתה כאן . ( עמ' 6 ש' 12-18 לפרוטוקול ) .

מראה העיניים של בית המשפט מול השיער עצמו , עדותה של התובעת הבקיאה זה 12 שנה בתחום, וניסיונו של נציג הנתבעת להימנע מכל בדיקה ואף לטעון לחוסר קשר לשיער המוצג כאילו באה התובעת ומציגה שיער אחר של חנות אחרת להונות כדי לזכות בפיצוי , וסירובו לבדיקת מומחה בדיון ובטענות , מחזקים הקביעה כי גרסת התובעת נכונה וכי המוצר שונה בתכלית מהמובטח , ומנראותו בחנות ואינו מתאים ליצורה – " טעות חוזית " . נציג הנתבעת יודע זאת . נציג הנתבעת ביקש להציג את התובעת כמבולבלת שאינה דוברת אמת אלא שלעיני התובעת הייתה נחרצת ברורה ואמינה .

הנתבעת צרפה תכתובת, ממנה עולה כי התובעת דרשה ביטול העסקה מ יד עם קבלתה ולאחר שהבינה שהסכום ששלמה שונה מהסכום אותו סיכמה בתמחור הדולרי וכן סוג הסחורה שונה מהמצג . ברור כי הביטול של 14 הימים בחוק הגנת הצרכן נועד לתכלית שונה של ביטול " ללא סיבה" וללא שימוש . מקרה זה שונה . במקרה זה המבחן הינו מבחן חוזי בעיקרו , וצרכני בחומרתו . בנוגע לזכות לבטל עסקה עקב " טעות " , הפרת חוזה , מצג שווא, התנהלות צרכנית מטעה, ועוד.

גם אם לא הייתי מגיע למסקנה כי עדי הנתבעת הבעלים ונציג המכירות ידעו אודות פערי האיכות בדרך הותרת המיון בידי היצרניות ללא הדרכה והסבר צרכני , כשמסקנתי הפוכה , הרי שמדובר לפחות "בטעות" מהותית ויסודית ואי התאמה בין ציפיית התובעת לבין מה שהתקבל. למסקנתי העסקה אינה מגשימה תכליתה בין הצדדים הספציפיים באופן המחייב התערבות בית המשפט בכל הנוגע לחלק השונה מהותית מהמובטח . זכות הביטול חלקית בכל הנוגע לחלק הסותר את המצג. ההפרה חלקית . הטעות חלקית . ההשבה בהתאמה.

" העדר תיחום הסוגים, העדר הדרכה "

מראה השיער בחנות אינו ניתן לבדיקה ושטיפה בחנות , כי אין כזו שטיפה וייבוש במסגרת החנות , לא הוצעה בדיקה מקצועית זו או אחרת. לא הוסבר דבר לעניין המותר והאסור בחנות ומחוץ לה . טענת הנתבעת לפיה " מעודדת היא בדיקה טרם קנייה" היא אמירה בעלמא של נציגי הנתבעת ורחוקה מהמציאות כפי שתוארה . לא הוצג תקנון דף נילווה לחשבונית בדבר הוראות אחריות ומדיניות. ניכר כי לא הייתה כל הבהרה אודות מדיניות ביטול או החלפה במקרה של פגם או כל סיבה מצדיקה. נתבע 1 הודה כי לא הייתה כל הדרכה.. ( ש' 27-29 עמ' 6 לפרוטוקול ) גם התובעת העידה על לחץ ועל העדר כל הדרכה. נציג המכירות הנתבע ראה את התובעת מבולבלת . נציג הנתבעת לא נגע בתובעת מינית . אך התקרב ונגע בתובעת בידיה בנסיבות .

הגם שהתובעת טענה לנגיעה זו של הנתבע 1 רק בדיון, ולכאורה מדובר בעדות כבושה ,קיבלתי גירסתה והאמנתי לה . בחברה החרדית לטעון לנגיעה של אדם חרדי באשה נשואה ולו בזרת , אינו עניין של מה בכך , לא כלפי הטוענת לכך , ולא כלפי הנוגע . מדובר בטענת נגיעה בידה ואולי אף בטרוניה מוצדקת של נתבע 1 וחוסר תשומת לב . דרכו של עולם , כי כל עוד מגיעים להבנות אין חושפים סטייה מקוד אתי או הילכתי . אולם משביקשו נציגי הנתבעת להפוך התובעת לשקרנית מבולבלת בכתב ההגנה , חשפה הכול בדיון . עדותה הכבושה מתקבלת .

טיב וסוג השיער – מתי ניתן לדעת :

ניתן לדעת טיב השיער לאשורו בסופו של יום רק לאחר חפיפה שם מתברר האם מדובר בשיער חלק כמבוקש כפי שהוצג אם לאו . הנתבעת טענה בתחכום כי" לא ניתן לדעת" , אם מדובר בשיער מושא העסקה אולי התובעת החליפה לשיער של ספקים אחרים , וכן הוסיפה כי לא ניתן לדעת מה גרם לתוצאה לנזק –לשיטתה של הנתבעת אין אחריות על מוצר מרגע הרכישה... גישה זו אותה לא קיבלתי, אין היא אלא היפך הדין ותכליתו – תוצאה זו אינה יכולה לעמוד בקנה אחד עם עקרונות צרכנות בסיסיים, הרבה מעבר לדיני החוזים. יתירה מכך , " מדיניות זו " נוגדת תקנת הציבור בהעדר אפשרות לשוב את הנתבעת עקב פגם צרכני הניתן לבדיקה רק מרגע היציאה מהחנות ובמקרה זה רק לאחר השטיפה ;

זאת ועוד, הנתבע 1 עצמו הבהיר בכתב טענותיו ובעדותו כי קיימים סוגים, תמחור שונה מקבוצת שיער אחת לאחרת , התמחור אף שונה מיום ליום !!! . הבהרות אלה מבססות המסקנה כי לא תוכל הביקורת הצרכנית לעולם לשים היד על המחיר מראש , הפרסום לחוד , המיון לחוד והעסקה לחוד והתוצאה אף היא לחוד . דהיינו : אין על המוצר מחיר והכול נזיל . לעולם לא ניתן יהא לדעת בבהירות על גבי קבוצות השיער מהו מחירן – צרכנות הראויה לתיקון . פתח לתקלות לביטולי עסקאות ומצגי שווא , מכירה לפי ק"ג , ללא הדרכה בהליך המיון, ערבוב סוגים דווקא עקב מדיניות החנות עצמה . תוצאה חוזית של חוסר מסוימות פוטנציאלית ברורה נוכח שלבי הבירור והבדיקה רק לאחר הכנות לייצור, תיאור הליך ה מיון ללא בהירות מה שייך לסוג זה או אחר ומה עלותו , מציג הבעייתיות הצרכנית , וניכר כי נוחות זו של העוסק היא היפך תכלית דיני הצרכנות .

לחץ בלבול והעדר אבחנה דיכוטומית שקופה בין המוצרים :

לא בכדי התובעת ביקשה להצליח להבין מה היא רוכשת עד התערב המוכר , שאף מודה כי לקח לה שעה למיין בחירותיה . עדותו זו מתיישבת עם עדותה לפיה ביקש להפסיק את המיון הארוך, כאשר לגרסתה טען לערבוב שלה את קבוצות השיער (עמ' 1 ש' 21-30 לפרוטוקול ) . לעניין זה גם אם לא נגע בידיה בכוונת מכוון ליצור לחץ וריגוש לקדם המכירה, הרי שמתקבלת בהסתברות הפסקתו אותה, ונטילתו קבוצות השיער מידיה , כדי שתקבל החלטה, וגרסתה בדבר האשמתו אותה בערבוב הסוגים מתקבלת . ב נסיבות אלה וודאי שלא הייתה כל הדרכה כיצד למיין הפאות שלפניה , כיצד מסומנים הסוגים השונים, מהם המחירים של כל קבוצת שיער , ובוודאי לא הובהר , מה קורה אם יתברר כי התערבב סוג פחות איכותי בעל תכליות אחרות עם סוג איכותי למטרת פאה ייצוגית כמבוקש על ידה .

הנתבעת דבקה בטענה אחת שהתובעת קיבלה שיער " איכותי ונדיר ". אם הכול כה נדיר ואיכותי, מדוע זה מבקשת התובעת לבטל עסקה שיש בה איכויות שיער לייצור פאות בהיקפי רווח כל עצום , כשזו התובעת בעלת ניסיון של 12 שנה זועקת כי אין לה מה לעשות עם סוג זה של שיער ואם תייצר ממנו את הפאות , הלקוחות ידרשו ממנה את כספם . האמנתי לה . היא לא תחזיר שיער איכותי ונדיר מהר כל כך .

בית המשפט האמין לתובעת כי 23 קבוצות השיער הן של הנתבעת ואלו לא עמדו בהגדרת המראה האיכותי אותו היא מכירה לאחר שטיפה והכנה לייצור ושנשקף מ7 קבוצות השיער שהיו כן מוצלחות במראן , לעיני בעלי הדין ובית המשפט . אין מדובר בתובעת שזו לה הפעם הראשונה בייצור פאות . ממראה העיניים ניתן היה להבחין בהבדל, ניתן היה להבין מה רצתה, כיצד תיראה פאה לפי הסוג המוצלח וכיצד ההיפך. מראה העיניים גרם גם לנציג הנתבעת לטעון כי השיער אינו שלו ..

התובעת וודאי הבינה יותר מכולם מה לא ניתן לייצר מקבוצות שיער מנופחות ויבשות – פאות . גם אם התנהלותה בידיעתה קיומם של סוגים, אינה מגיעה כדי הוכחת הטעייה מובהקת הרי שבוודאי ב" טעות " עסקינן ולו הייתה יודעת שכך יתגלה לא הייתה קונה , ועדיין דרך המצג ואופן המיון אינו מלמד על זהירות שיווקית נדרשת בסיווג השיער לסוגיו. " טעות " וודאי מתקיימת כאן בכל הנוגע ל23 קבוצות השיער . אי התאמה בהשוואה בין קבוצות השיער. המצג הבלתי ניתן להגדרה בכלליותו , הוא חוסר שקיפות מלאה בצפון לה עת תשטוף השיער מהחומרים המשוחים עליו . ( עמ2 וש 6 עמ' 6 לפרוטוקול ש' 21-24).

הנתבע 1 המוכר השכיר והמיומן כסוכן לא התרה בה מראש , כיצד מתיר הוא לפתוח הקופסאות או להפריד בין הסוגים . עם פנייתו אליה , כבר חשה מחויבת שמא פגמה בסדר ובאפשרות להשיב מצב לקדמותו . על הנתבעת היה להדריך היטב מה יכול צרכן לעשות במועד בחירתו קבוצות השיער השונות .

הותרת הצרכנית לבחור השיער ולאחר מכן טריפת הכול מידיה בשל טענת ערבוב, והלחץ לפתרון " פשרה " של מחיר לפי משקל מהווה מתכון לתקלות . על הנתבעת החובה לאפיין את סוגי השיער לטיבם בדרכים בהן ניתן להבחין בכך , בשזיפת עין או בסימון בגומיות צבעים או בהגדרת הסוגים או הטיב בדרכים בלתי ניתנות לבלבול וערבוב למנוע תקלה ותחושת העדר דרך חזרה .

עדות הנתבעת שהובאה על ידי נתבע מספר 1 המוכר השכיר בחנות מצד אחד הבהירה כי: לא הייתה הדרכה , לא היה שיח בדבר תנאי ביטול עסקה , שהינו עניין בסיסי בהקשר זה בו אין מוצא לגילוי טיב השיער, הייתה בהילות לסגור עסקה, אין כלים לבחון המוצר בחנות, אין פירוט תנאי בדיקה והחזרה עקב פגם, אין חוזה מפורט ובמסגרתו תנאי ביטול;

עדותה של התובעת ואופן הצגתה השיער וההבדלים בין זה שנותר חלק בהתאם למצג , ובין זה שהפך למנופח שאינו חלק, בא לידי ביטוי בהבהרתה אותה קיבלתי , שקבוצות השיער המנופח לא ניתנות לבניית פאה בהתאמה לדרישת הלקוחות לשיער חלק, כמו בתצוגה ומטרת הרכישה לא תוגשם.

בהתאם לסעיף 19 לחוק החוזים , אם ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; חלק מהעסקה תקינה וניתן לקיימה משום שמדובר בקבוצות שיער המופרדות לפי כל פאה ופאה הניתנת לבנייה לכן ניתן לראותן כאילו נמכרו כל אחת ואחת בנפרד , מקח הטעות אינו חל על כולן , הפגם הצורני נוגע רק לחלקן.

למרות שמדובר ברוב העסקה ניתן להפריד הפריטים לייעודם המופרד, כפי שהוצגו בפני בית המשפט ואף לדברי התובעת עצמה בדיון , וצודק יותר לאזן במיוחד לאחר שכבר נשטפו קבוצות השיער בפועל . אין המדובר בביטול עסקה ללא כל סיבה אלא בביטול חלקי של עסקה בשל אי התאמה, מצג שווא , טעות , הפרת חוזה, וחוסר תום לב .

גם עיון ב" תעודת המשלוח "שצורפה לכתב התביעה ובה כתב יד נציג המכירות , מלמד על חוסר בהירות, חוסר סדר ובלבול צרכני , הכנה לפתחי מילוט , מחיקות, וסכומים שאין ביניהם למציאות כל קשר , מלבד הסכום הסופי . מסמך זה נמסר לתובעת . מסמך שקשה להגדיר אותו כסדר צרכני של כמויות, מחיר, סוג , ובהירות המונעת אי הבנות.

המ.ע.מ ב. השינוי מהמחיר המוסכם :

לעניין המע"מ אני קובע עובדתית כי היה מצג מטעה בהתנהלות הנתבעת אלא שזו השלימה עמו . הסיכום היה ב ערך דולרי ולאחר מכן הוס ף המע"מ בשקלים ללא שנאמר דבר וחצי דבר על תוספת מע"מ לסכום , כאשר התובעת סבורה כי הערך הדולרי לתשלום סופי 2980 דולר תורגם לשקלים, לעניין זה גם עדות המוכר מבססת אופן ההטעיה , הגם שתיאורו בפניי נחזה היה להיות כאילו מדובר באופן חישוב רגיל כדבר שבשגרה. גם הנכונות לשלם מה שדרשה התובעת בשלב ראשון , בהצטבר כלל הראיות , מבססים הראיות בהסתברות בדין האזרחי כי אין מדובר בתקלה קלה . התובעת הייתה טרף קל להטעיה חשבונאית . נציג הנתבעת בחר להסביר כי אוליי התובעת בעצם לא הבינה את חישוב המ.ע.מ. אלא שחישוב המ.ע.מ. למרות שבא לאחר מכן ללא עדכונה , היה מצמיח סכום השבה פי כמה מדרישתה . גם לאחר שבדקה החשבון לא טענה לעניין המ.ע.מ. אלא לחישוב שלה אודות ההפר ש בין 2,980 דולר ל3,200 דולר . משלא טענה כנגד תוספת המ.ע.מ. השלימה עם החיוב של המ.ע.מ. דווקא השלמה זו מקנה הזכות לתחושת חוסר תום הלב לעניין אופן החישוב לפי 3,200 דולר בניגוד למובטח , וכן מבססת ההצדקה לרכיב חוסר ההתאמה שהתגלה בהמשך .
גם לתובעת היה קשה לדייק באופן החישוב של כ 800 ₪ . בהנחה שהמשקל הינו 2.1 כאמור בחשבונית הרי שהסכום המוצדק לחיוב הינו 2.1 ק"ג כפול 2,980 דולר ( לק"ג ) כפול 3.61 ₪ ( שער הדולר) בתוספת מ.ע.מ. = 26,432 ₪ . התובעת חוייבה בסכום ש ל : 27,210 ₪ . לפיכך ההפרש להשבה הינו :778 ₪ זו הסיבה שגם הנתבעת לא הבינה כיצד חושב סכום הדרישה של התובעת בעת שדרשה אותו ממנה . הנתבעת בתחילה הסכימה ל740 ₪ " לפנים משורת הדין " .

" השלמה עם חישוב המ.ע.מ. בדיעבד "

בשולי הדברים , ואם כבר נתקלתי בסדר חישוב התשלום , אציין כי לדאבון לבו של הצרכן הישראלי, התופעה בדבר הוספת המע"מ רק לאחר ההתקשרות, פעמים כאשר כבר מגיע נותן השירות או מסיים עבודתו , ראויה לעקירה משורש . ויובהר כי המע"מ או מס הכנסה אינו מעניינו של הלקוח בחישוב העסקה, חישובי המיסוי של בעל העסק אינם למשא ומתן " בנפרד" . לא אחת כבר לא ישוב הצרכן לאחור עת נאמר לו , " אם תחפוץ בחשבונית תצטרך להוסיף המע"מ " או אמירות כמו " מה שסוכם היה ללא המע"מ כי המע"מ של המדינה, זה בנפרד ".

הצרכן הישראלי והזר המגיע ארצה , אינם צריכים לשאול האם הסכום כולל מע"מ א ם לא ו. הצרכן צריך לדעת מהו הסכום אותו ישלם מכיסו לפני הסכמתו לעסקה . הא ותו לא. המע"מ. - הוא עניינו של המוכר כמו גם חישוב שכר הדירה של החנות, מס הכנסה ושאר הוצאותיו. משיצא מפיו הסכום לאחר כל חישוביו, אין הוא יכול לשנותו אחר כך , כאילו " כמובן מאיליו" יש להוסיף עליו את המע"מ כשאינו נכלל בהצעה וקיבול מראש .הגיעה השעה לעקר התנהלות צרכנית מוכרת זו . ייזכר המוכר במע"מ עת יציע המחיר . מחיר סופי ללא התפתחויות מיסוי בדרך לנטילת כרטיס האשראי .

הנתבע הוסיף כ 240 דולר לחישוב לפי משקל ,וכן המ.ע.מ. מבלי לומר דבר ( ש' 30-33 עמ'4 לפרוטוקול ) . התובעת השלימה עם המ.ע.מ. בדרישתה אחר כך רק את ההפרש בכל הנוגע לחיוב הדולרי לק"ג .

נציג הנתבעת טען בפניי כי גם מכתב עורך הדין לא ציין בעיה באיכות השיער , אלא שמכתב עורך הדין כתב גם על " סוג השיער ". סוג השיער או איכות ירודה מהמצג בדבר " איכות נדירה " הוא הפגם ואי ההתאמה : לדידה של התובעת המבחן הוא האם מה שרכשה השונה מהמוצג ברמת שהיער החלק המבוקש על ידי חובשות הפאה , יכול לשמש לה לייצור פאות שיער חלק לקהל הנשים החרדיות וצרכניות הפאות, שהיא התובעת יודעת היטב מה רמת ציפייתן – ציפייתה . כל שינוי מהמוצג והמובטח הוא טעות מהותית המקימה זכות לביטול .

השוויון הדיוני בתביעה הקטנה : ניהול ייעוץ משפטי ב"שלט קרוב" :

נוסף לאמור , ולמרות האיסור הגמור והידוע החל על ייצוג על ידי משפטנים באולם בית המשפט , הופיעה משפטנית באולם . ב ניסיונו של בית המשפט תוך זיהוי ראשוני , הוזהרה זו כבר בפתח הדיון שלא להיות חלק מהדיון בשום צורה, ובשלב מסוים בחרו נציג הנתבעת והמשפטנית להפר הוראת בית המשפט , וזו ייעצה לנציג הנתבעת עת סובב ראשו לקבל תשובתה. המשפטנית התנצלה. אך כשמדובר במעשה שלאחר אזהרה מראש , תוך פגיעה בערך יסוד של שוויון דיוני בתביעה הקטנה, גם אם מדובר בייעוץ של רמז , כשגם כך קיים יתרון דיוני לנתבע בהתנסחותו המלומדת על פני התובעת הנרגשת, המסקנה היא שנציג הנתבעת אינו נוהג ביושרה גם לא כלפי ההליך. התחייבות המשפטנית לעיני הנתבע ובקשתו עצתה ברמז , מהווים הפרה של הדין .

לו היה מבקש הנתבע להיוועץ מחוץ לכותלי בית המשפט היה מקבל רשותו של בית המשפט, הגם שלא לכך כוונת האיסור. ניהול בשלט רחוק הוא ניהול בייצוג. אלא שכאן המדובר בהתנהגות המנוגדת להוראה מפורשת של בית המשפט מראש מתוך ידיעת הפיתוי, ועניין זה ראוי לבוא בפסיקת הוצאות בסכום של 1,000 ₪ לטובת אוצר המדינה , ואף זאת במידת הרחמים אותה שיתף בית המשפט בדין בשל התוצאה הכוללת של פסק הדין . יעויין פסק דין רע"א 5711/08 פרטוק נ' סול -טורג'מן בע" מ ( פורסם ב 17.3.209) .

הזכות לביטול עסקה ולא להחלפת מוצר :

בדרך בה התנהל הנתבע ונציג הנתבעת כלפי התובעת ,קיים החשש כי התובעת לא תזכה להחלפה לשיער איכותי ונדיר. גם כך הדרך לבדיקתו הינה בשטיפה .האמון נפגם ביסודו . להחלפה אין סוף הקשר משום שרק בשטיפתו של זה ניתן יהא לדעת טיבו , ושוב עלולה התובעת למצוא עצמה במקום לייצר פאות מה שכבר נגרם בעיכוב , לרדוף אחר מי שאינו אמין בעיניה , מי שנציגו בחנות נגע בה וקיבל גיבוי. מול מי שהאשימה בכך . מקרה זה מתאים יותר לביטול חלקי והשבה כספית כשכל צד הולך לדרכו.

20% אשם תורם בדיני החוזים :

מנגד : א. אפשרות קיומה של העסקה באופן חלקי ב. העדר כל שאלה מצד מי שהיא בעלת ניסיון 12 שנה בתחום בכל הנוגע למה יקרה אם יתברר שהשיער לאחר חפיפה לא יהא מהסוג או באיכות המובטחת ג. הידיעה כי קיימים סוגים ואי כויות שונות , שהרי היה מנעד מחירים שפורט בוואצאפ בשיח המוקדם ד. עצם הצורך בבחירה וההתלבטות בהקשרה במועד ההתקשרות ה. חלוף הזמן מהנגיעה וריגושיה לכשהגיעה הביתה ו. אופן השטיפה של כל קבוצות השיער בבת אחת שלא בהדרגה לבחינת האיכות המובטחת במחיר היקר ז. השטיפה והמשך האמון בנתבע לעניין איכות המוצר גם לאחר גילוי החישוב בחשבונית בניגוד למוסכם ח. גם הנתבעת נדרשת להתמודד עם סחורה שנעשה בה תחילת שימוש לקראת ייצור לאחר שטיפה של התובעת ט. לא היה גלוי בוודאות מוחלטת מראש עוצמת אי ההתאמה , כי שיער זה ספציפית יתנהג כך או אחרת במסגרת טעות חוזית זו . י. השיח לפיו חובה עליה לקחת גם סוג שיער לא יפה כאמור בעדותה , וההבנה שלה שיש מסוגי השיער שהחל להתנפח כבר בחנות אותו שמה בצד . ( ש 22-24 עמ 1 לפרוטוקול ) כל אלו הביאוני למסקנה כי גם לתובעת אשם תורם, אם כי כצרכנית במכלול אירוע ההתקשרות ,הינו מינורי יחסית במכלול השיקולים , ולפיכך אמדתי אשם תורם זה לתוצאה, בשיעור של 25% .

הרי שנראה נכון בתביעה קטנה זו להגיע לתוצאה צודקת באיזון והיא :
ביטול עסקה חלקי בכל הנוגע ל23 קבוצות השיער הפגומות בהתאמתן מתוך 30 .
קביעת אשם תורם גם לתובעת בשיעור של 25% .
העדר סנקציה נוספת כספית מעבר לסכומים שפסקתי.

אשר על כן הריני מורה כדלקמן :
בשל דחיית התביעה אישית כנגד נתבע 1 ומנגד אופן התנהלותו בחוסר רגישות בהקשר זה כמתואר בפסק הדין , אין אני עושה צו להוצאות .

הנתבעת תשלם לתובעת 778 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין .

התובעת תשיב לנתבעת את 23 קבוצות השיער מושא הדיון שלאחר השטיפה לא היו מתאימות לייצור הפאות , וזאת בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין .

ללא כל תלות באמור, כשכל חיוב אכיף ועצמאי למנוע תלות ותקלה , נוסף לאמור , הנתבעת תשיב ותשלם לתובעת סכום של 15,198 ₪ ( 27210 ₪ הסכום ששולם פחות 778 ₪ , לחלק ל 30 קבוצות השיער שנרכשו , כפול 23 קבוצות השיער מושא אי ההתאמה , כפול 75% עקב ניכוי 25% אשם תורם ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין.

למנוע תקלה , התובעת תשאיר בידיה את 7 קבוצות השיער הטובות לגביהן לא נדרשה הנתבעת להשיב כספים .

נוסף לאמור , תשלם הנתבעת לאוצר המדינה סכום נוסף של 1,000 ₪ בשל מעורבות משפטנית בהליך הדיון לאוצר המדינה .
נוסף לאמור תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסכום של 800 ₪ במסגרת התביעה הקטנה .

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל .

זכות כל הצד להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.
המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, ב' אב תשפ"א, 11 יולי 2021, בהעדר הצדדים.